התנאי שחייב אב חילוני שלא להסיע את הילדים בשבת - בוטל

האם יש לחייב את האב כי בזמן שהותם של הילדים עמו ישמרו מצוות – לא ייסעו בשבת, לא יאכלו חמץ והבן יקפיד על חבישת כיפה? שאלה זו עמדה לדיון בפני בימ"ש לענייני משפחה בחיפה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משמורת ואבהות

השופטת אספרצה אלון קבעה בהחלטתה, במסגרת סכסוך משמורת על קטינים בין בני זוג- האם דתית והאב חילוני-, כי אין לחייב את האב להקפיד שהקטינים לא ייסעו בשבת כתנאי לשהייתם עמו, בהתאם לרצון האם, שכן משמעות הדבר היא שבכל זמן שהילדים אצלו, הוא לא ייסע בשבת ויש בכך פגיעה בזכויותיו ובזכותו לחופש מחשבה, מצפון ודת.

השופטת יצאה מנקודת הנחה כי הילדים גדלו על מורכבות דתית וכי יש להם חוסן רגשי להתמודד עם ההבדלים באורח החיים שבין שני ההורים. משכך, (ובטרם קבלת חוות-דעת) בוטל התנאי במסגרת ההסדר הקיים, אשר חייב את האב שלא להסיע את הילדים בשבת בעת הסדרי הראיה עמו.

האם והקטינים מתגוררים בירושלים. האם רופאה מומחית, בת למשפחה דתית ומקיימת מצוות; האב רופא מהצפון, בן למשפחה חילונית, מקיים אורח חיים חילוני, נוסע בשבת ומקפיד, לטענתו, על עונג שבת; הילדים לומדים במוסדות חינוך ממלכתיים דתיים מאז שובם ארצה. המחלוקת בין ההורים באשר לאורח החיים הדתי היתה מנת חלקם עוד בטרם פרץ המשבר הזוגי והוחרפה מאז הסכסוך.

גרימת סבל ובלבול לילדים?
בעניין הסדרי הראייה, האב ביקש להרחיב את הסדרי הראייה ואילו האם העלתה לא אחת את חששה כי האב לא יכבד את מצוות הדת ולא ימשיך את הקו החינוכי בו היא מחנכת את הילדים. לטענת האם, בהתנהגותו של האב הוא גורם לילדים סבל, בלבול, ותסכול. התנהלותו הפוגענית של האב – הורדת כיפה ונסיעה בשבת – פוגעת בהליכות ובאורח החיים הדתי של הילדים. האב לעומת זאת, טען כי הוא מכבד את השבת יותר מהאם, כי הוא קשוב לרצון הילדים וכי דרישת האם הינה כפייה דתית של ממש.

השופטת אלון ציינה בהחלטתה, כי השאלה האם יכול בית המשפט לחייב את האב להקפיד כי הילדים ישמרו, בעת שהייתם אצלו, שבת וכשרות היא שאלה מורכבת ורגישה. החלטה זו מקפלת בתוכה מקבילית של שיקולים כאשר אחדים מהם מצביעים לכיוון אחד ואחרים על כיוון אחר. ההחלטה בסוגיה זו נוגעת בילדים, עוסקת בטובתם, אך משפיעה גם על הוריהם ונוגעת בזכויות יסוד של הוריהם.

זהות דתית ברורה
עוד הוסיפה השופטת, כי ראוי שלקטינים תהיה זהות דתית ברורה ושאינה משתנה בין "זמן אב" לבין "זמן אם". ראוי היה כי האב יתגמש לטובת ילדיו. "לבוא לקראת" אינו כלפי בן הזוג לשעבר, אלא בעיקר כלפי כל אחד מהילדים. מצופה מההורים כי, בתבונה וברגישות, ימצאו את שביל הזהב התואם את עמדתם ומקל על ילדיהם. בהיעדר הסכמה, כל שנותר הוא להכריע בבחינת הרע במיעוטו.

השופטת הבהירה, כי עם כל הרצון לאפשר לילדים יציבות, ודאות ואורח חיים דומה מבחינה הלכתית בין בית האם לבין בית האב, ואין ספק כי זו טובתם האופטימלית, המהווה חלק מזכותם לחופש מחשבה, מצפון ודת (סעיף 14 לאמנה לזכויות הילד, קיים קושי להיעתר לבקשת האם כי תנאי לשהיית הילדים עם אביהם הוא התחייבותו כי הם לא יחללו שבת בעת שהותם עמו, שעה שהאב אינו שומר שבת.

חופש הדת והמצפון
השופטת אלון ציינה, כי הפסיקה הכירה בזכותו של הורה לחנך לדרכו כחלק מחופש הדת והמצפון, וכי החלטה המחייבת את האב לשמור שבת, משמעותה פגיעה בשוויון של בני הזוג החילונים, שכן היא תאפשר לבן זוג לחזור בתשובה ולשמור על אורח חייו בעת ביקורי הילדים, אך לא תאפשר את המסלול ההפוך. גם בני זוג נשואים מנהלים לעיתים אורח חיים שונה זה מזה והילדים סופגים את שני העולמות. זכות כל אחד מההורים היא לחופש בדת ו/או מדת, וכן זכות כל אחד מהם לשוויון. כן הוסיפה- " נתאר מצב הפוך, בו אב שומר מצוות, בעוד האם הינה חילונית והילדים התחנכו כל חייהם במסגרות חילוניות, כלום ניתן לחייב את האב לאפשר לילדים לחלל שבת על מנת למנוע מהם קונפליקט ובילבול? נראה כי התשובה היא ברורה. ".

עוד הוסיפה השופטת, כי הילדים למדו מאז ינקותם את המורכבות בעניין שמירת השבת ושמירת המצוות ואת השונות בתפישת הדת אצל כל אחד מההורים. האם תארה את התפישות השונות בעניין האמונה הדתית עוד במהלך הנישואין. היכרותם עם העולם החילוני אינה זרה להם. נראה כי הקטינים לא גדלו בעולם דתי נוקשה והם נפגשו עם אורח החיים החילוני לאורך חייהם. משפחת המוצא של האב היא משפחה חילונית, וגם אחיהם למחצה (בן האב) הינו חילוני. בחו"ל שהו הילדים במוסדות חילוניים. אמם נוסעת בשבת, במסגרת עבודתה ובהיתר הלכתי בשל פיקוח נפש. נסיעה בשבת, ככל הנראה, אינה מוחזקת בעיני הילדים כמעשה אסור בבחינת "ייהרג - בל יעבור". במאמר מוסגר ציינה השופטת, כי התרשמה שגם לאם עולם דתי שאינו עונה על ההגדרות האורתודוכסיות המחמירות.

התנאי בוטל
משכך, ובטרם חוו"ד , בוטל בשלב זה התנאי שחייב את האב בעת ביקורי הילדים שלא להסיעם בשבת . יחד עם זאת, ציינה השופטת, כי מצופה מהאב שיגלה אחריות הורית וימנע, ככל האפשר, מלחשוף את הקטינים לסיטואציות ומצבים בהם הם יאלצו לנהוג בניגוד למצפונם וחינוכם.

 (תמ"ש 4652-07-09 האב נ' האם)