קרב נוסף במאבק בהון השחור

לאחרונה (19.12.11), אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 10), התשע"ב-2011, הכוללת תיקונים משמעותיים לחוק איסור הלבנת הון.
מדובר בהצעת חוק ממשלתית, המשקפת עליית מדרגה במאבק המדינה בהון שחור (הון ורכוש שמקורם בפשיעה) והתאמת החוק לדרישות בינלאומיות עדכניות בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור.

פרצות בחוק וחשיבות התיקון
בהקשר זה ראוי לציין שכחלק מהמאבק בהון השחור, ישראל משלבת זרועות עם ממשלות זרות ושותפה באירגון הרב מדינתי Moneyval, הפועל ממקום מושבו בצרפת לקבוע נורמות רוחביות במסגרת מאבק בינלאומי בהון השחור.
בדו"ח שהוציא הארגון בשנת 2008 נמתחה ביקורת על החקיקה הקיימת בישראל, המותירה, לטענת הארגון, פרצות המנוצלות בידי מלביני הון.
ההערות שהתקבלו בעקבות הדו"ח, הניעו את הממשלה לערוך תיקונים בחוק הקיים.         

ע"פ הצעת החוק: תורחב חובת הדיווח
הצעת החוק כוללת תיקון שמטרתו להרחיב את חובת הדיווח על העברת אמצעי תשלום במעברי הגבול. אחת הדרכים הנפוצות להלבנת הון היא ניתוק הקשר בין ההון לבין בעליו על ידי העברת כספים בין מדינות. מכאן נולדה בחוק הקיים חובת דיווח על העברת כספים במעברי הגבול. החוק כיום מחייב כל נוסע הנושא עימו מזומנים, שיקים בנקאיים והמחאות נוסעים בסכום של 100,000 ₪ ומעלה, לדווח על כך במעבר הגבול. בשנים האחרונות התברר שמלביני הון משתמשים באמצעים סחירים נוספים להעברת כספים במעברי גבול - הפטורים מדיווח. הצעת החוק מבקשת לסתום את הפרצה הקיימת, ולהרחיב את חובת הדיווח כך שתכלול אמצעים סחירים אחרים להעברת כספים, כגון ני"ע ושטרות סחירים וכרטיסי חיוב משולמים מראש.  

תיקון נוסף נוגע להרחבת האיסור על מסחר בסוגי רכוש בהם נפוצה תופעת הלבנת ההון. כיום אוסר החוק פעולות בחפצי אומנות, כלי קודש ויודאיקה, כלי תחבורה, ני"ע, שטיחים, עתיקות, נדל"ן ואבנים יקרות, בשווי של 150,000 ₪ או יותר אם ידוע שמדובר ברכוש הקשור לפעילות עבריינית המוגדרת בחוק.

כלפי הנוסח הקיים נמתחה ביקורת מצד ארגון ה- Moneyval, אשר טען שאין סיבה להגביל את האיסור הקיים רק לסוגי רכוש וסכומים מוגדרים מראש. נטען, שנסיון החיים מלמד שסוגי הרכוש המשמשים להלבנת הון משתנים מעת לעת, ולא ניתן להגדירם מראש. עוד נטען, כי אין לפטור מעונש את אלה הסוחרים ברכוש עברייני רק משום ששוויו נמוך.

ביטול ההבחנה בין סוגי הרכוש השונים
הממשלה אימצה את רוב הביקורת, ובהצעת החוק היא מציעה לבטל את ההבחנה בין סוגי הרכוש השונים, ולקבוע שכל פעולה ברכוש עברייני אשר שוויו מעל 50,000 ₪ תחשב עבירה פלילית. הצעת החוק החליטה בכל זאת לפטור רכוש ששוויו נמוך מ-50,000 ₪ כדי להוציא מגדר החוק פעולות יומיומיות שגרתיות.

הרחבת היקף האיסור הפלילי
תיקון משמעותי נוסף, נועד להרחיב את היקף האיסור הפלילי. האיסור הפלילי על סחר ברכוש חל רק על מי שיודע כי מדובר ברכוש שמקורו בפעילות עבריינית. הצעת החוק באה לקבוע, שהאיסור הפלילי יחול גם על אדם החושד שמדובר ברכוש שמקורו בעבריינות אם הוא נמנע מלברר את נסיבות מקור ההון ששימש את המוכר להשגת הרכוש.

השלכות נרחבות על הציבור
לתיקון המוצע צפויות להיות השלכות רחבות על הציבור. התיקון יטיל על כל מי שקונה רכוש בסכום של מעל 50,000 ₪, את הנטל לברר את מקור הכספים אשר שימשו לרכישת הרכוש בידי המוכר. למשל, אם היום יכול אספן יודאיקה לרכוש פריט מסוחר יודאיקה בלי להסתכן באישום פלילי, אלא אם הוא יודע בפועל שאותו סוחר, בין היתר, משתמש בחשבוניות פיקטיביות במסגרת עסקיו, הרי שלאחר קבלת התיקון המוצע, די שהקונה יחשוד לגבי "עסקיו הנוספים" של אותו סוחר יודאיקה (למשל, בעקבות שמועות רחוב) ולא יברר את המצב לאשורו, כדי שניתן יהיה להעמידו לדין פלילי ולחלט ממנו את הרכוש לטובת המדינה.

דוגמא נוספת היא ברכישת רכב יוקרתי מיד שניה מאדם שנפוצו לגביו שמועות כי הוא עוסק בהימורים לא חוקיים. אם תתקבל הצעת החוק, ניתן יהיה להעמיד לדין פלילי את קונה הרכב, ואף לחלט ממנו את הרכב, אם יוכח שהקונה לא עשה די בכדי לברר את אמיתות השמועות שנפוצו אודות מוכר הרכב.   

על פניו, מדובר בתיקון שיטיל על הציבור חובה לבצע בדיקות בכל פעם שקיים חשד כי הרכוש נגוע בעבריינות, והוא עלול להוביל לפגיעה בחיי המסחר. יחד עם זאת, יש לציין שהרחבת האיסור הפלילי בהצעת החוק רק באה להשוות את האיסור הפלילי בחוק איסור הלבנת הון עם עקרונות הקיימים כבר היום בחוק העונשין אשר קובע כי ידיעה כוללת גם מצב של "עצימת עיניים". גם תיקון זה בא בעקבות ביקורת מצד ארגון ה- Moneyval.       

ייעול ישום החוק לאיסור הלבנת הון
הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה ללא מתנגדים, נועדה ליעל את יישומו של החוק לאיסור הלבנת הון ולהתאים אותו כאמור לדרישות בינלאומיות. בהקשר זה, ישראל מיישרת קו עם החקיקה במדינות אחרות במסגרת מאבק משולב זרועות של הקהילה הבינלאומית בהון השחור.
סביר להניח, שלאחר דיון בועדת הכספים של הכנסת, תעבור ההצעה בקריאה שניה ושלישית ללא שינויים מהותיים ותהפוך לחקיקה מחייבת.