השנתיים האחרונות היו מאתגרות עבור כל אזרחי ישראל. מאירועי השבעה באוקטובר הטראומטיים, דרך מלחמת חרבות ברזל הממושכת ועד המערכה והמתיחות מול איראן - כולנו נושאים צלקות נפשיות. אבל יש ילדים שעבורם המטען הזה כבד פי כמה. אלה הילדים הכלואים במרכז סכסוכי הוריהם הגרושים, הנאלצים להתמודד עם מלחמה כפולה: מלחמה מבחוץ - אזעקות, טילים ופחד מהלא נודע, ומלחמה מבית - כשאחד ההורים מנסה באופן שיטתי למחוק את השני מחייהם.
"הטראומה הלאומית החריפה את המתחים במשפחות גרושות עד קצה גבול היכולת", מספרת עו"ד סימה כהן, המתמחה בדיני משפחה. "ראינו הורים שניצלו את הפחד מהמצב הבטחוני כדי לנתק את הילדים מההורה השני - 'אצלו אין ממ"ד', 'הוא לא יודע להרגיע את הילדים באזעקה', 'במקלט של הבניין שלו יש אנשים לא נעימים'. מה שהתחיל כחרדה אמיתית הפך לכלי מניפולציה אכזרי".
הילדים הללו, שממילא נושאים את הטראומה הקולקטיבית של דור שלם - הדור שגדל תחת איום מתמיד, שנחשף לזוועות השבע באוקטובר בגיל צעיר, שהתרגל לרוץ למרחב המוגן – נאלצים להתמודד גם עם אובדן של אחד ההורים. לא אובדן פיזי, אלא משהו שלעתים כואב יותר: הורה שחי ונושם, אבל נמחק מחייהם בהדרגה, בשיטתיות, בכוונה תחילה.
"ניכור הורי בתקופת מלחמה הוא אכזריות כפולה", מדגישה עו"ד כהן. "הילד זקוק לשני הוריו יותר מתמיד - לתחושת הביטחון, היציבות, האהבה הכפולה, ודווקא עכשיו, כשהעולם בחוץ מפחיד כל כך, יש הורים שבוחרים להרוס את העולם הפנימי של הילד".
מהו ניכור הורי ומתי הוא הופך לעילה משפטית?
אבל מה בעצם הופך רגשות קשים בין הורים גרושים לעילה משפטית מוכרת? "ניכור הורי זה לא כשילד כועס על אבא שלא הגיע למשחק כדורגל", מבהירה עו"ד כהן. "זה תהליך הרבה יותר עמוק ומורכב – שטיפת מוח שיטתית ומניפולציות רגשיות. ילד שפתאום מתחיל לחזור על משפטים כמו 'אמא אמרה שאתה לא אוהב אותי', או 'אני יודע שאתה רוצה להרוס לנו את החיים' - משפטים שברור שלא יצאו מפיו של ילד בן שש - זו נורה אדומה".
הגבול בין כעס לגיטימי לניכור הורי לא תמיד ברור. "ילד יכול לכעוס על הורה מסיבות מוצדקות", מסבירה עו"ד כהן, "אבל כשהסירוב הוא טוטאלי, כשאין שום נכונות אפילו לשיחת טלפון, כשהילד לא מסוגל להיזכר בשום דבר חיובי שעשה איתו ההורה - אז אנחנו בטריטוריה של ניכור".
לדבריה, מבחינה משפטית, המפתח הוא להוכיח שההורה השני פועל באופן אקטיבי לפגיעה בקשר. "זה יכול להיות הורה שמבטל מפגשים באופן שיטתי עם תירוצים מתחלפים; הורה שמדבר רעות על ההורה השני בנוכחות הילד, או במקרים קיצוניים - הורה שמאשים את ההורה השני בהתעללות שלא היתה", מפרטת עו"ד כהן.
כשהורה מזהה שהוא קורבן של ניכור, מה עליו לעשות?
"הכלי הכי חזק שיש לנו הוא התביעה הנזיקית. ניכור הורי מוכר כעוולה אזרחית של גרימת עוגמת נפש בזדון. ראיתי פסיקות של מאות אלפי שקלים, אבל הכסף הוא לא העיקר - המטרה היא להעביר מסר ברור שלמעשים האלה יש מחיר כבד".
עו"ד כהן מציינת עוד כי מעבר לתביעות הכספיות, שיכולות לכלול פיצוי על נזק נפשי, הוצאות טיפולים ואובדן הכנסה, קיימת האופציה של פנייה לשירותי הרווחה. "פקידת הסעד היא לא האויב", מדגישה עו"ד כהן. "היא הזרוע המקצועית שיכולה לערוך תסקיר אובייקטיבי, לשוחח עם הילד בנפרד, לבצע ביקורי בית. חוות הדעת שלה משפיעה מאוד על השופטים".
במקרים דחופים, כשהורה מונע מפגשים באופן בוטה, אפשר להגיש בקשה לאכיפה מיידית. "השופטים בישראל מבינים את חומרת התופעה ומשתדלים לפעול במהירות", אומרת עו"ד כהן. "זה ידוע שככל שמדובר בתופעה המכוערת של ניכור הורי, זמן התגובה הוא משמעותי. ככל שנפעל מהר יותר, כך הנזק לילדים וגם להורים יהיה קטן יותר. בשלבים מאוחרים יותר זה בעייתי, ובמידה שהקשר בין הצדדים נותק לגמרי, לא תמיד ניתן לתקן את שנשבר".
האם הורה מנכר עלול לאבד את המשמורת על הילד?
"זהו כנראה, ובכל אופן לטעמי, הצעד הדרמטי ביותר – אובדן המשמורת על הילד. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שבתי המשפט לא ממהרים להוציא ילד מביתו, אבל כשמוכח שההורה המשמורן הורס באופן שיטתי את הקשר עם ההורה השני, לפעמים זו הדרך היחידה להציל את מערכת היחסים".
לפי עו"ד כהן, בטרם אובדן המשמורת ישן סנקציות שונות ונוספות שבית המשפט יכול להטיל על ההורה המנכר, "החל מקנסות של אלפי שקלים על הפרות, איסורי יציאה מהארץ, עיקולי חשבונות ובמקרים קיצוניים אפילו מאסר. המסר חייב להיות חד: ניכור הורי זה לא משחק".
במקביל לסנקציות, בתי המשפט יכולים להוציא צווים טיפוליים - לחייב השתתפות בטיפול משפחתי, הדרכה הורית, או לאסור על ההורה המנכר לדבר רעות על ההורה השני בנוכחות הילד.
למה מהירות התגובה קריטית?
"הטעות הכי גדולה שהורים עושים היא לחכות", מזהירה עו"ד כהן. "כל יום שעובר, הנתק מעמיק. הורים מגיעים אלי אחרי חצי שנה של ניתוק ואז הדרך חזרה הרבה יותר קשה ומורכבת".
התיעוד, מדגישה עו"ד כהן, הוא קריטי. "תשמרו כל הודעת וואטסאפ, תקליטו שיחות - כמובן בהתאם לחוק, תתעדו כל ניסיון ליצור קשר שנדחה. בית המשפט צריך לראות תמונה מלאה ומפורטת".
מעבר לכלים המשפטיים, חשוב לזכור שהמטרה היא לא ניצחון בקרב. "המטרה היא להציל את הקשר בין הורה לילד", מסכמת עו"ד כהן. "השילוב הנכון הוא בין אכיפה משפטית נחושה לבין טיפול מקצועי. זו לא מלחמה קלה, אבל עם הכלים הנכונים והליווי המתאים, אפשר להצליח. במיוחד עכשיו, כשהילדים שלנו זקוקים לכל טיפת יציבות ואהבה שאפשר לתת להם".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
