עבירות מס והלבנת הון - החמרה גוברת בענישה

הפסיקה בשנים האחרונות והתיקונים לחוק הלבנת הון, מצביעים על החמרת היחס של בתי המשפט והמחוקק להלבנת הון

פורסם בתאריך 15.06.2017 עבירות מס עבירות צווארון לבן הלבנת הון
עבירות מס והלבנת הון - החמרה גוברת בענישה

עבירות הלבנת הון נחשבות למתוחכמות במיוחד ומכונות בעגה המשפטית "עבירות צווארון לבן", כדי להבדילן מעבירות "רגילות" כגון: גניבה, שימוש בסמים ושוד. עבירות צווארון לבן נתפסות כמאפיינות אוכלוסיות נורמטיביות, לכאורה, ובעבר הנטייה היתה להתייחס אליהן ביותר סלחנות, יחסית, הן מצד הציבור והן מצד בתי המשפט. 

אחד מהענפים הבולטים הוא ענף הבנייה, שבו התשלום לפועלים - כיום הסינים, ובעבר הפלסטינים - נעשה ברובו במזומן, בעוד שהמעסיק מוציא תלושי שכר על שכר מינימום בלבד

באילו תחומים מבוצעות עבירות הלבנת הון?

על פי רוב, הציבור שומע על עבירות צווארון לבן כשהן נקשרות בשמם של אישי ציבור, כגון ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שר הפנים אריה דרעי, או הרב הראשי לישראל. יחד עם זאת, ישנם ענפי תעשייה שלמים שבהם הלבנת ההון הפכה לתופעה נרחבת, שקשה ביותר לאתר אותה בשל האמצעים המתוחכמים הננקטים בה.

אחד מהענפים הבולטים הוא ענף הבנייה, שבו התשלום לפועלים - כיום הסינים, ובעבר הפלסטינים - נעשה ברובו במזומן, בעוד שהמעסיק מוציא תלושי שכר על שכר מינימום בלבד. אותו מעסיק יחפש אמצעים שונים להזדכות על הכספים ששילם במזומן. אחד האמצעים הוא קבלת חשבוניות פיקטיביות על עסקאות שלא בוצעו באמת או שירותים שלא ניתנו בפועל. חשבוניות אלה מוכנסות למחזור ומצדיקות את הוצאת המזומן. 

עבירות כאלה פוגעות במדינה - אשר לא רק שאינה מקבלת את המס על הכנסות שהעובדים היו משלמים, אלא גם מחזירה לקבלן מע"מ שלא שילם בפועל, ומקזזת מתשלומי המס שלו

מי נפגע מעבירות הלבנת הון?

עבירות כאלה פוגעות במדינה - אשר לא רק שאינה מקבלת את המס על הכנסות שהעובדים היו משלמים, אלא גם מחזירה לקבלן מע"מ שלא שילם בפועל, ומקזזת מתשלומי המס שלו. גם העובדים נפגעים. הם אמנם מקבלים תשלום גבוה יותר ומשלמים פחות מס, אך בפועל הזכויות שלהם בעבודה נפגעות.

בשנים האחרונות בתי המשפט והמחוקק מתייחסים לעבירות הלבנת הון בחומרה רבה, הרבה יותר מאשר לעבירות "רגילות". ההחמרה ההולכת וגוברת ניכרת הן בפסיקה והן, בעיקר, בענישה

מה השינוי שחל ביחס לעבירות הלבנת הון?

בשנים האחרונות בתי המשפט והמחוקק מתייחסים לעבירות הלבנת הון בחומרה רבה, הרבה יותר מאשר לעבירות "רגילות". ההחמרה ההולכת וגוברת ניכרת הן בפסיקה והן, בעיקר, בענישה. 

כך, לדוגמה, צבי בר, ראש עיריית רמת גן לשעבר, נשפט לעונש מאסר משמעותי למרות גילו המבוגר (מעל ל-80). בית המשפט העליון הקל אמנם מעט בעונשו וקיצר אותו לשנתיים וחצי, אך קבע כי למרות הזכויות העומדות לצבי בר כאיש ציבור שתרם לחברה הן כראש עירייה והן כאלוף בצה"ל, כמו גם בשל גילו, הרי שחומרת העבירות שלו מכתיבה שירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח.

הסיבה להחמרה ביחס לעבירות הלבנת הון היא הנזק הכלכלי העצום שעבירות אלה גורמות למשק הישראלי, הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בכל שנה בשל אובדן הכנסות מדינה ממס

מדוע חלה החמרה בהתייחסות לעבירות הלבנת הון? 

הסיבה להחמרה ביחס לעבירות הלבנת הון היא הנזק הכלכלי העצום שעבירות אלה גורמות למשק הישראלי, הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בכל שנה בשל אובדן הכנסות מדינה ממס. 
בנוסף, מדובר בעבירות מתוחכמות ביותר, הדורשות מאמצים משטרתיים ומשפטיים רבים, כמו גם הקצאת משאבים מרובה כדי לחשוף אותן ולהוכיח את קיומן. לכן, כאשר הן כבר נחשפות, בית המשפט נוטה להתייחס אליהן בחומרה רבה יותר. 

החוק אוסר באופן כללי ביותר כל עבירה שנועדה להסוות את מקורו האמיתי של כסף שהושג בעבירה

כיצד מגדיר החוק עבירות הלבנת הון?

על אף שבציבור נדמה כי ההגדרה להלבנת הון היא ברורה, הרי שבפועל מדובר בעבירה המוגדרת בחוק בצורה רחבה ביותר ועמומה. וכך, החוק אוסר באופן כללי ביותר כל עבירה שנועדה להסוות את מקורו האמיתי של כסף שהושג בעבירה. 
במקור, החוק חוקק כדי להילחם בארגוני הפשיעה ובעבירות של הימורים וסמים ובתופעה שאפיינה פשיעה מסוג זה - פתיחת עסקים לגיטימיים, באמצעותם הון שהושג במרמה או עבירה הפך ללגיטימי. מכאן השימוש במונח הלבנת הון - "ניקויו" מהמקור הפלילי שלו. 

התיקון האחרון לחוק הלבנת הון, שנכנס לתוקף לפני כשנה, ממשיך את מגמת ההחמרה ביחס לעבירות הלבנת הון, וקובע כי כל עבירת מס - מע"מ ומס הכנסה - נכנסת תחת המטריה של החוק לאיסור הלבנת הון

מה משמעות התיקון שהועבר לאחרונה לחוק הלבנת הון?

התיקון האחרון לחוק הלבנת הון, שנכנס לתוקף לפני כשנה, ממשיך את מגמת ההחמרה ביחס לעבירות הלבנת הון, וקובע כי כל עבירת מס - מע"מ ומס הכנסה - נכנסת תחת המטריה של החוק לאיסור הלבנת הון. בעקבות כך, צפוי בזמן הקרוב גל של כתבי אישום בעבירות הלבנת הון שיגיעו לבתי המשפט ויישפטו בהתאם. 

עד לתיקון בחוק, רק עבירות מס שבוצעו בנסיבות מחמירות במיוחד נפלו תחת החוק להלבנת הון והובילו לענישה של עד 10 שנות מאסר, חילוט הרכוש וסנקציות כספיות שהחוק מאפשר. את כל אלה ניתן יהיה להפעיל כעת בכל עבירת מס, קלה ככבדה. זאת, בניגוד לנוהג עד כה לסגור תיקי עבירות מס עם עונש קל יחסית של עבודות שירות או כופר כספי.

וכך, לדוגמה, אם לפני התיקון לחוק, רק מי שהיה מוציא חשבונית פיקטיבית היה עובר עבירה של הלבנת הון, בעוד שמי שהיה מקזז את המס באמצעותה היה נחשב כמי שעובר עבירת מס רגילה, הרי שכיום, שניהם יואשמו בעבירת הלבנת הון, אשר הענישה עליה מחמירה בהרבה. זאת משום שהרווח של העבריין העושה שימוש בחשבונית הוא עצום  - הוא גם מקבל על החשבונית מע"מ שלא שילם באמת וגם עושה בה שימוש כדי לקזז את תשלומי מס ההכנסה שלו. 

מעבר להחמרה בענישה, הנאשמים בעבירות הלבנת הון נתפסים כיום כבעלי מסוכנות כלכלית ולא עוד כאנשים נורמטיביים שסרחו

מה קובעת הפסיקה בנושא הלבנת הון? 

מעבר להחמרה בענישה, הנאשמים בעבירות הלבנת הון נתפסים כיום כבעלי מסוכנות כלכלית ולא עוד כאנשים נורמטיביים שסרחו. בית המשפט העליון אף קבע, שמסוכנות כלכלית היא מסוכנות בת מעצר ולא פחות מסוכנת, ולעתים גם יותר, ממסוכנות של עבירות אלימות. 
לכן, המסוכנות הכלכלית מצדיקה נקיטת הליכי מעצר בעבירות הלבנת הון, שלא היו נהוגים בעבר. יתרה מכך, המסוכנות הכלכלית משמשת לעתים עילה למעצר עד תום ההליכים, גם אם אלה לוקחים שנים רבות בשל הכמות העצומה של חומרי החקירה שעבירות מסוג זה כוללים, תוך סיכון שיתברר בפועל שלא היה צורך במעצר אם החשוד מזוכה. 

המשטרה הקימה יחידת עילית לטיפול בנושא - היחידה לפשיעה כלכלית. יחידה זו פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם גף מיסוי וכלכלה בפרקליטות, העוסק אך ורק בעבירות כלכליות גם הוא

מיהם הגופים החוקרים ומטפלים בעבירות הלבנת הון?

המשטרה הקימה יחידת עילית לטיפול בנושא - היחידה לפשיעה כלכלית. יחידה זו פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם גף מיסוי וכלכלה בפרקליטות, העוסק אך ורק בעבירות כלכליות גם הוא. בגף יושבים עורכי דין ורואי חשבון שתחום ההתמחות שלהם הוא פשיעה כלכלית. לבסוף, מרבית התיקים של עבירות הלבנת הון מנותבים לשופטים, וכיום גם לבתי משפט, שפיתחו ידע, ניסיון ומיומנות בתחום של כלכלה ופשיעה כלכלית. 

לסיכום, בשנים האחרונים נראית בבירור החמרה בפסיקה במשפטי עבירות צווארון לבן בכלל, ועבירות הלבנת הון, בפרט. עברות שפעם היו נשפטות לקולא, משום שבוצעו על ידי אנשים שנתפסו כנורמטיביים ותורמים לחברה, נשפטות כיום לחומרה. אותם אנשים נתפסים כיום כמי שמנצלים את כוחם ומעמדם לרעה והוא אינו הופך לסיבה להקלה בעונש, אלא להיפך. 

הכסף מחליף ידיים...

ראו לעניין זה, לדוגמא:

עניינו של ראש עיריית רמת גן לשעבר, מר צבי בר, שנשפט לשלוש שנות מאסר בגיל 81.
הזמר קובי פרץ שהורשע בעבירות מס ונשפט לעונש של שנתיים מאסר בפועל. (במועד כתיבת שורות אלו עניינו מצוי בערעור מטעמו). וכן עוד רבים נוספים.

 

* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

האם מאמר זה עזר לך?
משה אלון ושות' - משרד עורכי דין קבע פגישה עם משה אלון ושות' - משרד עורכי דין

עו"ד משה אלון בוגר תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון במדעי הרוח ו-MBA במנהל עסקים. עו"ד אלון הוא קצין ותיק מנוסה...

לפרופיל המלא