הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית), התשע"ב-2012, של חברת הכנסת רחל אדטו (קדימה).
הפרעת אכילה לא נחשבת למחלת נפש, אלא להפרעה נפשית, ועל כן לא ניתן לאשפז באשפוז כפוי בגיר (מעל גיל 18) שסובל מהפרעת אכילה. מטרת הצעת החוק היא לאפשר אשפוז כפוי גם בהפרעות נפשיות מסוג אנורקסיה נרבוזה.
המטרה: להעניק טיפול מציל חיים
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי: "החוק בישראל מתיר אשפוז כפוי במקרים בהם חולה נפש מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. אולם, מעבר למוגדר בחוק קיימים מצבים נפשיים אשר אינם מוגדרים כמחלת נפש, אך מהווים סכנה מוחשית ומיידית לחיי החולה. במקרה בו החולה מאחד מאותם מצבים נפשיים כאמור, מסרב לקבל טיפול, החוק אינו מאפשר לכפות עליו אשפוז שבמסגרתו ניתן יהיה להעניק לו טיפול מציל חיים.
אנורקסיה המוגדרת כהפרעת אכילה, היא מחלה קשה הפוגעת לא רק בגוף החולה אלא גם בשיקול דעתו וביציבותו הנפשית והרגשית. מדי שנה נוספים במדינת ישראל כ-1,500 אנשים למעגל ההרסני של הפרעות אכילה, כאשר לפי הנתונים חמישה אחוזים מתוך אותם חולים ימותו.
בשלבים הקשים של המחלה מגיעים חולים למשקל של שלושים קילוגרמים ואף למטה מזה. גם בהגיעם למשקל זה טוענים החולים כי הם נמצאים במשקל עודף ו"כי עליהם להוריד רק עוד מספר קילוגרמים בודדים". מרביתם של החולים מסרבים לקבל טיפול אף בשלב הקשה זה, ובכך למעשה גוזרים את גורלם. לצורך הטיפול במקרים הקשים מוגשת הצעת חוק זו, אשר מבקשת לאפשר אשפוז כפוי לחולים אלה.
על כן, מוצע לאפשר אשפוז כפוי גם בהפרעות נפשיות מסוג אנורקסיה נרבוזה כמצוין בתוספת לחוק.
מקורה של הצעת חוק זו היא משפחותיהם של אותם החולים הרואות את יקירם גווע לנגד עיניהם וכן הרופאים המטפלים אשר ידם קצרה מלהושיע ואין ביכולתם לאשפז. מאחר ושיקול דעתם של חולים אלה הינו מוטעה ומעוות, אין זה מוסרי לקבל את התנגדותם לאשפוז הנועד להציל את חייהם. לפיכך, המטרה המוגדרת של הצעת חוק זו הצלת חיים".
40 ח"כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להכנתה לקריאה ראשונה.
