open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          שיימינג ברשתות חברתיות: כיצד ניתן להתמודד?

          הרשתות החברתיות מסייעות בתחומים רבים - אבל גם מעניקות במה לתופעה מטרידה וקשה: שיימינג. הלבינו את פניכם ברשת? דעו את זכויותיכם! מדריך משפטי

          שיימינג ברשתות חברתיות: כיצד ניתן להתמודד?

          הקדמה הטכנולוגית ועליית קרנם של האינטרנט, ובפרט הרשתות החברתיות, עד כדי מצב שאי אפשר בלעדיו - הביאה להתקדמות והישגים בתחומי חיים רבים: מקצועיים, חברתיים, פוליטיים ואחרים. 
          עם זאת, במקביל להפיכת הרשת החברתית לבמה תקשורתית בעלת עוצמה ונוכחות שלא ניתן להתעלם ממנה - גדלה גם תופעה מטרידה וחוצת גבולות: שיימינג.

          רבים אינם יודעים כי מדובר בעבירה בעלת היבטים רבים (כולל היבטים פליליים). במקרה שיוגש כתב אישום (ככל שיש היבט פלילי לדבר) כנגד המפרסם - הוא עלול להיענש

          הלבנת פנים ברשת

          הרשת החברתית משמשת במה למטרות חיוביות רבות: קיום שיח חברתי פורה, איחוד בין קרובי משפחה שלא התראו שנים והעלאת תמונות מחגיגת בר המצווה של הבן. למרבה הצער, הרשת גם הפכה ל"בית דין שדה" - בו חורצים את דינו של אדם, מביישים אותו, מכפישים אותו ורומסים את המוניטין שלו, במחי רגע ובאבחת מקלדת.

          מדובר בתופעה החולשת כמעט על כל תחומי החיים שלנו. 

          כך למשל סכסוכים משפחתיים רבים מוצאים את דרכם אל דפי הרשת החברתית; וכך גם הכפשות על בעלי עסקים, אישיות פוליטיות, שכנים, חברים ללימודים או קולגות לעבודה על בסיס תדיר.

          רבים אינם יודעים כי מדובר בעבירה בעלת היבטים רבים (כולל היבטים פליליים). במקרה שיוגש כתב אישום (ככל שיש היבט פלילי לדבר) כנגד המפרסם - הוא עלול להיענש (קנסות; או מאסר עד שנה - בהתאם לחומרת האישום והשלכות השיימינג).

          חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם, באמצעות איסור על פרסום כל ביטוי שעלול להשפילו ולבזותו ולו במשתמע

          האם יש חוק שיימינג?

          בניגוד לתפיסה הרווחת, לא קיים חוק כזה. שיימינג הוא בעצם מילה נרדפת ללשון הרע

          "שיימינג" (Shaming; "ביוש" - מלשון: לבייש) - מילה שצברה תאוצה בשנים האחרונות ונעשה בה שימוש שכיח. המקור החקיקתי הרלבנטי הוא חוק איסור לשון הרע.

          חוק איסור לשון הרע נחקק בשנת 1965 (התשכ"ה) ומתייחס לכל מצב העלול להשפיל אדם או להפכו למטרה לשנאה, בוז או לעג. חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם, באמצעות איסור על פרסום כל ביטוי שעלול להשפילו ולבזותו ולו במשתמע. החוק קובע כי לשון הרע עשויה להוות עוולה אזרחית בנזיקין ולהתגבש עד כדי עבירה פלילית.

          במישור האזרחי, חוק לשון הרע מאפשר לתובע, ככל שהביטוי נגדו נמצא פוגעני ומשמיץ, לקבל פיצויים וסעדים (בכפוף לחוק ושיקולי בית משפט). במקרים בהם מתקיימת גם עבירה פלילית, כל עוד הוכחה כוונת זדון לפגוע מצד המפרסם – חשוף המפרסם לפיצויים עונשיים חמורים ולעונש של עד שנת מאסר.

          יש לפרש את הביטוי בהקשר אובייקטיבי ולשאוב ממנו את המשמעות העולה על פי מבחן "האדם הסביר", קרי אדם החיצוני לסכסוך

          כיצד נקבע אם אכן מדובר בלשון הרע מבחינה משפטית?

          הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. מומלץ להתייעץ עם עורך דין, לפני הגשת התביעה, כדי לוודא שאכן יש עילת תביעה ולבחון את תוכן הפרסום הפוגעני במדויק. השיקולים שמפעיל בית המשפט הם: היקף הפרסום, חומרת הפרסום ותוכנו (למשל האם נעשה שימוש בשפה הכוללת גידופים, קללות וכו'), מעמד הנפגע (למשל, האם מדובר באיש ציבור) תדירות הפרסום ונסיבותיו. 

          בהקשר זה חשוב להדגיש כי לא כל גידוף או קללה, המהווים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה, ייחשבו בהכרח ללשון הרע (ר' רע"א 10520/03 בן גביר נ' אמנון דנקנר). 

          כל מקרה נבחן לגופו והקשרו.

          יש לפרש את הביטוי בהקשר אובייקטיבי ולשאוב ממנו את המשמעות העולה על פי מבחן "האדם הסביר", קרי אדם החיצוני לסכסוך.

          לעיתים, כפי שמלמד מבחן המציאות, מדובר באדם עם תרבות דיבור ירודה, שאין בה משום לשון הרע, הגם שעשויה להיתפס ככזו בעיני המתבונן הסובייקטיבי.    

          בספרות המשפטית המקצועית קיימות דוגמאות רבות, הכוללות מחד ציטוטים של אמירות וגידופים הנחשבים מזיקים - וניתן לפרש אותם כלשון הרע (או "שיימינג" ברשת החברתית) ומאידך אמירות בוטות (כגון "משוגעת", "מלשן", "שקרן" וכו') שלא פורשו כלשון הרע.

          בשלב השני, יש לבחון האם אופן אמירת הדברים מהווה "פרסום" בשלל הצורות המנויות בחוק, לרבות: בכתב, בע"פ, צליל, ציור או תמונה. 

          בנוסף, יבדוק עורך הדין את כוונות המפרסם: האם המילים נאמרו בתום לב? האם המעשים נעשו בתום לב? האם קיימות ראיות המלמדות על אמת בפרסום ועניין ציבורי? האם הפרסום הוא בגדר המותר (למשל פרסום פרוטוקול דיון שנוהל בדלתיים פתוחות או כתב טענות שהוגש לערכאות שלרוב ייחשב כלגיטימי על מנת לעודד שיח משפטי בריא והגעה לחקר האמת) וכו'. 

          לבסוף, אחר ששוקללו הסיכונים והסיכויים בהגשת התביעה, יש לבחון את שאלת הפיצויים הראויים וסעדים נוספים (כגון פרסום הודעת תיקון/התנצלות, צווי מניעה וכו').

          מדובר בתחום אפור שהגבולות בו אינם ברורים ומכאן החשיבות להיוועץ בעורך דין בעל התמחות ספציפית בתחום לשון הרע, המתמצא עם עדכוני הפסיקה והחקיקה באופן שוטף.

          משפט הנערך בדלתיים סגורות - מטרתו למנוע פרסום של תוכן המשפט. פרסום כזה - של פרוטוקול דיון בדלתיים סגורות ושימוש פסול בו לצרכי מקח או נקם - עשוי להיחשב שיימינג ופגיעה קשה בפרטיות לפי חוק

          דוגמאות למצבים העשויים להתפרש כשיימינג

          מסתבר שהתופעה שכיחה למדי במגזר העסקי. בתי עסק רבים שלקוח שלהם לא היה מרוצה מהשירות שקיבל - סופגים קללות, גידופים ונאצות מעל דפי הרשתות החברתיות, עד כדי פגיעה של ממש בעסק. 

          רק בשנת 2017 לבדה, כ-50,000 (חמישים אלף!) בתי עסק דיווחו על חווית שיימינג נגדם. חלקם נותרו עם חובות וקושי לשקם את העסק ובמקרי קיצון,  בעלי עסקים דיווחו על שעברו משבר נפשי ואף התעוררו בליבם מחשבות אובדניות, בעקבות הפגיעה בשמם הטוב ובמשלח-ידם.

          דוגמה נוספת היא פרסום פרוטוקול משפט שהתקיים בדלתיים סגורות. כאשר דיון מתקיים בדלתיים פתוחות - הרי שתוכן המשפט חשוף לעיני כל. לעומת זאת, משפט הנערך בדלתיים סגורות - מטרתו למנוע פרסום של תוכן המשפט. פרסום כזה - של פרוטוקול דיון בדלתיים סגורות ושימוש פסול בו לצרכי מקח או נקם - עשוי להיחשב שיימינג ופגיעה קשה בפרטיות לפי חוק. זוהי עבירה חמורה שעלולה לגרור אחריה עונשים כבדים ואף לעונש מאסר.

          שיימינג ברשת - מומלץ לצרף הוכחות מוחשיות שאכן נגרם נזק בעקבות השיימינג (למשל: נזק נפשי עשוי להיות מעוגן בחוות דעת פסיכיאטרית)

          חוויתי שיימינג ברשתות החברתיות - מה עלי לעשות?

          חשוב להבחין כאן בין תחושה אישית לבין  קביעת עובדות. לא כל הבעת דעה, מילה בלתי נאותה או רגש שמבוטא במילים קשות - משמעם שיימינג לפי הדין (על אף חוסר הנעימות הגלום בדברים בעיני הנפגע). 

          כצעד ראשון, חשוב לתעד את הנאמר - באמצעות צילום הדפים בהם פורסמו המילים, הפוסטים והתגובות להם, לרבות כמות הלייקים והשיתופים ("שייר"), התמונות או הסרטונים.

          בנוסף, חשוב לציין את המילים המדויקות, על דרך ציטוטן, בגינן הנפגע מעוניין לתבוע כמו גם את הנסיבות וההקשר בעטיים פורסמו הדברים.

          כמו כן, מומלץ לצרף הוכחות מוחשיות שאכן נגרם נזק בעקבות השיימינג (למשל: נזק נפשי עשוי להיות מעוגן בחוות דעת פסיכיאטרית; נזק כלכלי - באמצעות דו"ח של רואה חשבון וכיוצ"ב). כמובן, תידרש הוכחת קשר סיבתי בין הפגיעה - לבין הנזק שנגרם. 

          לציין, כי בחוק קיים מנגנון מכוחו ניתן לתבוע אף בלא הוכחת נזק, עד לגובה של 50,000 ₪ בתוספת הפרשי מדד (נאמד כיום על כ-70,000 ₪) ובמקרים בהם ישנה כוונה לפגוע בזדון, לכפל פיצויים, בתוספת מדד (נאמד כיום על 140,000 ₪ בקירוב). 

          עם החומרים האלה, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום - שיבחן את תוכן הפרסום ואת ההקשר בו נעשה הפרסום. עורך הדין יבחן את סיכויי התביעה להתקבל; ההכרעה האם אכן מדובר בלשון הרע היא כמובן הכרעה של ביהמ"ש שידון בעניין. 

          יש לציין, כי נדרש לפחות אדם נוסף שהיה נוכח, שמע או קרא את לשון הרע (בהיעדר אדם נוסף - לא ניתן לתבוע את הצד השני) ובמקרים פליליים, הנעשים בכוונת זדון מוכחת, מספיק ששני אנשים בלבד, זולת הנפגע, ייחשפו לפרסום הפוגעני.

          אפשר ומומלץ להימנע ממצבים בהם תהיו חשופים לתביעות לשון הרע. אם בית המשפט יקבע כי פרסמתם לשון הרע - אתם עלולים לספוג קנסות כבדים

          כיצד מומלץ לנהוג ברשתות החברתיות?

          ללא קשר לשיימינג - חשוב לשמור על תרבות דיבור; חופש הביטוי איננו חופש הביזוי. 

          יש להפריד בין דיבור אמוציונלי, לבין דיבור רציונלי. יש להתאפק לפני שמחווים דעה או "לוקחים את החוק לידיים" - גם אם מדובר בנושא אקוטי, מכאיב או מרגיז. ככל שלא נאפשר לאמוציות להשתלט עלינו - כך נמנע ממצבי לשון הרע (גם אם אנו סבורים שהדברים נאמרים בתום לב).

          אנו עדים למצבים רבים ברשתות החברתיות - בהם נפגעים שמו של אדם, כבודו והמוניטין שלו. לעתים הפגיעה בלתי הפיכה. חשוב מאד לדעת את ההבדל בין דעה אישית לבין עובדות, הואיל ובעוד שהבעת דעה אישית תיחשב לרוב לגיטימית ומותרת, הרי שקביעת עובדה גורפת ומשמיצה שאיננה נתמכת בראיות מוצקות - עלולה במקרים רבים להיחשב לשון הרע.

          אפשר ומומלץ להימנע ממצבים בהם תהיו חשופים לתביעות לשון הרע. אם בית המשפט יקבע כי פרסמתם לשון הרע - אתם עלולים לספוג קנסות כבדים. 

          הדוגמה הבולטת ביותר בעת האחרונה היא המשפט שניהלו בני הזוג נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה, שפרסם מספר 'עובדות' שלא היו להן הוכחות - ובית המשפט גזר עליו קנס כספי גבוה.

          רכילות שמועברת הווטסאפ...

          לסיכום, סוף מעשה במחשבה תחילה. 

          זכרו שלמילים יש כוח, לא כל שכן בעידן שבו משתמשים במילים מדי יום כ"נשק" של ממש. מילה עלולה להשית אות קלון על אדם ולהשימו לבוז וללעג לעיני כל וברחבי הרשת.

          * משרד עו"ד לירן ינקוביץ מתמחה בלשון הרע ושיימינג ברשת ומלווה לקוחות בסקטור הפרטי והעסקי בתביעות הוצאת דיבה, הגשתן ו/או התמודדות משפטית עמן. 

          לקבלת יעוץ מעו"ד לירן ינקוביץ, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד ומגשר לירן ינקוביץ

          קבע פגישה עם
          עו"ד ומגשר לירן ינקוביץ

          מנהל משרד בוטיק פרטי, העוסק בקשת רחבה של נושאים משפטיים בתחום מסחרי- אזרחי. תחום התמחות מרכזי של המשרד עוסק בדיני...

          לפרופיל המלא