להאריך או לא להאריך - זו לא השאלה

בעקבות דבריו של שר המשפטים בכנס עוה"ד באילת: בחינות ההסמכה צריכות לעבור שינוי מהותי

man silhouette


עו"ד שי קדמי

דבריו של שר המשפטים יעקב נאמן בכנס לשכת עורכי הדין באילת מיום 21.5.12 הכו גלים בעולם המשפט, כשהשר יצא חוצץ כנגד הניסיון להאריך את תקופת ההתמחות, דבר שראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, הבטיח לקדם במסגרת קמפיין הבחירות שלו.

כצפוי, הלשכה מיהרה להגיב והודיעה שתפעל "בכל כוחה" כדי שוועדת רוטקופף תכלול במסקנותיה המלצה להארכת משך תקופת ההתמחות (וזאת בהתעלם מהעובדה שבהגדרתה, כונסה הוועדה כדי להתייחס למתכונת בחינות ההסכמה ולא למשך תקופת ההתמחות, כך לפחות על פי הודעת דובר לשכת עורכי הדין מיום 9.5.12).
"כיפוף הידיים" בין שר המשפטים לראש לשכת עורכי הדין מהווה קרקע פורייה לעבודת יחצ"נים ולמלחמת טוקבקים ברשת, אולם המטרה אחת היא – הכשרה אמתית ויסודית של עורכי הדין שבדרך כדי לשמר את כבוד המקצוע ומניעת הצפתו הבלתי פוסקת של השוק באלפי עורכי דין מדי שנה.

הארכת ההתמחות – סנן איכותי או כלכלי?
טעם רב ניתן למצוא בטענתו של שר המשפטים, לפיה הארכת תקופת ההתמחות עלולה לייצר משבר תעסוקתי ללא מעט משפטנים (שהרי המשרות שיאוישו ע"י בוגרי שנת 2012 לא יתפנו אחר כבוד לבוגרי שנת 2013 בבוא העת). הדבר יוביל לכך שמי שהממון אינו בכיסו יעדיף שלא ללמוד תואר שטומן בחובו לפחות שנת אבטלה אחת מיד עם סיומו (כשבסופה צפויה לו משרת התמחות בשכר שעל פי רוב אינו מתגמל במיוחד), ובכך דכאנו אדם שידו אינה משגת  לרדוף אחר חלום הגלימה השחורה.

מנגד, וכך סוברים רבים – שנה היא פרק זמן קצר מאוד מכדי לנסות להפוך משפטן לעורך דין, והמצב המצוי בו עורכי דין צעירים שבקושי הספיקו להתנסות בתחום "מתגלחים" על זקנם של לקוחותיהם בפורמט של ניסוי ותהייה, הינו לא רצוי, בלשון המעטה.

כותב שורות אלו סבור שראוי למצוא פתרון ביניים, לפיו במהלך התואר יחויב כל סטודנט לעבור "טרום התמחות" של תשעה חודשים (נטו). בכדי שתהא אפקטיביות לדבר, יש לקבוע שטרום ההתמחות תבוצע למשך שלושה חודשים לפחות בכל פעם, בהיקף של חצי/שליש משרה, וכך יוכל הסטודנט לבצע טרום התמחות במספר משרדים ולהיחשף לרזים שונים של עולם המשפט, ולדעת איזה תחום מעניין בטרם יתחייב לשנת התמחות במשרד מסוים.
כך או אחרת, נדרש פיקוח איכותי והדוק על המתמחים והמאמנים כאחד, בכדי שתופעות כגון מתמחים שבפועל עוסקים בשליחויות/עבודות פקידות, או חלילה מתמחים שמשלמים למאמניהם עבור הזכות להתמחות אצלם, תעלמנה מן העולם.

בע"פ או בכתב - בחינות הלשכה ארכאיות ולא מייצגות
שינוי מתכונת בחינת ההסמכה (שבגינה כאמור כונסה ועדת רוטקופף), הינו צעד נדרש ויפה שעה אחת קודם.
אותן 100 שאלות "אמריקאיות" (הנוסח הקיים כיום) אינן מייצגות דבר פרט ליכולת שינון בסיסית, ולאחר שמכוני הלימוד לבחינות "פיצחו את השיטה", יכול כל אדם, גם מבלי ללמוד משפטים במשך שלוש וחצי שנים, להשתתף בקורס ולעבור את הבחינה. עד היום הלשכה התמודדה עם סיטואציה זו ע"י כתיבת שאלות מכשילות יתר על המידה, דבר שגרר ערעורים רבים ופסילת שאלות רטרואקטיבית (ובצדק). בסופו של יום אחוז העוברים בכל בחינה היה דומה, הגם שהציון הממוצע מבחינה לבחינה היה שונה.

וישאל השואל – האם באמת יש צורך בבדיקת היכולת של משפטן שהתמחה בקניין רוחני לשנן את המועדים להגשת כתב הגנה בתביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה? האם העובדה שמשפטן זוכר את סדרי הדין בהוצאה לפועל עד לרמת הפסיק והנקודה הופכת אותו לעורך דין יותר טוב?

אכן, הבחינה בכתב לא צריכה לעבור מתיחת פנים, כי אם פירוק והרכבה מחדש, כשעל הבחינה החדשה לבחון יכולת ניתוח והבנה משפטית של סיטואציות מורכבות, תוך מתן אפשרות בחירה בין מספר תחומים, בכדי לאפשר לנבחן להביא לידי ביטוי את כישוריו המשפטיים בסוגיה המשיקה ככל הניתן לתחום התמחותו.

נכון, הרבה יותר קשה לתת ציונים למבחנים שאינם אמריקאים, והפתח לערעורים רחב הרבה יותר, אולם אם רוצים לברור את המוץ מהתבן, אין אלא להקצות את המשאבים המתאימים ולהיות ערוכים לחבלי לידה לא פשוטים.

לאור השינוי המוצע לעיל, קביעתו של השר נאמן לפיה יש לבטל את הבחינה שבעל פה כיוון שהיא "איננה שוויונית" מאבדת מתוקפה (הרי לא אותו אדם יבדוק את כל הבחינות שבכתב, ומכאן שגם הן "אינן שוויוניות"). מן הראוי לנצל את הבחינה שבע"פ בכדי לאפשר לנבחנים, שאולי מתקשים להביא את כישוריהם לידי ביטוי בבחינה בכתב, להגן על הבחינה שכתבו או להראות כישורי  טיעון מרשימים בע"פ שיחפו על ביצועיהם בכתב.

לסיכום, הן משך וצורת ההתמחות, ובוודאי שבחינות ההסכמה צריכים לעבור שינוי מהותי בכדי להבטיח שרמת עורכי הדין הנכנסים לשוק תהיה ראויה, אולם כל שינוי בתחומים אלה, מבורך ככל שיהיה – אינו יותר מהחלפת פלסטר לקטוע רגל, כשהסוגיה האמתית היא הכמות הלא פרופורציונית של בתי הספר למשפטים בישראל, וזאת מבלי להיכנס לדיון בדבר מנגנוני סינון המועמדים והדרישות שהם מעמידים לפוקדים את כתליהם.

* גל-און קפל שמואלי - משרד עורכי דין

lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם