עיקרי הראיון:
• לדברי עו"ד ברטל, מרדכי דוד עבר מספר עבירות פליליות: תקיפה, פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ועבירות תעבורה, ומדובר בסדרה של עבירות חוזרות.
• עו"ד ברטל מסביר: השר בן גביר משפיע על חוסר האכיפה - "שוטרים חוששים להמרות את פיו, כי הוא חותם אישית על קידומים ודרגות, מה שיוצר הרתעה בקרב מאות קציני משטרה. הפרקליטות יכולה להתגבר על כך באמצעות פיקוח מתמיד".
• נדרשת הכנה לקראת הבחירות - צפויה עלייה באלימות פיזית ובפעילות סייבר, כולל חסימת קלפיות והטעיה באמצעות דיפ-פייק. יש צורך בהובלה משותפת של קואליציה ואופוזיציה, פעולה נחרצת של ועדת הבחירות והמשטרה ועריכת משפטים מהירים לשם הרתעה.
-----------------------------------------------------------------------------------
האירוע הקשה בחניון אקספו בתל אביב, שבו תקפו מרדכי דוד ומספר פעילי ימין נוספים את נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרון ברק, מעורר סערה. דוד פתח את דלת המכונית והטיח בפרופ' ברק אמירות גסות כמו "אפס", "דיקטטור" ו"חמינאי של דורנו". פרופ' ברק, ניצול שואה בן 89 שאיבד את אשתו לאחרונה, עוכב כתוצאה מכך במקום יחד עם בתו במשך כ-20 דקות.
האופוזיציה מיהרה לגנות את מעשיו של מרדכי דוד, אולם מהצד השני הועלו טענות על התנהגות אלימה של פעילי המחאה כנגד אישי ציבור ימניים, כמו חסימת היציאה של שרה נתניהו ממספרה, פריצה לארגון קהלת וחסימות כבישים. לצד זה הגיעה גם תמיכה מפתיעה: השרה עידית סילמן כתבה בתחילה על פעיל הימין מרדכי דוד: "צריך לתרום לו ולחזק אותו בכל הכוח", וחבר הכנסת דוד אמסלם אמר שאין צורך לחקור אותו.
בעקבות האירוע והגשת תלונה במשטרה מטעם פרופ' ברק ובתו, זימנה המשטרה לתשאול את פעיל הימין, וזאת למרות שמרדכי דוד איים כי אם יידרש לחקירה משטרתית יתבע אישית את מפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי בגין אכיפה בררנית. בתום מסירת העדות, שוחרר דוד, אולם הוטלו עליו תנאים מגבילים - נאסר עליו ליצור קשר עם אהרון ברק ואהוד ברק - אשר גם אותו הטריד, למשך 30 יום.
השאלות המשפטיות נותרו תלויות באוויר: איפה עובר הגבול בין מחאה לעבירה פלילית? מה קורה כשפוליטיקאים מעודדים התנהגות כזו ומה יקרה לקראת יום הבחירות, כשהמתח יגיע לשיאים? עורך הדין הפלילי הבכיר עופר ברטל עונה על השאלות המשפטיות המרכזיות.
עו"ד ברטל, מה נחשב פלילי במעשיו של פעיל הימין מרדכי דוד - האם חסימת הרכב, פתיחת דלת הרכב, או האלימות המילולית שלו כלפי פרופ' אהרון ברק?
"ההתנהגות של מרדכי דוד היא פלילית באופן כללי. במקרה המתועד, הוא פתח את דלת הרכב בזמן שחבריו חסמו את הרכב וצעק כלפי אהרון ברק 'חמינאי' ו'היטלר' לדברי חלק מהנוכחים. מדובר במספר עבירות: ראשית, עבירת תקיפה - למרות שהוא לא נגע בו, תקיפה כוללת גם הפעלת רוח או אוויר אפילו כלפי אדם. כשהוא פותח את הדלת וצועק ממרחק קרוב כלפי ברק, זו תקיפה, עבירה של שנתיים מאסר.
"שנית, פגיעה בפרטיות - עבירה של חמש שנות מאסר. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי: 'בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת, מהווים פגיעה בפרטיות. הוא בלי ספק מתחקה אחרי אהרון ברק, עוקב אחריו כדי לדעת איפה ומתי הוא יהיה וכן מטריד אותו בצורה נלוזה.
"שלישית, הוצאת לשון הרע - כשהוא קרא כלפי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שהוא גם ניצול שואה, קריאות חמינאי והיטלר, ובפני יותר משני אנשים, זו עבירה של שנת מאסר אחת. בנוסף, יש עבירות על תקנות התעבורה בגין חסימת רכב. אם אנחנו חוסמים עם הרכב שלנו רכב אחר, כי אנחנו כועסים עליו או מכל סיבה אחרת, זאת עבירה על תקנות התעבורה.
"צריך להבין, שבעבירות של לשון הרע ופגיעה בפרטיות, בדרך כלל לא התביעה הפלילית עוסקת בהן אלא אנשים פרטיים רשאים להגיש קובלנה פלילית פרטית. בפגיעה בפרטיות, יש מקרים שהמדינה מעמידה לדין, אבל במקרה של לשון הרע, איני זוכר מקרה שבו המדינה העמידה לדין אדם בעבירה כזו.
"במקרה של מרדכי דוד מדובר במנהג קבוע - הוא חסם את אהוד ברק, עושה זאת לגיא פלג, לחברת מועצה בעיריית תל אביב, דופק על דלתות בתים של קרבנותיו ועוד. זו סדרה של עבירות, ואני לא מבין איך המדינה לא התערבה עדיין. המשטרה או הפרקליטות מזמן היו אמורות להעמיד אותו לדין.
"לעומת זאת, אנחנו זוכרים שני מקרים - של השרה סילמן שטענה שמישהי היכתה אותה ושל זריקת הבוץ כביכול על השר בן גביר בחוף הים. בשני מקרים אלה המדינה היתה חרוצה וזריזה מאוד ובתוך 24-48 שעות הגישה כתב אישום נגד החשודים. עם מרדכי דוד המדינה אינה עושה דבר, המשטרה והפרקליטות אינן ממהרות לנקוט בצעדים למרות התנהגותו המתועבת".
איך אתה מסביר זאת?
"ההסבר היחיד שבא בחשבון הוא שהשר בן גביר חותם על מינויים מדרגת סגן ניצב ומעלה במשטרת ישראל. נראה שיש לו השפעה על ההתקדמות של מאות קצינים, והשוטרים האלה אולי חוששים מפניו. עלייה בדרגה משנה את חיי השוטר - היא משפיעה על שכרו, על הפנסיה שלו אחרי השירות, על תפקידו ועל מעמדו. באופן הזה, השר שולט ככל הנראה על חלק נכבד מהקצינים והם חוששים להמרות את פיו פן יבולע להם. זה מצב חמור מאוד.
"אפשר להתגבר על המצב הזה דרך הפרקליטות, דרך פרקליט המדינה או היועצת המשפטית לממשלה, שיכולים להחליט לפתוח מיד בחקירה. נכון שהשוטרים יכולים לעבוד 'לאט', אבל אפשר להתגבר על זה באמצעות פיקוח מתמיד של הפרקליטות".
מה לגבי הטענה שגם פעילי המחאה נוקטים באופן דומה?
"אמרתי פעמים רבות בטלוויזיה, שלהגיע לבית של פוליטיקאי, להפחיד את ילדיו, לצעוק ולהפגין מתחת לבית זה לא ראוי ולא כך מתנהגים בדמוקרטיה. צריכה להיות חקיקה שמשטרת ישראל תאכוף, שתאסור הגעה לבתים של ממלאי תפקידים. למרות שיש חופש ביטוי וחופש להביע מחאה, שזה מנשמת אפה של הדמוקרטיה, אפשר לעשות זאת שלא בביתו הפרטי של האדם.
"היה מקרה שבו הגברת שרה נתניהו היתה במספרה וצרו על המספרה ולא נתנו לה לצאת. גם זה צריך להיות אסור, והמשטרה צריכה לאכוף חוקים כאלה כדי לאפשר לאדם לנהל את חייו במרחב הפרטי. כך גם כשמגיע שר או ראש ממשלה לאוניברסיטה, וההפרעות אינן מאפשרות לו לדבר עד כדי כך שהוא צריך לעזוב את המקום - זה מאוד לא בסדר.
"בדמוקרטיה יש לאפשר החלפת דעות, חירות להביע טיעונים, חופש לכל אחד להביע את דעתו, כדי שכולנו נוכל להאזין לטיעונים של כל הצדדים ולהחליט מי צודק יותר. האיזון בין חופש הפרט לנוע והחופש להביע דעה צריך להיות כזה שמאפשר לכל אחד לחיות ולהתבטא".
מהי המשמעות המשפטית של פוליטיקאים שתמכו במעשיו של מרדכי דוד, כמו עידית סילמן שכתבה פוסט תמיכה ואז מחקה אותו? האם יש לשתיקה פוליטית השלכות משפטיות?
"לצערי, אין לשתיקה הפוליטית, או לצילומי סלפי עם אדם כמו מרדכי דוד השלכה משפטית. אני לא רואה שמדובר בעבירה. אולם, אין ספק שמעבר לחוק היבש, כאשר שרים תומכים בו - בצילום, בשתיקה, בסלפי, כשמזמינים אותו לכנסת, זה מעודד אותו ותורם לפרסום האירועים והוא מקבל גב ותמיכה. גם כשמזדמן פוליטיקאי שאומר שהוא 'לא תומך אבל...', מרדכי דוד מפרש זאת כתמיכה, כי מיד אחרי הגינוי או חוסר ההצדקה, מגיע 'אבל' שמצדיק בצורה מסוימת את ההתנהגות הזו. כל הפוליטיקאים שתומכים בו בשתיקה, ובוודאי בצורה פעילה, מאוד מעודדים אותו וגורמים לכך שדברים כאלה יימשכו ואף יחריפו".
מה ייחשב להפרה של החוק שממנה לא ניתן להתעלם? איפה נחצה הקו האדום?
"הקו האדום נחצה מזמן. אם זה היה קורה פעם אחת והפוליטיקאים היו מגנים זאת באופן מלא ולא הופכים אותו לגיבור, המשטרה לא היתה צריכה להתערב. צריך להיות סף שמעבר לו המשטרה מתערבת, אבל הסף הזה נחצה מזמן. המקרים חוזרים על עצמם, הולכים ומחמירים, ואם לא יעצרו זאת, השלב הבא הוא אלימות. מצטרפים אליו עוד אנשים, חלקם רעולי פנים. מזמן חצינו את הקו וחשוב להתערב ולעצור את זה מיד".
מה לגבי הבחירות הצפויות? מה יקרה אם המעשים יתגברו?
"אם המשטרה לא תטפל במרדכי דוד ודומיו באופן מיידי, בבחירות אנו צפויים להרבה יותר מזה. לכן, צריך להגיב בחומרה. צריך לזכור שיקרו גם אירועי סייבר חמורים. בנוסף, היום בעידן ה-דיפ-פייק אפשר לדמות אמירות של כל פוליטיקאי ואפשר לעשות אינסוף דברים ברשת. גם פיזית - לחסום קלפיות בכוח הזרוע; כל אחד ומה שישרת את האג'נדה שלו. לכן, אנחנו זקוקים למערכת שמגיבה במהירות ובחומרה. לוועדת הבחירות המרכזית צפויה עבודה קשה ביותר. המפכ"ל והניצבים צריכים באופן אישי להפעיל את כל כובד משקלם כדי שנעבור את הבחירות בשלום".
האם המשטרה והרשויות מוכנות? אילו כלים עומדים לרשותם?
"ראשית, המנהיגים שלנו צריכים לשבת יחדיו - מהאופוזיציה ומהקואליציה. ראש הממשלה ויאיר לפיד צריכים לערוך מסיבת עיתונאים משותפת, בה יאמרו שניהם אותם דברים, באותן מילים, בדיוק באותה צורה, בלי הסתייגויות, ולא רק במסיבת עיתונאים אלא יומיום בתקשורת. גם השרים וחברי הכנסת המרכזיים צריכים לחזור על מסרים אלה. מנהיגי ציבור, ראשי ערים, רבנים, כמרים, קאדים - כולם צריכים לנהוג כך. זה צריך להתחיל מראש הממשלה ומראש האופוזיציה וכולם צריכים להסביר עד כמה חשובה להם מערכת בחירות הגונה ושווה, בלי שיופעל במהלכה כוח זרוע או כל אמצעי שיהפוך את הבחירות לבלתי הוגנות.
"לאחר מכן, יש לנו ועדת בחירות ומשטרה. יושב ראש ועדת הבחירות הוא תמיד שופט עליון - כעת זה כבוד השופט נועם סולברג, שופט מעולה, שצפוי להיות נשיא בית המשפט העליון, ואין ספק שהוא יקדיש את כל מרצו כדי למנוע בעיות. המפכ"ל והניצבים צריכים להעמיד לרשותו את משטרת ישראל כדי שהחלטותיו יבוצעו במהירות וביעילות. הפרקליטות צריכה להעמיד לדין מיידית אנשים שפוגעים בתעמולה החופשית ובמערכת הבחירות ולקיים משפטים מהירים כדי להראות שיד החוק כבדה, מהירה ויעילה".
_____________________________
המרואיין עו"ד עופר ברטל הוא שותף, מנהל ומייסד משרד עוה"ד ברטל כהן, פעיל גם כמשפטן ומרצה במוסדות אקדמיים ובפורומים משפטיים ברחבי הארץ.
(צילום ראשי: דוברות המשטרה)
