החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה - מדריך

מה קובע החוק? האם אפשר לקבל מכוחו מזונות זמניים? על כל אלו ועוד, בכתבה שלפניכם

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה - מדריך

ב- 17.7.16 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014, שמונע מבני זוג שרוצים להתגרש לתבוע אחד את השני, עד שינסו לפתור את הסכסוך בגישור.
מטרתו של החוק היא לשנות את המצב השורר כיום, לפיו בני זוג מגישים תביעות האחד כנגד משנהו לבתי המשפט לענייני משפחה, או לבתי הדין הרבניים מבלי לנסות ולפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי נועם. דבר הגורם לעומס בבתי המשפט ובעיקר פוגע בילדים ובמרקם המשפחתי. החוק אינו כופה את עצם הגישור, או יישוב הסכסוך על הצדדים, אלא קובע תקופת חובה של עיכוב הליכים בת 45 יום (עם אפשרות להארכה של עד 60 יום והארכה נוספת של עשרה ימים, לצורך הגשת תגובות) לפני שניתן להגיש תביעות, בה צריכים בני הזוג לנסות וליישב את הסכסוך ביניהם. 

ההתייצבות לפגישה היא חובה ודין היעדרות ממנה, כדין היעדרות מדיון בבית המשפט, שגוררת סנקציות שונות על הצד הנעדר, כגון הטלת ההוצאות ועד לכדי מחיקת הבקשה לחלוטין

כיצד מתבצע ההליך בהתאם לחוק החדש?

פתיחת תיק - כדי להתחיל בהליך, כל אחד מבני הזוג יכול לפתוח תיק ביחידת סיוע (יח"ס), הממוקמת בסמוך לבית המשפט לענייני משפחה, או בסמוך לבית הדין הרבני באותו איזור ומורכבת בעיקר מעובדים סוציאליים. בניגוד להליך הגירושין שהתבצע לפני כניסת החוק לתוקפו, במקרה זה לא חל מרוץ סמכויות, והבחירה היכן לפתוח את התיק (בית משפט או בית הדין הרבני), אינה קונה סמכות לגבי ניהול התיק במקרה שבו לא יצליח  ההליך והזוג יגיע לדיונים משפטיים.

פגישת מהו"ת - לאחר פתיחת התיק על ידי אחד מבני הזוג, נקבעת פגישה משותפת עם עו"ס של יחידת הסיוע, במרכז הכרה ותיאום (מהו"ת). אורך הפגישה הוא כשעה וחצי ואליה מגיעים בני הזוג ללא עורכי דין, במטרה לנסות וללבן את הדברים ביניהם ולבדוק האם מדובר בבעיה שדורשת טיפול (למשל טיפול בגמילה, טיפול במרכז לנפגעי משפחה וכו'). ההתייצבות לפגישה היא חובה ודין היעדרות ממנה, כדין היעדרות מדיון בבית המשפט, שגוררת סנקציות שונות על הצד הנעדר, כגון הטלת ההוצאות ועד לכדי מחיקת הבקשה לחלוטין. כל זוג זכאי לקבל עד 4 פגישות ללא תשלום (כל הפגישות אמורות להסתיים 60 יום לכל המאוחר, מרגע פתיחת התיק), כאשר החל מהפגישה השנייה יכולים בני הזוג לצרף את עורכי דינם. 

הסכם - בתום הפגישות יכולים בני הזוג לפנות להליך של גישור או לערכאות משפטיות, כדי לגבש את הסכם הגירושין. עם ההסכם ניגשים בני הזוג לבית הדין הרבני, שהוא הסכמות היחידה בישראל שמאושרת לתת את הגט. 

בתקופה זו, בני הזוג לא יכולים כאמור להגיש תביעות האחד כנגד השני וכך נוצר מצב שבו אחד מבני הזוג עוזב את הבית והשני (בדרך כלל האם) נותר עם הילדים, בלי יכולת לתבוע מזונות

האם משולמים מזונות בתקופת הליך יישוב הסכסוך?

על אף שתקופת ההליך היא 60 יום, בפועל העומס על המערכת עצום ומעכב את ההליך, לעיתים אפילו לתקופה של עד 2-3 חודשים. בתקופה זו, בני הזוג לא יכולים כאמור להגיש תביעות האחד כנגד השני וכך נוצר מצב שבו אחד מבני הזוג עוזב את הבית והשני (בדרך כלל האם) נותר עם הילדים, בלי יכולת לתבוע מזונות. 
במצב כזה האישה יכולה להגיש בקשת סעד זמני, או סעד דחוף למזונות קטינים. 

כיצד ניתן לקבל מזונות זמניים בתקופה זו?

במדינת ישראל ועל פי דין תורה, על האב חלה חובת מזונות אבסולוטית עד הגיע הילדים לגיל 6, אך מועצת הרבנות הראשית פסקה שחובת האב היא עד הגיע הילדים לגיל 15. 
עד כניסת החוק החדש לתוקף, יכלה האישה להגיש תביעה למזונות זמניים תכופים, עד לדיון בתביעה העיקרית. מכיוון שעל פי החוק החדש, לא ניתן להגיש תביעות, יכולה האישה להגיש בקשה למזונות זמניים.
בקשת זו שונה במהותה מתביעה, בעיקר בשל העובדה כי הבקשה צריכה להיות נטולת השמצות כנגד הצד השני, במטרה שלא לפגוע בניסיון ליישוב הסכסוך בדרך גישור וכוללת בעיקר הסברים קוהרנטיים וענייניים לסיבות בשלן נדרש הסעד. 

ברוב המקרים סכום המזונות הזמניים עומד בעינו גם כסכום המזונות הקבועים, ולכן חשוב לא להקל ראש בבקשה ולכלול בה את כל מרכיבי ההוצאות

כיצד נקבע גובה המזונות הזמניים?

מזונות זמניים מחושבים באותו אופן בו מחושבים המזונות הקבועים, וגובהם נתון לשיקול דעתו של השופט ששומע את הצדדים ואת ההסברים לסכום שנדרש. ברוב המקרים סכום המזונות הזמניים עומד בעינו גם כסכום המזונות הקבועים, ולכן חשוב לא להקל ראש בבקשה ולכלול בה את כל מרכיבי ההוצאות. 

באופן כללי סכום המזונות מורכב ממזונות הכרחיים (ביגוד, אוכל, חינוך) וממזונות מדין צדקה ("אקסטרה"). סכום המזונות ההכרחיים המינימאלי נע בין 1250-1400 שקלים בחודש עבור ילד אחד (כ-1000 עבור ילד שני, 900 עבור ילד שלישי וכך הלאה), ללא קשר לגובה הכנסתו של האב. על הסכום הזה מתווסף מדור (30% משכר הדירה עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים או יותר) ויתר ההוצאות (כגון הוצאות רפואיות חריגות) מתחלקות שווה בשווה בין השניים. 
כדי שהשופט יפסוק מזונות גבוהים, חשוב גם להפעיל שיקול דעת ולבקש סכום הגיוני, הן ביחס לגובה השתכרותו של האב והן ביחס לרמת החיים בה הורגלו הילדים.

מה ההבדל בין סעד זמני לסעד דחוף?

סעד זמני - כשמו כן הוא: נועד לתת מענה לתקופת הליך ההסדר ועד לפסיקה בגין מזונות קבועים. כל אחד רשאי להגיש בקשה לסעד זמני ומשך הזמן שנקבע מרגע הגשת הבקשה ועד לדיון הוא כחודש. 

סעד דחוף - נועד למצבים בהם ישנו צורך בפסיקה דחופה, המוגבלת בזמן. כך למשל במקרים בהם על הילד לעבור אבחון פסיכיאטרי או פסיכולוגי, נדרשת חתימה של הצדדים, וכדי שהילד יצא לחו"ל במסגרת משלחת בית ספרית, נדרשת חתימה לצורך הנפקת דרכון וכו'.

כיצד ניתן לקצר את ההליך?

מכיוון שהליך הגישור הוא וולונטרי (לא חובה), הפתרון היחיד והטוב ביותר הוא לקצר את הליך פגישות המהו"ת, (כאשר יחידות הסיוע קורסות תחת עומס ואינן עומדות במועדים של עד 60 יום לסיום ארבעה מפגשי המהו"ת). דרך המלך היא לגשת לעורך דין מיומן, מקצועי, בעל הסמכה לגישור משפחה ולהצהיר מראש על כוונה משותפת של שני בני הזוג לפנות להליך של גישור עם עורך דין - מגשר מוסמך, או להליך של גירושין בהסכמה עם עורכי דין נפרדים לצדדים, (הליך זה עדיין נחשב להליך של גישור), כאשר כל עורך דין מייצג צד אחד אבל עדיין מקיימים הליך של גישור.

הליך גישור אינו חובה ועל כן ובמידה שבני הזוג לא מצליחים להגיע להבנות, ניתן להפסיק את ההליך ולפנות לתביעה משפטית כל צד בנפרד ועם עורך דינו. הדברים הנאמרים בגישור חסויים לחלוטין ולא יוכלו לשמש אף אחד מהצדדים בתביעה, כך שעדיין ישנו סיכוי לסיים את הגירושין באופן סביר.

גירושין - כיצד ניתן לצלוח את התהליך בשלום?

חשיבות בחירת עו"ד מתאים

יודגש, כי לא כל עורך דין מתאים לטפל בדיני משפחה ובעיקר להיות מגשר. הגישור הוא מיומנות בפני עצמה, שלומדים אותה, רוכשים אותה ובעיקר היא חלק מהשקפת עולמו של העורך דין.
לעיתים, הנזק של עורך דין שאינו מגשר ואינו מומחה בדיני משפחה גדול ואף בלתי הפיך.

בנוסף, מיומנות עוה"ד חשובה ביותר בקביעת גובה המזונות. כאשר המדובר בילדים רכים בגיל, גובה המזונות הנו משמעותי ביותר. המזונות משולמים עד גיל 18 ו/או סיום כיתה יב (המאוחר שביניהם) ולאחר מכן שליש עד גיל 20 (אצל בנות) או 21 אצל בנים ו/או עד סיום השירות הצבאי או הלאומי. רכיב המזונות הוא העיקרי בפרנסת הילדים. ולכן אין לוותר בקלות על מזונות תמורת רכב, או אפילו קופת גמל. 

 

 

• סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

לקבלת יעוץ ממינה קלמן חדד - עו"ד ומגשרת, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד מינה קלמן חדד קבע פגישה עם עו"ד מינה קלמן חדד

עו"ד מינה קלמן חדד סיימה תואר במשפטים במכללה למנהל, ובנוסף לכך, יש לה תואר ראשון במדעי ההתנהגות וספרות עברית ותואר...

לפרופיל המלא