open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          פציעה בבריכה: האם אתם זכאים לפיצוי?

          הקיץ בפתח - ומומלץ להיזהר מטביעה או החלקה בבריכה, בג'קוזי ובמתקני מים שונים. מתי פציעה תיחשב "סיכון טבעי" - ומתי ניתן לקבל פיצוי?

          פורסם בתאריך 17.06.2018 נזקי גוף רשלנות אשם תורם
          פציעה בבריכה: האם אתם זכאים לפיצוי?

          בכל שנה בעונת הקיץ - עונת הרחצה והנופש - מוגשות תביעות רבות, בגין נזק שנגרם לנופשים במקום האירוח כתוצאה מטביעה או פגיעה מאחד המתקנים (בעיקר: פגיעה כתוצאה מהחלקה בבריכה, במתחם הג'קוזי ואף בחדר הרחצה הפרטי בחדר במקום האירוח). האם האחריות הנזיקית היא של בעל המקום? לא בהכרח. במאמר זה נסקור מצבי אחריות שונים, בהקשרים אלה.

          לפי הדין, מי שמחזיק בבריכה ציבורית צריך להיות בעל רישיון עסק ייעודי (בעלים של בריכת שחיה), עליו לעמוד בדרישות המבנה ולהיות אחראי לאירועי חירום

          רשלנות התנהגותית ורשלנות מבנית

          באופן עקרוני, כל תחום האחריות בענייני בריכות ומתחמי רחצה, מוגדר בתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה) התשס"ד-2004 לרבות בתקנות התכנון והבניה וחוק התכנון והבניה.  

          לפי הדין, מי שמחזיק בבריכה ציבורית צריך להיות בעל רישיון עסק ייעודי (בעלים של בריכת שחיה), עליו לעמוד בדרישות המבנה, להיות אחראי לאירועי חירום, למנות בעלי תפקידים לפי התקן שיתחזקו את המקום ולעשות ככל יכולתו, כדי לפקח ולמנוע נזק. 

          דוגמא לכך: כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות (תפ 169/93), שהוגש נגד בעלים של בריכת שחיה. במקרה זה, כשבוע לפני פתיחת עונת הרחצה, כאשר מתחם הבריכה עדיין היה סגור למבקרים, ילדים בגיל 13 לערך קפצו לבריכה, דרך פרצה בגדר. אחד הילדים נחבט בראשו בבריכה, ונפטר כעבר מספר שעות. בכתב האישום, נטען כי מדובר ברשלנות מצד הבעלים, מכיוון שלא דאג שהבריכה תגודר באופן מספק, כך שתמנע כניסת קטינים ולא הציב שומר ו/או מציל. הבעלים טען כי השערים של מתחם הבריכה היו סגורים וכי המתחם היה מוקף ברשת ברזל, בגובה 3 מטר ובגדר תיל; וכי נערכו בדיקות תקינות, יום לפני האירוע. 

          ביהמ"ש דחה את טענת המדינה, זיכה את הבעלים של הבריכה - וקבע שכל עוד הבעלים של הבריכה הציב גדר גבוהה, שיכולה למנוע מקטינים להיכנס, אזי עמד באחריותו ולא חלה עליו חובה להציב שומר. 

          בתביעות רשלנות, כנגד בעלי מתחם נופש - בעיקר בגין נזק שנגרם כתוצאה מהחלקה, מייחסים בתי המשפט לנפגע אחריות מתוקף "סיכון מרצון" או "אשם תורם" להתרחשות התאונה

          נזק כתוצאה מהחלקה

          בתביעות רשלנות, כנגד בעלי מתחם נופש (בית מלון, בריכה, צימר, פארק מים וכו') - בעיקר בגין נזק שנגרם כתוצאה מהחלקה, מייחסים בתי המשפט לנפגע אחריות מתוקף "סיכון מרצון" או "אשם תורם" להתרחשות התאונה, מאחר שמי שהולך מרצונו למקום, מודע לכך שבמתחם עם מים, יש סכנת החלקה. לכן, מדובר בסיכון טבעי. כדי שביהמ"ש יקבע שאכן מדובר ברשלנות (ובאחריות נזיקית) של בעלי המקום, על הנפגע להוכיח שמדובר בהפרה (בד"כ הפרה מבנית) חריגה ולא צפויה. 

          בפסק דין קבע ביהמ"ש פיצויים לאדם ששהה בצימר ונפגע כשיצא מהג'קוזי. במקרה הזה, קבע ביהמ"ש שמדובר ברשלנות של בעל הצימר, מכיוון שמיקום המגבות היה מרוחק מהג'קוזי - ואילץ את הנפגע לצאת מהמתחם וללכת, כדי להתנגב

          החלקה בג'קוזי 

          משרד הח"מ ייצג תובע שהחליק בגפיו במהלך ביקור במתחם צימרים בדרום. משרד הח"מ הוכיח כי התובע החליק בשל הפרות מבניות: כמות האנשים שנכנסו לספא היתה מוגזמת ולא מפוקחת (מה שגרם להוצאת מים גדולה), לא הותקנה במקום תעלת גלישה (ניקוז) ראויה ולא הותקנה מערכת המבצעת רוטציה בצורה מספקת, שאפשרה זרימה חוזרת של המים, מה שיצר מאגר מים חיצוני ושמנוני על גבי הרצפות המחליקות של הספא. מאחר שאכן מדובר בהפרה חריגה ובשל נזקי התובע, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שבו שולמו לתובע פיצויים בסך 200,000 שקלים.

          בפסק דין אחר, קבע ביהמ"ש פיצויים לאדם ששהה בצימר ונפגע כשיצא מהג'קוזי. במקרה הזה, קבע ביהמ"ש שמדובר ברשלנות של בעל הצימר, מכיוון שמיקום המגבות היה מרוחק מהג'קוזי - ואילץ את הנפגע לצאת מהמתחם וללכת, כדי להתנגב. מאחר שלפי התקנות, הרצפה בסביבה הרטובה צריכה להיות בעלת מקדם חיכוך גבוה - אם בעל צימר מיקם את המגבות באזור שבו הרצפה ללא מקדם חיכוך, הרי שזו רשלנות מצדו.

          במקרים בהם מדובר בנזק, כתוצאה מהחלקה בחדרי אמבטיה או מתחמי ג'קוזי, שממוקמים בתוך חדר אורחים פרטי - רשלנות של בעל בית המלון או הצימר מתרחשת כאשר לא הונחו (בתוך האמבטיה או מחוץ לאמבטיה) שטיחים נגד החלקה וכד'

          החלקה בחדר הרחצה הפרטי במקום האירוח

          במקרים בהם מדובר בנזק, כתוצאה מהחלקה בחדרי אמבטיה או מתחמי ג'קוזי, שממוקמים בתוך חדר אורחים פרטי - רשלנות של בעל בית המלון או הצימר מתרחשת כאשר לא הונחו (בתוך האמבטיה או מחוץ לאמבטיה) שטיחים נגד החלקה, פסים מונעי החלקה ו/או ידיות אחיזה, כאשר יש הפרשי גובה גדולים בין האמבטיה לרצפה וכו'. 

          עם זאת, ברוב המקרים, קובעים בתי המשפט "אשם תורם" גבוה יחסית (בד"כ 50%) של התובע, מכיוון שידע שמדובר באזור מועד להחלקה ועליו להיזהר. 

          לשם זכאות הניזוק לפיצויים בשל החלקה במקווה, יש להוכיח כי הייתה הפרה רשלנית של חובה, מצד בעל המקווה

          החלקה במקווה

          גם ברחצה במקווה, מידת האחריות נדרשת לעמוד בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים במתחמי ספא. לשם זכאותך הניזוק לפיצויים, יש להוכיח כי הייתה הפרה רשלנית של חובה, מצד בעל המקווה. כך, למשל: ביהמ"ש פסק כי בעל המקווה אינו אחראי על נזק שנגרם לאחד מבאי המקווה שהחליק, מכיוון שהוכח כי לבאי המקווה ניתנו כפכפים לשימוש המתרחצים – והניזוק לא השתמש באמצעי הזהירות הניתן לו. במקרה זה, קיבל ביהמ"ש את טענת בעל המקווה, כי נקט בכל האמצעים כדי למנוע את הנזק ומכאן שתביעתו נדחתה. 

          המשמעות של הלכת וקנין היא כי עצם הצבת שילוט האוסר על הקפיצה אינה פוטרת מאחריות

          נזק כתוצאה מקפיצה לבריכה

          ההלכה המרכזית בנושא זה נקבעה בביהמ"ש העליון, במסגרת ע"א 145/80 וקנין נגד מועצה מקומית בית שמש. במקרה זה, נדונה שאלת הרשלנות של בעל הבריכה: לאחר שנער בן 15 קפץ קפיצת "נר" למים רדודים ונותר משותק בארבעת גפיו. ביהמ"ש קבע כי על אף רשלנות הניזוק האחריות הינה על מחזיק הבריכה. 

          ביהמ"ש העליון קבע בפסה"ד שבמקום שבו יש סכנה (כמו בבריכה) - על בעל המקום לעשות מספר פעולות, כדי להראות שהתנהגותו היתה סבירה.

          שילוט: בהלכה זו, נקבעה החובה להציב שלטים, לגבי איסור הקפיצה במים רדודים. השילוט צריך להימצא ליד הכניסה לבריכה, בחדר ההלבשה וגם באזור המים הרדודים. 

          התנהגות המציל: הלכה זו קבעה כלל חשוב נוסף, בנוגע לדרך שבה המציל צריך להתנהג. מעבר להצלת חיים פיזית, על המציל לנהל אווירה רגועה בבריכה, להטיל משמעת חזקה ולנקוט בכל פעולה שתמנע קפיצות אסורות. 

          המשמעות של הלכה זו היא כי עצם הצבת שילוט האוסר על הקפיצה אינה פוטרת מאחריות; הדרישה היא שהנהלים ייאכפו - ולא רק ייכתבו. 

          על בעל המקום (פארק מים) ועל ספק המתקנים מוטלת האחריות לוודא שכל המתקנים אינם מוצבים קרוב לסף הבריכה ו/או למתקני בריכה סמוכים, שעשויים מחומר קשיח

          נזק כתוצאה ממתקני הפעלה במים

          בחלק מהבריכות ופארקי המים, מוצעות הפעלות שונות לילדים, הכוללות מתקנים מתנפחים שונים, שעליהם קופצים - ומהם נופלים למים. 

          על בעל המקום ועל ספק המתקנים מוטלת האחריות לוודא שכל המתקנים אינם מוצבים קרוב לסף הבריכה ו/או למתקני בריכה סמוכים, שעשויים מחומר קשיח, כגון: בטון או ברזל (שבהם עלול לפגוע מי שקופץ). 

          בנוסף, הסיכון לפגיעה גבוה יותר כשמדובר במים רדודים. לכן, יש למקם את המתקנים במים עמוקים יחסית (ובכל זאת רדודים מספיק - כך שילדים יוכלו לשחק, מבלי להיפגע או לטבוע). 

          על בעל המקום להציב שילוט ברור, המורה על הגיל המותר לגלישה, מספר הילדים וכו'; בנוסף, עליו להדריך את צוות העובדים שמתפעל את המגלשות ולפקח עליו

          נזק כתוצאה ממגלשת מים

          על בעל המקום להציב שילוט ברור, המורה על הגיל המותר לגלישה, מספר הילדים וכו'; בנוסף, עליו להדריך את צוות העובדים שמתפעל את המגלשות ולפקח עליו. בנוסף, חלה על המציל חובת הפיקוח גם במתחמים שבהם כתוב שהאחריות של ההורים (למשל: בבריכות המיועדות לקטנטנים). דווקא במקומות כאלה, העבודה של המציל משמעותית יותר (הסכנה אמנם פחותה, אבל הסיכוי שהסכנה תתממש - גבוה יותר). 

          כך, למשל: משרד הח"מ טיפל בתביעה נגד פארק מים מוכר, לאחר שילדה בת 6 גלשה במגלשה שיועדה לשימוש לילדים קטנים, נפלה מהצד של המגלשה - וכתוצאה מכך צולקה במצח. במקרה זה - על אף שהמתחם הוגדר תחת אחריות ההורים - מאחר שהמציל לא השגיח, נקבע כי הפארק ישלם לילדה פיצויים בסך 65 אלף שקלים.

          כדי להוכיח רשלנות מצד המקום, חשוב לצלם את אזור המפגע ולוודא שדו"ח התאונה שממלא קצין הבטיחות משקף בדיוק מה שקרה

          מה יש לעשות, במקרה של פגיעה בבריכה או בג'קוזי?

          כדי להוכיח רשלנות מצד המקום, חשוב לצלם את אזור המפגע, לוודא שדו"ח התאונה שממלא קצין הבטיחות משקף בדיוק מה שקרה, לצלם את דו"ח התאונה, לשמור תיעוד רפואי ולנהל רישום מסודר של השתלשלות הדברים.

          הכרעת בית המשפט

          לסיכום: בשל מידת הסכנה הטבעית הקיימת בנזקים המתרחשים במתקני בריכה, פארקי מים, מלונות ומתחמי ספא, יש לבחון כל מקרה לגופו ולזכור שנדרשת הוכחה ברורה לכך שמדובר ברשלנות ולא בסיכון טבעי.

           

          * עו"ד יובל המלי עוסק בדיני נזיקין

          ** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

          לקבלת יעוץ מעו"ד יובל המלי, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד יובל המלי

          קבע פגישה עם
          עו"ד יובל המלי

          עו"ד המלי יובל עוסק בתחום דיני הנזיקין על רבדיו השונים, כולל: תאונות עבודה, תאונות דרכים, תאונות תלמידים, רשלנות רפואית, נפילות...

          לפרופיל המלא