בעוד שכל הסקרים מראים כי רוב הציבור בישראל קורא לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי שבעה באוקטובר, פורסם כי הקואליציה מקדמת הצעת חוק חדשה שתאפשר להקים ועדת חקירה במתכונת שונה מזו הקבועה כיום בחוק. לפי הדיווחים, הנוסח המתגבש כולל ועדה בראשות שופט מוסכם, בהרכב שייקבע בשיתוף בין הקואליציה לאופוזיציה, "חצי-חצי", אך עם שינויים דרמטיים ביחס לוועדת חקירה ממלכתית.
בכירים בליכוד טוענים כי הוועדה תבחן גם את "חלקה של המחאה", את פעולות שרי הביטחון לאורך השנים ואת תפקוד בג”ץ במטרה, כלשונם, "לבדוק לעומק את הכשלים שהובילו למחדל". ההצעה החדשה מעוררת התנגדות בקרב משפחות החטופים והנרצחים, הדורשות שקיפות ציבורית וסבורות כי רק ועדת חקירה ממלכתית אמיתית תוכל לספק תשובות. בתוך כך קבע בג”ץ, כי על הממשלה לעדכן בתוך 30 יום כיצד בכוונתה להקים ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה מלאות, והזכיר כי אין מחלוקת אמיתית על עצם הצורך בבירור ממלכתי עצמאי.
עו"ד עופר ברטל, מומחה למשפט ציבורי, מסביר את המשמעויות המשפטיות והציבוריות של המהלך ובוחן את ההבדלים המהותיים בין ועדת חקירה ממלכתית לוועדת חקירה ממשלתית.
"בעניין ועדת חקירה ממלכתית יש חוק שלם שחוקק לפני יותר מ-50 שנה ועבר פה ושם שיפוצים", פותח ואומר עו"ד ברטל. "החוק כולל סעיפים רבים שמסדירים מינוי ועדה כזאת ומה קורה בה. הכוונה היתה שוועדת חקירה ממלכתית תחקור עניינים גדולים ורציניים, כמו בוודאי אירועי השבעה באוקטובר".
כיצד ממונה ועדת חקירה ממלכתית?
"בוועדת חקירה ממלכתית, הממשלה פונה לנשיא בית המשפט העליון והוא ממנה את חברי הוועדה האחרים. יושב הראש חייב להיות שופט עליון או שופט מחוזי בדימוס או שופט שמכהן בפועל.
"הוועדה שומרת על זכויות החשודים ועל מי שעלול להיפגע. היא רשאית להעסיק עובדי מדינה – שוטרים ופרקליטים - שיעזרו לה באיסוף החומר. היא רשאית לזמן כל אדם ולאכוף עליו את ההתייצבות וכן רשאית להוציא צווי חיפוש. יש לה סמכויות מאוד מאוד נרחבות כדי שתוכל לנהל את החקירה כאוות נפשה וללא מגבלות. ועדה ממלכתית מנהלת את הדיון בדלתיים סגורות או פתוחות, לפי החלטתה ויש לה סמכויות של בית משפט ואף יותר מכך.
"לעומתה, כוונת החוק בהקמת ועדת חקירה ממשלתית היא לאפשר לשר שמשהו במשרד שלו משתבש להקים ועדה לבדיקת כשל נקודתי. זאת היתה כוונת המחוקק. לאור זאת, יש מעט מאוד סעיפים בחוק הממשלה שבהם דנים בוועדת בדיקה ממשלתית, ולגביה אין הסדרים חוקיים מפורטים. אין חובה להציב בראשה שופט. הכוונה המקורית היתה שאנשי מקצוע, שאינם שופטים ינהלו אותה והיא תהפוך להליך מהיר באופן יחסי, בדומה לקצין בודק בצבא".
מהי הסיבה לחזרתה לכותרות של ועדת חקירה ממשלתית?
"במדינתנו, שמתנהלת בצורה לא תקינה בשלוש השנים האחרונות, מאז כינונה של הממשלה הנוכחית,– שאנשיה אינם סומכים על מערכת המשפט, החליטו שלמרות שוועדת חקירה ממלכתית מתאימה יותר לניהול חקירה מקיפה אודות אירועי השבעה באוקטובר, אין כוונה למנות ועדה כזו. כאמור, מי שקובע את הרכבה של ועדת חקירה ממלכתית הוא נשיא בית המשפט העליון, אך ממשלה זו אינה מכירה בו, טוענת שהוא איש שמאל, ולכן לא ייתכן שהוא ימנה את הרכב הוועדה. לדעתם, ועדת החקירה לא תהיה אובייקטיבית במקרה שנשיא העליון ימנה הרכב שופטים שימצא את הממשלה אחראית למירב הכשלים".
אילו אפשרויות עומדות במקרה זה?
"שתי אפשרויות עומדות על הפרק. האחת, לשנות את חוק ועדת חקירה ממלכתית באופן הרצוי לממשל, והשנייה היא למנות ועדת חקירה ממשלתית – שתהיה כמעט זהה לוועדת חקירה ממלכתית.
"חשוב מאוד בעניין זה להזכיר את התקדים של מלחמת לבנון השנייה. אולמרט מינה לחקירת האירועים סביב המלחמה ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט וינוגרד ז"ל. וינוגרד היה שופט מאוד מוערך, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אדם שנשאו אליו עיניים וזכה מכל עבר לכבוד רב. גם אז היו מי שכעסו, אולי בצדק, על אולמרט על כך שמינה ועדת בדיקה ממשלתית ולא ועדת חקירה ממלכתית".
אם כך, מדוע יש המתנגדים לוועדת בדיקה ממשלתית?
"מי שממנה ועדת בדיקה ממשלתית הם מספר שרים או הממשלה. המינוי הוא פוליטי ולא על ידי שופט. באופן זה, לכאורה חייבים השופטים דין וחשבון לפוליטיקאים שמינו אותם. לכן עולה כעת החשש, שהוועדה תגן על הפוליטיקאים שממנים אותה. התקדים של ועדת וינוגרד מלמד אותנו שאין הדברים בהכרח כך. לא נוכחנו בכל זיקה של הממונים לממנים. הדו"ח של ועדת וינוגרד היה מאוד רציני ומעמיק, החקירה היתה רצינית אף היא. השופט וינוגרד מינה לעזרתו חברי הרכב נוספים משכמם ומעלה, שאין מחלוקת על שיעור קומתם ועל האינטגריטי שלהם.
"הכיוון הנוכחי של הממשלה הוא כנראה למינוי ועדה ממשלתית, שמי שיעמוד בראשה הוא ככל הנראה כבוד השופט אלרון, שעכשיו פרש מבית המשפט העליון, או כבוד השופט אשר קולה, שמונה לאחרונה על ידי הממשלה להיות נציב תלונות השופטים".
מה הן סמכויות ועדת החקירה בוועדה הממשלתית?
"חשוב להגיד שבמקרה הזה, כוונת הממשלה היא לדאוג לכך שלוועדת החקירה הממשלתית יוענקו כל הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית: היא תוכל להוציא צווי חיפוש, כמו ועדת חקירה ממלכתית; היא תוכל לקבל עזרה מפרקליטים או שוטרים; היא תוכל לאכוף התייצבות על עדים ונחקרים; היא תשמור על זכויות הנחקרים – תעביר להם חומרי חקירה, תוציא מכתבי אזהרה למי שיוכל להיפגע ממסקנותיה, תאפשר למוזהרים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין ולזמן עדים לחקירתם בפני הוועדה וכיו"ב".
האם מתווה כזה יעבור את בג"ץ?
"במידה שתהיה ועדה ממשלתית מהסוג הזה – כלומר הממשלה או השרים, שר הביטחון או שר אחר, ימנו שופט שיעמוד בראשה, והשופט ייעזר באנשים משכמם ומעלה – אני מניח שמתווה כזה יקבל את אישור בג"ץ. במילים אחרות, אם ועדה כזו תקבל את מלוא הסמכויות המוקנות לוועדת חקירה ממלכתית, אני מניח שבג"ץ יברך עליה.
"בשבוע שעבר בג"ץ בהחלטתו לא הזכיר את המונח 'ועדת חקירה ממלכתית', אלא כתב 'ועדה ממלכתית'. זאת אינה תאונה ולא טעות בניסוח. זאת אומרת, בג"ץ השאיר לממשלה שיקול דעת בנושא זה, של איזה סוג של ועדה תקום, ובלבד שהוועדה תהיה בלתי תלויה בממנים שלה, אלא כזו שבג"ץ יתרשם שהיא ועדה המסוגלת באמת, באופן עצמאי, לחקור את כל הנדרש ואת כל מי שצריך להיחקר. לפיכך, אני סבור שהשאלה אם בג"ץ יאשר או לא יאשר את המתווה תלויה בשני גורמים מרכזיים: הסמכויות שיוענקו לוועדה וזהות האנשים שימונו לכהן בה".
מה לגבי מינוי השופט אלרון לעמוד בראש הוועדה?
"ככל שיתמנה שופט עליון, למשל כבוד השופט אלרון, קשה לי להניח שהוא יחפה על מישהו מהנחקרים או יישא פנים לצד כלשהו, גם למי שמינה אותו. אני סבור שהוא יחקור את הנושא ללא משוא פנים, יבצע בלי ספק חקירה מרחיקת לכת, מבלי שיתכופף לטובתו של צד כלשהו. הדבר תלוי גם במי שימונה לצידו. יכולים להתמנות עוד שניים או עוד ארבעה שישבו לצידו, כאשר המספר צריך להיות אי-זוגי כמובן. אני מניח שבמקרה כזה המינוי יזכה לאישור בג"ץ וגם להכרה ציבורית.
"השופט בדימוס אלרון כיהן בעבר כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכן כשופט שלום במשך שנים רבות. הוא עבר את כל הערכאות מלמטה למעלה, מילא את כל התפקידים השיפוטיים והינו שופט מעולה שבמעולים. לגבי השופט אשר קולה, הוא מתאים לתפקיד בדיוק כמו השופט אלרון, ולמרות זאת אינני סבור שיש למנותו. הוא מכהן כעת כנציב תלונות השופטים ומבצע את תפקידו ביעילות רבה. אין זה נכון לבצע שינוי בתפקידו זה מספר חודשים לאחר שמונה. השופט אלרון, שזה עתה פרש מבית המשפט העליון, נוא דמות ראויה ומתאימה מאוד לכהן בראש ועדת חקירה כזו".
האלטרנטיבה היא ועדת חקירה ממלכתית?
"אם הממשלה תלך בכיוון של ועדת חקירה ממלכתית, למרות שאינני מאמין שהיא תלך בכיוון הזה משיקולי פריימריז, בהחלט יש סיכוי שנשיא העליון יצחק עמית היה ממנה בכל מקרה את השופט אלרון, למרות שהם אינם החברים הכי טובים. כאמור, אלרון הוא שופט שפרש זה עתה מהעליון, מנוסה מאוד, ידען גדול בתחומי המשפט הרלוונטיים לחקירה כזו והוא יכול להיות מוסכם על שני המחנות הפוליטיים המרכזיים.
"הנשיא עמית כבר הודיע, שבמידה שהממשלה תטיל עליו את התפקיד, הוא יתייעץ עם השופט נועם סולברג לפני המינוי, כדי להפיס את דעת הימין. השופט סולברג הוא בלי ספק השופט השמרן ביותר בבית המשפט העליון ועתיד להיות נשיא בית המשפט העליון לאחר עמית, כך שמי שיהיה מוסכם על שניהם, הדעת נותנת שיהיה שופט אובייקטיבי שגם יכול להיות מוסכם על שני המחנות הפוליטיים.
"הייתי סומך על ההחלטה של נשיא בית המשפט העליון, והוא יכול היה גם לעשות זאת לבדו. כשהדבר ייעשה בצוותא עם השופט סולברג, על אחת כמה וכמה שאפשר לסמוך על החלטתם. אני לא נבהל מזה שהממשלה תמנה את השופט ואני חושב שהשופט אלרון או אשר קולה, שניהם יכולים לעשות את העבודה הזו בצורה טובה מאוד, ובלבד שיעשו אותה כמה שיותר מהר.
"ראוי שתמונה ועדת חקירה שכל העם יכבד את מסקנותיה, וראוי שסוף-סוף תתבצע חקירה. היום מבקר המדינה מבצע את החקירה, והציבור פחות סומך על חקירתו מכל הסיבות הידועות. לעומת זאת, דו"ח ועדה בהובלת שופט עליון או שופט מחוזי, במיוחד אם הוא ייעזר בדמויות שאין לגביהן מחלוקת והאינטגריטי שלהן הוא ללא דופי, לדעתי יזכה לכבוד רב, ובלבד שזכויות הנחקרים יישמרו בצורה קפדנית".
במידה שתיבחר ממשלה חדשה, האם על פי החוק היא תוכל להחליף את ועדת החקירה הממשלתית/ ממלכתית?
"לא, זה לדעתי לא יקרה. זה אמנם לא כתוב בחוק, אין תשובה מפורשת בחוק לשאלתך. אחרי שתוקם ועדה, ובהנחה שתוקם בהרכב מכובד שאין מחלוקת לגבי האתיקה של חבריה, מומחיותם, עברם וכיו"ב, אני מניח שלא יחליפו את הסוסים במעלה ההר. עד שתוקם ממשלה, אם הבחירות יתקיימו במועדן, ובהחלט יש סיכוי לכך, יש עוד יותר משנה. אם הוועדה תמונה עכשיו, בימים הקרובים, היא כבר תהיה באמצע עבודתה, ואין זה ראוי להחליף את החוקרים בדרך, ממש לא ראוי. לכן, לא נראה לי שזה יקרה".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
