בזמן שמדינת ישראל ממשיכה להתמודד עם האיומים הישירים והמתמשכים מצד איראן, אלפי אזרחים חווים על בשרם את מחיר המלחמה: בתים קורסים, דירות נחרבות, חלונות מתנפצים ורכוש שנצבר במשך שנים נעלם בשבריר שנייה.
משפחות שלמות מתעוררות למציאות חדשה שבה אין להן לאן בית לחזור אליו. הספה שקניתם במיטב כספכם – איננה. המטבח שתכננתם חודשים – הרוס. ומה עכשיו? מי אחראי? האם תקבלו פיצוי - ממי, מתי ואיך?
שוחחנו עם עו"ד יוסי גבע, מומחה לנזיקין, שמסביר בשפה פשוטה את ההבדלים הקריטיים בין נזק ישיר לנזק עקיף, מה מגיע לכם אם ההדף גרם נזק בדירה שאתם משכירים, האם המדינה באמת מפצה את כולם ולמה חשוב מאוד לתעד מראש. הכתבה הזאת נועדה לנפגעי הרכוש שחשים שהכל אבד ואבוד, אבל תתפלאו, לפעמים דווקא יש תקווה, במיוחד כשפועלים בזמן ועם הליווי נכון.
עו"ד גבע, מה ההבדל בין נזקים לרכוש שנגרמו מפגיעות ישירות לנזקים שנגרמו בעקיפין?
"החוק בישראל מבדיל בין שני סוגים של נזקי רכוש - נזק ישיר ונזק עקיף. נזק ישיר הוא לדוגמה פגיעה של רקטה בבית, והוא מזכה את הנפגע בפיצוי מלא, או מדויק יותר - בשיפוי בגובה הנזק שניתן להוכיח, דרך קרן הפיצויים של רשות המסים. המדינה מפצה על עלות התיקון או על בנייה מחדש, לפי הצורך.
"נזק עקיף, כמו הדף שגרם לשבר בחלון, או אובדן הכנסה, אינו מזכה אוטומטית בפיצוי אלא רק אם המדינה הפעילה מסלול ייעודי או תקנות מיוחדות, לרוב ביישובי ספר או במהלך מצב חירום, כמו שקרה לאחרונה במסגרת מלחמת חרבות ברזל".
מה עושה שוכר שבדירתו נגרם כגון חלון שנשבר עקב ההדף. האם הוא צריך לשלם על התיקון או בעל הדירה?
"האחריות במקרה כזה היא על בעל הדירה, המשכיר. על פי חוק השכירות, המשכיר חייב לתקן נזקים שמונעים שימוש רגיל וסביר בדירה, גם אם הם נגרמו כתוצאה ממלחמה. השוכר לא צריך לשאת בעלויות. עם זאת, אם נגרם נזק לתכולה האישית של השוכר, כמו לרהיטים או מכשירי חשמל, הוא רשאי להגיש תביעה נפרדת למס רכוש".
מהו ההליך לקבלת פיצוי על נזקי מלחמה?
"יש לדווח על הנזק בתוך 14 יום לרשות המסים, ולאחר מכן להגיש תביעה מלאה תוך שלושה חודשים. השלב הבא הוא ביקור שמאי מטעם הקרן שיעריך את הנזק. אבל חשוב לדעת שכדי שהמדינה תכיר בפיצוי, נדרש אישור מהרשות המאשרת במשרד הביטחון שמדובר בפעולת איבה. האישור הזה הוא תנאי הכרחי. לאחר מכן, אם הכל תקין, הקרן תעביר את הפיצוי. במקרים של נזק כבד או לצורך מגורים זמניים, ניתן לבקש גם מקדמה".
איך מתמודדים עם מקרים שבהם הנזק חלקי ולא מלא?
"נזק חלקי, כמו חדר שנפגע או חלון שנשבר, מזכה בפיצוי לפי עלות התיקון בפועל. אין צורך שהבית ייהרס כולו כדי לקבל סיוע. אם התיקון בלתי אפשרי או לא כלכלי, המדינה תשלם לפי עלות בנייה מחדש או ירידת הערך".
מהו הקושי בתיעוד נזקים בבתים ובדירות שנהרסו?
"זה אתגר אמיתי. במקרים של הרס מלא, קשה להוכיח מה היה בנכס. לכן, חשוב מאוד לתעד מראש – תמונות, רשימות, קבלות. אם אין כאלה, משתמשים במחירונים סטנדרטיים של הקרן לפי גודל המשפחה. עם זאת, יש להבין שהפיצוי במקרים כאלה לא תמיד משקף את הערך המלא או הרגשי של הרכוש שאבד".
כמה זמן נמשכים הליכי הפיצויים בפועל?
"זה משתנה. על נזק קל, התשלום עליו מגיע לפעמים תוך מספר שבועות. במקרה של נזק כבד, זה יכול לקחת חודשים. המדינה פועלת לפי סדרי עדיפויות ומנסה לקדם את התיקים ככל שהתיעוד שלם. לפעמים משולמות מקדמות על חשבון הפיצוי הסופי, במיוחד כשמדובר בפגיעה מהותית".
איך מתייחסות חברות הביטוח לנזקי מלחמה?
"רוב פוליסות הביטוח מחריגות נזקי מלחמה ואירועי טרור. לכן, המדינה היא זו שמפצה. מי שמעוניין בכיסוי גבוה יותר לתכולה או לרכוש יקר יכול לרכוש הרחבות ייעודיות דרך חברות ביטוח פרטיות. חשוב לזכור שאם מתקבל פיצוי מחברת הביטוח, הקרן תקזז אותו סכום כדי למנוע כפל פיצויים".
איך מתמודדים עם נזקים לעסקים שנסגרו בגלל המלחמה?
"יש דרכים להתמודד גם במצבים אלה. המדינה מציעה מסלולי פיצוי לעסקים, בעיקר באזורים שהוכרזו כאזורי לחימה או יישובי ספר. לדוגמה, 'המסלול הירוק' או 'מענק המשכיות עסקית'. בעלי עסקים צריכים להגיש תביעה עם דו"חות כספיים שמראים ירידה בהכנסות לעומת התקופה המקבילה. ככל שפועלים נכון ומדויק, המדינה מסייעת בצורה מרשימה. חשוב לדעת שיש זכויות אך יש גם הליכים שדורשים דיוק. מומלץ לפעול בזמן, לשמור תיעוד ולהיעזר באיש מקצוע, שיכול לעשות את כל ההבדל".
יוסי גבע הוא עו"ד שותף ומייסד במשרד קלוסקה גבע ושות' משרד עורכי דין, המוביל בתחום נזיקין, מיסים ולטיגציה מסחרית
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
צילום ראשי: שאטרסטוק
