עו"ד אליעד שרגא. "הם יעשו הכל בשביל לסכל את הבחירות - להכניס אותנו למצב חירום דרך התלקחות בצפון או באיראן. גם אם נגיע לבחירות, הם יעשו הכל לשבש אותן". צילום: רז חדד
עיקרי הדברים:
• עו"ד אליעד שרגא מתאר את שנת 2025 כשנה חסרת תקדים בעומס עתירות לבג"ץ, שלדבריו נגעו בליבת המשטר הדמוקרטי ובהן סוגיית מעמד היועצת המשפטית לממשלה, שינוי הוועדה לבחירת שופטים ושאלת השוויון בנטל השירות הצבאי.
• לדבריו, בשנה החולפת חלה החרפה בפרשות שחיתות ציבורית הקשורות גם למערכת הביטחון, והוא מזהיר מפני פגיעה באמון הציבור וביסודות הדמוקרטיה, תוך טענה לחדירה של שיקולים זרים למוקדי קבלת החלטות רגישים.
• במבט קדימה ל-2026, עו"ד שרגא מציג שלושה איומים מרכזיים לשיטתו: נסיונות פוליטיים להשפיע על עצמאות מערכת המשפט, פגיעה אפשרית בהליכי הבחירות ועלייה בסיכון לאלימות פוליטית ולשיבוש דמוקרטי, לרבות באמצעים טכנולוגיים.
______________________________
שנת 2025 היתה שנה של פעילות שיא משפטית עבור התנועה לאיכות השלטון. אינספור עתירות לבג"ץ, מאבקים משפטיים בחזית הדמוקרטיה, לצד ביקורת ציבורית נוקבת על פוליטיזציה של התנועה. בראיון מיוחד לסיכום השנה, מציג עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה ב-36 השנים האחרונות, את הסכנות האורבות לדמוקרטיה הישראלית ועונה על הביקורת כנגדו: "אני שגדלתי בבית רוויזיוניסטי, בליכוד, הייתי סגן אלוף בצנחנים, שישה ילדים קצינים ולוחמים ביחידות מובחרות - אני היום 'שמאלני קיצוני'. אבל אלה שהילדים שלהם במיאמי ובבנגקוק ומוכרים את המדינה, הם הפטריוטים. אני לא צריך להוכיח לאף אחד מי אני".
עו"ד שרגא, שנת 2025 היתה שנה של פעילות משפטית אינטנסיבית עבור התנועה לאיכות השלטון. כיו"ר התנועה, כיצד אתה מסכם את השנה?
"מצד אחד, פעילות אינטנסיבית והרבה נצחונות ומצד שני הרבה עצב - עצב של 'לאן הגענו?' ושל פעילות משפטית כזו שאנחנו נאלצים להזדקק לה באירוע חורבני".
אתה זוכר שנה שהיתה רגועה?
"לא, מעולם לא היתה לי שנה רגועה, אף לא פעם אחת ב-36 השנים האחרונות. אבל האינטנסיביות, עוצמת הדברים וחומרתם – כאלו לא היו מעולם".
מהי לדעתך הפרשיה המשפטית המשמעותית ביותר של 2025?
"יש המון בג"צים, המון עתירות. העתירות החשובות עוד לא נדונו, הן יידונו בהמשך הדרך. זה הנושא של שינוי הוועדה לבחירת שופטים והנושא של הנציב לכשירות השופטים. אלו עתירות שלמעשה פוגעות באכזריות במבנה המשטר, פוגעות בהפרדת הרשויות וברשות השופטת בכוונת מכוון. אני מאוד מקווה שהתיקונים האלה יבוטלו והוועדה לבחירת שופטים לא תונהג על ידי פוליטיקאים, אלא תחזור לפורמט הקודם שבו התנהלה.
"יש כל כך הרבה עתירות, כל כך הרבה נושאים. רק היום היתה עתירה על מבקר המדינה ששם את עצמו כוועדת חקירה ממלכתית, לוקח ונוטל לעצמו סמכויות וכבר ממש מגבש החלטות כנגד ראש הממשלה.
"אם אני מנסה להסתכל על המכלול, אני חושב שהדברים שעמדו בלב ליבת המשטר הדמוקרטי זה הנושא של עצירת הדחת היועצת המשפטית לממשלה - שם היה לנו ניצחון מוחלט. היה לנו גם ניצחון מדהים בנושא פיטורי ראש השב"כ רונן בר, אני חושב שזה פסק דין מכונן, שבו קבעו הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז שהפיטורים שלו לא היו כדין. לצערי הרב, הוא התפטר אבל פסק הדין עצמו בפרשת רונן בר הוא ניצחון היסטורי וחשוב מאוד.
"היה לנו ניצחון חשוב מאוד בנושא של בני הישיבות, של השוויון בנטל. גם פה אני מאוד מקווה - אחרי שהיה לנו את הבג"ץ עם תשעה שופטים שביטלו החלטה 682, קיבלנו עכשיו החלטה נוספת שמחייבת עד השבוע הבא את הממשלה לאכוף את חוק שירות ביטחון בצורה שוויונית ומחייבת את הממשלה להציג סנקציות פליליות וכלכליות בנושא של השוויון בנטל. שוב, החלטה דרמטית בשנה של מלחמה, בשנה שיש חוסר אדיר בכוח אדם - 12 אלף לוחמים לצה"ל - החלטה מדהימה".
מה לגבי המאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית?
"יש לנו צו על תנאי בוועדת חקירה ממלכתית, גם זה בג"ץ סופר חשוב וסופר דרמטי. אני מקווה שבתחילת השנה תינתן בו החלטה, אבל גם פה לממשלה לא תהיה ברירה אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית לאור איך שהתיק הזה מתנהל. אסור לשכוח שאת הצו על תנאי כאן הוציא השופט מינץ, וזה גם מעיד על כך שכל השופטים השמרנים מצטרפים פעם אחרי פעם לתיקים האלה - בין אם זה בשוויון בנטל לשתי ההחלטות, בין אם זה ליועצת המשפטית לממשלה, בין אם זה בנושא רונן בר. גם הם מבינים שיש כאן התקפה חזיתית על מבנה המשטר וגם הם מבינים שהם צריכים לקבל החלטות על פי הפורמולות המשפטיות והנוסחות המשפטיות שהם מכירים, ולא על בסיס המעשים האנרכיסטיים שעושה הממשלה".
יש עוד דיונים חשובים?
"שני דיונים נוספים סופר-חשובים: מינוי נציב שירות המדינה (כזכור, הממשלה ביקשה למנות נציב שירות המדינה "מטעמה", בהליך חד פעמי, במקום הליך תחרותי – ל.ג), והאם לשר המשפטים יש אופציה להתערב בחקירה משטרתית (במקרה זה חקירת הפצ"רית. כזכור, שר המשפטים לוין טען שהיועמ"שית מנועה מפיקוח על החקירה ומינה את השופט בדימוס אשר קולה, שמינויו נפסל ובהמשך את השופט בדימוס יוסף בן חמו, שהתנועה פעלה גם נגד מינויו – ל.ג). עצם העובדה שנתנו לשר המשפטים דריסת רגל להיות מעורב בחקירה פלילית, זה יכול להיות קץ עצמאות הרשות השופטת. זה מרסק 70 שנות משפט מוועדת אגרנט ושמגר.
"גם צו ביניים בנושא גלי צה"ל - הניסיון לפגוע בתקשורת חופשית מראה כוונת מכוון לשנות את מבנה המשטר. ברגע שממשלה סוגרת כלי תקשורת, זה סימן מובהק שהמדינה מאבדת את הבסיס הדמוקרטי-ליברלי שלה".
מכל הנושאים, האם יש אחד שנגע בך באופן מיוחד?
"העתירה של הצוללות, כלי השיט והפיטורים של ראש השב"כ - השחיתות חודרת לקודשי הקודשים. פרשת קטרגייט שבגינה ראש השב"כ פוטר ובה חמישה אנשים בלשכת ראש הממשלה משתפים פעולה עם האויב ומסכלים עסקאות חטופים. אם נאמר שראש הממשלה פוגע בביטחון המדינה וביחסי החוץ אגב פרשת הצוללות, אנחנו נמצאים על סיפו של חורבן הבית השלישי, שיושבים אנשים שפוגעים בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, והכל תמורת חופן דולרים, הכל תמורת בצע כסף. זו שחיתות שחודרת לקודשי הקודשים של הביטחון הלאומי ואותי היא מצמררת".
מה ההבדל בין פרשיות שחיתות קודמות למה שקורה כעת?
"ההבדל הוא שהבסיס מקבל את הכל. 'ביבי יכול לעשות מה שהוא רוצה והם ימחאו לו כפיים'. אנשים איבדו את התודעה שלהם, איבדו את היכולת להבדיל בין טוב לרע ולהבין שיש נזקים אסטרטגיים לביטחון הלאומי".
יש שאומרים שהתנועה לאיכות השלטון חרגה מעמדתה והפכה לגורם פוליטי. מה אתה עונה להם?
"אנחנו 36 שנה על הבמה הזאת. טיפלנו בכל הנשיאים - ויצמן, קצב, פרס, הרצוג. בכל ראשי הממשלות - מפרס ורבין, דרך שרון, אולמרט, נתניהו, לפיד, בנט. לא היה שר, חבר כנסת, ראש עיר, מפכ"ל או רמטכ"ל שלא טופל לידינו. להבדיל מגופים שקמו לאחרונה, יש לנו כל כך הרבה היסטוריה. חמש השנים האחרונות היו אינטנסיביות כי השחיתות באה להשמיד את המבנה התשתיתי של המשטר, אבל לשחיתות אין דגל, ריח או מפלגה. כמה שמכונת הרעל תנסה לתייג אותנו, היא לא תצליח. גם לממשלה הבאה, אם תהיה ממשלה אחרת, לא נחסוך את זרועותינו.
"אני שגדלתי בבית רוויזיוניסטי, בליכוד, הייתי סגן אלוף בצנחנים, שישה ילדים קצינים ולוחמים ביחידות מובחרות - אני היום 'שמאלני קיצוני'. אבל אלה שהילדים שלהם במיאמי ובבנגקוק ומוכרים את המדינה, הם הפטריוטים. אני לא צריך להוכיח לאף אחד מי אני".
האם יש החלטה ממשלתית או חקיקה שאתה כבר צופה שתגיעו איתה לבג"ץ ב-2026?
"אין אחת שלא. כל דבר שהם עושים לא חוקי ולא חוקתי. זו קבוצה שבראשה עומד אדם עם שלוש עבירות בשלושה תיקים, שתי ועדות חקירה ממלכתיות שהוא מסתתר מהן, ופרשת קטרגייט שהוא עושה הכל לסכל. אתמול השר העשירי נחקר במשטרה, הודות לתנועה. חבורה עבריינית מייצרת החלטות עברייניות. כמעט כל הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה צפויה להיתקל בבג"ץ וכמעט כל החלטת ממשלה היא לא חוקית. תהיה לנו שנה פוריה מאוד".
אם נסתכל על 2026, מהן שלוש הנקודות המכריעות שיקבעו את עתיד מערכת המשפט?
"שלוש הסכנות הגדולות לדמוקרטיה בשנת 2026 נסובות סביב קיום הבחירות. הם יעשו הכל בשביל לסכל את הבחירות - להכניס אותנו למצב חירום דרך התלקחות בצפון או באיראן. גם אם נגיע לבחירות, הם יעשו הכל לשבש אותן - הצעות חוק להרחיק מפלגות, להציב מצלמות בקלפיות, לפגוע בוועדת הבחירות המרכזית. גם פיזית ביום הבחירות ינסו להפעיל אלימות - האלימות עולה וגוברת ברחוב כששר משפטים ושר לביטחון פנים מחבקים אנשים כמו דוד מרדכי.
"הדבר שהכי מפחיד אותי היא פעילות סייבר תוקפת שתנסה לשבש את הבחירות. צפויה שנה מטורללת מבחינת חקיקה והחלטות ממשלה, ושנה אלימה. אני מאוד מקווה שדם לא יישפך. אנחנו נעשה טוב ונקווה לטוב".
