ביום 15.05.2011 ניתנה החלטה של ועדת הערר לתכנון ולבניה, פיצויים והיטלי השבחה מחוז מרכז ערר מס' 8094/10 בנוגע לפטור מהיטל השבחה בתחום המועצה המקומית קדימה-צורן. תוצאת ההחלטה היא השבת כספי היטל לעורר, אשר נגבו ממנו שלא כדין.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תכנון ובניה
טענות העורר בערר:
1. העורר טען, כי אין לו דירת מגורים בבעלותו, וכי הוא זכאים לפטור לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. זאת, הואיל ומטרת הפטור היא סוציאלית באופן המעניק פטור לבניה בהיקף נמוך יחסית תוך הבטחה שהפטור ישמש לשימוש המחזיק או קרובו, מכין שאין כל הגיון להפלות בן אדם המרחיב בניה קיימת לאדם הבונה בניה חדשה. (הלכה מחייבת: חמאייסי רע"א 3636/06 בבית המשפט העליון).
2. עוד טען העורר, כי סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית עוסק בפטור מוחלט מחבות בהיטל השבחה ולא רק בפטור מחובת התשלום (הקפאה) ודחייה של מועד התשלום, ולכן יהיה פטור מהיטל השבחה גם אם המימוש יעשה לאחר פקיעת תקופת ההכרזה. (הלכה מנחה: פנחס כהן ע"א 3088/02).
לשאלות בנושא, היכנסו לפורום מיסים
החלטות הועדה ב- 2 הטענות דלעיל היו בתמצית אלו:
1. ביחס לפטור על פי סעיף 19(ג)(1)- בניגוד לעמדת הועדה "שרונים" שחייבה בהיטל, החליטה ועדת הערר לקבל את עמדת העורר ולפטור אותו מכ- 150 מ"ר (140 מ"ר עודף). וועדת הערר הורתה לוועדה לחשב שוב את היטל ההשבחה על פי ההחלטה.
2. ביחס לפטור על פי סעיף 19(ב)(2) התקבלה עמדת העורר העקרונית ביחס לתחולת הלכת פנחס כהן, ונדחתה עקרונית עמדת "שרונים" לפיה ניתן לחייב בהיטל השבחה בחלוף תקופת ההכרזה. בכך אימצה הועדה את ההלכה המנחה של פנחס כהן.
ברם, בניגוד ללשון התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה ובהסתמך על פסק דין של בתי משפט השלום, קבעה ועדת הערר כי פטור שיקום שכונות יחול על הרחבת בניה קיימת ולא על בניה חדשה.
בשל כך שבשורה התחתונה זכה העורר בערר נגד "שרונים" ונקבע כי מגיע לו החזר של כ- 80% מההיטל ששילם, אין כדאיות כלכלית בהליך נוסף לתקוף את עמדת הועדה ביחס לחלות פטור שיקום שכונות רק על הרחבת בניה קיימת שנראה שלא תעמוד בהליך ערעור.
*עו"ד משה ימין ייצג את העורר.
השבת כספי היטל השבחה שנגבו שלא כדין
ועדת הערר קיבלה את טענות העורר, וקבעה כי יש להשיב לו כספים שנגבו ממנו שלא כדין

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

האם החוק יכול למנוע את הפיגוע הבא? עו"ד שרון נהרי על כניסת ישראלים לאזורי סיכון ביהודה ושומרון
הפיגוע בשומרון, סמוך לחוות גלעד, שבו נהרגו בניהו מלט ורס"ן יובל עזרא, הציף מחדש את השאלות המשפטיות סביב כניסת ישראלים לשטחי A ולאזורי סיכון. האם החוק מאפשר למדינה למנוע כניסה, מה האחריות של מי שבוחר להיכנס, והאם נדרש שינוי חקיקה? עו"ד שרון נהרי מסביר.

שילמתם ביטוח לאומי כל החיים - האם המדינה יכולה לשלול לכם את הקצבה?
מיליוני ישראלים משלמים מדי חודש דמי ביטוח לאומי מתוך הנחה פשוטה: כשיגיע היום, המדינה תהיה שם בשבילם. אבל מה יקרה אם קופת הביטוח הלאומי תיקלע למשבר? האם המדינה יכולה לקצץ בקצבאות, לשנות את תנאי הזכאות או אפילו לבטל חלק מההטבות? עו"ד זוהר אטיאס מסבירה מה באמת אומר החוק.

כשהגוף קורס באמצע המשמרת: מתי כאב פתאומי הופך לתביעת מיליונים?
עובדים רבים בטוחים שתאונת עבודה היא רק פציעה פיזית נראית לעין, אך המציאות המשפטית מוכיחה שגם התקף לב, אירוע מוחי או כאב גב משתק יכולים לזכות אתכם בפיצויי עתק. עו"ד טלי דיין, מומחית לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסבירה היכן עובר הגבול הדק שבין בעיה רפואית שגרתית לאירוע משנה חיים.