חוק המאגר הביומטרי אושר - סקירה

הכנסת אישרה הקמת מאגר מידע ביומטרי. מה קובע החוק? איפה עובר גבול הפגיעה בפרטיות? ראיון עם יו"ר הוועדה המשותפת שהעבירה את החוק, חה"כ ניסן סלומינסקי

פורסם בתאריך 07.03.2017 הצעת חוק פגיעה בפרטיות משרד הפנים
חוק המאגר הביומטרי אושר - סקירה

בשבוע שעבר, לאחר מחלוקות רבות וארוכות, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המאגר הביומטרי (תיקון והוראת שעה, התשע"ז- 2016). הצעת החוק שאושרה כוללת הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים, הן במסמכי זיהוי והן במאגר מידע. 

תעודה ביומטרית היא תעודת זהות בעלת צ'יפ ממוחשב, שמכיל פרטים מזהים מדויקים ועדכניים של מי שאוחז בה

מהי תעודת זהות ביומטרית?

תעודה ביומטרית היא תעודת זהות בעלת צ'יפ ממוחשב, שמכיל פרטים מזהים מדויקים ועדכניים של מי שאוחז בה (תמונה וטביעת אצבע). 

בישראל מזויפים בכל שנה למעלה מ- 70 אלף תעודות זהות ודרכונים למטרות שונות

מדוע יש צורך בתעודת זהות ביומטרית?

בישראל מזויפים בכל שנה למעלה מ- 70 אלף תעודות זהות ודרכונים למטרות שונות.

בעולם המערבי כבר נעשה שימוש נרחב בתעודות זיהוי ביומטריות, שמקשות מאוד על זיופן, ומאפשרות לרשויות לוודא שהתעודה אכן שייכת למי שמציג אותה. "גם בישראל יש קונצנזוס לגבי הצורך בתעודות הזהות הביומטריות והמחלוקות נסבו בעיקר סביב הקמת מאגר המידע", אומר חה"כ ניסן סלומינסקי - יו"ר הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, שהכינה את הצעת החוק. 

"הקמת המאגר תאפשר לנו לוודא שאין זהויות כפולות", אומר חה"כ סלומינסקי. "יש לכך חשיבות רבה מבחינה ביטחונית"

הקמת המאגר הביומטרי

פרט לתעודות הזהות הביומטריות, כללה הצעת החוק גם הקמה של מאגר ביומטרי שבו ישמרו הנתונים של כל תושבי ישראל, והמחלוקות בעניין זה היו רבות וחריפות.
המתנגדים טענו, כי קיים חשש ריאלי שהמאגר יפרץ, ולכן הקמת מאגר ממוחשב שיכלול את כל נתוני תושבי מדינת ישראל, מהווה סכנה ביטחונית וכלכלית. בנוסף טענו המתנגדים, כי יש בהקמת מאגר כזה חדירה לפרטיות מצד המדינה, שתוכל להשתמש בנתונים לשימושים שונים.  

מן הצד השני, טענו התומכים כי הקמת המאגר היא צעד בטחוני חשוב: "הקמת המאגר תאפשר לנו לוודא שאין זהויות כפולות", אומר חה"כ סלומינסקי. "יש לכך חשיבות רבה מבחינה ביטחונית - באמצעות המאגר ניתן יהיה להקליד את שם התושב, לבחון את התמונה ו/או את טביעות האצבע שלו, ולוודא שאכן מדובר באדם הנכון. אין ספק שהצורך במניעת זהויות כפולות שמסוכנות את מדינת ישראל ותושביה מבחינה ביטחונית ועבריינית גובר ללא ספק, על החשש שמא מאגר כזה יהיה מועד לפריצה". 

"הרשתות החברתיות מצביעות על כך שלאנשים פחות אכפת שהתמונות שלהם יופצו ברשת", מסביר חה"כ סלומינסקי, "ולכן החוק מחייב מאגר תמונות ומאפשר לכל אזרח לבחור אם ברצונו לתת גם טביעות אצבע"

אושר: הקמת מאגר תמונות ואופציה לטביעות אצבע

כאמור, בשבוע שעבר הכנסת אישרה הקמת המאגר הביומטרי, שיכלול תמונות בלבד, ויאפשר למי שירצה לכלול בפרטיו גם טביעות אצבע. "הדיון על הקמת המאגר הביומטרי החל עוד בשנת 2008", אומר חה"כ סלומינסקי. "על מנת לבחון האם ניתן להימנע מהקמת המאגר, אושר פיילוט בשנת 2010, שבחן האם ניתן לגלות זהות כפולה על ידי תשאול בלבד. מאז ממשלות ושרי פנים התחלפו והפיילוט לא הושלם".
שר הפנים הנוכחי, אריה דרעי, החליט להיכנס לעובי הקורה ולאחר שבחן את כל ההיבטים, קבע כי אכן יש צורך במאגר ביומטרי, אך כזה שמחייב מאגר תמונות בלבד, ומשאיר את האפשרות לתת טביעות אצבע בידי האזרחים.
"הרשתות החברתיות מצביעות על כך שלאנשים פחות אכפת שהתמונות שלהם יופצו ברשת", מסביר חה"כ סלומינסקי, "ולכן החוק מחייב מאגר תמונות ומאפשר לכל אזרח לבחור אם ברצונו לתת גם טביעות אצבע". 

אזרח שיבחר לא לתת טביעת אצבע, יאלץ להחליף את תעודת הזהות שלו בכל 5 שנים, ואילו אזרח שיבחר לתת טביעת אצבע, יצטרך להחליף את תעודת הזהות בכל 10 שנים

החלפת תעודת זהות בכל 5 או 10 שנים

לפי החוק החדש, אזרח שיבחר לא לתת טביעת אצבע, יאלץ להחליף את תעודת הזהות שלו בכל 5 שנים, ואילו אזרח שיבחר לתת טביעת אצבע, יצטרך להחליף את תעודת הזהות בכל 10 שנים. "כדי למנוע זהויות כפולות יש צורך בהתאמה של 95% לפחות", מסביר חה"כ סלומינסקי. "היות שפניו של אדם משתנים בכל 3.5- 4 שנים, יהיה צורך להחליף את התמונה בכל 5 שנים לכל היותר. לעומת זאת, טביעת אצבע משתנה רק במעט, ולכן אזרחים שיבחרו לתת טביעת אצבע, יצטרכו להחליף את תעודת הזהות רק בכל 10 שנים". 

אזרחים שבחרו לתת טביעת אצבע והתחרטו, יוכלו לבקש את הסרת המידע מהמאגר, והוא יוסר מיידית. 

המאגר יאובטח ברמה הגבוהה ביותר שיש, בדומה לרמת האבטחה של מאגר השב"כ וגופים ביטחוניים נוספים

אבטחת סייבר גבוהה

לדברי חה"כ סלומינסקי, המאגר ישמר בדרגת האבטחה הגבוהה ביותר שקיימת היום: "המאגר יאובטח ברמה הגבוהה ביותר שיש, בדומה לרמת האבטחה של מאגר השב"כ וגופים ביטחוניים נוספים. על מנת לוודא שלא ניתן לפרוץ את המאגר, ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מגופי סייבר מומחים לנסות ולפרוץ את מערך האבטחה, וגם הגופים הבכירים ביותר לא הצליחו לפרוץ אותו". 

שר הפנים רשאי, על פי החלטת הממשלה, לבקש להאריך את שימור הנתונים במאגר ל- 5 שנים נוספות, והוועדה תצטרך להחליט אם לאשר או לא

מחיקת הנתונים במאגר לאחר 5 שנים

אחת המחלוקות שנדונו היתה תוקף שימור הנתונים במאגר. 

בעניין זה הוחלט, כי בכל 5 שנים ימחקו הנתונים מהמאגר, כך שהנתונים ישמרו רק במידת הצורך. "מעבר לכך", מוסיף חה"כ סלומינסקי, "מאחר שיש מחלוקת בין גופי המדינה השונים באשר לטכנולוגיות הקיימות שאינן יודעות לשמר תמונה ליותר מ- 4 שנים, סוכם כי ראש מערך הסייבר של מדינת ישראל, שהינו גוף אובייקטיבי שאינו קשור למשרד הפנים, יהיה אחראי לבדוק בכל כשנה וחצי האם פותחה טכנולוגיה שמאפשרת שימור תמונה ל 8-9 שנים. במידה שתמצא טכנולוגיה כזו, יעודכן החוק בהתאם".   

יצוין, כי שר הפנים רשאי, על פי החלטת הממשלה, לבקש להאריך את שימור הנתונים במאגר ל- 5 שנים נוספות, והוועדה תצטרך להחליט אם לאשר או לא.

כדי להגן על פרטיותם של קטינים מתחת לגיל 16, נקבע כי יופקו להם תעודות ביומטריות, אך הנתונים שלהם לא ישמרו במאגר

הגנה על הפרטיות - מי יורשה להשתמש בנתוני המאגר?

מאגר שמכיל נתונים על כל תושבי ישראל, עשוי להיות שימושי מאוד גם עבור גופים נוספים (המשטרה למשל). "על מנת למנוע מצב שבו ניתן יהיה להשתמש בנתוני המאגר שלא לצורך עבורו הוא נועד, נקבע כי שלושה אנשים בלבד יהיו מורשים להיכנס למאגר", מסביר חה"כ סלומינסקי. "במידה שגוף אחר יבקש לקבל נתונים, יהא עליו לקבל צו משופט בית המשפט המחוזי. שאר השימושים ובפרט של המשטרה, יכתבו בתקנות שאמורות להגיע לוועדה שתדון ותחליט אם לאשר או לא".

כדי להגן על פרטיותם של קטינים מתחת לגיל 16, נקבע כי יופקו להם תעודות ביומטריות, אך הנתונים שלהם לא ישמרו במאגר.

זהירות, עוקבים אחריכם ...

מתי ואיך ייושם החוק?

מרגע שייכנס החוק לתוקף, יצטרך כל אזרח שתוקף תעודת הזהות שלו פג, להגיע למשרד הפנים ולהחליף לתעודה ביומטרית. ההערכה היא כי התהליך ימשך כ- 5 שנים.

כדי להיערך לתהליך וכדי למנוע קריסה של משרד הפנים, שגם ככה מתקשה לעמוד בעומס, סוכם כי התהליך ילווה במערך הסברה נרחב ב- 5 שפות לכל הפחות, שבו יוסבר החוק לציבור האזרחים, וכן תוסבר לאזרחים האפשרות העומדת בפניהם למתן טביעות אצבע

היערכות משרד הפנים

כדי להיערך לתהליך וכדי למנוע קריסה של משרד הפנים, שגם ככה מתקשה לעמוד בעומס, סוכם כי התהליך ילווה במערך הסברה נרחב ב- 5 שפות לכל הפחות, שבו יוסבר החוק לציבור האזרחים, וכן תוסבר לאזרחים האפשרות העומדת בפניהם למתן טביעות אצבע.
לדברי חה"כ סלומינסקי: "אכן מדובר בהליך מורכב וסבוך שדורש היערכות נכונה. אין ספק שבמידה שכל אזרחי ישראל יבחרו שלא לתת טביעות אצבע, משרד הפנים יאלץ להתמודד עם עומס כבד בכל 5 שנים, אך ההנחה היא שרוב האזרחים יעדיפו לתת טביעות אצבע. מה גם שבמהלך הפיילוט כמיליון אזרחים כבר נתנו את טביעת האצבע שלהם". 

במהלך החודש הקרוב יקבעו התקנות השונות, שיפרטו את ההיערכות של הגופים השונים, את העלויות הכרוכות ואת יתר הפרטים.  

לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם