ח"כ חנוך מילביצקי. צילום: יבגני פוטובינסקי/ ויקימדיה
פרשת חנוך מילביצקי עוררה סערה במערכת הפוליטית הישראלית, כאשר הח"כ מהליכוד מונה ליו"ר ועדת הכספים ארבעה ימים בלבד לאחר שנחקר במשטרה בחשד לאונס, מעשים מגונים והדחת עדה. החקירה, שנפתחה יום לאחר פרסום בכוונה למנותו, מעוררת שאלות בנושא הקשר בין חזקת החפות לבין אחריות ציבורית. בעוד הקואליציה התלכדה סביב מילביצקי וטענה ל"רדיפה פוליטית", האופוזיציה מגנה את מה שהיא מכנה "התלכדות מבישה סביב חשוד באונס".
פרשת מילביצקי מעוררת דילמות משפטיות וציבוריות שחורגות מעצם החשדות הפליליים - האם אדם שנחקר בחשד לעבירות מין יכול לכהן בתפקיד ציבורי בכיר, איך מתמודדים עם מינוי בעיתוי של פתיחת חקירה ומהי המשמעות האמיתית של חזקת החפות כשמדובר בנושא משרה ציבורית?
עו"ד יאיר מושיוב, מומחה לדין פלילי, מנתח עבורנו את ההיבטים המשפטיים המורכבים של הפרשה ואת השלכותיה על המערכת הדמוקרטית בישראל.
ח"כ מילביצקי טוען לחזקת חפות ומדבר על "רדיפה פוליטית". מהי המשמעות החוקית של חזקת החפות כשמדובר באדם שנחקר אך לא הוגש נגדו כתב אישום?
עו"ד מושיוב: "חזקת החפות אומרת שכל עוד אדם לא הורשע ושבית משפט קבע שהוא אשם, או לחלופין, שהוא הודה באשמה בעצמו - חזקה עליו שהוא חף מפשע, כלומר המשמעות היא שהוא עדיין לא נמצא אשם בדבר. בפועל, כאשר תיק עדיין מצוי בראשית חקירה, ההליכים כל כך ראשוניים, המידע כל כך לא מעובד ואפילו כתב אישום לא הוגש, אזי בנסיבות מסוימות, זה לא הוגן ולא ראוי שיהיו השלכות רק בגלל עצם קיומו של תיק חקירה פתוח. כלומר, רק בגלל חשד יוכפש שמו של אדם, והקריירה, התפקיד והמעמד שלו ייפגעו כולם באופן מהיר ומיידי ולאו דווקא פרופורציונלי".
הליכוד טוען שהחקירה נפתחה ביום שלמחרת פרסום המינוי - האם עיתוי כזה יכול להשפיע על אמינות החקירה מבחינה משפטית?
"במקרים כאלה תמיד ייתכן, מצד אחד, שאכן בוצעו עבירות פליליות כאלו או אחרות כלפי המתלוננות ובזמנים שהן מציינות. מאידך, התזמון דווקא גורע מהאמינות ומהחומרה והופך את כל העניין לקלף מיקוח - בבחינת אמצעי סחטני, שנשמר ליום הדין על מנת לנקום או לטרפד מהלכים או התקדמות של בן אדם בעמדת מפתח. אנחנו רואים את זה לרוב במערכות בחירות בארץ ובעולם ובקידום או בקבלת תפקידים במערכות ציבוריות גדולות, כאשר מתנגדיו או מתחריו של המועמד הם בעלי עניין בפגיעה בשמו, או בהסחת הדעת ממועמדותו הכנה והמקצועית לתפקיד".
עו"ד מושיוב מבקש להדגיש: "שחלילה לא יובן שאני אומר שזה המקרה בענייננו, אבל התזמון המחשיד כן מעורר שאלות, ואם אותן מתלוננות מסרו את תלונתן כבר מזמן, אבל בעלי עניין עיכבו את החקירה או את פרסום קיומם של תיקים אלו עד לשעת כושר שכזו, יש דווקא מקום לטעון כי המסוכנות, אם קיימת, היא נמוכה ואיננה מחייבת השלכות או טיפול מיידי. בוודאי לא כאשר רב הנסתר על הגלוי והחקירה, כאמור, עוד בחיתוליה".
בדיון נטען שהמתלוננת חיכתה שנתיים. האם הדחיה בהגשת תלונה משפיעה על כוח הראיות או על אמינות החקירה?
"עוד לפני סוגיית האמינות, יש לשאול מה עם ההתיישנות? לרוב רובן של העבירות ישנה תקופת התיישנות. המשמעות היא שלא ניתן להתלונן על כל דבר מתי שרוצים, גם אם עברו שנים ארוכות מאז המקרה לכאורה. המטרה היא, בין השאר, להגן על חשודים פוטנציאליים ולאפשר להם להיזכר או לשחזר מה ואיך הדברים התנהלו באותו אירוע לכאורי. במידה שיעברו שנים רבות מדי, יקשה העניין על החשוד ויפגע ביכולת ההתגוננות שלו. כמובן, גם עניין הרלוונטיות והמסוכנות המיידית או לא רלוונטיים לשאלה.
"לא כך בעבירות מין, אשר בהן מכירים בקושי להודות שבכלל בוצעה עבירה, להסכים לפתוח את הסיפור בפני זרים, להיבחן בכמה עיניים ולהיזהר מפקפוק באמינות המתלונן, ובכלל - להעלות כאלה טענות כנגד אדם, אשר במקרים רבים הוא מוכר או בן משפחה.
"עם זאת, גם בתוך תקופת ההתיישנות, יש נטייה, לעתים מוצדקת, לבחון אם היה שיהוי ניכר בין האירוע לבין מועד התלונה. אמנם שיהוי הוא עניין סובייקטיבי שלאו דווקא ייזקף לחובת אמינותו של המתלונן, אך גם מבלי להודות בפה מלא, תלונה מאוחרת יחסית עלולה להיחשב כלא אמינה או פחות משכנעת, וסביר שיהיה בכך כדי להחליש את גירסת המתלוננות".
ח"כ גוטליב טענה שאם התיק היה חזק, המשטרה הייתה מזמנת אותו למחרת. האם נכון שמשטרה לא מזמנת לחקירה אם אין די ראיות?
"ברוב רובם של המקרים, המשטרה איננה עוברת לדום מיד עם הגשת תלונה. דווקא במקרים כאלה, כשהחשוד הוא אדם עם פרופיל גבוה, מוכר ובכיר, שלא לומר - חבר כנסת, לא מצופה שהמשטרה תפעל בחופזה וברשלנות על מנת שלא לפגוע בסיכויי החקירה רק מהטעמים הטכניים והפרוצדוראליים.
"סביר להניח שלאחר קבלת התלונות עולה העניין לדרגים גבוהים ונבחן בשבע עיניים על ידי בעלי תפקידים, יועצים משפטיים כאלה ואחרים, אשר יחליטו וישפיעו – האם לפתוח בחקירה, מתי ובאיזו מידת חשיפה? במקרים רבים, אין כלל ראיות במעמד הגשת התלונה. המתלונן רק מביא את הדברים לראשונה בפני המשטרה והיא זו שאוספת את הראיות.
"ישנם מקרים של חקירה סמויה, מבלי שהחשוד יודע שנפתח נגדו תיק, ואז הראיות נאספות מאחורי גבו, כך שמזמינים אותו לחקירה רק כשהכל כבר 'אפוי'. מנגד, במקרים של 'מילה כנגד מילה', ללא ראיות עצמאיות חיצוניות, ומיד לאחר קבלת גירסת המתלוננת, יזמנו את החשוד כדי לקבל את גרסתו עוד לפני שיוצאים למסע חקירות ואיסוף ראיות".
מילביצקי חשוד גם בהדחת עדה ובמעשים מגונים. איך החשדות הנוספים משפיעים על חומרת התיק?
"הדחת עד היא עבירה חמורה בפני עצמה וכמובן שיש בה כדי להשפיע על עוצמת החשדות כנגד החשוד. הרי אלמלא היה שמץ של אמינות בתלונה, לא היה נדרש מצידו להשפיע על העדה באופן כזה או אחר.
"במקרה של מילביצקי מדובר על מתלוננת נוספת ומטבע הדברים עלול המצב להיראות כבר כדפוס התנהגות יותר מאשר אירוע בודד ונקודתי, שאולי היה יכול להיתפש כסכסוך אישי, או אפילו טעות. מאידך, כאשר מדובר בשתי מתלוננות שונות ולא קשורות בתקופות שונות, עולה החשש שייתכנו מקרים נוספים, שלאו דווקא דווחו או ידועים, בדומה לפרשת הנשיא קצב ועברייני מין סדרתיים אחרים שענייניהם נחשפו".
בתיק נחקרים גם עו"ד גלמן וד"ר וינוקור בחשד לשיבוש מהלכי משפט. איך זה משפיע על התמונה הכללית?
"מובן שבמקרה שצדדים שלישיים מתערבים באופן כה בוטה ואקטיבי לכאורה, הם מסתבכים בעצמם והופכים לחשודים עצמאיים. מעשיהם גם עלולים להשפיע לרעה על החשוד העיקרי בתיק. ייתכן שהוא לא ידע וייתכן שהוא לא היה מאשר אם הוא היה יודע על התכניות שלהם, אך פעולות שכאלו נתפשות כמהלך יזום ומכוון, ובנוסף לעבירות המין החמורות, הוא עשוי להיחקר גם בשאלה אם הוא הפעיל או ביקש את השיבוש הנטען".
מבחינה משפטית, האם לח"כ או לנושא משרה ציבורית יש חובות או מגבלות שונות כשהוא חשוד בעבירות פליליות?
"במקרה של חברי כנסת, כולנו מכירים את 'טענת החסינות' ואת ההגנה על חברי הכנסת מפני עבירות פליליות, אשר ייתכן שביצעו. יחד עם זאת, חובה לזכור שהחסינות איננה כרטיס חופשי לעשות כל שעולה על דעתם בכל רגע נתון, כלפי כל אדם נתון, וזו תהיה אחריותם להוכיח, במידת הצורך, שהמעשים בוצעו לצורך ובמסגרת מילוי תפקידם. עבירות מין, מן הסתם, אינן יכולות להיכלל ב'לצורך מילוי תפקידו', מאחר שאין כל הגדרת תפקיד או פעילות מקצועית שמגע מיני הוא הכרחי לטובת ביצועה".
האם יש מנגנונים משפטיים שיכולים למנוע ממילביצקי לכהן בתפקיד עד לסיום החקירה?
"העניין במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים של בעלי תפקיד אשר נחשדים בעבירות פליליות – ואין זה רלוונטי אם מדובר בעבירות מין, שוחד, קבלת דבר במרמה או אלימות – מעלה בעיית אמון ויכולת מילוי משרה יותר משהוא עוסק באשמה או חפות.
"מצד אחד ישנה תלונה, מתלוננת, חשדות חמורים וכיו"ב, ומצד שני – אותה חזקת חפות יחד עם הכחשה וכפירה בכל המיוחס לו. מה גובר? האם כל אדם שנפתח נגדו תיק מצופה להפסיק לעבוד? לפנות את תפקידו? להתנהג ולהתנהל כאשם באופן אוטומטי עוד לפני שהתיק הגיע לכתב אישום, שלא לומר להרשעה?
"מדובר במצב אבסורדי ודרקוני ממש, כי אני מחר יכול להתלונן על כל נושא משרה ולטעון שהוא עשה לי ונגע לי וכיו"ב, ואני גם יוצא עם זה לתקשורת והעניין מתפוצץ למרות שלאו דווקא היו דברים מעולם, ושמו לא רק נפגע באופן מיידי, אלא גם הבאתי לנטרולו המקצועי בטווח המיידי, כביכול. האם אנחנו רוצים לתת כזה כוח לכל תלונה, בעיקר כשהסטטיסטיקה מצביעה על אחוז לא מבוטל בכלל של תלונות שווא מדי שנה?
"למעשה, התוצאה היא שכל בעל תפקיד שטענו כלפיו שעבר עבירה עלול למצוא את עצמו מורשע במשפט השדה שנערך לו ברשת ובתקשורת, מבלי בכלל שנאספו די ראיות ושהפרקליטות מצאה להעמידו לדין, וגם אז – עדיין לא נקבע שהוא אשם. אז במשך חודשים או שנים - כמו במקרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו - מצופה שהוא לא יתפקד מקצועית?! מצב שכזה יהפוך לכלי לטרפוד וסיכול בעלי תפקידים, כי לא חסרים אנשים שיגישו תלונת שווא וישקרו בקלות בעבור תמורה כספית ראויה. זהו מדרון חלקלק שתוצאותיו חמורות".
מנגד, אומר עו"ד מושיוב, "ניתן לטעון – שוב, כמו עם ראש הממשלה המכהן – שהוא לא יכול גם לנהל את משפט חייו ולהילחם על חפותו עם תשומת לב מלאה למשפטו, ובד בבד גם לתפקד מקצועית כאילו דבר לא קרה וכאילו מלוא תשומת ליבו נתונה למילוי תפקידו באין מפריע. המנגנונים הקיימים הם נבצרות, הגבלת אחריות ואפילו חל"ת, אולם הם אינם משפטיים, היות שכל סנקציה חותכת תהווה הרשעה, הלכה למעשה, למרות שבפועל המשפט האמיתי והחוקי כלל לא החל".
במקרה שיוגש כתב אישום נגד מילביצקי, מה הן המשמעויות החוקיות לכהונתו כיו"ר ועדת הכספים?
"לצערנו, וזה בנימה אישית ולא רק משפטית, בכנסת ישראל ובממשלה יושבים ומכהנים מורשעים ואסירים לשעבר באין מפריע, וההתנהלות הזו אינה ראויה לטעמי. לא משנה התפקיד שמילביצקי אמור לכהן בו – כל עוד לא נגמרה החקירה או הוגש כתב אישום בכלל, אינני רואה מקום למנוע את קבלתו את התפקיד, וגם תמיכת חבריו למפלגה איננה בעייתית בעיניי, מאחר ששקלול התזמון, אופי התלונות ומבוקשם של בעלי עניין מסוימים למנוע את המינוי הזה, מביאים למסקנה שכל עוד אין משפט נגדו, שלא לומר הרשעה – לא אמורה להתקבל התנגדות מטעם חבריו, וזו ציפייה מעט יפת נפש ולא מעשית. אם יוקיעו אוטומטית כל אדם שהתלוננו עליו, חזקת החפות תהפוך, אם לא הפכה כבר, לאות מתה וריקה מתוכן".
מנקודת מבט של עורך דין פלילי, איך פרשה כזו משפיעה על האמון הציבורי במערכת המשפט ובמוסדות הדמוקרטיים?
"בתקופה של משפטי השדה בתקשורת, אמון הציבור הוא דבר נזיל ודינמי, אשר ניתן לעיצוב על ידי כתבות מגמתיות, קריינות בומבסטית ותצוגה ויזואלית 'מפלילה' באולפני החדשות, גם אם אין מספיק 'בשר' מאחוריהם. תלוי באג'נדה של אותו גוף תקשורתי.
"דווקא כעורך דין פלילי מזה כ-20 שנה אני סבור שהבעיות של מערכת המשפט והמוסדות הדמוקרטיים הן שיקולי דעת מעוררי מחלוקת, הגשת כתבי אישום באופן לאו דווקא ברור או עקבי וחוסר אחידות בענישה. חזקת החפות היא אמנם סוגיה נפיצה ולצערי גם תכופה, אך משמעותה מתערערת דווקא מחוץ לכותלי בית המשפט ויותר בשיח הציבורי".
