רכוש אסור
שאלה: אני מבקש ב לדעת מהי פעולה ברכוש רכוש? כלומר: מה זה רכוש אסור לפי חוק הלבנת הון?
תשובה: המונח "רכוש אסור" מוגדר בחוק איסור הלבנת הון והוא מורכב למדי. בקליפת אגוז, מדובר ברכוש (כולל מזומנים) שמקורו בעבירות המוגדרות בחוק, או ששימש או אפשר את ביצוע אותן עבירות. רשימת העבירות ארוכה למדי, ובכל מקרה ומקרה יש לבחון האם מייחסים לחשוד/נאשם ביצוע עבירה הכלולה ברשימה הנ"ל. בנסיבות מסויימות, מי שמבצע פעולה כלשהי באותו רכוש(למשל, קבלה, מכירה, תיווך או הקניית מתנה), עלול לעמוד לדין.
גם אתם רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום הלבנת הון
העברת כספי ירושה
שאלה: האם העברת כספי ירושה מחו"ל היא הלבנת הון?
תשובה: הכנסת כספי ירושה מחו"ל לא נחשבת הלבנת הון. עם זאת, ככל שהכספים הללו נכנסים לארץ במזומן על גבי גופו של מישהו, אותו אדם צריך לדווח עליהם בעת הכניסה לישראל, אם מדובר בסכום של 100,000 ש"ח או יותר. במקרה של הכנסת הכספים בדרך של העברה בנקאית - אין צורך בדיווח מיוחד. הבנק כבר עושה זאת.
העברת מזומנים מארצות הברית
שאלה: אני עומד לחזור לארץ אחרי שנתיים בארה"ב. ברצוני להביא איתי כסף מזומן או להעביר לבנק. האם בארץ יש בעיה חוקית עם הנושא והאם צריך לשלם מס על זה?
תשובה: אין בעיה חוקית להכניס כספים לישראל. נכון להיום, אם תביא איתך סכום של 100,000 ש"ח ומעלה, יהיה עליך לדווח על הכנסת הכספים ע"ג טופס מתאים בנתב"ג (או במעבר ממנו תיכנס). אם תעביר זאת בהעברה בנקאית בינלאומית, הבנק כבר ידווח לרשויות על הכנסת הכספים - ואתה פטור מדיווח נפרד. לגבי חובת תשלום מס הכנסה על הכספים, הנושא מורכב יותר. הכנסת הכספים לישראל - לא כרוכה בתשלום מס. ואולם, אם הכספים שאתה מביא עימך לארץ היו חייבים בתשלום מס בישראל בזמן הפקתם, ולא שולם עליהם המס המתחייב (או לא ניתן פטור לפי אמנת המס) - יהיה עליך לשלם את המס שהתחייב בעבר, לשם כך, קיים נוהל של "גילוי מרצון" לרשויות המס. אם הכספים היו פטורים מתשלום מס בארץ - אזי הם פטורים ממס גם לאחר הכנסתם לארץ.
חוק איסור הלבנת הון מול נוהל בנק ישראל
שאלה: נוהל בנק ישראל 1/11 בדבר גיבוש מדיניות של 'הכר את הלקוח' המתייחסת לחוק איסור הלבנת הון מרחיב את אופי המידע שהבנקאי מבקש לקבל מלקוחו לעומת המידע שהלקוח מחוייב למסור לבנקאי על פי חוק איסור הלבנת הון והצו שהותקן מתוכו. כך ובפרט מקור עושרו וכספיו של הלקוח המכניס כספים לישראל מחו"ל. השאלה: עד כמה רשאי הבנקאי לסרב לקבל כספים מחו"ל מלקוח העומד בתנאי החוק [הזדהות, מסירת פרטים, וכיו"ב], אבל מסרב להיענות ל'חפירה' הקיימת בנוהל בנק ישראל ובפרט מקורם של הכספים שבבעלותו?
תשובה: הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 1/11 מכוחה מופעלת מדיניות הבנקים המוכרת בשם "הכר את הלקוח" - יצאה ע"י המפקח על הבנקים, המוסמך, על פי חוק, לתת לבנקים הוראות הנוגעות לדרך פעילותם. הבנקים חייבים לציית להוראות המפקח, ומכאן סמכותם לסרב לשרת לקוח הנמנע מלמסור פרטים הנדרשים במסגרת המדיניות (גם אם מדובר בפרטים שהלקוח לא נדרש למסור לפי חוק איסור הלבנת הון).
כספים מאתר אירוטי בינלאומי- האם הלבנת הון?
שאלה: האם יש חשש שאתר מסוג זה, שהוא גם בינ"ל והשרתים שלו יושבים בחו"ל, יחשב כמי שמפר חוק בגלל עיסוקו והאם הוא עובר על חוק איסור הלבנת הון?
תשובה: לקבלת תשובה לשאלה באיזו מידה הפעלת אתר אינטרנט מסוג זה בחו"ל מהוה עבירה על חוק העונשין בישראל, אני ממליץ לך לקבל יעוץ ממומחה הבקיא בנושא. ככל שזה נוגע לדיני הלבנת הון, אם הפעלת האתר אכן מהווה עבירה בארץ, הרי שבנסיבות מסוימות הכספים הנובעים מניהול אותו אתר אינטרנט יחשבו רכוש אסור לפי החוק, כשהמשמעות היא שמי שעושה פעולות ברכוש זה עלול לעמוד לדין, ובמקרים מסוימים הרשויות אף עשויות לתפוס את הרכוש ולבקש מביהמ"ש לחלט אותו לטובת המדינה.
הלבנת הון - שאלות נפוצות מהפורום
קיבלתם כספי ירושה. האם הכנסתם לישראל מהווה הלבנת הון? ומהו רכוש אסור ע"פ חוק הלבנת הון? שאלות אלו ואחרות נשאלו לאחרונה בפורום הלבנת הון. עו"ד עדי ברקאי, מנהל הפורום, השיב
מאת: מערכת משפטי
תאריך עדכון: 25.10.11
4 דק'

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

משחק כפול מול הדיינים? כך תמונות חושפניות ברשת עלולות להשפיע על תיק הגירושין שלכם
תיק הגירושין של האישה החרדית שהציגה שלום בית אך חיה לכאורה חיים כפולים בפייסבוק, מוכיח כיצד ראיות דיגיטליות יכולות להפוך את הקערה על פיה, לרסק מהימנות ולשלול זכויות כלכליות ברגע. עוה"ד מירב אהרון מנתחת את שדה המוקשים הווירטואלי.
08.06.268 דק'

בג"ץ דן בהכרה בלוחמי "חרבות ברזל" שהתאבדו כחללי צה"ל: "פגיעה נפשית שווה לפגיעה פיזית"
בדיון דרמטי שנערך השבוע (25/5/2026) בבג"ץ בעתירת משפחות שכולות, אמר השופט יחיאל כשר כי "פגיעה פיזית שווה לפגיעה נפשית". העתירה, שהוגשה על ידי "מכון ירושלים לצדק" ובשיתוף עמותת "יהלומי קרב", דורשת להכיר בלוחמי "חרבות ברזל" ששמו קץ לחייהם בעקבות פוסט־טראומה כחללי צה"ל. עו"ד גיא אקוקה, המייצג את המשפחות, טוען: "המדינה מטילה על המשפחות נטל הוכחה בלתי אפשרי".
מאת : ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
25.05.268 דק'

הבית, המשפחה והעתיד בתקופת חירום: מה חשוב להסדיר דווקא עכשיו
מניהול הבית בזמן מילואים ועד לעיכובים במסירת דירה: הכלים המשפטיים שיעזרו לכם לייצר ודאות ושקט נפשי בתוך אי-היציבות
24.05.265 דק'