פסק דין המעודד הפרת הלכה ומקפח זכויות התובע

בבקשת נכות מקרן פנסיה נטען כי הנכה נמצא באכ"ע החל ממועד מסויים, קרן הפנסיה קבעה כי לנוכח מועד כניסה לאכע נטען -חלה התיישנות, והיא עמדה על עניין זה (שלנוכח מועד כניסה לאכע חלה התיישנות)לכל אורך ההליך המשפטי בו הוגש ערעור על טענת התיישנותה. חלק מפסק הדין בהליך מנוסח כך : " ......מאחר שחלפו למעלה משלוש שנים ממועד אבדן כושר העבודה הנטען ועד הגשת התביעה לנתבעת..." שאלתי היא: האם הנוסח :"ממועד אבדן כושר העבודה הנטען..." אינו חוטא למציאות? ואינו מעודד הפרת הלכת אסולין? הרי לפי הלכת אסולין היה על קרן הפנסיה לערוך בירור יסודי בטרם מסרה לעמית החלטתה כאשר אסור למבטח/לקרן לשנות ולרוג מהחלטותיה וקביעותיה, כאשר עצם ההסמכות הקרן על מועד זה (למרות שמנוסח ע"י הקרן מועד נטען) כבסיס לטענת ההתיישנות לכל אורך ההליך אמור למנוע ממנה מלשנות את הקביעה בדבר מועד כניסה לאכע בהמשך הדרך . האם אני צודק בכך שנוסח פסק הדין למעשה מתיר כעת לקרן מראש לשנות את הקביעה בדבר מועד כניסה לאכע כאשר הנכה יגיע לוועדות הקרן. האם נוסח זה כפי תחושתי מהווה אי צדק וקיפוח זכויות התובע (המעוגנות בהנחיות המפקח על הביטוח) ? אם כן מה ניתן לעשות בעניין?