בימ"ש השלום בפ"ת דן בתביעה של חברה העוסקת בייצור, יבוא ושיווק מוצרי פלסטיקה, הגישה נגד מנהלת חשבונות ובעלה לשעבר לתשלום סכום של 2,185,000 שקלים. התביעה הוגשה בטענה, כי מנהלת החשבונות (הנתבעת) גזלה את כספי החברה במשך שנים, תוך תרמית והטעיה, וזאת במהלך עבודתה בחברה.
נגד הבעל לשעבר (להלן: הנתבע) נטען, כי יש לחייבו בהשבת כל כספי הגניבה, הן מכח חזקת שיתוף הנכסים והן בשל הנאתו מפירות המעילה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפט מסחרי
ב-4.12.08, בהעדר הגנה, ניתן פסק דין נגד מנהלת החשבונות על מלוא סכום התביעה. כעת, בית המשפט דן בעניינו של הבעל לשעבר.
האם חזקת השיתוף מקימה שיתוף בחובות באופן גורף?
השופט נחום שטרנליכט דן בטענות הצדדים לאורן של שתי שאלות עיקריות: האחת, האם חזקת השיתוף בנכסים בין בני זוג מקימה באופן ישיר ומיידי שיתוף בחובות באופן גורף ללא אבחנה באשר למקורו של החוב. ככל שהתשובה על שאלה זו הינה שלילית, כתב השופט בפסק הדין, יש מקום לבחינה, האם הנתבע ידע על מעשי אשתו לשעבר ונהנה מכספי המעילה, כך שגם עליו לשאת בהשבת סכומי הגזילה.
לשאלות בנושא היכנסו לפורום משפחה
ידיעה ממשית על מעשי הגזילה
באשר לשאלת החבות מכח חזקת השיתוף בנכסים, נקבע כי אין לקבל את טענת החברה, ולחייב את הנתבע בסכום התביעה רק משום שבמועד הרלבנטי לגניבה היה נשוי לנתבעת – וזאת מכח הלכת השיתוף בנכסים. "טענה זו מתעלמת מההלכות הפסוקות... לפיהן אין מקום לחייב אדם בפרעון חובות, שנוצרו על ידי בן זוגו שלא במסגרת הרגילה של חיי הנישואין של אותם בני זוג", כתב השופט בפסק הדין.
יחד עם זאת, נפסק כי יש לקבל את טענת החברה, כי הנתבע ידע ידיעה ממשית על מעשי הגזילה של הנתבעת, החל מחודש אפריל 2006.
" חרף ידיעתו על מעשי הנתבעת, הנתבע בחר שלא להגיש תלונה למשטרה ... ולא החזיר את הכסף הגנוב לתובעת", הדגיש השופט.
הנאה מכספי הגניבה
באשר לטענת החברה, כי הנתבע נהנה מכספי המעילה, נקבע כי יש בפני בית המשפט די ראיות המעידות על כך ששיקים מזוייפים, שנמשכו מחשבון הבנק של החברה, אכן הופקדו בחשבון המשותף של הנתבע והנתבעת. בהמשך לכך נקבע, כי החשבון המשותף שימש כחשבון ממנו שולמו הוצאות שונות המיטיבות ומעשירות גם את הנתבע.
"סיכומם של דברים", קבע השופט שטרנליכט, "הוכח בפני, כי החל משנת 2004 ועד שנת 2008, הנתבע נהנה מכספי הגניבה, והמשיך להנות מהם גם לאחר שגילה את דבר הגניבה. לפיכך חב הוא בהשבת כספי הגניבה ביחד ולחוד עם הנתבעת".
באשר לסכום התביעה, נקבע כי החברה הוכיחה, כי סכום הגניבה המצטבר עומד על סך של 2,185,000 ₪. בהתאם לכך, הנתבע- הבעל לשעבר, חויב לשלם לחברה סכום זה.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ת"א 5419-08 זנוה (1984) בע"מ נ' אפרתי שושנה ואח' )
מנהלת החשבונות גזלה כספים מהחברה - הבעל לשעבר ישלם
בית המשפט חייב את בעלה לשעבר של מנהלת חשבונות שגזלה כספים מחברה בה עבדה, להשיב את כספי הגניבה בסכום של 2,185,000 ₪

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

תרגום נוטריוני בלי לשלם פעמיים: מה המוסד בחו"ל באמת דורש
תרגום נוטריוני, אפוסטיל, אפוסטיל דיגיטלי או תצהיר מתרגם? עו"ד ונוטריון עמוס אילן מנס ציונה מסביר איך בודקים מראש מה צריך, ולמה המחיר לא אמור להפתיע אף אחד.

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

כתב אישום בגין מעשה מגונה: האם הדרך להרשעה כבר סלולה?
כתב אישום שהוגש לאחרונה נגד איש משטרה לשעבר בגין מעשה מגונה לכאורה באישה מעלה שוב את השאלות המורכבות שמלוות תיקי עבירות מין בכלל: כיצד בוחנים גרסאות סותרות, מה משקלן של הראיות, והאם עצם הגשת כתב האישום מלמדת על סיכויי ההרשעה? עו"ד עידית רייכרט, סנגורית פלילית ולשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, מסבירה מדוע דווקא בתיקים שבהם החשדות למעשים חמורים ובשל כך הסערה הציבורית גדולה, אסור לשכוח את חזקת החפות.

