תקפות צוואה התלויה במצב בריאותו של המצווה

פעמים רבות צוואות נערכות ע"י מבוגרים בגיל השלישי או לחילופין על ידי מי שחלה במחלה, וצופה כי לא יאריך ימים. במקרים אלו עולה לא אחת שאלת מצבו הנפשי, הפיסי והקוגנטיבי של המצווה, שכן אם יש פגם בכושרו של המצווה לצוות, הדבר פותח פתח להעלאת טענות התומכות בביטולה של צוואה שנעשתה במצב כזה, לרבות טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת מצד מי שקופח בצוואה החדשה שנעשתה במצב זה, וזאת, גם אם בחיי המוריש מעולם לא עלה ספק בדבר כשרותו המשפטית לבצע פעולות משפטיות לרבות צוואה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צוואות וירושות

מטבע הדברים, כשצוואה מובאת לדיון בביהמ"ש, העניין נדון לאחר פטירת המצווה, וכל שנותר בפני ביהמ"ש לצורך בחינת כושר הציווי של הנפטר,  הוא לבחון את מצבו הרפואי של המצווה ככל שישנו תיעוד רפואי. כן יבחן ביהמ"ש את הנסיבות שאפפו את חיי הנפטר כולל ניהול ענייניו השוטפים, קשר עם בני משפחה וחברים, תלות או עצמאות של המצווה,  מעורבות בחיים הפרטים וכיוצ"ב נסיבות כפי שהיו סמוך למועד עריכת הצוואה על מנת לבחון האם בסופו של דבר הצוואה נעשתה תוך דעה צלולה ובנפש חפצה.

המלצה: להיבדק אצל רופא סמוך ככל האפשר לרגע עריכת הצוואה
על מנת להתגבר על בעייתיות זו ועל מנת שרצון המצווה יוגשם בהתאם לקבוע בצוואה וכדי לשלול טענות המעלות ספק בכשרותו של אדם לצוות, רצוי להיבדק אצל רופא סמוך ככל האפשר לרגע עריכת הצוואה, ולקבל ממנו תעודה רפואית המעידה ומאשרת, כי המצווה כשיר לבצע פעולה משפטית תוך התייחסות למצבו המנטלי-קוגנטיבי.

מעבר לכך, רצוי שהמועד בו תינתן התעודה הרפואית יהיה סמוך ככל האפשר למועד עריכת הצוואה עצמה, שכן כבר נפסק שתעודה רפואית שניתנה בבוקר יום עשיית הצוואה, כשהצוואה נערכה בפועל בשעות הערב, אינה מהווה ראיה בדבר מצבו המנטלי האמיתי של המצווה.  באותו מקרה הוכח שבשעות אחה"צ לאותו היום, המצווה נטל תרופות שעשויות היו לטשטש את מצבו הקוגנטיבי, דבר שבסופו של דבר פסל את הצוואה המאוחרת בנימוק, שיש ספק רב כי המנוח חתם על הצוואה המאוחרת מתוך הבנה מלאה לאמור בה. בסופו של דבר, קויימה הצוואה המוקדמת יותר.

חשיבות המצב הקוגניטיבי של המצווה
יודגש, שמצבו הקוגנטיבי של המצווה חשוב ביותר, שכן אם מצבו המנטלי אינו תקין הרי שהמצווה אינו יכול להבחין בטיבה של צוואה או שהוא עשוי להיות נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הזוכה עפ"י הצוואה. שכיחים המקרים בהם הזוכה עפ"י הצוואה מגלה גם מעורבות בעריכת הצוואה, נסיבות שמאפשרות פסילת הצוואה עפ"י הקבוע בחוק.

בחינת התלות בנהנה
חשוב לציין שביהמ"ש אשר בוחן את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת על המצווה, בוחן טענה זו בשים לב למצבו הבריאותי של המצווה והנסיבות האופפות כאמור את חייו, לרבות התלות שפיתח בזוכה ובאנשים אחרים, מידת העצמאות של המצווה, הקשר בין המצווה ל"עולם החיצון" וכד'. ביהמ"ש בוחן את התנהלותו היומיומית לרבות ביצוע סידורים, ניהול חשבון בנק, עריכת קניות וכיוצ"ב, שכן עצם בידודו של המצווה מן העולם יש בו כדי להגביר את תלותו בנהנה , ובמידה שמוכחת תלות שכזו, ביהמ"ש יבחן באם התלות הזו שללה מן המצווה את רצונו החופשי עד כדי גריעה מעצמאות המצווה ויכולתו לגבש לו רצון משלו.

על כן, כדאי ורצוי לפעול בהתאם להמלצה המפורטת לעיל, ובמידה שיש ספק או כאשר צפוי לעלות ספק בדבר כושרו של אדם לצוות, על המצווה לתאם ביקור אצל רופא בסמוך לביקור אצל עורך הדין, דבר שעשוי לחסוך ליורשים ,שהמצווה רצה להיטיב עמם , זמן ומשאבים רבים. 
 
* עוה"ד מיכל ריינס-עמירה עוסקת  בדיני משפחה ומעמד אישי, דיני ירושה, מקרקעין ולשון הרע.
  [email protected]