בתקופה האחרונה סערה הארץ ובייחוד העיתונות הכתובה והמשודרת כאשר הכנסת דנה בתיקון לחוק איסור לשון הרע (שעבר בקריאה ראשונה), שמטרתו העלאת סכום הפיצוי בגין עוולה של הוצאת לשון הרע.
והנה ביום 28.11.2011 דנה הכנסת בהצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב אשר מטרתה להסדיר חשיפת פרטי כתובת IP של מי שעוול בעוולת לשון הרע תוך שימוש במסך האנונימיות של פורומים שונים, טוקבקים וכד'.
לדעת כותב שורות אלו, כמות האזכורים להצעת חוק זו (למעט ברשת האינטרנט) פחותה משמעותית. האם מקרה זה הינו אך ורק יד הגורל?
אפקט צינון באינטרנט
נראה שהתשובה היא שלילית. עיון בהצעת החוק ובדברי הסבר מובילים למסקנה, כי קבלתה של הצעת חוק זו במתכונתה הנוכחית תגרום במידת מה לאפקט צינון ברשת האינטרנט, כאשר אנשים אשר גולשים מבתיהם הפרטיים יפעילו "צנזורה עצמית" ויימנעו מלהביע עצמם בחופשיות, פן יבולע להם.
נשאלת השאלה, האם הצעת החוק באמת מהווה סילוק של מסך האנונימיות, או שמא היא נותנת מענה למקרה ספציפי בו יש רצון לגלות כתובת IP של אדם היושב בביתו ומוציא לשון הרע על חברו?
עיון בהצעה מלמד, כי כל שיש כאן הוא הצעת חוק נקודתית שכל מטרתה ניסיון התמודדות (לדעת הכותב, אף לא מוצלח) עם פסק דינו של בית המשפט העליון רע"א 4447/07 מור נ' ברק, שם ביקש רמי מור לחייב את ספק האינטרנט לחשוף שמו של גולש אנונימי שהשמיץ אותו ברשת האינטרנט.
ביקורת על החוק
אמנם, דברי ההסבר כוללים ביטויים המצהירים על מטרתו, כגון: "חוק זה שם לו למטרה לעגן את עילתו של הנפגע לחשיפת פרטי המעוול", אך כאשר בוחנים את הטכנולוגיה הקיימת היום, נראה כי כל שחוק זה משיג הוא טרחה ואי נעימות מאותו אדם המעוניין להפיץ לשון הרע כנגד אדם או גוף אחר.
ניתן לומר, כי חוק זה יהיה רלוונטי וירתיע אנשים אשר גולשים ברשת האינטרנט מביתם הפרטי, ללא כתובת IP חסומה ולרוב, ללא כוונה להפיץ לשון הרע כנגד אחרים.
כך, מר אורלב עצמו מודע לכך שאין כל פיתרון למצב בו אדם גולש מרשת ציבורית כגון קפה-אינטרנט, מוסדות לימודיים, רשתות אלחוטיות לא מאובטחות בבתי עסק שונים וכד' ומפיץ לשון הרע כנגד חברו תוך שימוש בכתובת ה- IP הרלוונטית (ואף מציין זאת בדברי ההסבר להצעת החוק).
בהתאם, חוק זה לא יסייע בחשיפתו של אדם אשר נחוש להוציא דיבה על אדם אחר, שכן כל שעל אותו אדם לעשות הוא לקפוץ לאחד מבתי הקפה הקרובים למקום מגוריו ולהתחבר לרשת האינטרנט האלחוטית הציבורית, ומשם דרכו פתוחה להמשיך ולהשמיץ את כל מי שיחפוץ בכך.
זאת ועוד, כידוע ישנן דרכים רבות ומגוונות בהן ניתן להישאר אנונימיים תוך שימוש בטכנולוגיה שהיום נמצאת בהישג יד. תחת כסות זו יכול כל המעוניין בכך להמשיך ולהוציא דיבתו של אדם.
חשיפת כתובת IP עולה כסף
קושי נוסף שעומד בפני אותו אדם אשר יהיה מעוניין בחשיפת כתובת ה- IP של מפיץ לשון הרע, הוא נושא העלויות. לצורך החשיפה, כאמור, יש צורך בפנייה לבית המשפט ובסיוע של עורך דין לצורך ניהול הליך משפטי - זהו הליך שעולה כסף.
בנוסף, החוק קובע, כי מי שמבקש את חשיפת הכתובת יישא בעלויות הפקת פרטי המפיץ. נראה, כי ניתן לסמוך על ספקיות האינטרנט שיידעו "למלא בתוכן כלכלי" סעיף זה בהצעת החוק לצורך עשיית רווחים קלים.
מסקנה: החוק לא ירתיע את מי שחפץ להוציא דיבה
לסיכום ניתן לומר, כי על אף שהאדם הנורמטיבי ישקול דבריו ביתר שאת, הטכנולוגיה הקיימת היום ופריסתה מאפשרות לאלו שמעוניינים להוציא דיבתם של אחרים, להמשיך ולעשות זאת, כמעט ללא כל הפרה, תוך שימוש, בין היתר, ברשתות ציבוריות.
נכון, לצורך כך על אותו אדם "להתאמץ" קצת יותר ולגשת לאותם מקומות המאפשרים לו להתחבר לרשת ולהישאר אנונימי, אבל מי שבוחר לפגוע ולהשמיץ במודע אדם אחר, שיתאמץ קצת יותר לצורך כך...
חשיפת כתובת IP - האמת מאחורי הצעת החוק
נראה כי החוק משיג, למעשה, טרחה ואי נעימות מאותו אדם המעוניין להפיץ לשון הרע כנגד אדם או גוף אחר

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

כשהגוף קורס באמצע המשמרת: מתי כאב פתאומי הופך לתביעת מיליונים?
עובדים רבים בטוחים שתאונת עבודה היא רק פציעה פיזית נראית לעין, אך המציאות המשפטית מוכיחה שגם התקף לב, אירוע מוחי או כאב גב משתק יכולים לזכות אתכם בפיצויי עתק. עו"ד טלי דיין, מומחית לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסבירה היכן עובר הגבול הדק שבין בעיה רפואית שגרתית לאירוע משנה חיים.

הבוס שולח הודעות אחרי שעות העבודה? אולי מגיע לכם על זה כסף
הסמארטפון הפך אותנו לזמינים 24/7, אבל האם מענה למייל בשישי או שיחת עבודה בלילה נחשבים לשעות נוספות? עו"ד יוסף חיים כהן, מומחה לדיני עבודה, עושה סדר ב"עבודה הסמויה" ומסביר מתי הציפייה לזמינות הופכת לכסף ומדוע "משרת אמון" היא לעיתים קרובות אשליה

ח"כ שמחה רוטמן על בליץ החקיקה: "התפיסה שלפיה דמות בלתי נבחרת היא שומרת סף - אנטי דמוקרטית"
חוק מח"ש, חוק המעונות, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ורפורמת התקשורת הם חלק מהמהלכים שמקדמת הקואליציה במסגרת השינויים במערכת המשפט ובמוקדי הכוח. בראיון ל"משפטי" מסביר יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מדוע לשיטתו מדובר בחיזוק הדמוקרטיה ולא בפגיעה בה.