open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          הליך ליישוב סכסוך במשפחה: זהירות מהעוקץ

          החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה יוצר מנגנון המעודד בני זוג להתנהל בדרכי שלום במשבר גירושין. המטרה בהחלט ראויה - אבל יש בחוק חסרונות

          הליך ליישוב סכסוך במשפחה: זהירות מהעוקץ

          החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כולל פרוצדורה חדשה ואלטרנטיבית לפרידת בני זוג. למעשה, ההסדר "מאלץ" את בני הזוג להתחיל את הליך הפרידה כשפניהם לשלום; ההסדר שואף "לדחוף" כמה שיותר זוגות לגירושין בהסכמה ולהרחיק אותם ממלחמות התשה ממושכות, בערכאות המשפטיות. 

          החובה לפתוח הליך גירושין באמצעות בקשה ליישוב סכסוך שואפת לשרת מטרה ראויה ומבורכת. החוק השואף להגשים את המטרה עתיר יתרונות, אבל למנגנון כולו יש חסרונות, שכדאי להכיר בקיומם.

          החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כולל פרוצדורה חדשה ואלטרנטיבית לפרידת בני זוג. למעשה, ההסדר "מאלץ" את בני הזוג להתחיל את הליך הפרידה כשפניהם לשלום 

          יישוב סכסוך במשפחה - אז ועכשיו

          החוק ליישוב סכסוך במשפחה שינה את כללי המשחק, בכל הנוגע לגירושין בישראל: טרם החוק, בן/ת זוג שרצה/רצתה לפרק את החבילה נדרש/ה - לפתוח תיק ברבנות או להגיש תובענה. 

          תובענה, משמעה הגשת כתב טענות ארוך ומפורט וניהול אסטרטגיה מלחמתית, כבר בראשית הדרך. בדיוק את העניין הזה, שואף החוק למנוע - וקובע איסור על הגשת תובענה (לצד חובה לפתוח הליך גירושין רק בבקשה ליישוב סכסוך).

          בקשה ליישוב סכסוך אמורה להניע תהליך בריא, מהיר, יעיל וזול יותר - מהאלטרנטיבה הדיונית ששלטה בכיפה ערב החוק. ואכן, ישנם לא מעט תמריצים המשיגים את מטרת החוק הראויה. יחד עם זאת, "אליה וקוץ בה": להסדר הקיים יש גם חסרונות בדמות עוקץ, שמסתתר בין הוראות החוק ובין התקנות; הצדדים עלולים לרתום את העוקץ לטובתם ולעשות בו שימוש ככלי אסטרטגי, שדווקא יחריף ביניהם את המאבק. 

          החדשות הטובות הן שבני זוג שבאמת ובתמים רוצים לשתף פעולה יכולים בהחלט להסתייע ברוח הגבית שמעניק להם החוק.

          בקשה ליישוב סכסוך מוגשת על גבי טופס בקשה מובנה, והיא שונה לגמרי מתובענה. נדרש הרבה פחות זמן כדי להכין, להגיש ולנהל את ההליך בעקבות הבקשה ליישוב סכסוך

          אם כך, מהם היתרונות של בקשה ליישוב סכסוך?

          קודם כל, להסדר המכונה "בקשה ליישוב סכסוך" (אך נכון יותר לכנות אותו "הליך ליישוב סכסוך") יש מטרה ראויה. אין צורך להכביר מילים בעניין מחירו הכבד של מאבק גירושין משפטי, הנמשך שנים ארוכות וכולל התכתשויות הפוגעת בבני הזוג, בילדיהם ובבני משפחה נוספים. 

          בנוסף למטרה הראויה, בהשוואה לאלטרנטיבה הכוחנית, יישוב סכסוך מתהדר ביתרונות ראויים נוספים:

          חיסכון בזמן: בקשה ליישוב סכסוך מוגשת על גבי טופס בקשה מובנה, והיא שונה לגמרי מתובענה. נדרש הרבה פחות זמן כדי להכין, להגיש ולנהל את ההליך בעקבות הבקשה ליישוב סכסוך. כמו כן, הליך ליישוב סכסוך שמתנהל "לפי הספר" נמשך הרבה פחות זמן מתביעה משפטית, שעלולה להיגרר שנים ארוכות בערכאות משפטיות. 

          חיסכון בכסף: אמנם מומלץ, גם טרם הגשת בקשה ליישוב סכסוך, לקבל ייעוץ משפטי ולגבש אסטרטגיה המותאמת לנסיבות. עם זאת, מדובר בשכר טרחה נמוך משכר הטרחה המשולם לעורך דין המנהל מאבק גירושין ממושך. גם במקרים שבהם (אחרי הפגישות ביחידת הסיוע) בוחרים בני הזוג בהליך גישור ומסתייעים במהלכו בעורכי דין - שכר הטרחה נמוך יותר (הן של המגשר והן של באי הכוח). בנוסף, העלויות זולות יותר גם בזכות העובדה שהאגרה הנגבית עם הגשת הבקשה נמוכה משמעותית מהאגרה הנדרשת בעת הגשת תביעה. 

          חיסכון ב"משקעים": לא בכדי, בחר המחוקק להסדיר באמצעות חוק מנגנון שאמור לסייע לבני זוג להתגרש בשלום. הבחירה בפשרה ובשיתוף פעולה בין בני הזוג היא הבחירה הטובה ביותר לכל הדעות; בחירה זו מצמצמת באופן גורף וחד משמעי את המחירים שגובה פירוק התא המשפחתי, מכל המעורבים בדבר. 

          ההסדר הקיים כיום מעוצב כדי לשרת מטרה ברורה - עידוד בני הזוג להימנע ממאבק משפטי; ועידוד של בני הזוג להגיע להסכמה במהירות וביעילות

          באיזה אופן מצליח הליך יישוב סכסוך לתרום לגירושין בשלום?

          ההסדר הקיים כיום מעוצב כדי לשרת מטרה ברורה - עידוד בני הזוג להימנע ממאבק משפטי; ועידוד של בני הזוג להגיע להסכמה במהירות וביעילות. מטרה זו היא שעמדה בבסיס עיצוב ההסדר, על רבדיו השונים ועל שלל המאפיינים התורמים להגשמת המטרה. 

          כך, בין היתר:

          בקשה ולא תביעה: בקשה ליישוב סכסוך, מעצם טיבה - איננה תביעה משפטית. מדובר בפתיחת הליך פחות לוחמנית ופחות מפורטת; ולפיכך, פחות מתסיסה ומתריסה. התמצות, הצמצום, הגבלת המקום והסמנטיקה בהחלט עושים הבדל. 

          הפסקת אש: הליך ליישוב סכסוך מתחיל כשאחד מבני הזוג מגיש בקשה ליישוב סכסוך. למעשה, הבקשה מהווה התחלה של הליך גירושין. החוק מגדיר לוח זמנים וסדרי דין שמונעים הסלמה ומלחמה ומייתרים את הצורך להתגונן ולתקוף. הגשת הבקשה גוררת הקפאת הליכים: הצדדים אינם יכולים לפנות לבית משפט (אלא במקרים חריגים). כך, נוצרת מעין הפסקת אש שמאפשרת לצדדים להנמיך מעט את חומות ההגנה ולחשוב יותר בהיגיון.

          עזרה מקצועית: במקביל להקפאת ההליכים, נכנסים לתמונה גם אנשי מקצוע, שיכולים לסייע לבני הזוג לנהל משא ומתן, על אף סערת הרגשות. לאחר הגשתה, הבקשה מועברת ליחידת הסיוע, הכוללת מגוון אנשי מקצוע שמזמינים את הצדדים לפגישות מהו"ת (ארבע פגישות). במהלך פגישות מהו"ת, אנשי המקצוע בוחנים האם וכיצד ניתן לסייע לזוג להתגרש בשלום. העובדה שכבר בשלב הראשוני נכנסים לתמונה מומחים בעלי ידע, כלים ומיומנויות משפרת באופן משמעותי את היכולת של בני הזוג לבחור "נכון". 

          הליך ליישוב סכסוך - יש גם חסרונות

          לצד כל היתרונות האמורים לעיל, ההסדר הנוגע ליישוב סכסוך טומן בחובו גם חסרונות. בדומה לכל מנגנון חוקי, ההסדר הקיים שואף להיות מושלם ונעדר יתרונות - אולם הדבר לא מתאפשר במציאות. 

          בפועל, במציאות - במבחן הזמן - נחשפים גם חסרונות ההליך. חלקם זוהו מראש ואחרים צפו ועלו בבתי המשפט. המחוקק ניסה לנטרל מראש חלק מהחסרונות; ואחרים מקבלים מענה בבית משפט "תוך כדי תנועה" - במטרה להעלימם (או - לכל הפחות - להפחית מהשפעתם). 

          החיסרון המשמעותי העיקרי של ההליך, כפי שהוא מיושם כיום, טמון בפוטנציאל של ההליך להיות מגויס כאמצעי טקטי. כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך ליישוב סכסוך, קבע בג"ץ את "מבחן תום הלב", לפיו על הצד מגיש הבקשה מוטלת חובה לפעול בתום לב, ביושר ובהגינות

          האם הגיע הקץ למרוץ הסמכויות?

          החיסרון המשמעותי העיקרי של ההליך, כפי שהוא מיושם כיום, טמון בפוטנציאל של ההליך להיות מגויס כאמצעי טקטי. השאיפה הראשונית של המחוקק היתה להעלים את מרוץ הסמכויות. עם זאת, מרוץ הסמכויות הופיע מחדש "בדלת האחורית": הצד שמגיש את הבקשה קונה סמכות ומכריע את מרוץ הסמכויות, שהופך רלוונטי, אם הצדדים בוחרים במאבק. 

          כך, למשל: במצב בו אישה בוחרת במכוון להגיש בקשה ליישוב סכסוך, בידיעה שאין סיכוי כי יצליח - רק כדי להרוויח זמן ולהבטיח שתביעותיה יוכרעו בבית המשפט לענייני משפחה (ולא בבית הדין הרבני). 

          כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך ליישוב סכסוך, קבע בג"ץ את "מבחן תום הלב", לפיו על הצד מגיש הבקשה מוטלת חובה לפעול בתום לב, ביושר ובהגינות; המשמעות היא הגשת הבקשה מתוך רצון כן ואמיתי לחפש ולמצוא הסכמות. 

          לכן, אם הבעל יחשוד, כי האישה רתמה את ההליך כדי למשוך זמן ו"לחטוף" סמכות, התביעה תעבור לדיון בבית הדין הרבני. באמצעות הלכה זו, שואף בית המשפט למנוע מראש ניצול טקטי של ההליך, שעשוי לחזור לפתחה של המבקשת ולפגוע בה.

          הלב נשבר - הליכי גירושין

          לסיכום: הליך ליישוב סכסוך מתווה בפני זוגות את דרך המלך לגירושין בשלום. הליך ליישוב סכסוך הוא הליך עתיר יתרונות, שנועד לשרת מטרה ראויה. עם זאת, בשטח, ההליך עלול גם להירתם לרעה. בית המשפט ניסה לנטרל את העוקץ הטמון בהליך ולמנוע ניצול ההליך לרעה, באמצעות הלכה מרתיעה. עם זאת, בשורה התחתונה: יש (ועוד יהיו) בני זוג שהופכים את ההליך למעין נשק שגורר הסלמה. מודעות, ייעוץ משפטי צמוד והתנהלות זהירה - עשויים לסייע לבני הזוג לבחון האם מוטב להם לרתום את הכלי הזה לטובתם, כדי לסיים בהסכמה (או שמא עליהם להתגונן, לוותר על יתרונות ההליך - ולצאת למלחמה).

          לקבלת יעוץ מעו"ד אריה לרנר, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עורך דין אריה לרנר

          קבע פגישה עם
          עורך דין אריה לרנר

          עו"ד אריה לרנר, בעל תואר ראשון במשפטים, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג...

          לפרופיל המלא