בשנות ה-80 וה-90 אנשים רבים רכשו את הזכות לשימוש ביחידות הנופש של רשת קלאב הוטל, למשך שבוע בכל שנה, לתקופה ממושכת בת עשרות שנים. בתמורה לזכות זו הם שילמו עשרות אלפי שקלים כסכום התחלתי, והתחייבו בנוסף לתשלום שנתי קבוע של 'דמי אחזקה'. היות שהזכות הוקנתה לשנים רבות, חלק גדול מהאנשים מצאו עצמם משלמים בקביעות על יחידת נופש שאיננה בשימוש והם אינם מעוניינים בה עוד.
ביהמ"ש קבע: ניתן לסיים את ההתקשרות עם קלאב הוטל
בשנת 2013 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות כב' השופטת ענת ברון (ת"צ (מחוזי תא) 2020/09 יצחק דקל ואח' נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל(א.ק.ה) בע"מ ואח'), תביעה ייצוגית שעניינה הזכות לוותר על זכות השימוש ביחידת הנופש ברשת "קלאב הוטל" ולסיים עימה את ההתקשרות.
בפסק הדין שניתן לאחרונה ע"י כבוד השופט רחמים כהן נפסק, כי: "כל בעל זכות נופש רשאי לסיים את ההתקשרות עם קלאב הוטל" (תצ (מחוזי תא) 6070-04-11 אלון ואח' נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ ואח'). פסק הדין הינו לטובת התובעים, וקובע כי סיום ההתקשרות עם קלאב הוטל משמעותה ויתור על זכות השימוש ביחידת הנופש וכמובן אי תשלום דמי אחזקה. בנוסף, בפסק הדין מחדד כב' השופט כהן כי כוחו של פסק הדין יפה לכל מי שאי פעם התקשר בחוזה עם הנתבעות. קביעה זו של השופט באה לחזק את הוראות חוק תובענות ייצוגיות,התשס"ו-2006.
השאלה המשפטית העולה מהתביעה עוסקת בהיבט הכללי של הסכמי רכישה המהווים חוזה אחיד, ונגעה בכלליות בהיבטים שונים של דיני החוזים, דיני הגנת הצרכן והחוזים האחידים. ניתן להקיש מהדיון המתנהל בתיק זה לבעיות צרכניות דומות. הפסיקה שבפנינו מהווה תקדים.
הגדרתו של חוזה אחיד בחוק היא מאוד מדויקת, חוזה שתנאיו והניסוח שלו נקבעו מראש ע"י צד אחד. חוזה אחיד לרוב ישקף את האינטרסים של הצד שכתב אותו, במקרה שלפנינו 'קלאב הוטל'
שאלת מהות ההסכם
אחת השאלות הנדונות בתביעה ובפני בית המשפט היא, מהי מהות ההסכם?
מהותו של הסכם נדונה במספר חוקים. הוראות החוקים באות לעגן ולהגן על זכויות הצדדים, ומנחות אותנו באשר לצורתו ומהותו של כל הסכם והסכם לו אנו נדרש. רשימה חלקית של החוקים העוסקים במהותו של החוזה היא: חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג1973, חוק החוזים האחידים,תשמ"ב-1982, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה),תשל"א-1970. מעבר להוראות חוק החוזים (חלק כללי) המאגד בתוכו הוראות כללים והנחיות באשר לצורתו של החוזה, ישנם חוקים העוסקים באופן נקודתי יותר, כגון: חוק החוזים האחידים, חוק חוזה קבלן, חוק חוזה הביטוח, חוק השכירות והשאילה. שמות החוקים מאפשרים לנו להבין את תוכנם. כל חוק עוסק בעניין ספציפי ומסדיר את ההוראות הנוגעות לאותו עניין. ולא נשכח את חוק החוזים (תרופות), כשמו כן הוא, המספק לנו מגוון מנגנוני הגנה על זכויותינו וכן את חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 המעניק לנו הגנות נוספות.
נחזור לסוגיה שבפנינו. מהותו של ההסכם עם 'קלאב הוטל' וכדוגמתה. נטען ובצדק, כי מדובר בחוזה אחיד. הגדרתו של חוזה אחיד בחוק היא מאוד מדויקת, חוזה שתנאיו והניסוח שלו נקבעו מראש ע"י צד אחד. חוזה אחיד לרוב ישקף את האינטרסים של הצד שכתב אותו, במקרה שלפנינו 'קלאב הוטל'.
אנו נתקלים בחוזים אחידים כל יום בכמעט כל דבר שאנו עושים. אם זה בהתקשרות עם הבנק ללקיחת הלוואה או משכנתא, אם זה עם ספקיות התקשורת, הכבלים, חברות הביטוח. גם עצם רכישת פחית משקה ממכונת שתייה תחשב לחוזה אחיד בינינו לבין החברה ועוד ועוד. הרשימה ארוכה. העיקרון המוביל הוא, שלנו, הצרכנים, אין כל אפשרות להביע דעתנו או התנגדותנו לסעיף מסעיפי החוזה. בהנחה שאנו רוצים את המוצר או השרות, אנו מחויבים לתנאי החוזה, יהיו אשר יהיו.
בנקודה זו בדיוק נכנסות הוראות החוק. במקרה זה חוק החוזים האחידים המקנה לנו הגנות. כפייה, קיפוח, טעות, הטעיה, אלה הם חלק מהדברים שהחוק מגן עלינו מפניהם. איך? החוק מאפשר לנו להתנות על סעיפי החוזה. הוא נותן לנו את הזכות לבטל את ההסכם, הכל כמובן בתנאים ומסיבות ברורות ומסוימות. אך האפשרות ניתנת. אז מי היא חברת 'קלאב הוטל' שתשלול זכות זו מאיתנו או הדומות לה...
סוגי חוזים
ישנם סוגים שונים של עסקאות וחוזים. חוזים לתקופה קצובה אשר מציינים במפורש את מועד סיומם, כגון הסכמי שכירות או הסכמי מתן שירות (מנוי). חוזה לתקופה בלתי קצובה - חוזים אלה אנו נפגוש בחוזה עבודה, חוזי התקשרות למתן שרות, אך אין בכך לומר כי לא ניתן להביא את החוזה לסיומו. כאמור, החוק מאפשר לנו את נקודת היציאה, לעיתים בתנאים מסוימים כמו תשלום קנס. חוזה למשימות מיוחדות, כריתת חוזה בין צדדים המעוניינים במילוי משימה מסוימת וכאשר המשימה הושלמה החוזה יגיע לקיצו הטבעי. בנוסף לסוג העסקה, בחלק מהחוקים השונים אותם מנינו, יש התייחסות לתקופה של החוזה או העסקה. גם אם לא נקבעה 'תקופה' בחוזה, המחוקק נתן דעתו וקבע כי התקופה היא ל'זמן סביר'. קרי: תקופה של 98 שנה איננה זמן סביר.
מהו סוג ההסכם עם קלאב הוטל?
עסקת "Time Sharing"- שיטת נופש רווחת, שבנויה על העיקרון, כי הלקוח רוכש/מקבל את הזכות להשתמש ביחידת נופש מסוימת למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל - שבוע). המבנה המשפטי של עסקת הרכישה (התקשרות) משתנה בין העסקאות, אך ברוב המקרים, הלקוח 'קונה את הבעלות' על יחידת הנופש, מעביר את הזכות להשתמש בה לחברת הניהול המנהלת את הנכס, ומותיר בידיו את הזכות להשתמש בעצמו ביחידה במשך שבוע אחד בשנה.
חוזה אחיד - במקרה של רשת קלאב הוטל, הוגדר ההסכם על ידי הרשת כעסקת קניינות בהסכם רכישה לתקופה בלתי קצובה מסוג "time sharing". לעסקה כזו תכלית כלכלית המושתתת על כך שההתקשרות היא לתקופה ממושכת, כאשר הצדדים "מתמחרים" את הקצאת הסיכונים שלהם בהתאם. קלאב הוטל, לטענתה, התחייבה לספק לרוכשים זכות נופש במחיר נמוך מן המחיר המלונאי הרגיל של יחידות הנופש שבבעלותה, תוך הסתמכות על כך שבמהלך כל תקופת החוזה היא תיהנה מהביטחון שבתפוסה קבועה וידועה מראש, ובכך תצמצם את הסיכון שאליו קלאב הוטל חשופה בניהול המלונות ותגדיל את היעילות התפעולית שלה. שני השופטים שדנו בתיק סברו, כי ישנם פגמים וסתירות בהגדרה זו וקבעו שאין חולק על כך שמדובר בחוזה אחיד. וכי לשון הסכמי הרכישה אינה מגדירה באשר לזכותם הנטענת של הרוכשים להקפיא, או לסיים, את ההתקשרות עם קלאב הוטל.
הסכם לתקופה בלתי מוגבלת - בנוסף על כך, השופטים התייחסו לחזקה שלפיה חוזה אינו נערך לצמיתות, והעובדה כי ההסכמים "הגבילו" את החוזה ל 98 שנה, אינה מציאותית. לדברי השופט כהן, החיוב בדמי אחזקה מהווה אפוא חיוב בלתי קצוב בזמן, ומשכך חלה לגביו החזקה כי הוא לא נועד לעמוד בתוקף לעולם ועד. ואולם גם אם נלך לגישתה של קלאב הוטל, כי הסכמי הרכישה הם חוזים שתקופתם קצובה בזמן, הרי שמשך התקופה הוא כה ממושך, עד כי הלכה למעשה מדובר בכל זאת בחוזה לצמיתות. לשון אחר: כבילת הרוכשים לחיוב בתשלום דמי אחזקה לעשרות רבות של שנים, בפועל, מקבילה לכבילתם לצמיתות.
עסקה צרכנית ולא קניינית - גם טענותיה של רשת קלאב הוטל, כי מדובר בזכות קניינית נדחו על ידי השופט כהן, על אף שהאנשים 'רכשו' לכאורה את הזכות לנפוש ברשת קלאב הוטל, זו עדיין רק זכות לקבל שירותי נופש, זכות שימוש. זאת, כאשר, כמו במקרה שלפנינו, צד ממשיך בפועל להיות בעל השליטה והחזקה החוקית בנכס או בטובין ובכוחו של אותו צד למנוע מהצד השני שימוש בזכות. ההבדל הוא, שזכות חוזית הינה התחייבות (בכתב) של צד א' כלפי צד ב'. בעוד שזכות קניינית הינה זכות בעלות, קרי: רכושו של אדם. כאמור, אותן יחידות נופש לעולם לא היו לרכושם של אותם אנשים.
עמדתו של בית המשפט, שחוזה אינו נערך לצמיתות, ושה'רוכשים' רשאים לוותר על הזכות, תומכת בפרשנות אותה נתנו היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הצרכן, שכמובן נותנת משנה תוקף לעמדת המבקשים
הזכות להשתחרר מהחוזה
בהתאם להגדרות שנקבעו על ידי השופטים ועמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, הזכות אשר הוקנתה לנופשים הינה זכות לקבל שירותי נופש, "כאשר לבעלי זכויות הנופש ישנה זכות להשתחרר מן החוזה האחיד, מכוח לשון החוזה ותכליתו, מכוח דיני החוזים הכלליים, בשל הקיפוח המתמשך המעוגן בחוזים ותקופות הכבילה הארוכות המנוגדות לתקנת הציבור" (סעיף 3 לעמדת היועץ המשפטי לממשלה).
כלומר, על פי פרשנות הסכמי ה'רכישה' ותכליתם, ה'רוכשים' שילמו את כל התמורה עבור הזכות לנפוש ואילו קלאב הוטל התחייבה לתת שבוע נופש תמורת דמי אחזקה. עמדתו של בית המשפט, שחוזה אינו נערך לצמיתות, ושה'רוכשים' רשאים לוותר על הזכות, תומכת בפרשנות אותה נתנו היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הצרכן, שכמובן נותנת משנה תוקף לעמדת המבקשים. עמדה זו מנוגדת לפרשנות המוצעת ולטענותיה של קלאב הוטל האומרת ש'הרוכשים' חייבים להמשיך ולשלם את דמי האחזקה, הם ובניהם אחריהם.
מהרגע שבית המשפט אישר את התביעה הייצוגית, כוחה יפה לכל מי שיש לו זכות נופש, או הסכם עם קלאב הוטל, גם אם שמו אינו מופיע כתובע, וזכותו לגשת לקלאב הוטל ולהודיע על ביטול ההסכם
מה משמעות פסיקה זו לגבי כל מחזיקי דירות הנופש?
מהרגע שבית המשפט אישר את התביעה הייצוגית, כוחה יפה לכל מי שיש לו זכות נופש, או הסכם עם קלאב הוטל, גם אם שמו אינו מופיע כתובע, וזכותו לגשת לקלאב הוטל ולהודיע על ביטול ההסכם.
באופן משפטי עקרוני, פסק הדין הזה פותח "תיבת פנדורה" באשר לכל הצרכנים שחתמו בעבר, או בהווה, על הסכמים אחידים ומאפשר להם לבדוק אם וכיצד יוכלו לבטל את ההסכם. לדעת הכותבת, כוחו של פסק הדין יפה לפרשנות כל חוזי ההתקשרות העוסקים במתן שרות כדוגמת קלאב הוטל, וניתן להקיש מעמדת בית המשפט והגופים האמונים על הגנת זכויות הציבור לחלק לא מבוטל של חוזים אחידים, שבחלקם הציבור אינו מודע שהוא 'חתם' עליהם.
לסיום - חשוב לדעת מהן הזכויות מתוקף החוזה
לרוב אנו לא יכולים להתערב בתוכנו של הסכם אחיד, אך למרות זאת כדי לדעת מה תנאי העסקה לפני שחותמים על ההסכם, לא רק מה אנו מקבלים תמורת החתימה (שרות או טובין). כדי לבדוק ולנסות לדעת ולהבין מה הזכויות שלנו מתוקף אותו חוזה. תמיד כדאי לבדוק איזו מחויבות יש לנו מתוקף אותו חוזה? האם יש לנו נקודות יציאה מההתקשרות? ומה ההשלכות עלינו?
זכותכם לבדוק ולשאול שאלות לפני שאתם מתחייבים.
* הכותבת היא עורכת דין, עוסקת בדיני חוזים ומקרקעין
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת משפטי
