טיפול בראוקוטן גרם למחלת פרקים כרונית

שמעון שלום ש. האם יש מקום לתביעה? ת. יהיה עלינו מספר שאלות. להלן שתי שאלות מרכזיות. השאלה הראשונה, האם ניתן לבסס קשר סיבתי בין הטיפול בתרופה למחלה ממנה סובלת אחייניתך. היה וניתן לבסס קשר סיבתי יהיה עלינו לברר האם רופא העור נהג כפי שרופא סביר היה נוהג. לפי דבריך לא ניראה לי כי, מדובר בתופעת לוואי של התרופה אלא, בהתפרצות של מחלה כלשהי כתגובה לתרופה. על כן, יהיה עלינו לשאול האם היה על רופא העור להמנע מלהורות על המשך טיפול בתרופה וכן האם היה עליו לדעת שהתרופה, מהסוג שהוא המליץ, אכן יכולה לגרום להתפרצות המחלה המדוברת. לגופו של ענין, ניראה כי, לכאורה, הייתה צריכה להדלק "נורה אדומה" בתום הטיפול הראשון לאחר שכבר התגלו סימנים כלשהם לשימוש בתרופה. את המענה לשתי השאלות ולשאלות נוספות ייתן רופא מומחה מתחום רפואת העור. כמו כן, יתכן ונרצה להתייעץ עם רוקח. ש. מהי תקופת ההתישינות? ת. באופן כללי התיישנות הינה 7 שנים מומעד קרות האירוע או, 7 שנים מהמועד בו ניתן היה לגלות את הנזק. לא ציינת מה גילה של אחייניתך אולם, היה ואחייניתך הייתה קטינה במועד האירועים אזי נתחיל לספור את מודע ההתיישנות מהגיע הקטין/ה לגיל 18. ש. ייצוג משפטי? ת. רצוי מאוד כי, אחייניתך או מי מטעמה יפנו לעו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית על מנת, שיבדוק את פרטי המקרה. תוכלו, יחד עם עו"ד, להחליט אם וכיצד יטופל התיק. ש. מה מדיניות שכ"ט? ת. עו"ד העוסקים בתחום נוהגים לגבות שכ"ט המבוסס על הצלחה. דהיינו, שכ"ט ישולם באחוזים מגובה הפיצוי שיתקבל בסוף הטיפול בתיק. בברכת רפואה שלמה עו"ד גיל ברקאי