open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          נבחרי ציבור בחדרי החקירות

          כיצד לנהוג בראשי רשויות מכהנים תחת ענני חקירות פליליות וכיצד יש לפרש את יסוד הקלון?

          פורסם בתאריך 17.04.2012 מרמה והפרת אמונים חקירה פלילית השעייה
          man silhouette


          ד"ר גיל עשת, עו"ד

          בכתבה שפורסמה לאחרונה ("הארץ", 15.4.12), תחת הכותרת "לא מצליחים להכריע", נטען כי בשורה של פרשיות בהן נחקרו ראשי רשויות מקומיות בפרשיות שחיתות והמשטרה המליצה להעמידם לדין, מתעכבת הכרעת הפרקליטות במשך תקופות ממושכות.

          כפי שפורסם, בעוד התביעה מעכבת החלטתה, ממשיכים נבחרי הציבור לכהן בתפקידם. חלקם אף עומד לבחירות ונבחר בשנית, תוך הבעת אמון, כי הפרשיות בעניינם תגווענה.

          מנגד, הפרקליטות טוענת כי היא מקצה בשנים האחרונות משאבים מיוחדים ללחימה בשחיתות השלטונית, כי תיקים בהם נחקרות עבירות של שחיתות בשלטון המקומי הם רחבי היקף ומעוררים שאלות סבוכות עובדתיות ומשפטיות וכי עומס העבודה הרב גורם להתארכות ההליכים.

          האם תיק החקירה של לחיאני יגנז בסופו של דבר?
          בין הבכירים בשלטון המקומי שהוזכרו, ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, שנעצר לעיני מצלמות בחודש דצמבר 2009 בחשד שהשתמש לכאורה במנגנון העירייה כדי להעשיר את קופתו האישית וקופת מקורביו.

          קרוב לשנתיים חלפו עד שבספטמבר האחרון העבירה המשטרה את המלצתה להעמידו לדין. ברם, מאז לא התקבלה כל החלטה בפרקליטות בעניינו, ואילו לחיאני עצמו מביע אמון, כי מדובר בחשדות שווא ובמשיכת זמן שבסיומה ייגנז תיק החקירה ולא יוביל לכדי הגשת כתב אישום.

          עיכוב בקבלת החלטת הפרקליטות בעניינו של רוכברגר
          נבחר ציבור נוסף שהוזכר הוא ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, שהמשטרה המליצה להעמידו לדין בחשד שחתם על חשבוניות פיקטיביות כבר לפני ארבע שנים וחצי, ולכך נוספה המלצה של המשטרה להעמידו בפרשיה נוספת, אך למרות הזמן שחלף לא התקבלה החלטה בפרקליטות בעניינו, ולאחרונה נבחר בשנית כראש העיר.

          עוד נטען, כי גם כאשר הפרקליטות אימצה את המלצת המשטרה והחליטה להעמיד לדין את החשוד, ההחלטה מתעכבת. כדוגמה הוזכר עניינו של ראש העיר רמת גן, צבי בר, שנחשד בלקיחת שוחד מיזמי נדל"ן, תיקו עומד בפרקליטות כבר שנתיים, והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה כי בכוונתה להעמידו לדין בכפוף לשימוע, אולם עד היום טרם הוגש כתב אישום שכזה.

          הגנה על נבחר הציבור מפני תלונת שווא על רקע יריבות פוליטית
          השאלה כיצד לנהוג בנבחרי ציבור הנחקרים בעבירות, ואשר עניינם טרם הוכרע בפסיקה סופית של בית המשפט - אינה פשוטה. יש בה כבכל סוגיה מורכבת פנים לכאן ולכאן.

          נבחר הציבור עומד לאמון הציבור וככזה יש להגן עליו מפני תלונות שווא שנועדו להטיל עליו מורא מלמלא את תפקידו. יש גם לקחת בחשבון שיריבויות פוליטיות עשויות להוליד לא פעם תלונות שווא, המוגשות מתוך מניעים זרים.

          במבט רחב יותר, במיוחד לגבי נבחר ציבור, קיים חשש מפני העברת ההכרעה לגבי כשירותו של מועמד מהזירה הציבורית-פוליטית לחדרי החקירה או לשיקול דעתה של התביעה, וכל זאת לפני הכרעתו של בית המשפט.
          טענות מסוג זה נשמעות לא פעם מצדם של נבחרי ציבור, בהם הבכירים ביותר, הרואים בחקירות משטרתיות מנוף וכלי בידי יריבים פוליטיים להדחתם מתפקידם.

          הדחת נבחר ציבור מכהן, בוודאי נבחר ציבור בכיר, יש לה משמעות החורגת מעניינו האישי של החשוד, ומחייבת בצדק התייחסות זהירה ומיוחדת.

          שיקולים מיוחדים המחייבים ריסון
          אמנם "כולם שווים בפני החוק", אך לגבי נבחרי ציבור, קיימים שיקולים מיוחדים המחייבים ריסון ובחינה. כך למשל, עצם החלטה על העמדה לדין, הנתונה לשיקול דעתה של התביעה בטרם התבררה שאלת האשמה במשפט, עלולה להביא להדחתו של נבחר הציבור מכהונתו.

          לו יזוכה נבחר הציבור שהודח או הושעה מתפקידו בסיום המשפט, הרי שהאינטרס הציבורי - רצונו של הציבור שבחר באותו נבחר ציבור לתפקידו - נמצא ניזוק ונפגע פגיעה קשה.
          מנגד, ברור כי קיים קושי כאשר נבחרי ציבור, ובמקומותינו לא מעטים, מופקדים על ניהול האינטרס הציבורי תחת חקירות פליליות והליכים משפטיים, אף אם עומדת להם חזקת החפות כל עוד לא הורשעו בדין על ידי ערכאה מוסמכת.

          העדפה להיאבק על החפות ולא לפרוש
          לעיתים, פרישה מתפקיד בעקבות חקירה, או יציאה לחופשה, מקדימה תרופה למכה ומונעת השעיה. אולם רבים מעדיפים, ולעיתים בצדק, להיאבק על הכיסא ולא לשדר מסר של ויתור שיש בו משום מראית עין של השלמה עם החשדות או הטענות, כאשר נבחר הציבור כופר בהן.

          הדילמה מתחדדת כאשר ההכרעה של התביעה בחקירות הנוגעות לנבחרי ציבור מתארכת במשך שנים ארוכות. האינטרס הציבורי מצדיק הכרעה מהירה ככל האפשר, אף בשים לב לאילוצים הכרוכים בפרשיות מסוג זה. כך גם זכאי נבחר הציבור לכך שלא ייאלץ להתנהל שנים ארוכות כאשר עננת חקירה פלילית מעל לראשו.

          השעייה בשל קיום חקירה - רק במקרים חריגים
          בתוך סבך האיזונים הללו, מקובל כי ככלל, עצם קיומה של חקירה אין בו כדי לחייב בהכרח את הדחתו או את השעייתו של נבחר הציבור, אלא במקרים חריגים. עם זאת, במידה שהחקירה מולידה כתב אישום, נבחר הציבור עלול להידרש להשעות עצמו מתפקידו.

          לגבי ראשי רשויות ברשויות המקומיות, חוק מיוחד בעניינם מנחה, כי קביעה של בית המשפט בגזר הדין כי בעבירה שבה הורשע ראש הרשות יש משום קלון, מחייבת את השעייתו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, כלומר עד הכרעה סופית של ערכאת ערעור (או אם לא הוגש ערעור, עד שפסק הדין הופך סופי).
          עוד קובע החוק, כי כהונתו של ראש רשות תפקע מיום שפסק הדין הקובע כי בעבירה יש משום קלון, נהיה סופי. השאלה אם יש או אין קלון בעבירה, מתגלגלת אפוא לפי החוק לפתחו של בית המשפט ולשיקול דעתו.

          הקלון מהו? מושג חמקמק
          על בית המשפט להידרש לשאלה מהו קלון המצדיק השעיה או הפקעת כהונתו של נבחר ציבור: מהו יסוד הקלון וכיצד לפרשו?

          הקלון הוא מוסרי-ערכי בעיקרו, אין לו הגדרה מפורשת בחוק, והוא מפורש כיסוד שיש בו ביזיון או חרפה מיוחדת הכרוכים בהרשעה. בתי המשפט עסקו לא מעט בנסיון להגדיר את מונח הקלון ולגבשו כדי להבחין בין התנהגות, גם אם פלילית, הנעדרת קלון לבין כזו שיש בה קלון. ככלל, עבירות שוחד ומרמה, נחשבות עבירות שקלון מוטבע בהן במהותן, אולם הפרשנות בכל מקרה תלויה בנסיבות.

          העבירה של הפרת אמונים, המתייחדת לעובדי או נבחרי ציבור, אינה כוללת בהכרח רכיב מרמה. עניינה לפי פסיקת בית המשפט העליון מצב בו מצוי נאמן הציבור בניגוד עניינים מהותי בין האינטרס הציבורי עליו הוא מופקד לבין אינטרסים זרים (כגון אינטרס אישי שלו). אולם, בפסיקה של בית המשפט העליון מהעת האחרונה פורשה אף עבירת הפרת האמונים ככוללת קלון.

          באותו מקרה נדון עניינו של נתן וולך, סגן ראש עריית תל-אביב לשעבר. וולך הודה והורשע בעבירות הפרת אמונים ומתן ידיעות כוזבות, בקשר לשלושה מכתבים שכתב לפני למעלה מעשור במסגרת תפקידו, לבקשתו של איש עסקים מקורב לו, ראובן גרוס המנוח, לצורך השגת אישור ביקור בישראל עבור אזרחית מולדבית אשר גרוס חפץ להזמינה לארץ.
          נטען, כי וולך חתם על אותם מכתבים שנוסחו על ידי המקורב, ביודעו שתוכנם כוזב. וולך נדון לענישה מקלה - מאסר על תנאי וריצוי עבודות לתועלת הציבור, ובית המשפט השלום קבע שאין במעשיו קלון. אולם, בערעור שהגישה המדינה, החמיר ביהמ"ש המחוזי, וקבע כי דבק במעשה קלון.
          בהחלטה של בית המשפט העליון, מפי השופט ג'ובראן, שניתנה לאחרונה באוקטובר 2011, אושרה קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר קיומו של קלון.
          בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש וולך, וקבע כי לאור מעשיו "שכללו ניצול מעמדו כעובד במשרה ציבורית בכירה לצורך השאת טובה לידידו על ידי הטעיית רשות מרשויות המדינה" אין מקום לביטול הקלון.

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם