open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          אישור כניסה לבת זוג מחו"ל: אהבה קולומביאנית

          בנימין (ישראלי) וקמילה (קולומביאנית) הכירו באינטרנט והתאהבו, אבל משרד הפנים שם מקלות בגלגלים. ביה"ד לעררים בפסיקה אמיצה: "כן" לאהבה חוצת גבולות. סקירה מיוחדת

          פורסם בתאריך 19.06.2018 משרד הפנים אשרות שהייה הגירה לישראל
          אישור כניסה לבת זוג מחו"ל: אהבה קולומביאנית

          משרד הפנים מטפל מדי שנה באלפי בקשות לפתיחת תיק חיים משותפים, עבור זוגות מעורבים. בן זוג ישראלי ובת זוג זרה רשאים להסדיר את מעמד בת הזוג הזרה בישראל, בהתאם להליך המדורג. רוב העולם כבר התרגל זה מכבר לכך שאנשים נפגשים, מדברים, מתאהבים ומנהלים מערכות יחסים ברשת האינטרנט. 

          למרבה הצער, לעיתים נדמה כי פקידי משרד הפנים עדיין חיים במאה הקודמת - ולכן לא היו מוכנים להכיר בקשר יומיומי באינטרנט ומספר פגישות פנים מול פנים, כבסיס למערכת יחסים. כל זאת, עד שהגיע פסק דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, אשר קבע אחרת. 

          בנימין (השמות במאמר בדויים) כמעט ויתר על הסיכוי למצוא אהבה, לאחר גירושין בגיל מבוגר. ואז, רגע לפני שנואש לגמרי, הכיר את בת זוגו קמילה באינטרנט, דרך חשבון הפייסבוק של בתו

          היכרות דרך אתרי היכרויות באינטרנט

          בנימין (השמות במאמר בדויים) כמעט ויתר על הסיכוי למצוא אהבה, לאחר גירושין בגיל מבוגר. ואז, רגע לפני שנואש לגמרי, הכיר את בת זוגו קמילה באינטרנט, דרך חשבון הפייסבוק של בתו. הבת הראתה לזוג כיצד לדבר בוואטסאפ - והם דיברו כל יום, עד שנוצרה ביניהם מערכת יחסים יציבה. 

          בנימין הוא ישראלי מבוגר ממוצא ספרדי. קמילה קולומביאנית, גם אחרי גירושין - וגם לה יש ילדים. בנימין ביקר אותה מספר פעמים בקולומביה, שלח לה כסף כדי לעזור לה עם הילדים. לבסוף, החליטו למסד את מערכת היחסים בישראל.

          נציגי משרד הפנים דחו מלכתחילה על הסף את הבקשה של בנימין לתחילת ההליך המדורג, המיועד  לישראלים שרוצים להביא בני זוג לא יהודים לישראל, בלי הסברים

          הזמנת בת זוג זרה לישראל, בהתאם לנוהל משרד הפנים

          במשרד הפנים קיים הליך מדורג, המיועד ספציפית לישראלים שרוצים להביא בני זוג לא יהודים לישראל. לנציגי המשרד יש אפשרות לדבר עם בני הזוג טרם מתן האשרה, כדי לבדוק שמערכת היחסים אכן כנה ואמיתית. 

          הבעיה שהתעוררה: נציגי משרד הפנים דחו מלכתחילה על הסף את הבקשה של בנימין לתחילת ההליך, בלי הסברים. בנימין לא קיבל את רוע הגזירה - והגיש ערר. לאחר מספר חודשים, ניאותו אנשי משרד הפנים להסביר את ההחלטה. אנשי משרד הפנים הסבירו כי מאחר שרוב השיחות והפגישות בין בני הזוג התקיימו ברשת - מערכת היחסים ביניהם אינה יכולה להיות "אמיתית".

          בנימין לא היה מרוצה מהתשובה, ופנה למשרד הח"מ, המתמחה בנושאי הגירה לישראל. כך - פחות או יותר - אמר בנימין כאשר פנה למשרד הח"מ: "זה פשוט מגוחך! כל הזמן, אנשים מתחתנים אחרי פחות שיחות ופחות פגישות פנים אל פנים, מאשר היו לי ולקמילה. למרות זאת, משרד הפנים לא מוכן אפילו לתת לנו להתחיל תהליך שנמצא תחת שליטתו המלאה?! ממה משרד הפנים מפחד? איך זה שמשרד הפנים לא מבין איך קשר מודרני עובד?!".

          לאחר פנייה לבית הדין לעררים, משרד הפנים החליט לתת לבני הזוג הזדמנות להסביר את הקשר בראיון משותף

          ראיון להוכחת כנות הקשר - לפני מתן אישור כניסה לישראל עבור בת הזוג הזרה

          כאמור, בנימין פנה למשרד הח"מ, שמתמחה בנושאי הגירה לישראל, כדי לערער על החלטת משרד הפנים. לאחר פנייה לבית הדין לעררים, משרד הפנים החליט לתת לבני הזוג הזדמנות להסביר את הקשר בראיון משותף (בנימין בפתח תקווה, קמילה בקונסוליה בקולומביה). הראיון היווה הזדמנות להוכיח כי בני הזוג מכירים אחד את השני היטב וכי הקשר ביניהם חזק ופנייתם נעשית בכנות. 

          לאחר הראיון, התקבל מכתב בו משרד הפנים דחה את הבקשה שוב. זאת, על בסיס הנתונים הבאים שהתגלו בראיון: ראשית, הזוג דיבר ונפגש בעיקר באינטרנט - ומעולם לא חיו ביחד במשך תקופה ארוכה

          דחייה של הבקשה להזמנת בת זוג זרה על ידי משרד הפנים, בטענה: לא הוכחה כנות הקשר הזוגי

          לאחר הראיון, התקבל מכתב בו משרד הפנים דחה את הבקשה שוב. זאת, על בסיס הנתונים הבאים שהתגלו בראיון: ראשית, הזוג דיבר ונפגש בעיקר באינטרנט - ומעולם לא חיו ביחד במשך תקופה ארוכה. שנית, טעויות בפרטים על בני המשפחה - ומקום המגורים אחד של השני (קמילה לא ידעה האם הילדה של בנימין מהנישואין הקודמים היא בת 18 או 19; בנימין לא ידע האם לקמילה 7 או 8 אחים). שלישית, השניים נפגשו לפני מעט פחות משנתיים - מעט מדי זמן, כדי לעבור לחיות יחד. רביעית, בנימין מבוגר יותר מקמילה.

          אלה אפוא הטעמים לדחייה וה"סתירות" בין תשובות בני הזוג, שעלו בראיון. התוצאה היא כי לגישת משרד הפנים, אם נפגשתם באינטרנט, אתם מבוגרים מבן הזוג בחו"ל או לא בטוחים מה השם של הדוד החורג מצד סבתא (...) - זו סיבה סבירה לדחות את בקשתכם להתאחד בארץ. 

          השניים הגישו ערר לבית הדין לעררים

          הגשת ערר לבית הדין לעררים בחיפה - נגד החלטת משרד הפנים

          בנימין וקמילה החליטו שלא לקבל את הסיום השרירותי של מערכת היחסים, לפי הוראות משרד הפנים. לכן, בסיוע עוה"ד מיכאל דקר ממשרד הח"מ, הגישו השניים ערר לבית הדין לעררים. למזלם של בני הזוג, התברר ש"יש שופטים בירושלים" (כדברי מנחם בגין בזמנו) או בפרפראזה "יש דיינים בחיפה". 

          כבוד הדיין הבין את המציאות הישראלית העכשווית: אנשים נפגשים ומתאהבים באתרי אינטרנט. אין בכך דבר פסול או מוזר. ודאי לא מדובר בסיבה לדחות את בקשת בני הזוג לחיות יחד בישראל

          פסק הדין: אישור כניסת בת זוג (אזרחית קולומביה) - לישראל

          כבוד הדיין מרט דורפמן קיבל את עמדת בני הזוג, לפיה טענות משרד הפנים במקרה זה שגויות. 

          ראשית: המטרה של ההליך המדורג (כשמו כן הוא) - תהליך הדרגתי של מיסוד היחסים בישראל. ברור כי יש למשרד הפנים זכות לוודא שהיחסים אכן קיימים וכנים. עם זאת, גם משרד הפנים מחויב לבצע את הבדיקה בצורה סבירה. הדיין בחן את הריאיון הסימולטני והצביע על כך שלמרות טעויות בפרטים מסוימים, הרי שבני הזוג ידעו פרטים רבים המעידים על זוגיות טובה והיכרות מעמיקה.  

          שנית: חשוב לא פחות: מובן מאליו כי הליך להזמנת בני זוג מחו"ל לישראל איננו יכול להתבסס על התנאי שבני הזוג חיו בזוגיות רבת שנים, טרם תחילת ההליך. ההליך נותן לזוגיות הזדמנות לפרוח - ואיננו השלב הסופי של זוגיות מבוססת. 

          שלישית: כבוד הדיין הבין את המציאות הישראלית העכשווית: אנשים נפגשים ומתאהבים באתרי אינטרנט. אין בכך דבר פסול או מוזר. ודאי לא מדובר בסיבה לדחות את בקשת בני הזוג לחיות יחד בישראל.

          רביעית: הטענה של משרד הפנים, לפיה מדובר בזוגיות קצרת מועד, נדחתה - מאחר שבני הזוג הכירו כמעט שנתיים והוכיחו שמירה על קשר רציף.

          בסופו של דבר הצדק יצא לאור

          בסופו של יום, לאחר מאבק משפטי ממושך, קיבלו בני הזוג החזר הוצאות משפטיות ואשרת כניסה לישראל עבור קמילה, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית, כדי להתחיל את ההליך המדורג בישראל להסדרת מעמד, בהתאם לנוהל משרד הפנים.  

          לקבלת יעוץ מעו"ד מיכאל דקר, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          משרד עו"ד כהן, דקר, פקס, ברוש

          קבע פגישה עם
          משרד עו"ד כהן, דקר, פקס, ברוש

          עו"ד יהושע פקס, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2009, שותף במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש - בוגר תואר ראשון בחינוך...

          לפרופיל המלא