ביום 11 באוגוסט 2011 אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לאיסור פרסום שמו של חשוד במהלך 48 השעות הראשונות מרגע שהודע לו על פתיחת החקירה כנגדו.
תיקון זה בא למנוע מצבים בהם נתקלנו לא אחת: עיכוב אדם או מעצרו לחקירה, הכל לעיני מצלמות הטלוויזיה והעיתונות שהוזמנו למקום מראש, באופן המשפיל את החשוד ופוגע אנושות בפרטיותו ובשמו הטוב, כאשר נדמה כי הוא האחרון אשר יודע אודות עובדת היותו מוזמן לחקירה.
איזון בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות
התומכים בתיקון החוק סבורים, שיש לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכות הפרט לשמירה על פרטיותו ושמו הטוב, שכן במקרים רבים החקירה מסתיימת ללא הגשת כתב אישום, אך הנזק שנגרם לשמו הטוב של החשוד ממעצרו המתוקשר הוא בלתי הפיך.
מסיבות אלו, יש הטוענים כי ראוי היה להרחיב את איסור הפרסום עד להגשת כתב אישום.
פגיעה חמורה בדמוקרטיה – האמנם?
מנגד, המתנגדים טוענים, כי יש בתיקון זה משום פגיעה חמורה בדמוקרטיה ובזכות הציבור לדעת, וכי ממילא בעידן האינטרנט והטוקבקים, לא תהיה כל אפשרות ריאלית לאכוף את החוק, שיהפוך לאות מתה.
עוד טוענים המתנגדים, כי הפרסום וידיעת הציבור אודות המעצר והחקירה, מהווים דווקא הגנה על זכויות החשוד, באופן של ביקורת ציבורית על רשויות אכיפת החוק, ומונעים "מעצרי חרש" כפי שמקובל במשטרים אפלים.
לפני התיקון – חוק בתי המשפט
למעשה, חוק בתי המשפט אפשר עוד בטרם התיקון, לחשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום, לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור פרסום שמו.
החוק קובע, כי לבית המשפט שיקול דעת האם להעתר לבקשה זו, ויכול שיעשה כן אם ראה כי יש בפרסום כדי לגרום לחשוד נזק חמור, וסבר כי יש להעדיף מניעת הנזק על פני האינטרס הציבורי שבפרסום.
מתן אפשרות לחשוד לממש את זכותו לפנות לביהמ"ש
התיקון בא למעשה לתת לחשוד אפשרות פרקטית לממש זכותו לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור פרסום שמו, שכן פרסום מיידי של מעצרו או חקירתו, יסכל האפשרות להגשת בקשה שכזו, באשר הפרסום כבר נעשה.
יצויין, כי לאיסור חדש זה, שהינו חריג ואינו מקובל במדינות אחרות, יש מספר סייגים. כך למשל: הפרסום יותר באופן מיידי מקום בו הוא נדרש לצורך איתור החשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור, או צורך חיוני אחר.
אין ספק, כי יש בתיקון משום פגיעה בחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, אך דומה כי המצב בו אדם מתעורר משנתו לקול דפיקה בדלת, פותח דלתו טרוט עיניים ומגלה את המשטרה מלווה במצלמות הטלוויזיה מזמנת אותו לחקירה, הינו מצב בלתי נסבל, שהוביל לשינוי חקיקתי זה.
* הכותבת היא היא מומחית למשפט פלילי, ומנהלת פורום עבריינות נוער בפורטל משפטי.
איסור פרסום שם חשוד
בעקבות הצעת החוק: האם תיקון נדרש או שמא פגיעה בדמוקרטיה?

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

הבוס שולח הודעות אחרי שעות העבודה? אולי מגיע לכם על זה כסף
הסמארטפון הפך אותנו לזמינים 24/7, אבל האם מענה למייל בשישי או שיחת עבודה בלילה נחשבים לשעות נוספות? עו"ד יוסף חיים כהן, מומחה לדיני עבודה, עושה סדר ב"עבודה הסמויה" ומסביר מתי הציפייה לזמינות הופכת לכסף ומדוע "משרת אמון" היא לעיתים קרובות אשליה

למה קשה לעצור את גל הרציחות? כך מגביל החוק את המשטרה
שלושה בני אדם נרצחו בתוך שעה אחת - ביניהם הרב עמוס גואטה בנתניה, ימים ספורים אחרי שהתרחשו חמישה מקרי רצח ביום אחד ונדמה שהמדינה חסרת אונים נוכח גל האלימות. כיצד ניתן להתמודד עם הפשיעה והאם הבעיה היא באמת במשטרה? עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר אילו מגבלות משפטיות מקשות על מניעת רציחות, למה מידע מודיעיני לא תמיד מספיק - ואילו צעדים עשויים לשנות את המצב.