חקיקה למען אוכלוסיות מוחלשות - חברי כנסת מסכמים שנה

מה נעשה השנה בכנסת ומה צפוי להיעשות ב - 2017? ראיון סיכום שנה עם חבר הכנסת איציק שמולי מהמחנה הציוני ועם חברת הכנסת זהבה גלאון - יו"ר מרצ

חקיקה למען אוכלוסיות מוחלשות - חברי כנסת מסכמים שנה

המלחמה בעוני

לפני כשבוע פורסם דו"ח העוני בישראל, שהראה כי על אף שלמדינת ישראל יש את אחת הכלכלות החזקות בעולם, שיעורי העוני בה הם מהגבוהים ביותר בעולם המערבי, הן מבחינת מספר העניים והן מבחינת עומק העוני שהם שקועים בו. 

על פי הדו"ח חיים בישראל כמעט מיליון ילדים ו-200 אלף קשישים עניים, הפערים בין המרכז לפריפריות גדלים וחלק גדול מהעניים הם אנשים עובדים. הנתון המפתיע הוא שהעוני הוא אינו רק נחלת הכלל של השכבות החלשות, אלא גם של מעמד הביניים שהולך ונחלש. לדברי ח"כ איציק שמולי: "נתוני הדו"ח מוכיחים שהכלכלה בישראל חזקה רק לשכבת בעלי המניות. אם לא יהיה שינוי במדיניות, לא תתכן צמיחה לאורך זמן והמצב רק ילך ויחריף".

לח"כ שמולי הישגים רבים בתחום, בהם הגדלת הקצבה לילדים חולי סרטן, מתן תמיכה של המדינה לחיילים בודדים משוחררים, מאבק למען חקיקת חוק סיעוד ממלכתי, הגדלת הזכאות בסל התרופות של חלק מניצולי שואה, החמרת הענישה למתעללים בבע"ח, הגדלת הקצבה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה, העלאת שכר החיילים ועוד. 

"מבחינה אישית זו היתה אמנם שנה טובה מאוד, עם הרבה הישגים שהצלחנו להביא", אומר ח"כ שמולי, "אבל ביחס למה שקורה בתחום החברתי, כלכלי, דמוקרטי ומדיני, המצב רע מאוד וזה ילך ויהיה גרוע יותר. יש משהו מתסכל בעובדה שבאופן אישי, אתה מצליח למשוך אנשים מהתהום ואז מבין שהמדיניות שגויה והשטף רק הולך וגדל.

חבר כנסת יכול לנסות להוביל שינוי נקודתי, אבל המפתח לקביעת מדיניות היא בידי הממשלה והדברים יחמירו, כל זמן שהיא נוקטת במדיניות ריסוק מוחלט של שירותים חברתיים ולקיחת אחריות מינימאלית. ערך הסולידאריות שעליו הוקמה מדינת ישראל נפגם ולכן, תתקשה הממשלה להתמודד בעתיד גם עם אתגרים חיצונים".  

לדברי ח"כ איציק שמולי: "נתוני הדו"ח מוכיחים שהכלכלה בישראל חזקה רק לשכבת בעלי המניות. אם לא יהיה שינוי במדיניות, לא תתכן צמיחה לאורך זמן והמצב רק ילך ויחריף"

קידום החקיקה לביטוח סיעודי ממלכתי

המטרה החשובה ביותר שהציב לעצמו ח"כ שמולי לשנת 2017, היא קידום החקיקה לביטוח סיעודי ממלכתי.
"נושא ביטוח הסיעוד הוא אחת העוולות הקשות ביותר בישראל", אומר ח"כ שמולי. "האזרחים משלמים ביטוח לאומי כל חייהם וברגע האמת, המדינה מתנערת מאחריות ועושה הכל כדי לא לשלם, תוך כדי שהיא מעמידה מבחני יכולת משפילים ודורשת לעשות מבחני הכנסה לחולה ולמשפחתו". 
על פי הצעת החוק, יעלה בחצי אחוז מס הבריאות ובתמורה לכך, ברגע האמת תעניק המדינה כיסוי מתאים הן מבחינת מימון של אשפוז סיעודי, הן מבחינת סיוע במימון מטפל זר וכו'. 

"נושא ביטוח הסיעוד הוא אחת העוולות הקשות ביותר בישראל", אומר ח"כ שמולי. "האזרחים משלמים ביטוח לאומי כל חייהם וברגע האמת, המדינה מתנערת מאחריות ועושה הכל כדי לא לשלם, תוך כדי שהיא מעמידה מבחני יכולת משפילים ודורשת לעשות מבחני הכנסה לחולה ולמשפחתו"

לציבור יש כוח

לדברי ח"כ שמולי, לציבור יש השפעה גדולה על הדרג הפוליטי. "רק בכנסת למדתי לראות, עד כמה משפיע הלך הרוח הציבורי על שיקול הדעת של הפוליטיקאים, ולכן הציבור חייב להמשיך ולהיות מעורב בכל דרך, אם ברשתות החברתיות ואם בהפגנות ברחוב".

חבר הכנסת איציק שמולי
חבר הכנסת איציק שמולי

המאבק לשוויון בין המינים

נדמה ששנת 2016 היתה שנת שיא מבחינת האלימות נגד נשים, ההטרדות והתקיפות המיניות, אך גם שנה שבה התחזק המאבק בעבירות מין ובאפליה על רקע מגדרי, הן בשוק התעסוקה והן בבתי המשפט לענייני משפחה.

יו"ר מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון היא מהפעילות ביותר במאבק למען נשים. בין פועלה: הצעת חוק לביטול הנצחתו של רחבעם זאבי גנדי בעקבות תחקיר עובדה שהעלה מספר מזעזע של עדויות חמורות על אונס ותקיפות מיניות מצדו של גנדי, שהגישה יחד עם ח"כיות מרצ מיכל רוזין ותמר זנדברג; היא פועלת לכך שיוחזרו דמי השתיקה המופקעים ששולמו מהכיס הציבורי לקורבן של מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן, וגינתה בחריפות את כל אותם גברים בעלי זכויות יתר בעיני עצמם, מסלומיאנסקי דרך איבגי, ועד בוכריס.

לדברי חה"כ גלאון: "למרות החוק לענישת מינימום לעברייני מין, שנחקק לפני מספר שנים, יותר ויותר עברייני מין יוצאים נקיי כפיים לאחר עסקות טיעון חלקלקות, כשהדוגמה המהדהדת ביותר לאחרונה הוא תא"ל אופק בוכריס"

ענישת מינימום לעברייני מין

לדברי חה"כ גלאון: "למרות החוק לענישת מינימום לעברייני מין, שנחקק לפני מספר שנים, יותר ויותר עברייני מין יוצאים נקיי כפיים לאחר עסקות טיעון חלקלקות, כשהדוגמה המהדהדת ביותר לאחרונה הוא תא"ל אופק בוכריס".
משאילתה שהגישה, עלה שבשנים 2014-2016, כ-70% מכתבי האישום בעבירות מין, נסגרו בהסדרי טיעון, ולכן, הניחה  הצעת חוק הזכות לנפגעי עבירה, להתנגד לעסקת טיעון במטרה להגן על הקורבנות ולתת להם את האפשרות לקחת חלק בקבלת ההחלטה בעניינם.

סיוע לקורבנות אלימות, אונס והתעללות

כ-200 אלף נשים בישראל סובלות מאלימות כחלק מהשגרה, כשבני זוג הם מקור מרכזי לכך. 
בין החוקים שהעבירה בנושא ח"כ גלאון: הצעת חוק תשלום הבטחת הכנסה לנשים במקלטים; הצעת חוק המבקשת לספק סל שיקום לנשים יוצאות מקלטים, בניסיון להכין אותן לחיים שאחרי (דיור, טיפול נפשי, הכשרה והשמה בעבודה, סיוע בטיפול בילדים, סבסוד מעונות ועוד); הצעת חוק מעצר של מפרי צו הגנה, שתאפשר החמרת ענישה לגברים שהפרו צו הגנה שהוצא להם על ידי האישה; קידום חוק לאלימות כלכלית, יחד עם השרה לשיווין מגדרי גילה גמליאל, שיעניק לראשונה כלים לנפגעות ונפגעים, לרבות הצעת חוק חלוקת גמלת הבטחת הכנסה לנשים, שקובעת שהקצבה תחולק בין הגבר לאישה, כשקצבת הילדים תגיע לאישה.

מניעת סחר בנשים וזנות

הקרב למיגור הזנות של ח"כ גלאון מנוהל כבר למעלה מעשור, מתוך ההבנה שהביקוש וההיצע הם אחד. לכן, המטרה העיקרית היא תקיפת חוליית הצרכנים של שירותי המין, כשהמחקרים בעולם מאשרים שברגע שהצד הזה במשוואה מנוטרל תהיינה פחות ופחות נשים בזנות. התהליך קיבל תמיכה מפתיעה במושב הקודם מחברת הכנסת שולי מועלם מהבית היהודי, ויחד הן הוסיפו מתן סל שיקום לנשים, שיסייע להן ביום שאחרי.

לנוכח ריבוי הפגיעות ובשל התגברות המקרים בשנים האחרונות, הגישה ח"כ גלאון בשיתוף עם ארגון "עו"סים שינוי", הצעת חוק שאוסרת באופן חד משמעי על התנכלות תעסוקתית

איסור התנכלות תעסוקתית

"לא מעט עובדים ועובדות נחשפים במהלך שגרת העבודה שלהם לפגיעות, להשפלות ולהטרדות מסוגים שונים", אומרת ח"כ גלאון. "האופי הרגיש של שוק התעסוקה, הופך אותן למטרות להתנכלות, התעמרות והטרדה רגשית, באופן המחייב הרחבה של טווח ההגנה עליהן ולמרבה הצער, החקיקה היום לא עונה על המצוקות האלה".
לנוכח ריבוי הפגיעות ובשל התגברות המקרים בשנים האחרונות, הגישה ח"כ גלאון בשיתוף עם ארגון "עו"סים שינוי", הצעת חוק שאוסרת באופן חד משמעי על התנכלות תעסוקתית. הצעת החוק מכירה בזכותם של עובדים לסביבת עבודה מכבדת, חופשייה מהשפלות והטרדות ולבריאות נפשית בעבודה כאחד, וממנה את המדינה כאחראית להגנה הזו.

ביטול העלאת גיל הפרישה לנשים

"אחד ההישגים הגדולים והמספקים ביותר בשנה האחרונה, שקודם ביחד עם חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ואורלי לוי-אבקסיס, הוא המתווה שסוכם עם האוצר, שייתר את הדרישה לעלות את גיל הפרישה לנשים, במטרה למנוע את קיום האכזריות והאטימות מאחורי כל מיני פתרונות מיקרו-כלכליים- מדעיים, שהקשר בינם ובין גורלו המר של האישה שבקצהו קלוש עד לא קיים".

תיקון של חה"כ גלאון להצעת החוק, מבקש להשאיר בסמכות בית הדין הרבני את ההכרעה למתן הגט, אבל לפי התיקון, כל נושא אחר יידון בבית דין רבני רק אם שני בני הזוג הסכימו על כך בכתב

ביטול מרוץ הסמכויות - גט בבתי הדין הרבניים

לבתי הדין הרבניים יש היום סמכות להכריע מלבד בסוגיית הגט, גם בנושאים נלווים לגירושין, במידה שאחד מבני הזוג הגיש אותם ביחד עם תביעת הגירושין. 
"הסמכות הזאת מקבעת מצב שבו בן הזוג שתובע ראשון, מחליט איזו ערכאה שיפוטית תדון בענייני הממון, המזונות, החזקת הילדים וכו'", אומרת חברת הכנסת גלאון. "מרוץ הסמכויות הזה גורם להסלמת הסכסוך בין בני הזוג. מי שבראש ובראשונה משלמים עליו אלו הילדים, אבל גם בני הזוג עצמם. חמור מכך, הדרישה לכרוך בתביעה לגט את הנושאים הנלווים משמשת פעמים רבות מידי, ככלי להפעלת לחץ על האישה כדי שתוותר על הזכויות המוקנות לה ובלבד שתקבל גט. כך מעודד מרוץ הסמכויות בפועל סרבנות וסחטנות גט".

תיקון של חה"כ גלאון להצעת החוק, מבקש להשאיר בסמכות בית הדין הרבני את ההכרעה למתן הגט, אבל לפי התיקון, כל נושא אחר יידון בבית דין רבני רק אם שני בני הזוג הסכימו על כך בכתב. התיקון יבטיח את זכותם של בני זוג שיבחרו מטעמים כנים וראויים, להתדיין בפני בית דין רבני, וימנע הליכים מיותרים.

הכנסת - בית המחוקקים של ישראל

מניעת ביטול חזקת גיל הרך

לדברי ח"כ גלאון: "התקבלה ההבנה שהמצב בו נשים מקבלות חזקה על ילד בלי התחשבות במצבן לקיים אותו הוא שגוי, אבל באותה נשימה הפקעה של הזכות הבסיסית לאימהות לא מתקבלת על הדעת". 
הצעת החוק של גלאון על הנושא השנוי במחלוקת, מבקשת לאפשר לשופטים לפסוק נגד חזקת הגיל הרך, כשההתערבות נדרשת וכשכל מקרה נבחן לגופו, תחת פיקוח ושקיפות של ועדת חוקה ומשפט.

חברת הכנסת זהבה גלאון
חברת הכנסת זהבה גלאון

סיוע המדינה ברדיפה אחרי מזונות

אחת מהדרכים היחידות לקבע חלוקת אחראיות שוויונית בין בני-זוג גרושים, היא סיוע של הגבר לכלכל את ילדיו בדמות המזונות. עד כה התערבות של הביטוח הלאומי בצורת הבטחה לתשלום מזונות לאישה ולילדים, במקרים שבהם בן-הזוג מתחמק מהתשלום שנקבע לו, היה רק אם האישה מרוויחה שכר מזערי. הצעת חוק שהגישה ח"כ גלאון מציעה שהמדינה תדאג לתשלום הזה בלי הגבלה התלויה בשכר.

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם