יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט - ח"כ שמחה רוטמן, צילום: פרטי
עיקרי הכתבה
· יו"ר ועדת החוקה, דוחה את הטענות להחלשת שומרי הסף וטוען כי דווקא נבחרי הציבור הם אלו שצריכים להוביל את קבלת ההחלטות
· לדבריו של ח"כ רוטמן, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, נועד להשיב את האיזון בין הדרג הנבחר לבין הייעוץ המשפטי, ולאפשר לממשלה למשול תוך ביקורת של בתי המשפט
· בתשובה לשאלה אם היה מקבל את אותם חוקים גם תחת ממשלה בעלת תפיסת עולם הפוכה, משיב רוטמן כי הוא תמוך בהחלת אותם כללים על כל ממשלה, ללא קשר לזהותה הפוליטית
______________________________________________
לאחר מתקפת 7 באוקטובר נדמה היה שהרפורמה המשפטית נדחקה הצידה לטובת המלחמה והקריאות לאחדות לאומית. אלא שבחודשים האחרונים ולקראת הבחירות הצפויות באוקטובר, שבה הכנסת – ביוזמת הקואליציה, לעסוק בשורת יוזמות חקיקה שמעוררות מחלוקת ציבורית ומשפטית, ובהן חוק מח"ש, השינויים במעמד היועצת המשפטית לממשלה, רפורמת התקשורת וחוק המעונות. תומכי המהלכים רואים בהם תיקון הכרחי של יחסי הכוחות בין הרשויות וחיזוק המשילות, בעוד שמבקריהם מזהירים מפני פגיעה בעצמאות שומרי הסף ובריכוז כוח רב יותר בידי הממשלה. חלק ניכר מהדיונים והעימותים סביב המהלכים הללו מתנקז לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ שמחה רוטמן.
בראיון ל"משפטי" הוא משיב לביקורת, מסביר מדוע הוא סבור שהחקיקה דווקא מחזקת את הדמוקרטיה - ומשיב גם לשאלה האם היה תומך באותם מנגנונים אילו היו מופעלים בעתיד בידי ממשלה בעלת תפיסת עולם הפוכה.
ח"כ רוטמן, לאחר השבעה באוקטובר קראת לאחדות לאומית ולצמצום הקרע בחברה הישראלית. איפה אתה עומד עם המסר הזה היום, בזמן שהכנסת מקדמת שורת חוקים שמעוררים מחלוקת ציבורית נרחבת?
"אני עומד בדיוק באותו מקום. קידום חוקים שנמצאים במחלוקת יכול להיות עילה לוויכוחים ענייניים, אך הוא אינו צריך לייצר קרע בעם. חלילה לנו מכך. אם רוב בכנסת תומך בחוק תוך דריסת האופוזיציה, חוסר הקשבה או החרמה – זה דבר שמייצר מחלוקת. אבל אם מנהלים שיח, שבו על חלק מהדברים מסכימים ועל חלק לא, זוהי דמוקרטיה וזה לא אמור לפגוע ברצון וביכולת שלנו להיות מאוחדים".
חוק מח"ש מוציא את המחלקה מהפרקליטות ומעביר אותה למבנה נפרד במשרד המשפטים. איך מהלך כזה מחזק את עצמאות מח"ש, ולא הופך אותה לתלויה יותר בדרג הפוליטי?
"אינני מבין את הטענה שהיא תהיה תלויה אף יותר בדרג הפוליטי. נכון להיום, מח"ש כפופה לפרקליטות, והדבר הזה פוגע קשות בעצמאותה. ביקורת רבה על כך נשמעה גם מצד מבקר המדינה וגם מצד הוועדה המקצועית שבחנה את הנושא במשרד המשפטים. החוק הנוכחי מתקן את המצב ומייצר גוף עצמאי. אני לא מצליח להבין מדוע הכפפת מח"ש לפרקליטות נתנה לה, לשיטת המבקרים, יותר עצמאות? בעיניי זה העניק לה פחות עצמאות, והתוצאות הגרועות בשטח מדברות בעד עצמן".
גם אם טרם הושלם הליך החקיקה, הצעת חוק המעונות מעוררת מחלוקת משפטית וציבורית רחבה. איך זה מתיישב עם עקרון השוויון ועם פסיקות בג"ץ?
"במישור הפרקטי, אינני יודע כרגע באיזה סטטוס חקיקתי החוק נמצא, מתי הוא יעלה ואם יעלה להצבעה – זה לא נמצא בסמכותי. יחד עם זאת, אני יודע מהי הדרישה שלנו לגביו. הדרישה שלנו הייתה, מצד אחד, לאפשר לנשים שעובדות ומפרנסות את משפחתן לעשות זאת, ולא לפגוע במאמצי השילוב הקיימים בחברה החרדית ובחברות אחרות שבהן הדבר פחות נהוג. מצד שני, דרשנו להבטיח שלא ייווצר מצב שבו משרת מילואים יישאר ללא פתרון במעון, רק משום שמישהו שלא שירת עקף אותו בתור בשל דרגתו או תפקידו. את הדברים האלו דרשנו, והבנתי שהם אכן נכנסו לנוסח. כשהחוק יעלה להצבעה, נבחן אותו מקרוב".
לאילו "חברות אחרות" התכוונת שבהן פחות מקובל שאישה יוצאת לעבודה?
"למשל, בחברה הערבית".
הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש משנה גם את מעמד חוות הדעת שלו. כיצד ניתן להבטיח שהממשלה עדיין תהיה כפופה לביקורת משפטית עצמאית ולא תעקוף אותה?
"ביקורת משפטית עצמאית על הממשלה צריכה להתבצע בבית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה, כשמו כן הוא, היועץ משפטי לממשלה.
מי שלאורך השנים בניגוד להמלצת ועדת אגרנט וועדת שמגר, החליט להעניק לחוות הדעת שלו מעמד של ביקורת משפטית עצמאית, פגע באמון הנדרש בין היועץ המשפטי לבין הממשלה, פגע בהחלטות הממשלה ובעיקרון שלטון החוק, וגרם לנתק הולך וגדל בין היועץ המשפטי לבין הממשלה. הדבר הזה פגע ביכולת גם של הממשלה וגם של היועץ המשפטי לעשות את העבודה שלהם. אני בנושא הזה אימצתי מילה במילה את מה שקבע דוח אגרנט, ואם יש אנשים שחושבים שאגרנט, שופט בית המשפט העליון של מדינת ישראל, לא יודע מה המנגנון הנכון לייצוג משפטי לממשלה ולייעוץ משפטי לממשלה, יש לי איתו ויכוח, במיוחד שגם זה לא נהוג בשום מקום אחר בעולם".
ומה לגבי חוק התקשורת?
"הצעת החוק לא נדונה בוועדת החוקה, ועל כן אני לא מצוי בפרטיה."
כשמחברים את חוק מח"ש, חוק המעונות, פיצול הסמכויות ויוזמות נוספות שקידמתם, המבקרים טוענים שיש כאן החלשה מצטברת של שומרי הסף. איך אתה מסביר לציבור שזה דווקא מחזק את הדמוקרטיה?
"ראשית, השאלה הראשונה שאני שואל את עצמי היא - מפני מי שומרים אותם 'שומרי הסף' ועל מה הם שומרים. התפיסה לפיה דמות בלתי נבחרת, המחזיקה בכוח בלתי מרוסן היא 'שומר סף', היא תפיסה אנטי-דמוקרטית שאינה קיימת באף מדינה דמוקרטית אחרת בעולם.
ולא רק אני אומר זאת. אמרו זאת פרופסור אמנון רובינשטיין ופרופסור שלמה אבינרי, וכל מדען מדינה או משפטן שמכבד את עצמו. גם ה-OECD בחן את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל ותהה על המבנה שלו, מתוך הבנה שחייבים לשנות אותו.
אם מסיבות פוליטיות ישנם אנשים שמתנגדים לכל מה שהממשלה הזו עושה, זהו עניינם. לטעמי, שומרי הסף האמיתיים, שתפקידם להגן על גבולות המדינה מפני פקידות לא מרוסנת המחזיקה בכוח מופרז, הם נבחרי הציבור – הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה".
זאת אומרת לתפיסתך, אם זה לא אתם שעושים את המהלכים האלה, זה היה מתקבל אחרת?
"חד וחלק. הרי פיצול תפקיד היועץ המשפטי היה מעוגן בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת".
אם בעתיד תקום ממשלה בעלת תפיסת עולם הפוכה, ותשתמש בדיוק באותם מנגנונים וחוקים שאתם מקדמים כיום, האם תהיה שלם עם התוצאה או שלדעתך יהיה צורך להחזיר חלק ממנגנוני האיזון והבלימה?
"אני אהיה שלם עם התוצאה, ובלבד שהיא תהיה הוגנת. לא ייתכן שכאשר ממשלת ימין נמצאת בשלטון, 'שומרי הסף' מטעם עצמם יחסמו כל פעולה שלה, וכאשר עולה ממשלת שמאל הם יאשרו לה לעשות ככל העולה על רוחה. מערכת כזו היא מוטה מראש. אני סבור שאותם כללים צריכים לחול בין אם אני נמצא בממשלה ובין אם אני באופוזיציה.
לצערי, במדינת ישראל המצב רחוק מכך. אותה יועצת משפטית, בהצהרה דרמטית, מונעת מממשלה נבחרת למנות ראש שב"כ, ראש מוסד ונציב שירות המדינה, ומתנגדת לכל מינוי ומשרה. מנגד, אותה יועצת משפטית בדיוק אישרה לממשלה הקודמת, בתקופת בחירות, למנות רמטכ"ל ולסנדל את הממשלה שתבוא אחריה, ללא כל סיבה או הצדקה משפטית. משמעות הדבר היא שגלי בהרב-מיארה מפעילה כלל משפטי אחד כשיש בשלטון ממשלה מסוג מסוים, וכלל משפטי אחר כשיש ממשלה מסוג אחר. את זה אינני מוכן לקבל בשום אופן.
הכלל מבחינתי הוא שהיועץ המשפטי לממשלה אינו אמור למנוע מהממשלה לפעול – לא את הממשלה שקדמה לנו ולא את הממשלה שלנו. הוא יכול להציג את חוות דעתו, אך הוא אינו מחליט עבורה. הוא יועץ משפטי, לא מנכ"ל המדינה. זו עמדתי העקבית. על המערכת לפעול בצורה הגונה ולהפעיל כללים זהים, בין אם היועץ אוהב את הממשלה ובין אם לאו".
אם היועמ"ש היה מינוי פוליטי שלכם, זה גם היה מפריע לכם?
"ספציפית לגביי, תצטרכי להסביר מדוע ניסחתי את החוק לפיצול תפקיד היועץ, על כל פרטיו ודקדוקיו, במצע שלי כבר לפני שתי מערכות בחירות – זמן רב לפני שגלי בהרב-מיארה בכלל מונתה לתפקידה. אני מתראיין ומשיב אך ורק על הפעולות והמעשים שלי".
בסופו של דבר, איך מכלול החוקים האלה משפר על פי עמדתך את חייו של האזרח הפשוט ולא רק את יכולת הממשלה לפעול עם פחות מגבלות?
"ראשית, זה ישפר את חייו של האזרח הפשוט בכך שזה יאפשר לו לחיות. מערכת המשפט, לצערי, פוגעת פעם אחר פעם בביטחונה של מדינת ישראל בהרבה מאוד תחומים – ורק לאחרונה קיבלנו דוגמה נוספת לכך בפסק הדין בנוגע להחזקת המחבלים מעזה. אם מערכת המשפט תפסיק להתערב בהחלטות ביטחוניות, אנחנו נחיה בביטחון רב יותר, וזהו השיפור הבסיסי ביותר לחיים.
מעבר לכך, ישנו נושא יוקר המחיה, הרחבתי על כך בספרי - המעורבות של בג"ץ והבירוקרטיה מייקרות לכולנו את החיים. הקדשתי פרק שלם למחירי הקרקעות והדיור, והראיתי כיצד המעורבות של בג"ץ פגעה בתחום הזה. הבירוקרטיה הממשלתית והרגולציה האינסופית חונקות את השוק, וכשמנסים לטפל בהן, היועצים המשפטיים חוסמים את המהלכים. זו בעיה קשה המשפיעה ישירות על הכיס של כולנו. פקידים יושבים בתפקידם ומונעים רפורמות חיוניות, וכשמבקשים להחליפם, היועצת המשפטית קובעת בחוות דעת שזה בלתי אפשרי.
תראי למשל מה קורה בתחום הקרקעות, נושא שבו מדינת ישראל מתנהלת בצורה שערורייתית ושיש לגביו קונצנזוס מלא מימין ומשמאל שחובה לתקנו. כשהממשלה ביקשה למנות לתפקיד את יהודה אליהו, מי שחולל מהפך בתחום הקרקעות ביהודה ושומרון, מיד הוגשה עתירה, ניתן צו על תנאי והמינוי נחסם. בלתי אפשרי למנות אף בעל תפקיד בכיר שיכול לתקן את המערכת. אנחנו רוצים שהממשלה תעבוד עבור האזרחים, אך בג"ץ והיועצת המשפטית קושרים לה את הידיים ללא הרף".
שמחה רוטמן הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית ויושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
