יום שישי רגיל במשרד סוכנות הנסיעות ברמת גן הפך לסיוט עבור מיכל כשניסתה להזיז קרטון כבד כדי לפנות מקום למדפסת חדשה. רגע אחד של תנועה לא נכונה גרם לכאב חד בגב התחתון, ששינה את חייה לחודשים הקרובים. מה שהחל כמשימה פשוטה של סידור המשרד הסתיים בשלושה חודשים של טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים וחוסר יכולת לעבוד. בהתחלה חשבה שהכאב יחלוף, אך כשהמצב רק החמיר במהלך הימים הבאים, הבינה שמדובר בתאונת עבודה של ממש.
מקרים כמו של מיכל נפוצים הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. עו"ד דניאל כהן, המתמחה בליווי משפטי בתאונות עבודה, מסביר: "למרות שתאונות העבודה הקטלניות בתחום הבנייה עושות את רוב הכותרות, צריך להבין שמרבית הפגיעות בעבודה הן למעשה תאונות יומיומיות שעלולות לקרות לכל אחד ואחת. אמנם היו לי לקוחות שנפגעו קשה, כמו עובד שהכניס את האצבע למכבש והיא נקטעה, אבל חלק ניכר מהמקרים הם פגיעות כמו נפילה פטיש על הרגל, נפילות, פגיעות גב מהרמת משאות, תאונות דרכים בדרך לעבודה וגם מחלות מקצוע. אנחנו מבלים את רוב שעות היום בעבודה, ולכן הסיכוי להיפגע גדול. לצערי, מרבית העובדים לא מודעים לזכויות שלהם".
כאשר אנו שומעים על תאונות עבודה, לרוב עולות בראשנו התמונות הקשות של פועלי בניין הנופלים מגובה או נהרגים תחת קריסת פיגומים. אכן, מדובר ב"מכת מדינה" אמיתית. לפי נתוני "קו לעובד", בשנת 2024 נהרגו 69 עובדים בתאונות עבודה, כאשר 37 מהם היו מענף הבנייה. המספרים הללו מצביעים על מציאות עגומה: שיעור ההרוגים בענף הבנייה בישראל עומד על 13.7 הרוגים ל-100 אלף עובדים - יותר מפי שניים מהממוצע באיחוד האירופאי.
אולם תאונות עבודה אינן מתרחשות רק באתרי בנייה. הן יכולות לפגוש אותנו בכל מקום עבודה - ממשרד ממוזג ועד מפעל תעשייתי, מחנות קמעונאית ועד שדה חקלאי. החלקה על רצפה רטובה במשרד, התחשמלות ממכשיר חשמלי פגום, פציעה מנייר חד בחדר הצילום או אפילו תסמונת התעלה הקרפלית מעבודה ממושכת מול מחשב - כל אלה יכולים להיחשב כתאונות עבודה על פי החוק.
מהי תאונת עבודה?
המוסד לביטוח לאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שהתרחשה במקום העבודה או כתוצאה ישירה מביצוע העבודה. הגדרה זו כוללת גם תאונות דרכים שאירעו בדרך לעבודה או ממנה, תאונות במהלך הפסקות, ואפילו פגיעות שהתרחשו בבית במסגרת העבודה.
נתוני "קו לעובד" מגלים תמונה מקיפה של סוגי התאונות. בעוד שנפילה מגובה אכן מהווה את הגורם המוביל לפגיעות חמורות (49%), תאונות רבות נגרמות מגורמים יומיומיים יותר: 17% מהתאונות נגרמו בעקבות נפילת חפצים, 10% מתאונות מעורבות רכב עבודה, 4% מהתחשמלות ו-4% מלכידה במכונה או מפגיעה ממכשיר עבודה. בענף התעשייה למשל, נפילת חפץ כבד היא הגורם המרכזי למוות בתאונת עבודה (38.5%), בעוד שבמשרדים התאונות הנפוצות הן החלקה על משטח רטוב, נפילות מכסאות ופגיעות ארגונומיות.
מה שרבים אינם יודעים הוא שגם תקיפה מינית במקום העבודה מוכרת כיום כתאונת עבודה, וכן פגיעות במהלך עבודה מהבית אם אירעו תוך כדי ועקב העבודה. ההגדרה הרחבה הזו נועדה להגן על זכויותיהם של עובדים במגוון רחב של מצבים, כולל מצבים שלכאורה נראים "רגילים" או "קלים".
על פי הנתונים, בשנת 2024 אירעו 589 תאונות עבודה מדווחות, בהן נפצעו 529 עובדים - 92 מהם באורח קשה. חשוב לציין כי נתונים אלה כוללים רק תאונות שדווחו, כאשר ההערכה היא שהמספר האמיתי גבוה בהרבה, במיוחד בכל הנוגע לפגיעות "קלות" או כאלו שמתפתחות לאורך זמן כמו בעיות גב או פגיעות ארגונומיות במשרדים.
"ההבדל המרכזי בין תאונת עבודה לתאונה רגילה הוא ההקשר והנסיבות", מדגיש עו"ד כהן. "אם נפצעת תוך כדי או עקב עבודתך, זו תאונת עבודה. גם אם זה קרה בהפסקה, בדרך לעבודה או אפילו בעבודה מהבית - כל עוד יש קשר לעבודה, הזכויות שלך מוגנות. אנשים לא תמיד מבינים שגם מי שהחליק במדרגות המשרד או פיתח בעיות גב מישיבה ממושכת, זכאים להכרה כנפגע עבודה".
עוד מוסיף כהן: "הטעות הגדולה ביותר שאני רואה היא שאנשים לא מדווחים על פגיעות שנראות להם קטנות או לא משמעותיות. אבל פגיעה קטנה יכולה להתפתח לבעיה כרונית וחשוב לתעד כל אירוע. הרבה פעמים לקוחות מגיעים אלי חודשים אחרי הפגיעה, כשהבעיה כבר החמירה, ואז קשה יותר להוכיח את הקשר לעבודה".
מה לעשות במקרה של תאונת עבודה?
"אם נפגעתם, הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לקבל טיפול רפואי מיידי", מדגיש עו"ד כהן. "זה לא רק חשוב לבריאות שלכם, אלא גם יוצר תיעוד רפואי שיהיה קריטי בהמשך. המוסד לביטוח לאומי צפוי לממן את כל הטיפול הראשוני - עזרה ראשונה, בדיקות, אשפוז אם צריך. אל תחכו, אל תנסו להתגבר - לכו לרופא מיד".
לאחר הטיפול הרפואי מגיע השלב הביורוקרטי, וכאן רבים נתקלים בקשיים. "יש לכם 12 חודשים להגיש תביעה, אבל אני ממליץ לא לחכות", אומר כהן. "ככל שהזמן עובר, קשה יותר להוכיח את הקשר בין הפגיעה לעבודה. התביעה צריכה לכלול חוות דעת רפואית ברורה שמקשרת בין הפגיעה לאובדן כושר העבודה".
מבחינת הפיצוי, העובד זכאי ל-75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים האחרונים, למשך עד 13 שבועות. "אבל זו רק ההתחלה", מסביר כהן. "אם יש נכות קבועה, הסיפור משתנה. נכות של 9%-19% מזכה במענק חד פעמי, נכות מעל 20% מזכה בקצבה חודשית ויש מקרים מיוחדים כמו 'נכה נזקק' או 'תקנה 15' שיכולים להגדיל משמעותית את הפיצוי".
חשיבות הייעוץ המשפטי המקצועי
הנכות, קבועה או זמנית, נקבעת בוועדה רפואית לאחר הגשת התביעה לביטוח הלאומי. הוועדה כוללת רופאים מומחים שבוחנים את הפגיעה, עוברים על המסמכים הרפואיים ולפעמים גם בודקים את התובע פיזית. "הטעות הגדולה ביותר שאנשים עושים", מבהיר עו"ד כהן, "הוא להגיע לא מוכנים. הם מגיעים בלי כל המסמכים, לא מביאים צילומים עדכניים, לא יודעים להסביר איך הפגיעה משפיעה על החיים היומיומיים שלהם. הוועדה רוצה לראות תמונה מלאה - לא רק מה קרה אלא איך זה משפיע על היכולת שלך לעבוד, להתפרנס, לתפקד. לכן, חשוב להגיע עם עורך דין שיודע מה הוועדה מחפשת ואיך להציג את המקרה.
"הביטוח הלאומי הוא גוף ביורוקרטי שפועל בצורה מסוימת, ולעובד יש פרק זמן מאוד קצר בוועדה הרפואית כדי להציג את המקרה שלו. עובדים, שגם ככה מתמודדים עם הפגיעה שלהם, מתקשים לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. עורך דין מנוסה יודע איך להציג את המקרה, אילו מסמכים להביא, איך להתכונן לוועדה. הפער בתוצאות יכול להיות דרמטי וזה יכול להיות גם ההבדל בין קבלת העמדה של העובד לבין דחייתה".
אבל הביטוח הלאומי הוא רק חלק מהסיפור. הרבה אנשים לא יודעים שיכולות להיות להם זכויות נוספות. "למשל", מפרט עו"ד כהן, "פוליסת ביטוח פרטית, תביעה נגד המעסיק אם היתה רשלנות ופוליסת אובדן כושר עבודה".
כיצד יודעים אם יש עילת תביעה נגד המעסיק?
"רוב האנשים חושבים שרק באתרי בניין יש עילה לתבוע מעסיקים, אבל זה ממש לא נכון. הסימנים המרכזיים להתרשלות מעסיק כוללים: מדרגות חלקות או שבורות שלא תוקנו, תאורה לקויה במעברים, ציוד חשמלי פגום, היעדר הדרכות בטיחות, אי אכיפת נהלי בטיחות או אפילו סידור לא נכון של ריהוט שיוצר מכשולים. למשל, אם מעסיק יודע שיש כבל חשמל שמונח במסדרון ולא פועל לתקן את המפגע, זו התרשלות מצידו. לכן, במידה שאחד העובדים נחבל כתוצאה מאותו המפגע, הרי שיש עילה לתביעה.
"עובדים רבים חוששים לתבוע את המעסיק, אבל זו הזכות שלהם ולדעתי גם חובתם כלפי יתר העובדים. חשוב להבין שבתביעות עבודה מול הביטוח הלאומי, המעסיק עצמו לא משלם, וגם בתביעות רשלנות כלפיו יש לו ביטוח שמכסה אותו בדיוק למקרים האלה".
תוכל להסביר איך עובד הקיזוז בין הביטוח הלאומי לביטוחים הפרטיים?
"נושא הקיזוז הוא אחד הדברים המבלבלים ביותר. בואו נעשה סדר: המדינה לא מאפשרת כפל פיצויים. אם קיבלת כסף מהביטוח הלאומי וגם יש לך ביטוח פרטי, יעשו קיזוז. כלומר, אם הביטוח הלאומי שילם לעובד, לדוגמה 10,000 שקל והביטוח הפרטי אמור לשלם 15,000 – הוא יקבל רק את ההפרש של 5,000. אבל יש ניואנסים חשובים ולפעמים הביטוח הפרטי מכסה דברים שהביטוח הלאומי לא - כמו אובדן כושר השתכרות עתידי, כאב וסבל או הוצאות רפואיות מיוחדות. לכן, חשוב לבדוק בדיוק מה כל פוליסה מכסה.
"ראיתי מקרים שבהם אנשים ויתרו על הביטוח הפרטי כי חשבו שאין טעם ובסוף הפסידו סכומי כסף משמעותיים.
"השורה התחתונה היא פשוטה", מסכם כהן. "אם נפגעתם בעבודה, בכל צורה שהיא, אל תוותרו על הזכויות שלכם. אל תתביישו, אל תחששו. המערכת נועדה כדי להגן על העובדים, למרות הביורוקרטיה המתישה. זוהי גם הסיבה שחשוב שיהיה ליווי של עורך דין".
המציאות הקשה של תאונות עבודה בישראל דורשת התייחסות רצינית הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. עד שיושגו שיפורים משמעותיים בתחום הבטיחות בעבודה, חשוב שכל עובד יכיר את זכויותיו וידע כיצד לפעול במקרה של פגיעה. זיכרו: הבריאות והביטחון שלכם חשובים יותר מכל עבודה, ואם נפגעתם, הדאגה לעצמכם ולמיצוי זכויותיכם צריכה להיות בראש סדר העדיפויות.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
