ביום 11 באוגוסט 2011 אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לאיסור פרסום שמו של חשוד במהלך 48 השעות הראשונות מרגע שהודע לו על פתיחת החקירה כנגדו.
תיקון זה בא למנוע מצבים בהם נתקלנו לא אחת: עיכוב אדם או מעצרו לחקירה, הכל לעיני מצלמות הטלוויזיה והעיתונות שהוזמנו למקום מראש, באופן המשפיל את החשוד ופוגע אנושות בפרטיותו ובשמו הטוב, כאשר נדמה כי הוא האחרון אשר יודע אודות עובדת היותו מוזמן לחקירה.
איזון בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות
התומכים בתיקון החוק סבורים, שיש לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכות הפרט לשמירה על פרטיותו ושמו הטוב, שכן במקרים רבים החקירה מסתיימת ללא הגשת כתב אישום, אך הנזק שנגרם לשמו הטוב של החשוד ממעצרו המתוקשר הוא בלתי הפיך.
מסיבות אלו, יש הטוענים כי ראוי היה להרחיב את איסור הפרסום עד להגשת כתב אישום.
פגיעה חמורה בדמוקרטיה – האמנם?
מנגד, המתנגדים טוענים, כי יש בתיקון זה משום פגיעה חמורה בדמוקרטיה ובזכות הציבור לדעת, וכי ממילא בעידן האינטרנט והטוקבקים, לא תהיה כל אפשרות ריאלית לאכוף את החוק, שיהפוך לאות מתה.
עוד טוענים המתנגדים, כי הפרסום וידיעת הציבור אודות המעצר והחקירה, מהווים דווקא הגנה על זכויות החשוד, באופן של ביקורת ציבורית על רשויות אכיפת החוק, ומונעים "מעצרי חרש" כפי שמקובל במשטרים אפלים.
לפני התיקון – חוק בתי המשפט
למעשה, חוק בתי המשפט אפשר עוד בטרם התיקון, לחשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום, לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור פרסום שמו.
החוק קובע, כי לבית המשפט שיקול דעת האם להעתר לבקשה זו, ויכול שיעשה כן אם ראה כי יש בפרסום כדי לגרום לחשוד נזק חמור, וסבר כי יש להעדיף מניעת הנזק על פני האינטרס הציבורי שבפרסום.
מתן אפשרות לחשוד לממש את זכותו לפנות לביהמ"ש
התיקון בא למעשה לתת לחשוד אפשרות פרקטית לממש זכותו לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור פרסום שמו, שכן פרסום מיידי של מעצרו או חקירתו, יסכל האפשרות להגשת בקשה שכזו, באשר הפרסום כבר נעשה.
יצויין, כי לאיסור חדש זה, שהינו חריג ואינו מקובל במדינות אחרות, יש מספר סייגים. כך למשל: הפרסום יותר באופן מיידי מקום בו הוא נדרש לצורך איתור החשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור, או צורך חיוני אחר.
אין ספק, כי יש בתיקון משום פגיעה בחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, אך דומה כי המצב בו אדם מתעורר משנתו לקול דפיקה בדלת, פותח דלתו טרוט עיניים ומגלה את המשטרה מלווה במצלמות הטלוויזיה מזמנת אותו לחקירה, הינו מצב בלתי נסבל, שהוביל לשינוי חקיקתי זה.
* הכותבת היא היא מומחית למשפט פלילי, ומנהלת פורום עבריינות נוער בפורטל משפטי.
איסור פרסום שם חשוד
בעקבות הצעת החוק: האם תיקון נדרש או שמא פגיעה בדמוקרטיה?

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

היטל השבחה: מי משלם, מתי, ולפי מה הוא מחושב
היטל השבחה הוא תשלום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בגין עליית שווי של מקרקעין שנגרמה מאישור תוכנית, ממתן הקלה או מהתרת שימוש חורג. הוא מוסדר בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965. זו ההגדרה החוקית, אבל מה קורה בפועל בעסקה? עו"ד נאור גלברג, עו"ד נדל"ן ושמאי מקרקעין, מסביר.

חוזה שכירות: הסעיפים שחובה לבדוק לפני שחותמים (מדריך משפטי)
הסכם שכירות למגורים הוא אחד החוזים המשפטיים השכיחים ביותר בישראל. מדי שנה נחתמים עשרות אלפי חוזים בין משכירים לשוכרים, אך למרות מורכבות העסקה והסכומים המשמעותיים המעורבים בה, רבים עדיין נוהגים להתייחס אל המעמד כאל פרוצדורה טכנית בלבד. השימוש הנפוץ ב"חוזי מדף" סטנדרטיים שהורדו מפורומים או הועברו בין מכרים יוצר פתח למחלוקות קשות. חוזה שלא הותאם אישית למאפייני הנכס ולא נוסח בהתאם להסכמות מפורשות, עלול להותיר את שני הצדדים ללא הגנה משפטית ראויה ברגע האמת.

הגשם כבר כאן: מי אחראי לנזקי החורף?
רטיבות מהגג, נזילה מהשכן, דירה שכורה שמוצפת, עץ שנופל על הרכב או בית שקניתם בקיץ ורק בגשם הראשון התגלו בו ליקויים: החורף לא מביא איתו רק מטריות ושלוליות, אלא גם לא מעט מחלוקות משפטיות. מי אחראי לתקן, מתי אפשר לדרוש פיצוי ומה חשוב לתעד לפני שהמים מתייבשים?