איך מחשבים הפסדי השתכרות למי שעובד "בשחור"?

מנהגי מוניות ועד עוזרות בית: איך קובע בית המשפט פיצוי על אובדן כושר השתכרות למי שאינו מדווח כנדרש על הכנסותיו לרשויות המס?

פורסם בתאריך 14.01.2018 חישוב פיצויים נזקי גוף הפסד שכר
איך מחשבים הפסדי השתכרות למי שעובד "בשחור"?

כל אדם שנפגע בתאונה, בין אם בתאונת עבודה או בתאונת דרכים, ונגרם לו נזק גוף כלשהו, זכאי להגיש תביעה על הנזק שנגרם לו לבית המשפט. בתביעה מפרט הנפגע את ראשי הנזק שנגרמו לו, כאשר אחד המרכזיים שבהם הינו אובדן כושר השתכרות.

לרוב, כאשר אדם הינו שכיר או עצמאי, הוא מציג לבית המשפט את שכרו על סמך תלושי שכר או דוחות שהוגשו לרשויות המס. בדרך זו מנסה הנפגע להראות מהם הפסדי השכר שנגרמו לו ממועד התאונה ועד הדיון, ואילו הפסדים עלולים להיגרם לו בעתיד.

אבל מה עושה אדם שלא דיווח על הכנסותיו כנדרש ואינו יכול להוכיח את הכנסתו בפועל? מה עושים נהגי מוניות למשל ש"עובדים בשחור" ונפגעים בתאונה, או עוזרות בית, שמקבלות את התשלום במזומן, אך אינן מדווחות עליו למדינה? 

בעוד שחלק מבתי המשפט סבורים, כי אין להעניק פרס למי שרימה את הרשויות, ההלכה הנוהגת בביהמ"ש העליון היא, כי ניתן להכיר בהכנסות אלה דרך ראיות חיצוניות שמגבות אותן, אך הנטל המוטל על הטוען לכך הוא גבוה מאוד

ביחס לשאלה זו קיימות גישות שונות בפסיקה. בעוד שחלק מבתי המשפט סבורים, כי אין להעניק פרס למי שרימה את הרשויות, ההלכה הנוהגת בביהמ"ש העליון היא, כי ניתן להכיר בהכנסות אלה דרך ראיות חיצוניות שמגבות אותן, אך הנטל המוטל על הטוען לכך (שלא העביר דיווחים כנדרש) הוא גבוה מאוד. 

בשורות הבאות נבקש להציג מספר פסקי דין, הנוגעים לסוגיה שבפנינו. לבסוף נספק כמה טיפים למי שעבדו בעבר "בשחור", ונדרשים כעת להוכיח את הפסדי ההשתכרות האמיתיים שלהם.

ע"פ הפסיקה, גם כאשר הכנסתו של הניזוק מוכחת בבית המשפט, ניתן שלא להתחשב במלוא ההכנסה שהוצגה. זאת, נוכח הסיכון שהתובע היה נתפס בסופו של דבר על ידי רשויות המס וסופג קנסות גבוהים

הגישה הנוכחית בפסיקה: לא להעניש, לבחון ראיות אלטרנטיביות 

נכון להיום, ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון היא כי ניתן לחשב בנסיבות מסוימות הפסדי השתכרות בלתי מדווחים. 

בפרשת נעים (ע"א 9813/07 נעים נ' אבנר) קבע המשנה לנשיאה ריבלין, כי על הטוען לדיווח כוזב מוטל נטל גבוה במיוחד להוכיח את השתכרותו. מדוע הנטל כה גבוה? מאחר שנקודת המוצא של בית המשפט היא שהדיווח שהוגש לרשויות הוא הנכון, ועל התובע לסתור זאת.

על פי פסיקת העליון, יש לחשב הפסדי השתכרות בלתי מדווחים כדי שלא להעניש על חטאו את מי שנפגע בתאונה או את התלויים בו. עם זאת, מי שלא דיווח אמת בעבר עשוי גם כעת להיתפס כמי שמשקר ביחס להכנסותיו (ע"א 5794/94 אררט נ' בן שבח).

יצוין, כי על פי הפסיקה, גם כאשר הכנסתו של הניזוק מוכחת בבית המשפט, ניתן שלא להתחשב במלוא ההכנסה שהוצגה. זאת, נוכח הסיכון שהתובע היה נתפס בסופו של דבר על ידי רשויות המס וסופג קנסות גבוהים (ת.א. (חי') 1373/99 שחוק נ' מדינת ישראל).

בפרשת מכניק (ת"א 1441-02 (קריית גת) עיזבון המנוח מיכאל מכניק ואח' נ' יגאל דמרי ואח'), שטופלה על ידי משרדה של הח"מ, הכיר בית משפט השלום בקריית גת בהכנסה שחורה של אדם בסך של 1,500 שקל לחודש. באותו מקרה, שנגע לפועל שנהרג בתאונת עבודה, הוכח כי במקביל לעבודתו הרגילה עבד האיש בעבודות פרטיות, שעליהן קיבל מדי חודש תשלום לא מדווח במזומן.

לצד ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון, יש לא מעט קולות הקוראים כיום לשינוי כיוון, כך שתובע בנזיקין יהיה מנוע מלהעלות את הטענה שהונה את רשויות המס

קולות בפסיקה הקוראים לשינוי: אסור לתת לחוטא לצאת נשכר 

לצד ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון, יש לא מעט קולות הקוראים כיום לשינוי כיוון, כך שתובע בנזיקין יהיה מנוע מלהעלות את הטענה שהונה את רשויות המס. זאת, על מנת שלא לאפשר למי שעבר על החוק לצאת נשכר ממעשיו.

בפרשת עיאדה למשל (ת.א. (שלום חיפה) 5307/06 עיאדה נ' אריה חברה לביטוח), שבה התקבלה טענתו של נפגע לגבי הכנסות לא מדווחות ממוסך שהפעיל בחצר ביתו, הביע בית המשפט "חוסר נוחות (וחוסר נחת) מובנה" מהתביעה שבה נאלץ לדון.

בפרשת נעים (ע"א 9813/07) עלתה האפשרות, כי בית המשפט ידווח לרשויות המס על ההעלמות שבוצעו: "יש לשקול את האפשרות להעמיד את פקיד השומה על הטענות שנשמעו בדבר הגשת דו"חות כוזבים על מנת שיוכל לשקול את צעדי הגבייה האפשריים".

במקרה שנדון בביהמ"ש, בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את גרסת המשפחה באשר להפסדי השכר של הקבלן, וקבע כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה לגבי השתכרותו הבלתי מדווחת של האב

דוגמאות מן הפסיקה: עובדים שהגישו תביעות על הכנסות לא מדווחות 

אדם שעבד בכמה עבודות ולא דיווח על הכנסותיו - אותו מקרה נגע לאב בן 41 שעבד כשוחט, כמורה וכמדריך נוער. לאחר שנהרג בתאונה, הותיר אחריו האיש אלמנה ועשרה ילדים (ע"א 4351/13 כלל נ' וינטר). אף שהמנוח קיבל קצבת נכות של כ-2,500 שקל (כלומר, דיווח לביטוח לאומי שאיננו עובד), משפחתו טענה כי השתכר בפועל 10,000 שקל בחודש במשך שנים. 

ארבעה חודשים לפני מותו עבר האיש לוונצואלה, שם השתכר כ-7,500 דולר בחודש עבור לימוד תורה (לצד תנאים סוציאליים  והחזר שכר דירה). ביהמ"ש המחוזי קיבל את תביעת משפחתו, וקבע למנוח הפסדי שכר של 18 אלף שקל (עבור 4 השנים שאמור היה לעבוד בוונצואלה) ו-12 אלף שקל עבור השנים שלאחר מכן. כלל ערערה על ההחלטה, אולם ביהמ"ש העליון דחה את הערעור והותיר את הפיצוי.

קבלן משנה שעסק בסימון ושילוט של כבישים - אותו מקרה (ת"א 355/07 המנוח נ' פלוני) נגע לאדם שעבד כקבלן בעבודות אבטחה ושילוט כבישים ונהרג בתאונת דרכים. על פי שומת המס שנערכה לו, ממוצע הכנסותיו עמד על 5,900 שקל נטו בחודש, אולם לטענת אשתו וילדיו הכנסתו הבלתי מדווחת עבור עבודותיו (שכללו גם מכירת ביצים וכבשים) עמדה על כ-20 אלף שקל בחודש.

בבית המשפט העיד, בין היתר, אחיו של המנוח שטען כי היה למעשה "צינור" להעברת כספיו של האח, וכי מחזור הכספים שלו, שמקורו באח, עמד על כ-1.3 מיליון שקל בשנה. עוד הובאו עדויות מבעלי משקים שהעידו על הכנסות של עשרות אלפי שקלים ממכירת ביצים וממכירת כבשים. 

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את גרסת המשפחה באשר להפסדי השכר, וקבע כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה לגבי השתכרותו הבלתי מדווחת של האב. "העדים לא היו משכנעים, בלשון המעטה", קבע. בשורה התחתונה, העמיד בית המשפט את הפסדי ההשתכרות על 10,000 שקל נטו בחודש עד גיל 67. בסך הכל, נפסקו למשפחה תחת ראש הנזק של הפסדי שכר כ-1.3 מיליון שקל.

עובדת משק בית שנפגעה בניתוח קיצור קיבה - תביעה, שטופלה על ידי משרד הח"מ. אותו מקרה נגע לאשה כבת 65 שטענה לרשלנות רפואית במהלך ניתוח לקיצור קיבה שנערך לה. בכתב התביעה טענה האשה, כי עבדה בניקיון בתים אצל חברה שלה, וכי פעמיים בשבוע היא עבדה אצל זוג מבוגר. לטענתה, היא הסתירה את העבודה כי חששה ש"לא תיראה מכובדת בעיני הבריות".

התובעת זימנה לעדות את בעלת הבית שאצלה עבדה, וטענה כי נגרמו לה הפסדי שכר של 4,200 שקל בחודש במשך כמעט עשור. בית המשפט ניסה להעריך את הפסדי ההשתכרות שנגרמו לאשה במונחים ריאליים, אך התקשה לעשות זאת בשל הבעיות הראייתיות שעליהן הצביע בגרסתה. בשורה התחתונה, פסק בית המשפט לתובעת פיצוי של כ-260 אלף שקלים (חצי ממה שתבעה).

אם לא דיווחתם על הכנסותיכם ואתם מעוניינים לתבוע על הפסדי שכר, חשוב לנסות למצוא כמה שיותר דרכים להוכיח את אותן הכנסות

טיפים חשובים למי שמבקש לתבוע על הכנסות לא מדווחות 

הטיפ הראשון והחשוב ביותר הוא, כמובן, לדווח על כל הכנסה שיש לכם לרשויות המס. אי דיווח איננו רק עבירה פלילית, אלא עלולות להיות לו כאמור השלכות מרחיקות לכת נוספות.

הטיפ השני, אם לא דיווחתם על הכנסותיכם ואתם מעוניינים לתבוע על הפסדי שכר, הוא לנסות למצוא כמה שיותר דרכים להוכיח את אותן הכנסות. חשבו על עדים שיכולים לסייע לכם (עובדת ניקיון למשל יכולה להביא את מעסיקתה), הוציאו יומן שבו תיעדתם את הכנסותיכם או סרטוני וידיאו ממקום העבודה.

הפסדי השתכרות - עורכים חישוב מדויק

הטיפ השלישי נוגע לסיכון שאתם לוקחים על עצמכם בעצם הגשת התביעה. קחו בחשבון שייתכן שלאחר שתגישו אותה, בית המשפט יבחר לדווח על מעשיכם לרשויות המס ויחשוף אתכם וכך "הנזק" יעלה על התועלת שתצמח מהזכיה בתביעה.

האם מאמר זה עזר לך?
גדעון פנר - משרד עורכי דין קבע פגישה עם גדעון פנר - משרד עורכי דין