המחיר היקר של פוסט בפייסבוק נגד הגננת

אם שביקשה להזהיר הורים אחרים בגן בו שהה בנה בן ה-3, חויבה לפצות את הגננת ביותר מ-20 אלף שקלים בעקבות סדרת פוסטים מכפישים

פורסם בתאריך 11.03.2018 תביעת לשון הרע תום לב אמת דברתי
המחיר היקר של פוסט בפייסבוק נגד הגננת

הורים, היזהרו: אם ברצונכם להזהיר הורים אחרים מלרשום את ילדיהם לגן או לבית ספר כלשהו, דעו כי עליכם לברור היטב את מילותיכם, אחרת אתם מסתכנים בתביעת לשון הרע שעלולה לעלות לכם עשרות אלפי שקלים.

כך קרה למשל במקרה של ל', עולה מחבר העמים, שפרסמה פוסט בפייסבוק נגד הגן שבו שהה בנה בן השלוש על מנת להזהיר הורים אחרים. בעקבות הפרסומים, הגישה הגננת תביעת לשון הרע נגד האם, ולאחרונה זכתה בפיצוי של 25 אלף שקלים.

בית המשפט קבע, כי הפרסומים האמורים מהווים לשון הרע, ועלולים להרתיע הורים הקוראים אותם מלשלוח את ילדיהם לגן. שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, כרמית בן אליעזר, התייחסה לחומרת הפרסומים, וקבעה כי לאם לא עומדות ההגנות הקבועות בחוק.

באחת התגובות בפייסבוק כתבה האם, כי התנאים בגן מהווים סכנה לילדים. בפוסט הביעה האם דעה נחרצת, לפיה בנה עבר טראומה בגן

האם זעקה בפייסבוק: "סכנה לחיי הילדים"

הפרשה החלה באפריל 2015, אז החל בנה של האם ללכת לגן. שנה לאחר מכן, החליטה האם להוציא את הבן מהגן עקב ליקויים קשים, כביכול, שמצאה בהתנהלות הצוות. 

הגננת הודיעה לאם, כי בהתאם לחוזה היא מחויבת במתן הודעה מוקדמת של חודשיים לפחות, ולכן תידרש לשלם עבור פרק זמן זה, בין אם בנה יגיע לגן ובין אם לאו. 

על רקע זה, שלחה האם מכתב תקיף לגננת, בו טענה כי בגן יש מחסור חמור בכוח אדם, כי הגננת נעדרת רבות מן המקום, וכי הילדים אינם מחולקים לקבוצות גיל. על רקע זה, ביקשה האם מהגננת לשקול שוב את עמדתה באשר לתשלום.

הגננת דחתה את טענות האם, וציינה כי הבן חווה קשיים עקב הולדת אחותו הקטנה, ולא כתוצאה מליקויים כלשהם בהתנהלות הגן. הגננת טענה כי: "על ההורים לטפל בקשייו של הילד במקום להתכחש אליהם".

אמירה זו היתה ככל הנראה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת האם. זמן קצר לאחר מכן, היא העלתה פוסט נוקב נגד הגן בפייסבוק בקבוצת הורים דוברי רוסית. יצוין, כי רוב הילדים בגן הם דוברי רוסית, ומשכך זכה הפוסט לעניין רב, והאם השתתפה בדיון הסוער וכתבה תגובות לא פחות מכפישות מהפוסט עצמו, תוך ליבוי התגובות נגד הגננת. 

באחת התגובות כתבה האם, כי התנאים בגן מהווים סכנה לילדים: "הכי נורא שהגן הזה ממשיך לפעול ולהרוס חיים לילדים תמימים אחרים... המחסור באנשי הצוות מהווה סכנה לחיי הילדים..".

בפוסט הביעה האם דעה נחרצת, לפיה בנה עבר טראומה בגן: "הילדון שלי עבר חוויה טראומתית בגן... הוא הפך להיות כמו זאב קטן, ממש אגרסיבי... הייתי צריכה לחכות עד שיקרה אסון גדול יותר מהאסון שלי?".

בהמשך הציגה האם את הגננת כשקרנית: "הגננת מיומנת בשקרים... היא מספרת סיפורים שקריים יפים מאוד...". לצד זה, האם ניסתה ליצור מצג לפיו דבריה מגובים בראיות: "אני מכירה את המצב מבפנים, יש לי הוכחות ואני לא מפחדת מבית משפט".

ביהמ"ש: הדברים מהווים לשון הרע ו"חורגים מפרסום ענייני ברשת, שיש בו שיתוף בחוויה אישית המוצגת כדעה פרטית של הכותב"

"לשון הרע שיוצרת תחושה של סכנה"

השופטת כרמית בן אליעזר ראתה בחומרה את הפרסומים. לדבריה, עוצמת הפרסומים והלשון החריפה שבה השתמשה האם, לצד ניסיונה להציג את דבריה כמבוססים על עובדות מוכחות, מהווים לשון הרע ו"חורגים מפרסום ענייני ברשת, שיש בו שיתוף בחוויה אישית המוצגת כדעה פרטית של הכותב".

לדבריה, הפרסומים החוזרים על ידי האם יוצרים את הרושם, כי התנאים בגן מסוכנים לילדים השוהים בהם וכי על הורה הדואג לטובת ילדו לדאוג להוציאו מהגן "בבחינת שומר נפש ילדו ירחק".

נקבע, כי האם לא הצליחה להוכיח ש"אמת דיברה"

"מסקנות שמנוסחות כאמירות מוחלטות"

במהלך המשפט ניסתה האם לטעון, כי גם אם הפוסטים מהווים לשון הרע, הם עדיין חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק, ובכלל זה הגנת "אמת בפרסום" (שמשמעותה היא כי לדברים שנאמרו יש גרעין של אמת) או שמדובר בהבעת דעה לגיטימית שנעשתה בתום לב.

השופטת דחתה טענות אלה, וקבעה כי "חלקם של הפרסומים מתיימר לתאר עובדות, וחלקם מתיימר להביע דעה... יחד עם זאת, אלו שלובות באלו מבלי שנעשתה כל הבחנה בין החלק העובדתי שעליו נשען הפרסום לבין הרכיב שהוא דעתה הפרטית של הנתבעת".

"זאת ועוד", המשיכה השופטת, "ישנם חלקים בפרסום שמבטאים את מסקנותיה של הנתבעת מהעובדות, כאשר המסקנות מנוסחות כאמירות מוחלטות שאין ולא יכול להיות אחריהן עוררין".

באשר לעובדות שעליהן ניסתה להיבנות האם, קבעה השופטת כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי "אמת דיברה". לתמיכה בטענותיה הביאה האם תצהירים מאשה שעבדה כמטפלת בגן ומאם נוספת לילד בגן, וכן סרטונים שמתעדים, כביכול, את הנעשה בו.

ואולם, השופטת דחתה את האמור בתצהירים, וקבעה כי האם לא הצליחה להוכיח שהגננת נעדרה מהגן באופן קבוע. לעניין זה, זימנה הגננת לעדות שכנות ועובדות לשעבר, שהעידו כי הגננת נמצאת בגן לאורך רוב שעות היום. 

השופטת דחתה את טענת האם, לפיה הביעה דעה לגיטימית, תוך שקבעה כי פרסום המבקש לחסות תחת הגנת תום הלב חייב לכלול "הפרדה ברורה בין העובדות שעליהן הוא מבוסס ובין דעתו של הכותב"

לא הוכיחה שאמרה אמת, ולא הביעה דעה לגיטימית

במקביל קבעה השופטת, כי האם לא הצליחה להוכיח את טענתה כי אמרה אמת כאשר טענה שבגן קיים מחסור חמור באנשי צוות או שהילדים במקום לא חולקו לקבוצות: "גם בסרטונים שצירפה הנתבעת לתצהירה לא מצאתי כי יש כדי לסייע לה", קבעה השופטת.

השופטת דחתה את טענת האם, שלפיה הביעה דעה לגיטימית, תוך שקבעה כי פרסום המבקש לחסות תחת הגנת תום הלב חייב לכלול "הפרדה ברורה בין העובדות שעליהן הוא מבוסס ובין דעתו של הכותב" – מה שלא התקיים בענייננו. 

טענת האם, כי פעלה בתום לב נדחתה על ידי השופטת גם מן הטעם כי האם ליבתה את הדיון במסגרת הפוסט שפרסמה, וכאשר משתתפי הדיון ניסו להרגיע את הרוחות ולהציג תמונה מאוזנת יותר של הגן, האם מיד דחתה את הטענות והחריפה את הטון.

"גם כאשר ניסו מגיבות אחדות להרגיע את הרוחות, ולשקף לנתבעת כי ייתכן כי זו התרשמותה שלה, בעוד שישנן דעות אחרות, שללה זאת הנתבעת ואף הוסיפה ורמזה שאמהות שאינן מבינות שאלו הם פני הדברים הן 'בהדחקה'", קבעה השופטת.

לדבריה, "דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם דרישת תום הלב, ויש בהם כדי להצביע על רצונה של הנתבעת להזיק לתובעת ולפגוע בה בכל מחיר".

פרסום בפייסבוק - האם עשיתם לייק?

לאחר שהחליטה השופטת לקבל את התביעה, היא העמידה את הפיצוי לגננת על 20 אלף שקלים, והורתה לאם לשאת גם בהוצאות הגננת ובשכר טרחת עורך דינה ב-5,000 שקלים.

לקבלת יעוץ מעו"ד אמה אליאב, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד אמה אליאב קבע פגישה עם עו"ד אמה אליאב

עו"ד אמה אליאב, בוגרת תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, מנהלת כבר למעלה מעשור משרד עורכי דין בחולון. במסגרת...

לפרופיל המלא