• 15 במאי 2015

    בן 8 הוכר כקטין נזקק בבית משפט לענייני נוער

    בני בן 8 הוכר כקטין נזקק בבית המשפט לעיניי הנוער .סירבתי לפקידת הסעד לשלוח אותו למרכז חירום שלהם והיא זימנה בית המישפט.עדיין מחקה למשפט השלישי בנוגע לתיק זה ואני אמא שלא אלימה וגילו אצלי דיכאון עם כמה הפרעות נוספות.כשקראתי באינטרנט מה ההגדרה של הביטוי "קטין נזקק" וגיליתי שמדובר אל סכנה נפשית או גופנית ובמקרא שלנו חסר לי רק הדרכה הורית ופסיכולוג לבני. אין לנו את הכסף פשות לכל זה.והם ניפחו הכל והגישו בקשה להכרתו כקטין נזקק ושאלתי את הסיעוה המשפטי שלי האם אלי לגשת לבדיקה למסוגלות הורית אך היא לא בגישה ליזום.איפה הגבלת שלטון לפקידות הסעד ואם חלק מהדברים הם בכוונה משקרים איך אלי להגיש ערעור אל זה?איפה ואיך לתעד את הדברים שלי שאני אכן אומרת אמת ואני חד הורית אין איש איתי רוב השנים.ואין מי שאתעד להם שאני כן אמא טובה מאוד והם אלו שביזזו בעיני השופט את דמותי?הגשתי תלונה לנציב המדינה אך הם ענו שלפי תשובות של הרווחה הכל "ניראה" הגיוני. אבל זה לא כך.יש המון הורים מתוסכלים שלחצי יש דיכאון כולל חד הוריות.מה שהם עושים לנו לא זה לא יכול להיות חוקי כי זה ממש התעללות.

    15 במאי 2015
  • 7 ביוני 2015

    קטין נזקק

    שלום מלכה,
    סליחה על המענה המאוחר, תיארת בעיה קשה וסבוכה המצריכה סיוע משפטי רגיש ומתחשב, בפורום זה לא אוכל לעזור.
    כעקרון, "מסוגלות הורית", עוסק בבחינת השאלה האם יש לך את היכולת לדאוג לכל הצרכים הפיזיים והנפשיים של הילד. במסגרת בדיקת מסוגלות הורית, נבחנים פרמטרים רבים: בגרותם הנפשית של ההורים, אחריותם, עבודתם, יחסם אל הילדים, יחס הילדים אליהם וכיוצא בזה. נבחנת היכולת של כל אחד מההורים לספק לילד סביבה תומכת רגשית, כלכלית וחברתית.
    מסוגלות הורית נתפסת כיכולת להעניק לילד סביבה יציבה בטוחה ושקטה מבחינה רגשית וכלכלית. הקושי המרכזי מתעורר במקרים בהם נראה, על פניו, כי להורים קיימת מסוגלות הורית. במקרים אלו נדרש בית המשפט לבחור בחלופה הטובה ביותר. בחינת מסוגלות הורית מהווה אחד הכלים המרכזיים בהכרעה בשאלת "טובת הילד", וכפועל יוצא ממנה השאלה מי ימשיך לגדל את הילד. אף אחד לא יקרא לילד בשמו, אולם בשעה שמוגשת לבית המשפט חוות דעת בדבר הסוגיה על שלילת הזכות להורות, הרי שעורך חוות הדעת נפגש עם ההורה, ובמרבית המקרים גם עם הילד ושומע את דעתו, רצונו וכיו"ב.

    מסוגלות הורית נבחנת, בדרך כלל, באמצעות חוות דעת מומחים אשר מוגשות לבית המשפט.

    תפקידו של עורך הדין בבחינת סוגיית מסוגלות הורית
    ללא הבנה והכרה של הכלים הפסיכולוגיים, שמטרתם לבחון מסוגלות הורית, אין ביכולתו של עורך דין המטפל במקרה של החזקת ילדים בכדי לסייע ללקוחו בצורה ממשית.
    לא אחת, אני נתקל בעורכי דין המותירים את כל שיקול הדעת בדבר ההחלטה בידי הגורמים המקצועיים, ואינם טורחים כלל להסביר ללקוחותיהם מה צפוי להם, ועם מה הם נדרשים להתמודד. הדבר נובע במקרים רבים, מחוסר הבנה של עורכי דין בתחום, שהרי ההכשרה הנדרשת להכרעה בסוגיות אלו אינה הכשרה משפטית אלא הכשרה מתחומים אחרים לחלוטין, כמו פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית.
    תפקידו של עורך הדין, תוך הסתייעות באנשי מקצוע אחרים, היא לתת להורה כלים על מנת להתמודד בצורה טובה יותר עם נושא בחינת המסוגלות ההורית. במקרים רבים, בחינת נושא המסוגלות ההורית באמצעות עורכי הדין, עשויה להאיר היבטים בעייתיים באישיות, היבטים הניתנים לתיקון בקלות.
    הזכות להורות היא זכות יסוד בסיסית וחוקתית. בשל כך, לא הציב המחוקק כל מגבלה או תנאי לכשרות להוליד ילדים. כפועל יוצא מזכות זו נוצרים מצבים רבים של חוסר מסוגלות הורית לגידול ילדים.
    לעיתים, חוסר מסוגלות הורית עולה על פני השטח רק בשעת מאבק. אבחון נכון של עורך הדין, המטפל בעניין באמצעות גורמים מקצועיים מטעמו, יכולים לתקן את בעיית המסוגלות ההורית ולהותיר או להעביר את הילד בחזרה לידי ההורה בעל המסוגלות ההורית לאחר טיפול קל.
    בהצלחה

    7 ביוני 2015
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?