דו"ח "תמונת מצב המדינה 2025" של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שפורסם השבוע על ידי נשיא המרכז, פרופ' אבי וייס, חושף לראשונה את המחיר הכבד של המלחמה על כלכלת ישראל ועל מערכות הרווחה והחינוך. הדו"ח, שמבוסס על נתונים רשמיים ועדכניים, מציג תמונה מורכבת של משק שמתמודד עם אתגרים חסרי תקדים אך מפגין יכולת התאוששות מרשימה.
מרכז טאוב, שנוסד ב-1982, הוא מכון מחקר על-מפלגתי ובלתי תלוי, המציג מדי שנה את התמונה הכוללת של המצב החברתי והכלכלי בישראל. השנה, בפעם השנייה ברציפות, הדו"ח רואה אור בזמן שישראל שקועה במלחמה והוא מתמקד בהשפעות הרחבות של המלחמה על כל תחומי החיים. הדו"ח כולל ניתוח מעמיק של שוק העבודה, מערכת הרווחה, החינוך והבריאות, ומציג ממצאים מדאיגים לצד סימני התאוששות מעודדים.
פגיעה כבדה בכלכלה לצד סימני התאוששות
הנתונים שנחשפים מצביעים על פגיעה חמורה במיוחד בתמ"ג ברבעון האחרון של שנת 2023. הפגיעה נבעה מירידה תלולה בהשקעות ובצריכה הפרטית, שאוזנה במידת מה על ידי עלייה ניכרת בצריכה הציבורית. בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024 נמדדה צמיחה שלילית של התוצר בהשוואה לרבעונים המקבילים בשנת 2023, טרם פרוץ המלחמה, בעיקר עקב המשך הירידה בהשקעות.
עם זאת, ברבעון הרביעי של שנת 2024 נרשמה צמיחה בתוצר ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת, וזאת למרות המלחמה בצפון. הסיבה העיקרית לכך היא ההתאוששות היחסית של הצריכה הפרטית ושל ההשקעה. ברבעון הראשון של 2025 נמשכה ההתאוששות שהחלה ברבעון שקדם לו, אם כי צמיחת התוצר הייתה מתונה בשל האטה מסוימת בצמיחת הצריכה הפרטית.
זינוק בהוצאות הביטחון ופרמיית הסיכון
המלחמה הכפילה את ההוצאה על ביטחון, שעמדה לפני המלחמה על כ-8 מיליארדי שקל בחודש. גובה ההוצאה האזרחית המתוקננת, לעומת זאת, היה דומה למדי בשנים 2022, 2023 ו-2024. הדו"ח מצביע על כך שמבחינה טכנית, הפיצויים בגין נזקי המלחמה באיראן, המשולמים מקרן מס רכוש, אינם נכללים בהוצאות הממשלה.
פרמיית הסיכון של ישראל זינקה מ-0.4% בסוף שנת 2022 לכ-0.6% ערב פרוץ המלחמה, והמלחמה הקפיצה את הפרמיה ל-1.4% ואף לשיא של 1.6% ערב התקיפה של ישראל באיראן בסוף אוקטובר 2024. מאז היתה ירידה חדה בפרמיית הסיכון ובתחילת מרץ 2025 היא עמדה על 0.8%.
שינויים בחקיקה: הרחבת זכויות נפגעי פעולות איבה
בעקבות הטבח והמלחמה נעשו תיקונים משמעותיים בנוסח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובתקנוניו, כדי להרחיב את ציבור הזכאים לסיוע ולהגדיל את שיעורי המיצוי שלו. השינויים החקיקתיים הביאו לגידול דרמטי במספר הזכאים - מכ-5,000 נפגעים מוכרים בשנה בעשור שקדם למלחמה, ליותר מ-70,000 עד אוקטובר 2024.
השינויים כללו גם יצירת הליך מקוצר להכרה בנפגעי איבה, שבמסגרתו הביטוח הלאומי העניק מענקים ותשלומים ראשוניים ללא מסמכים תומכים. עד פברואר 2025 קיבלו הכרה 22,666 נפגעי איבה. ההוצאה החודשית זינקה מ-51 מיליון שקל בממוצע לפני המלחמה ל-261 מיליון שקל בפברואר 2025 - עלייה של יותר מ-400%.
פערים מתמשכים במערכת החינוך
הדו"ח חושף פערים משמעותיים בתקצוב החינוך בין המגזרים השונים, שעלולים להעלות שאלות בנוגע לשוויון. הפער בין החינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי העברי בתקצוב לכיתה אמנם הצטמצם מ-5% בערך בתחילת התקופה לפחות מ-2% בשנים האחרונות, אך במגזר הערבי התמונה מדאיגה יותר.
במגזר הערבי התקצוב הוא הנמוך ביותר והפערים מתרחבים - הפער בתקצוב לכיתה בינו ובין החינוך הממלכתי העברי גדל מכ-7% לכ-10%, והפער בתקצוב לתלמיד גדל מכ-6% לכ-9%.
החוקרים מציינים כי רוב פערי התקצוב מקורם בנוסחאות התקצוב האובייקטיביות שקבע משרד החינוך. מדד הטיפוח, קיומו של יום לימודים ארוך והאשכול החברתי-כלכלי של היישוב מסבירים יחד 48%–37% מהשונות בתקצוב לכיתה. עם זאת, תרומת המשתנה "מגזר וסוג פיקוח" הולכת ופוחתת על פני השנים - מ-7.9% ל-4.3% בתקצוב לכיתה ומ-7.8% ל-3.2% בתקצוב לתלמיד, מה שמצביע על שיפור יחסי במצב.
השפעת גיוס המילואים על ענפי התעסוקה
הדו"ח חושף פערים משמעותיים בהשפעת גיוס המילואים על ענפי התעסוקה השונים. השיעור הגבוה ביותר של היעדרויות עקב שירות מילואים נרשם בענפי התשתיות (חשמל, מים, ביוב ופסולת), שבהם כמעט אחד מכל שישה עובדים נעדר עקב שירות מילואים.
בענפי הניהול והתמיכה וכן בענף ההיי-טק, כ-10% מהעובדים גויסו למילואים. הפערים בין ענפי המשק בשיעור הגיוס למילואים נובעים מההרכב הדמוגרפי של העובדים בענפים השונים - ענפים שבהם מועסקים שיעורים גבוהים יותר של צעירים או של גברים יהודים לא-חרדים נפגעו יותר.
התופעה מעלה שאלות לגבי הגנה על עובדים הנקראים למילואים, פיצוי מעסיקים שנפגעו מגיוס עובדיהם ושמירה על רציפות העסק. הדו"ח מזכיר תופעה של "היעדרות חלקית בשל שירות מילואים", שבה עובדים שגויסו המשיכו לעבוד במקביל לשירות הצבאי - תופעה שבלטה במיוחד בענף ההיי-טק.
התאוששות מהירה בשוק העבודה
למרות הפגיעה הקשה, שוק העבודה בישראל התאושש במהירות מהזעזוע שגרמה המלחמה. הפגיעה הראשונית נבעה מעסקים שנסגרו באזור עוטף עזה ובקרבת הגבול הצפוני, עובדים שפונו מבתיהם באזורים אלה, גיוס המילואים הנרחב, ובשבועות הראשונים גם סגירת מוסדות החינוך.
עם פרוץ המלחמה זינק שיעור האבטלה הרחב ביותר מ-6 נקודות אחוז ובאוקטובר 2023 הגיע ל-9.6% – רמה שלא נראתה מאז חודש מרץ 2021. במהלך 2024 ירד שיעור האבטלה בהגדרתה הצרה ועמד על 3% בממוצע – כחצי נקודת אחוז פחות מאשר ב-2023. בחודשים ינואר עד מאי 2025 שיעור האבטלה בהגדרתה הצרה ירד לשפל היסטורי של 2.8%.
בינה מלאכותית - אתגר חדש לשוק העבודה
הדו"ח מציג לראשונה ניתוח מקיף של השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל. לפי הממצאים, כ-60% מהעובדים בישראל חשופים לבינה מלאכותית במידה כלשהי, כאשר נשים חשופות יותר מגברים - בעיקר במקצועות כמו מזכירות, שירות לקוחות ומכירות.
הנתונים מראים שההסתברות להיות מובטל גדלה ככל שרמת החשיפה לבינה מלאכותית גבוהה יותר, למעט בקרב בעלי השלמתיות גבוהה שעבורם הבינה המלאכותית משמשת כלי עזר ולא תחליף. בחמישון התחתון של עובדים, עלייה של 0.1 במדד החשיפה תואמת תעסוקה נמוכה ב-0.04 נקודות אחוז, ואילו בחמישון העליון עלייה זהה חוזה תעסוקה גבוהה ב-0.01 נקודות אחוז.
הדו"ח מציין פערים בין מגזרים: במגזר הערבי שיעור החשיפה של הנשים גבוה פי שניים מזה של הגברים, אך שיעורי החשיפה של גברים ונשים במגזר הערבי נמוכים מאלו של מקביליהם במגזר היהודי. הממצאים מעלים שאלות לגבי הצורך בהכשרה מחדש של עובדים ובהגנה על זכויות עובדים בעידן הטכנולוגי.
הזדקנות האוכלוסיה ואתגרי העתיד
הדו"ח מצביע על מגמות דמוגרפיות משמעותיות. בספטמבר 2024 חצתה האוכלוסיה בישראל את רף העשרה מיליון. כ-9.81 מיליון הם אזרחים, מהם 2.1 מיליון ערבים ו-480,000 המוגדרים "אחרים". הגידול באוכלוסיה שאינה יהודית ואינה ערבית הוא כיום הגורם העיקרי לירידה בשיעור היהודים באוכלוסיית ישראל.
המלחמה השפיעה גם על דפוסי הפריון: בקרב האוכלוסיה היהודית ניכרים סימנים להשפעה פרונטליסטית של המלחמה. שיעור הפריון בקרב נשים יהודיות שירד בשנים 2023–2020 לסביבות 3.0, חזר ועלה בשנת 2024 ל-3.07 בערך.
הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מדינה המתמודדת עם אתגרים כבדים אך מפגינה חוסן יוצא דופן. המלחמה השפיעה עמוקות על כל תחומי החיים, אך יכולת ההתאוששות של המשק הישראלי ושל המוסדות הציבוריים מעידה על יציבות מרשימה גם בזמנים קשים.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מכון מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי בירושלים, העוסק בתחום הכלכלי והחברתי. המרכז עורך מחקרים איכותיים ובלתי תלויים בנושא התנאים הכלכליים והחברתיים בישראל ומפתח הצעות חדשניות למדיניות חברתית-כלכלית המקדמת את רווחתם של אזרחי ישראל.
