"רפורמת המרפסות" הינו שם שאינו הולם את מטרותיה העיקריות של הצעת החוק הממשלתית, שנועדה לתקן באופן מהותי את חוק התכנון והבניה. על פניה, המדובר ברפורמה מרחיקת לכת שמטרותיה נרחבות מעל ומעבר לייעול הליך סגירת מרפסת. 

יש המפרשים הרפורמה לגנאי, ויש המפרשים לזכות, אך ברור כי לצורך הליך סגירת מרפסת, אין צורך בהצעת חוק בעלת 619 סעיפים ומאות עמודים.

היעדים העיקריים של הצעת החוק: פישוט וקיצור הליכים
שמה הרשמי של רפורמת המרפסות הוא: הצעת חוק התכנון והבניה התש"ע- 2010. הצעת החוק נועדה להחליף את חוק התכנון והבניה התשכ"ה  - 1965 ויעדיה העיקריים והמוצהרים הם: פישוט, ייעול וקיצור הליכי התכנון תוך שיפור התכנון ושקיפותו.

עד לאישור - דיונים ממושכים והסתייגויות
ברגעי כתיבת שורות אלה, נדונות הצעות לתיקונים בנוסח הצעת החוק המקורית בוועדה המשותפת לועדת הפנים וועדת הכלכלה של הכנסת (להלן: "הועדה המשותפת") אשר קיימה 55 דיונים במשך שנתיים לקראת הקריאה השניה והשלישית בכנסת. 

בהנחה שימצא רוב קואליציוני בוועדה המשותפת לנוסח מתוקן, יועבר נוסח ההצעה הסופי לקריאה שניה ושלישית ולאישור סופי של הצעת החוק בכנסת. 

בשלב הקריאה השניה בכנסת אמורים להיות דיונים על מאות הסתייגויות להצעה שעברה בקריאה ראשונה לפני כשנתיים ביום 17.3.2010.

בעד הרפורמה: בשורה גדולה לתושבים
לגופה של רפורמה, טוענים המצדדים בעד הרפורמה, כי הצעת הממשלה כוללת הקלות בהליכים התכנוניים במטרה לקצר ולייעל אותם; תוכנית תידון בועדה אחת, סמכויות יועברו מהועדות המחוזיות למקומיות, אשר נוטות לדון בחיוב ביוזמת בניה לגופו של עניין ולהקל בהליכי רישוי הבניה לעומת ועדה מחוזית הבודקת כל תוכנית בראיה רחבה.

הרפורמה עושה אבחנה בין רישוי בניה פשוטה לבין בינוי מורכב. תוכנית בניה פשוטה שיגיש האזרח הקטן, תאושר תוך 45 ימים. תוכנית יותר מורכבת תאושר בתוך 90 ימים. תוכנית מפורטת ביחס ליעודי קרקע תאושר תוך עשרה חודשים במקום שנתיים ותוכנית מתאר תאושר תוך שנתיים במקום בתוך שבע שנים.
הדבר יעשה באמצעות מקצוע התכנון, האצת הליכי התכנון וייעולם, דבר שיביא לפיתוח כלכלי וצמיחה ולהגדלת היצע הדירות.

המצדדים סבורים, כי המדובר בבשורה גדולה לתושבי מדינת ישראל.

נגד הרפורמה: משחיתה ונותנת כח לבעלי עניין ולפוליטיקאים מקומיים
לעומתם, טוענים המתנגדים לרפורמה, כי הצעת החוק מאפשרת תכנון אגרסיבי, שבו איש הישר בעיניו יעשה, ואינטרסים תכנוניים לא יהיו מוגנים. הרפורמה מעודדת לבנות גבוה יותר, גדול יותר וצפוף יותר. אין הגנה על שטחים פתוחים.

המדובר בהקמת 114 ועדות מקומיות, שכל אחת עצמאית ונפרדת מהשניה, כך שתוכל לתכנן כראות עיניה. בהעדר איזון שקיים בועדה המחוזית, תהא תחרות בין ראשי הערים מי יבנה גבוה יותר.
אין מי שידאג לפריפריה.

הצעת החוק מבטלת את הרגולציה הקיימת. אין כל בעיה לסגור מרפסות. הרפורמה משחיתה, נותנת הרבה כח לבעלי עניין ולפוליטיקאים מקומייים, שלא יכולים לראות את אינטרס הציבור בצורה מובהקת. הצעת החוק פותחת דלתות להרבה שחיתויות פוליטיות ומינויים בוועדות.
להצעת החוק פוטנציאל לפגיעה חברתית אנושה והרסנית – בכיה לדורות.
כן נטען, כי הצעת החוק פוגעת ביכולת הבקרה הסביבתית והבריאותית בשל העדפה של גורמי פיתוח בוועדת התכנון.
בנוסף, הצעת החוק פוגעת בזכות הקניין בשל צמצום הזכות לתביעה בשל תוכנית פוגעת והעדפת טובת היזמים על פני דיור בר השגה.
לדעת המתנגדים, המדובר בהצעת חוק המהווה מסך עשן שמאחריו יפעלו "מאעכרים" ויזמים שיעמלו להגדלת רווחיהם על חשבונו של האזרח הקטן.

דעה: הצעת החוק לא תגרום לשיפור אמיתי
לדעת כותב שורות אלו, כמי שעוקב כ- 30 שנה אחר התפתחות הרגולציה בתחום התכנון והבניה, המדובר בהצעת חוק אשר כקודמותיה, אין בה כדי לגרום לשיפור אמיתי באיכות התכנון ובהאצתו.
נכון יותר לשדרג ולעבות את המנגנון הקיים של וועדות התכנון בכח אדם מקצועי, ערכי ואיכותי (שיתוגמל בהתאם) ושישפר את השירות שאמור להינתן למבקשי השירות, שכן בהכללה השירות הניתן בועדות התכנון היה והינו בלתי נסבל וימשיך להיות כזה אם לא יעובה כח האדם המקצועי, הערכי והאיכותי באופן משמעותי.

על כל פנים, כפי שנראה במועד כתיבת טור זה, לאחר תיקונים שיערכו בהצעת החוק בועדה המשותפת תובא זו לשולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית לאחר פגרת הפסח.  סביר להניח, כי יהא זה חוק קשה ליישום כפי שהעידה הגב' מרים ארז, ראש איגוד מהנדסי ערים, בפני הועדה המשותפת ביום 21.02.2012.

לתחושת הכותב, דברי שר הפנים על הצורך בהגדלת תקצוב השינויים שמחייבת הצעת החוק, מעידים על כך שגם העדר תקצוב מתאים עלול להביא לדחיית ישום הרפורמה מעבר לתקופת המעבר שממילא תהיה בנוסח החוק הסופי.  על כן, למתנגדים מוקדם להתאבל ולמצדדים מוקדם לצאת בתרועות שמחה, שכן עוד חזון למועד.