בחודש הגאווה השנה, הקהילה הלהט"בית בישראל מוצאת עצמה במצב מורכב מתמיד מבחינת זכויות הקהילה ומימושן. מצד אחד, הושגו השנה הישגים משפטיים משמעותיים - פסיקת בג"ץ מדצמבר 2023 אפשרה סוף סוף לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים בישראל באופן שוויוני וכבר ארבעה זוגות זכו לאמץ ילדים בשנה החולפת, לעומת רק שבעה זוגות בכל העשור הקודם. בנוסף, החל מינואר 2022 זוגות גברים יכולים לבצע הליכי פונדקאות בישראל בעקבות פסיקת בג"ץ.
מצד שני, המלחמה והמתיחות הבטחונית יצרו אתגרים חדשים וחידדו קיימים. נתונים שנחשפו לאחר פרוץ המלחמה הצביעו על כך שכרבע מבני הקהילה בגילאי 22-44 גויסו למילואים, רבים מהם נרתמו לסיוע אזרחי על שלל גווניו, אך במקביל כמות התלונות על עוינות והומופוביה הלכה וגדלה. מילואימניקים סיפרו על חזרה "לארון" ביחידותיהם, זוגות שפונו נאלצו לחזור למשפחות שלא מכירות בזוגיותם, ובשעות חירום הביורוקרטיה הישראלית עדיין מתקשה להכיר בבני זוג חד מיניים.
באווירה של הקצנה פוליטית ומגמות שמרניות גוברות, השאלה היא כיצד מתממשות הזכויות בפועל ומה עוד נותר לעשות.
מימוש זכויות מורכב לקהילה הגאה
ישראל נמצאת במקום מורכב מבחינה משפטית ביחס לזכויות זוגות חד מיניים. מצד אחד, יש הכרה משמעותית בזכויות רבות - זוגות יכולים להירשם במוסד לביטוח לאומי, לקבל זכויות נלוות כמו נקודות זיכוי במס, ואם נישאו בחו"ל, הם יכולים להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין. בנוסף, החל מינואר 2022 זוגות גברים יכולים לבצע הליכי פונדקאות בישראל. מצד שני, עדיין קיימים פערים - נישואים חד מיניים לא מתקיימים כאן והליכי רישום ילדים עדיין מורכבים.
"זוגות חד מיניים בישראל צריכים, לצערי, להבין בכל פעם מה הזכויות שלהם במצב ספציפי", אומרת עו"ד רינה פוליטי, העוסקת בדיני משפחה ובזכויות להט"ב. "לעתים הם נאלצים להילחם על כל זכות בנפרד. למשל, זוג שרוצה לאמץ ילד צריך לדעת שהזכות קיימת אבל המימוש עדיין מורכב, או זוג שרוצה ילד ביולוגי צריך להבין שהאפשרויות שלהם תלויות באם הם זוג נשים או זוג גברים. המצב הנוכחי הוא תוצאה של התקדמות הדרגתית, בעיקר דרך פסיקות של בג"ץ ולא דרך חקיקה ברורה של הכנסת".
פריצת דרך שנתקלת במחסום
ההישג הגדול של השנה החולפת הגיע בתחום האימוץ, אך מאידך, זו גם הסוגיה שמבהירה את הקשיים שעימם מתמודדים זוגות חד מיניים. חוק האימוץ הישראלי משנת 1981 קבע במקור כי "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד", מה שיצר אפליה כלפי זוגות חד מיניים. המאבק החל בשנת 2016 והסתיים רק בדצמבר 2023 בפסיקת בג"ץ שקבעה פרשנות מרחיבה ללשון החוק וסללה את הדרך לשוויון באימוץ.
אולם, כפי שמתברר מהנתונים המעשיים, הפריצה המשפטית נתקלת במציאות מורכבת. על פי נתוני משרד הרווחה, עשרה זוגות להט"בים פנו לאימוץ בשנה החולפת ואכן ארבעה זכו לאמץ ילדים - שיפור דרמטי מהעבר. אולם, בחינה מעמיקה יותר מגלה כי הילדים שנמסרו לאימוץ לזוגות חד מיניים היו בעיקר ילדים עם צרכים מיוחדים או ילדים מבוגרים יותר שזוגות הטרוסקסואליים לא היו מעוניינים לאמץ.
דעות קדומות על יכולות ההורות
"אמנם השינוי מהווה צעד משמעותי לקראת שוויון", אומרת עו"ד פוליטי, "אך ברור הוא כי כאשר אבות חד מיניים יכולים לאמץ רק ילדים בעלי צרכים מיוחדים או מי שאינו רוצה לאמצם, הדבר אינו עולה בקנה אחד לא עם טובת הילד ובוודאי שלא עם הגדרת אותם אבות כמי שאינם מסוגלים לגדל ילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים. זה יוצר מצב פרדוקסלי: מחד, פסיקת בג"ץ פתחה את השער, אך מאידך המערכת עדיין מפעילה הקפדה כפולה או דעות קדומות לגבי יכולות ההורות של זוגות חד מיניים".
המצב הזה משקף בעיה עמוקה יותר במערכת. בעוד שהחוק שינה את לשונו, הגישות והתפישות של העובדים הסוציאליים ומקבלי ההחלטות במערכת הרווחה עדיין לא התעדכנו במלואן. זוגות חד מיניים מוצאים עצמם במצב שבו הם אמנם זכאים לאמץ, אך בפועל מתמודדים עם ציפיות נמוכות יותר או הכוונה לילדים שזוגות אחרים פחות מעוניינים בהם.
עו"ד פוליטי: "זה מעיד על בעיה מערכתית עמוקה יותר. למרות הפסיקה, עדיין קיימת תפישה בקרב חלק מהגורמים המקצועיים שזוגות חד מיניים הם 'אופציה שנייה' או שהם מתאימים יותר לילדים שנחשבים 'קשים יותר' לאימוץ. זוהי גישה בעייתית שמנציחה אפליה ולא משרתת לא את טובת הילדים ולא את זכויות המשפחות.
"חשוב להדגיש שילדים עם צרכים מיוחדים ראויים למשפחות אוהבות ומסורות בדיוק כמו כל ילד אחר, והם יכולים להתפתח ולשגשג במשפחות מכל הסוגים. הבעיה היא שהמערכת מניחה מראש שזוגות חד מיניים 'מתאימים' רק לסוג מסוים של ילדים, במקום לבחון כל משפחה לגופה ולהתאים בין הילד למשפחה על פי קריטריונים מקצועיים בלבד. הגיע הזמן שהמערכת תעדכן את עצמה".
פונדקאות – הישג שזקוק לבדיקה בשטח
החל מינואר 2022, בעקבות פסיקת בג"ץ והנחיות משרד הבריאות, זוגות גברים יכולים לבצע הליכי פונדקאות בישראל. זהו שינוי משמעותי לאחר שנים של מאבק משפטי. בעבר, חוק הפונדקאות וחוק תרומת ביציות אפשרו קיום הליך פונדקאות בארץ לבני זוג הטרוסקסואליים בלבד ובהמשך אף לאישה יחידה, אך לא לגברים יחידים או בני זוג חד מיניים.
בית המשפט העליון קבע כי אין שוני רלוונטי המצדיק את ההבחנה בין נשים עם בעיה רפואית לבין גברים יחידים או זוגות גברים. שתי הקבוצות אינן יכולות להביא ילדים לעולם אלא באמצעות טכנולוגיות פריון והולדה מלאכותיות.
עו"ד פוליטי: "המצב המשפטי כיום מאפשר לבני זוג חד מיניים לבצע הליכי פונדקאות בישראל, בדומה לזוגות הטרוסקסואליים, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בחוק ובהנחיות משרד הבריאות. זהו הישג משמעותי שמסיר נטל כלכלי ומשפטי כבד מזוגות גברים שבעבר נאלצו לנסוע לחו"ל. עם זאת, גם כאן יש צורך לבדוק איך ההוראות מיושמות בפועל ולוודא שאין חסמים נסתרים או עיכובים בלתי מוצדקים".
נישואין מעבר לים וגירושין בביהמ"ש לענייני משפחה
זוגות חד מיניים לא יכולים להינשא בישראל כיוון שהנישואים נעשים על פי הדין הדתי. מערכת הנישואים בישראל מבוססת על המילט העות'מני - כל קהילה דתית מנהלת את נישואי בניה לפי דיניה. אף אחד מהדינים הדתיים אינו מכיר בנישואים חד מיניים. החלופות כוללות נסיעה לחתונה אזרחית בקפריסין או במדינות שמכירות בנישואים חד מיניים כמו ארה"ב וקנדה.
מהי המשמעות של רישום כנשואים במרשם האוכלוסין?
עו"ד פוליטי: "חשוב להבין. הרישום במרשם האוכלוסין הוא טכני בלבד ואינו מקנה תוקף משפטי מהותי לנישואין חד מיניים בישראל. שאלת ההכרה המהותית בנישואין אלה טרם הוכרעה בחקיקה ונותרה בסמכות המחוקק".
ומה קורה במקרה של פרידה?
"זוגות חד מיניים שנישאו בחו"ל ונרשמו כנשואים בישראל יכולים להתגרש באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה. זוהי למעשה הדרך היחידה שלהם להתגרש כיוון שבתי הדין הדתיים לא מטפלים בגירושיהם. בהליך הגירושין יידונו כל הנושאים הרלוונטיים - חלוקת רכוש, אחריות הורית ומזונות וכל העניינים הנובעים מהקשר שבין בני הזוג".
איך בית המשפט קובע מזונות במקרים מורכבים כאלה?
"המבחן הוא טובת הילד. המערכת המשפטית בישראל מכירה באפשרות לחייב במזונות בין בני זוג חד מיניים, לא מכוח סטטוס הנישואין אלא מכוח עקרונות של דיני חוזים, תום לב והסתמכות. הדגש הוא על הגנת הצד החלש ומתן אפשרות להסתגלות כלכלית לאחר הפירוד".
המלחמה חשפה תמונה מורכבת
המלחמה חשפה בעיות וגם הוכיחה מחויבות. הסיפור של עומר אוחנה, ארוסו של קצין לוט"ר שגיא גולן ז"ל, שנפל בשבעה באוקטובר, הפך לסמל של הבעיות הקיימות. ההתעלמות הראשונית של הצבא ממנו וההכרה המאוחרת בו כאלמן צה"ל, רק אחרי שהסיפור התפרסם והלחץ הציבורי גבר, הדגישו את העובדה שהמדינה נשארה מאחור בכל הקשור לזכויות להט"בים. המקרה הזה יצר הרבה זעזוע בקהילה והפך לסיפור מרכזי בביוגרפיה הלהט"בית בישראל, כשחברי הקהילה שואלים בכאב האם הם צריכים "ליפול בקרב כדי שיכירו בהם כשווים".
במקביל, המלחמה העלתה בעיות ייחודיות נוספות - זוגות שפונו מביתם ונאלצו לחזור לגור עם משפחות שלא מכירות בזוגיותם, וביורוקרטיה שלא מכירה בבני זוג בשעת חירום, כאשר בני זוג לא הורשו להיכנס לחדרי בית חולים או לקבל מידע על בן זוג פצוע.
לדברי עו"ד פוליטי, גם האווירה הפוליטית הנוכחית משפיעה על התחושות בקהילה. "התמיכה הציבורית בזכויות להט"ב עדיין גבוהה יחסית", היא אומרת, "ואנחנו רואים התקדמות איטית אך עקבית. מצד שני, האווירה הפוליטית הנוכחית לא מעודדת. אין ספק כי כאשר הממשלה שמרנית יותר ומגמות לאומניות-דתיות גוברות, הקהילה מוצאת עצמה במצב של חוסר ודאות וחששות מהעתיד לבוא".
מה לדעתך הכיוון שצריך לקחת בשנים הקרובות?
"אנחנו זקוקים לחקיקה מקיפה שתעגן את הזכויות בחוק ולא תשאיר אותן תלויות ברצונם הטוב של שופטים. הקהילה צריכה להמשיך לפעול במישור המשפטי והחברתי. המלחמה הנוכחית דווקא הוכיחה את המחויבות הזו".
בחודש הגאווה השנה, הקהילה הלהט"בית בישראל מוצאת עצמה בנקודת מפנה קריטית: יש הישגים משמעותיים שיש לשמור עליהם ולבנות עליהם, אך עדיין נותרו אתגרים רבים לפתרון. הדרך עדיין ארוכה, אך כפי שמראה ההיסטוריה של המאבק לזכויות להט"ב בישראל, פעולה נמרצת עדיפה על נסיגה, והתקדמות איטית עדיפה על עמידה במקום.
עו"ד פוליטי מסיימת את השיחה במסר ברור: "אנחנו חייבים לפעול כדי לא ללכת אחורה. האווירה הנוכחית מעוררת חשש אמיתי מנסיגה בזכויות שהושגו בעשרות שנים של מאבק. הקהילה הלהט"בית הוכיחה במלחמה את מחויבותה למדינה - עכשיו המדינה צריכה להוכיח את מחויבותה לקהילה. זה לא זמן לשביתת נשק במאבק לשוויון. זה זמן להגביר את המאמצים".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
