פרופ' ירון זליכה. "למשק הישראלי יש יתרונות המקנים לו חוסן מול איומי הסנקציות". צילום: יח"צ
בשבועות האחרונים, מנהיגי צרפת, בריטניה וקנדה פרסמו הודעה משותפת הקוראת לישראל להפסיק את המלחמה בעזה, בצירוף איום מפורש לנקוט צעדים ממשיים נגד ישראל. ספרד אף קראה לבחון את הסכם הסחר עם ישראל ואף להשעותו. הולנד, שבעבר נחשבה לידידה קרובה, שינתה כיוון ומובילה את הקריאה לבחינה מחודשת של ההסכם. שר החוץ של צרפת הודיע כי מדינתו מצטרפת לתומכות בבחינה מחדש של ההסכם עם ישראל.
האיחוד האירופאי הוא שותף סחר מרכזי של ישראל, כאשר בשנת 2024, 34% מהייבוא ו-29% מהייצוא של ישראל היו מול מדינות האיחוד. השבתת הסכם הסחר עלולה לפגוע משמעותית בכלכלה הישראלית, במיוחד בתחומי ההייטק, החקלאות והתעשיה. ההוצאות הצבאיות בעקבות הלחימה בעזה כבר גובות מחיר כבד מהכלכלה הישראלית. הצמיחה צפויה לרדת ל-3.4% ב-2025, והגירעון התקציבי עלול לעלות ל-4.7%. המשמעות היא עלייה במיסים, קיצוץ בשירותים ציבוריים ועליית מחירים.
פרופ׳ ירון זליכה, נשיא המועצה האקדמית העליונה וראש בית הספר לכלכלה בקריה האקדמית אונו, לשעבר החשב הכלכלי במשרד האוצר, מציג תמונה מורכבת של האיומים הכלכליים הצפויים. "המשקל של אירופה בייצוא הישראלי הוא מאוד משמעותי - כשליש מהייצוא", הוא אומר, "וכבר עכשיו אנחנו רואים שורה של צעדים אנטי ישראליים, החל ממניעת השתתפותה של ישראל בתערוכה האווירית בצרפת, דרך משיכה של השקעות מקרן ההשקעות הנורווגית, עיכובים וביטולים של עסקאות נשק מסוימות עם ספרד והקפאת ריענון הסכם הסחר עם בריטניה".
עם זאת, זליכה מתייחס בספקנות לסיכוי שהאיומים יתממשו במלואם. "הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאירופה הוא הסכם שכדי לשנות אותו, צריך הצבעה פה אחד של כל מדינות אירופה, דבר שהוא בלתי סביר", הוא מדגיש. "גם אם ספרד, סלובניה, צרפת ובריטניה ינקטו בצעדים עצמאיים ולא כלל אירופאיים, עדיין אין לצפות שכל אירופה תצטרף ובפרט המדינה הגדולה באירופה - גרמניה, ידידת ישראל".
יתרונות המשק הישראלי מול הסנקציות בפתח
לדברי זליכה, למשק הישראלי יש כמה יתרונות המקנים לו חוסן מול איומי הסנקציות. "הייצוא הישראלי הוא ברובו הייטק ובחלקו הגדול שירותים - קשה מאוד להטיל חסמי סחר על שירותים", הוא מסביר. לדבריו, "לייצוא הישראלי יש ערך מוסף וכוח שוק משמעותי, כך שקל יותר יחסית לגלגל את העליות על הלקוח, לא בצורה מלאה אבל לפחות בצורה חלקית".
יתרון נוסף שמזכיר זליכה הוא הנוכחות הבינלאומית של חברות ישראליות. "לרוב היצואנים הישראלים יש פעילות בארה״ב, ולכן יהיה להם קל יחסית לחמוק מצעדים כאלה דרך חברות בת אמריקאיות, וכנגד חברות אמריקאיות אי אפשר לנקוט בצעדים". הוא גם מדגיש את הגיוון הרב של הייצוא הישראלי: "הייצוא הישראלי הוא הכי מגוון בעולם הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת ענפים ומוצרים״.
האיום האמיתי: המגבלות הפנימיות
בתחום הייבוא, התמונה מעט שונה. "כחצי מענף הייבוא של ישראל מבוסס על אירופה, לכן מגבלות מאירופה בהחלט יכולות לייקר לנו את הסל״, מסביר זליכה. אולם, הוא מציין כי הבעיה האמיתית אינה בסנקציות החיצוניות: "המגבלות שאנחנו מטילים על עצמנו בייבוא ובפרט האפשרות שאנו נותנים ליבואנים בלעדיים וקרטלים להשתלט על הייבוא ולייקר אותו - אלו גורמות לנו נזקים גדולים יותר".
כפתרון לאיום הסנקציות, זליכה ממליץ על רפורמה פנימית: "כיוון שעיקר הנזק יכול לנבוע מהייבוא, שם אנחנו יותר חשופים, אנחנו בעיקר צריכים לשחרר את הייבוא שלנו מהחסמים שאנחנו מטילים על עצמנו. אם נסיר את החסמים שהטלנו על עצמנו ונבטל את כל מכסות הייבוא, נפרק את היבואנים הבלעדיים ונאפשר לגורמי יבוא חדשים להיכנס לפעילות יבוא לישראל, נוכל לצמצם את החשש שחסמי סחר יצליחו לפגוע בנו מהותית בצד הייבוא".
השפעות על שער החליפין והאינפלציה
בנוגע להשפעות על שער החליפין והאינפלציה, פרופ' זליכה מגלה אופטימיות זהירה: "אם יקרו הסנקציות הן די מצומצמות, לכן ההשפעה על שער החליפין תהיה קטנה. הייצוא הישראלי מאוד חזק, אנחנו בעודף במאזן התשלומים ואני לא רואה סיבה לחשש. אני חושש יותר מיוקר החיים והמיסים שאנחנו הטלנו על עצמנו, זה הרבה יותר מטריד אותי מהצרפתים".
הענפים שלדבריו נמצאים בסיכון הם יהלומים וכל הענפים שהם פחות הייטק, "אבל", הוא חוזר ומדגיש, "בענפי ההייטק ובענפים של יצוא בטחוני אנחנו נמצאים בכוח שוק גדול, כך שהיכולת שלנו להתגבר היא די משמעותית".
זליכה מסכם בביקורת חריפה על ההיערכות הממשלתית לתרחיש סנקציות: "לטקסים במירון הם לא נערכו, אז איך בדיוק הם יכולים להיערך לתרחיש של סנקציות?!״. לסיום, הוא מעביר מסר ברור: "אנחנו האויבים הגדולים של הכלכלה שלנו יותר ממה שכל אירופאי יכול לדמיין. התכנית להגביל את הכלכלה הישראלית רק ממחישה עד כמה מצד אחד הכלכלה שלנו מאוד עמידה וחזקה, אבל מצד שני איך חלקים נכבדים מהפוטנציאל הכלכלי שלנו לא ממומשים רק בגללנו".
