השינוי הדרמטי בערך הפיצוי בתביעות נזקי גוף

באוקטובר 2017 תוקנו תקנות הביטוח הלאומי, ונקבע כי יש לחשב את היוון קצבאות המוסד לביטוח לאומי, לפי ריבית בשיעור של 2%

פורסם בתאריך 08.01.2018 נזקי גוף המוסד לביטוח לאומי הפסד שכר
השינוי הדרמטי בערך הפיצוי בתביעות נזקי גוף

באוקטובר 2017 תוקנו תקנות הביטוח הלאומי, ונקבע כי בהיוון קצבאות של המוסד לביטוח לאומי יש לחשב לפי ריבית בשיעור של 2% ולא בשיעור של 3% כפי שהיה עד כה - החלטה שמשמעותה היא שסכום היוון קצבאות במוסד לביטוח לאומי יגדל משמעותית. 

משמעות השינוי של תקנות המוסד לביטוח לאומי בהקשר של תביעה נזיקית בשל נזקי גוף

מחשבים את הסכום היחסי שמפסיד התובע ממשכורתו החודשית בכל חודש בשל הנכות שנגרמה לו, ומכפילים במספר החודשים שנותרו לו עד גיל יציאה לפנסיה. חישוב חודשים אלו נעשה באמצעות טבלת היוון 

מהו הפסד שכר לעתיד בהיוון וכיצד הוא מחושב?

לרוב, בניזוקים הנפגעים בטרם הגיעם לגיל פנסיה, החלק הגדול ביותר של הפיצוי של תביעתם הנזיקית הינו בגין הפסד השתכרות עתידי. 

במסגרת ראש נזק זה, מחשבים את הסכום היחסי שמפסיד התובע ממשכורתו החודשית בכל חודש בשל הנכות שנגרמה לו, ומכפילים במספר החודשים שנותרו לו עד גיל יציאה לפנסיה. חישוב חודשים אלו נעשה באמצעות טבלת היוון - המפרטת ערך מספרי המסמל את מספר החודשים המבוקשים להוון על בסיס ריבית בשיעור של 3%, כאשר את הפיצוי כולו מקבל התובע באופן חד פעמי ולא כקצבה חודשית.  

ההנחה היא, כי הניזוק ישקיע את מלוא הפסדי השתכרותו לעתיד וזכויותיו הסוציאליות המתקבלים במקשה אחת באגרות חוב ממשלתיות - השקעה סולידית לטווח ארוך המניבה ריבית נמוכה יחסית שעמדה בשנים עברו על כ-3% ריבית. (נקבע בע"א 469/74 זדה ואח' נ' בכר ואח', פ"ד ל(1) 169, עמ' 171 (להלן: "הלכת זדה")).

לפני כשנה וחצי קבעה ועדת וינוגרד, כי שיעור ריבית של 3% אינו ריאלי במציאות הכלכלית של ימינו ודרשה מהמוסד לביטוח לאומי להפחית את שיעור הריבית על קצבאות מהוונות מ-3% לשיעור של 2%

שינוי התקנה בהתאם למציאות

חישוב היוון שכרו של התובע לעתיד ואובדן זכויותיו הסוציאליות לעתיד לפי שיעור ריבית של 3%, נקבע כאמור בהתאם לגובה התשואה שניתן היה לקבל עבור סכום חד פעמי בשנים עברו. אולם כיום, תשואת הריבית המתקבלת מהשקעה באגרות חוב ממשלתיות היא מעטה, ולכן נוצר מצב בו הניזוקים מקבלים פיצוי בחסר. כלומר, הסכום החד פעמי המתקבל בתביעות נזיקיות, איננו משקף את יכולתו של ניזוק לקבל תשואה ריאלית  על השקעה בעלת סיכון נמוך על הפיצוי המהוון.  

לפני כשנה וחצי קבעה ועדת וינוגרד, כי שיעור ריבית של 3% אינו ריאלי במציאות הכלכלית של ימינו ודרשה מהמוסד לביטוח לאומי להפחית את שיעור הריבית על קצבאות מהוונות מ-3% לשיעור של 2%. בשל כך, בחודש אוקטובר 2017 תוקנו תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח - 1978. תיקון זה מחייב את המוסד לביטוח לאומי להוון את קצבאותיו לפי שיעור של 2% ולא 3% כפי שהיה ערב התיקון. 

לאחרונה, בתי המשפט פסקו, כי על המזיק לשלם את הפסדי השתכרותו לעתיד של הניזוק לרבות הפסדי זכויותיו הפנסיוניות לעתיד לפי ריבית בשיעור של 2% 

השפעת תיקון הריבית בביטוח הלאומי ושינוי גישתו של בית המשפט על פיצוי כל הניזוקים במדינת ישראל

התקנה המתוקנת הקובעת, כי יש לחשב את ההיוון על פי ריבית בשיעור של 2% מתייחסת אמנם לתביעות במוסד לביטוח לאומי, אך קשורה גם לתיקי נזקים אחרים. שכן בתביעת נזיקין, כאשר ישנה עילה כנגד המוסד לביטוח לאומי מעבר לעילת הניזוק כנגד המזיק, מקוזז הסכום המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותה תאונה מן הסכום אשר יתקבל על ידי המזיק. 

בשל כך, נוצר מצב בו המזיק מחשב את התשלום המגיע מהמוסד לביטוח לאומי לפי ריבית בשיעור של 2% והמזיק צריך לשלם את הפיצוי החד פעמי לפי ריבית בשיעור של 3%, כך שבפועל המזיק מרוויח על חשבון הניזוק, או במילים אחרות פיצוי בחסר. לאחרונה, בתי המשפט נדרשו לסוגיה זו ופסקו, כי על המזיק לשלם את הפסדי השתכרותו לעתיד של הניזוק לרבות הפסדי זכויותיו הפנסיוניות לעתיד לפי ריבית בשיעור של 2%. 

בימ"ש השלום: "הואיל והנתבעת חשופה לתביעה מצד המוסד לביטוח לאומי ועל תביעה זו יחולו תקנות ההיוון, אני מקבל את עמדתה לעניין החישובים בחוות הדעת האקטוארית... אולם, אני קובע כי במקביל יש לחשב גם את נזקי התובעת לעתיד על יסוד ריבית של 2%.."

פסיקת בתי המשפט - שינוי מקדם ההיוון

כך למשל, ציין כב' השופט רמי חיימוביץ סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב (בת.א. 14352-08 שלפורק נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, 06.11.17): "...לאחרונה חל שינוי בתקנות המוסד לביטוח הלאומי היוון, אשר קבעו כי היוון תגמולים במוסד לביטוח לאומי ייעשה לפי ריבית של 2% ולא לפי ריבית של 3% כפי שנהגו עד כה בתי המשפט... . ... הואיל והנתבעת חשופה לתביעה מצד המוסד לביטוח לאומי ועל תביעה זו יחולו תקנות ההיוון, אני מקבל את עמדתה לעניין החישובים בחוות הדעת האקטוארית... אולם, אני קובע כי במקביל יש לחשב גם את נזקי התובעת לעתיד על יסוד ריבית של 2%..." (ההדגשות לא במקור, י.ה.).

וכן בדבריו של כב' הש' קליין (בת.א. 15635-08-14 נ.ה. ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, 10.08.16): "... אם כן, המשך שימוש בכלי ההיוון הנהוגים כיום בפסיקה, אשר מתבססים על מציאות כלכלית שכבר אינה רלוונטית לימינו, גורם בנוסף לפגיעה בניזוקים בדמות פיצוי חסר גם לנזק מצרפי לכלל הציבור שכן פוגע גם בהרתעת מזיקים. סבורני שכיום חוסר היכולת להשיג תשואות שגלומות במקדמי היוון המקובלים ידוע לכל והפכה לעניין שיכול להיחשב אף לידיעה שיפוטית. כל אחד שיש לו קצת כסף פנוי ופנה בשנים האחרונות להשקיע את כספו באופן סולידי באג"חי מדינה או פנה לבנק בכדי לפתוח חסכון או פיקדון הרגיש זאת היטב... לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את גישת התביעה ומקדם ההיוון יחושב לפי התיקון לתקנות הביטוח הלאומי, קרי 2%...".(ההדגשות לא במקור, י.ה.).

כמו כן, בת.א. (ת"א 12411-05-12 ל.ז נ' עיריית חולון, 02.05.16), קבעה כב' הש' אורלי מור אל, כי יש לחרוג מחישוב אקטוארי בשיעור ריבית של 3%, ולחשב הפסדי השתכרותו של ניזוק לפי שיעור ריבית של 1.5%:  "...אשר לטענת ב"כ התובעת, שאין לבצע היוון של 3% בטענה זו יש הגיון רב, כאשר לתובעת אופק שנות עבודה לא ארוך יחסית וכאשר הסיכוי שבעשר השנים הקרובות, ניתן יהא לקבל תשואה של 3% על השקעות כספיות הוא קלוש... אני מעמידה את הגריעה משכרה של התובעת על גלובלי של 100,000 ₪ (סכום גלובלי המתיישב עם חישוב שליש אקטוארי בהתאם לנכות של 15% ומקדם היוון של 1.5% בתוספת הפסדי פנסיה)...". (ההדגשות לא במקור, י.ה.).

גובה הריבית מקוזז, כאמור, מסך ההיוון, שמחושב כאמור ביחס למספר השנים שנותרו עד לגיל יציאה לפנסיה, ולכן יהיה הסכום גבוה יותר, ככל שגיל הנפגע צעיר יותר

מהי המשמעות הכספית של גישתו החדשה של בית המשפט ביחס לשינוי בשיעור בריבית בתביעות נזקי גוף?

גובה הריבית מקוזז, כאמור, מסך ההיוון, שמחושב כאמור ביחס למספר השנים שנותרו עד לגיל יציאה לפנסיה, ולכן יהיה הסכום גבוה יותר, ככל שגיל הנפגע צעיר יותר. כדי להמחיש עד כמה משמעותית גישתו החדשה של בית המשפט ועד כמה חשוב לוודא שעוה"ד דורש מביהמ"ש לפסוק בהתאם לפי שיעור ריבית של 2%, נשתמש בדוגמא ביחס לאדם בן 29 (נותרו לו 38 שנים עד גיל היציאה לפנסיה), שהרוויח 13,456 שקלים לפני התאונה ונקבעו לו 30% נכות. 

בסעיפי השתכרות לעתיד - הסכום שהניזוק היה מקבל לפי החישוב בשיעור הריבית הישן (3%) עמד על 1,097,566 שקלים, ואילו לפי החישוב לאחר שיעור הריבית החדש - הסכום שיקבל עומד על 1,288,637 שקלים! 

בגין הפסדי פנסיה לעתיד - הסכום שהיה מקבל  לפי החישוב בשיעור הריבית הישן עמד על 131,708 שקלים, ואילו לאחר השינוי יקבל 154,636 שקלים! 

ובסה"כ בדוגמא זו - מדובר בהפרש של 230 אלף שקלים!  

בית המשפט הכריע לגבי סכום הפיצוי

לסיכום, עינינו הרואות כי השינוי בתקנות הביטוח הלאומי ופסיקתם החדשה של בתי המשפט מובילים להפרש משמעותי בסכומים המחושבים המגיעים לניזוקים. על כן, חשוב להיות עירניים, ולוודא שעורך דינכם בתביעת נזקי גוף דורש כי הפסדי השתכרותך לעתיד והפסדי הזכויות הפנסיוניות לעתיד יחושבו לפי ריבית בשיעור של 2%. 

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד יובל המלי קבע פגישה עם עו"ד יובל המלי

עו"ד המלי יובל עוסק בתחום דיני הנזיקין על רבדיו השונים, כולל: תאונות עבודה, תאונות דרכים, תאונות תלמידים, רשלנות רפואית, נפילות...

לפרופיל המלא