open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          אחריות ערבים על חוב מזונות

          בית המשפט העליון צפוי להכריע בשאלה תקדימית מרתקת: האם האחריות של ערב תקפה גם לגבי חוב מזונות, שעליו, בדרך כלל, לא ניתן לקבל הפטר? התיק מעורר דילמות מוסריות ומשפטיות

          פורסם בתאריך 06.01.2019 הפטר פשיטת רגל חוב מזונות
          אחריות ערבים על חוב מזונות

          בימים אלה, מתנהל דיון בבית משפט העליון (ע"א 8096/17 סקוק נגד יצחקוב ואח') בנושא תקדימי, שעד כה טרם קיבל התייחסות בפסיקה. הדיון נוגע לשאלה: האם במסגרת הליך פשיטת רגל, ניתן להחיל את צו ההפטר גם על חוב שנגרם כתוצאה מחתימת ערבות לבעל חוב מזונות?  

          מקרה שקרה: האב טס לחו"ל - ומאז (ועד היום) לא שב. שלושת הערבים שחתמו לאב נשארו בארץ ונאלצו לשלם את חוב המזונות שלו, שמתחדש וגדל בכל חודש. הערבים לא שילמו את החוב, שממשיך לתפוח ועומד כיום על כ-850 אלף שקלים

          פשיטת רגל בשל חתימת ערבות

          כדי להבין את מורכבות המקרה ואת ההשלכות העתידיות שיהיו לפסיקה שתתקבל בבית המשפט העליון, חשוב להבין בקצרה את השתלשלות האירועים.

          לפני למעלה מעשור התגרשו התובעת (שמיוצגת ע"י משרד עו"ד גביזון) ובעלה, שלהם ילדים משותפים. כחלק מהסכם הגירושין, התחייב הבעל לשלם מזונות בהתאם לפסק הדין שקיבל, אך בפועל לא שילם במשך שנים. כתוצאה מכך, התנהל נגדו תיק בהוצל"פ, שכלל גם צו עיכוב יציאה מהארץ.

          בשנת 2007, הגיש האב בקשה לרשם ההוצל"פ לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, כדי שיוכל לצאת לחופשה קצרה בחו"ל. משרד עו"ד גביזון (בשם התובעת) התנגד לכך נחרצות, בטענה כי כוונתו האמיתית של האב היא לברוח מהארץ, כדי לא לשלם את חובו. לאחר דיונים רבים, התרצה הרשם והסכים לבטל את עיכוב היציאה מהארץ, בכפוף להפקדת ערובה חד פעמית ולהחתמת שלושה ערבים שיערבו לחובו. 

          למרבה הצער, החשש התאמת. האב טס לחו"ל - ומאז (ועד היום) לא שב. שלושת הערבים שחתמו לאב נשארו בארץ ונאלצו לשלם את חוב המזונות שלו, שמתחדש וגדל בכל חודש. הערבים לא שילמו את החוב, שממשיך לתפוח ועומד כיום על כ-850 אלף שקלים!

          כתוצאה מהערבות שעליה חתמה, נקלעה אחת מהערבות (הנתבעת) לחובות גדולים בהוצל"פ; ובעקבות החובות ניגשה להליך פשיטת רגל. בסיום ההליך, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש, תש"ם-1980), הגישה החייבת לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בקשה להפטר.

          השופט עמית כהן בחן את בקשת הנתבעת לקבלת הפטר והחליט להעניק לה הפטר על כל חובותיה, פרט לחוב המזונות שהוחזר להוצל"פ

          האם ניתן לקבל הפטר על חוב מזונות?

          השופט עמית כהן בחן את בקשת הנתבעת לקבלת הפטר והחליט להעניק לה הפטר על כל חובותיה, פרט לחוב המזונות שהוחזר להוצל"פ. זאת, בהתאם לסעיף 69א'(3) לפקודת פשיטת הרגל שקובע כי: "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל חוץ מחבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות".

          בתגובה להחלטה, הגישה החייבת לביהמ"ש בקשה נוספת לפטור אותה גם מחוב המזונות, בטענה שעל פי סעיף 69א'(3) לפקודה, לא ניתן לפטור אדם "מחבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות

          דיון על חודה של מילה

          בתגובה להחלטה, הגישה החייבת לביהמ"ש בקשה נוספת לפטור אותה גם מחוב המזונות, בטענה שעל פי סעיף 69א'(3) לפקודה, לא ניתן לפטור אדם "מחבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות"; והרי פסק הדין המקורי לא ניתן לחובתה, אלא לחובת האב (החייב הראשי). 

          השופט עמית קיבל את טענת עו"ד גביזון שהמילה "לחובתו" חלה עליה כערבה ודחה את בקשתה. השופט נימק את החלטתו בכך שערב, בעצם מהותו, נכנס בנעלי חייב על כל המשתמע מכך, לרבות פסקי דין שניתנו כנגדו. הדבר נחשב כאילו פסק הדין ניתן לחובת הערב עצמו. ומכאן, שחוב המזונות הרי הוא כחוב שלה. ועל חוב זה, כאמור, לא ניתן לתת לה הפטר.

          לאחר שנדחתה בקשתה לקבל הפטר גם על חוב המזונות, החליטה הנתבעת להגיש ערעור לביהמ"ש העליון שבו חזרה על מרבית הטענות והמשיכה לטעון שמכיוון שפסק הדין המקורי בעניין המזונות לא נפסק לחובתה, סעיף ההחרגה אינו חל עליה. מבחינתה, מדובר בחוב רגיל ולא בחוב מזונות גרידא. לכן, לטענתה, היא זכאית לקבל הפטר גם עליו. 

          בית המשפט העליון להכריע, האם ניתן (או לא ניתן) לתת לערבה הפטר מחוב מזונות

          הדיון העקרוני של בית המשפט העליון

          מדובר במקרה ראשון מסוגו בארץ, שבו נדרש בית המשפט העליון להכריע, האם ניתן (או לא ניתן) לתת לערבה הפטר מחוב מזונות. 

          מכיוון שהשאלה עוסקת בגביית חוב מזונות, שבשונה מהליכי גביה אחרים, שבהם צריך להשאיר לחייב סכום מחיה מינימלי, אינו מוגן כלל (אין הגנה אפילו על עיקול מלא של השכר) - הרי שלהחלטת ביהמ"ש יהיו השפעות משמעותיות ומרחיקות לכת, כפי שעולה מהטענות העיקריות של הצדדים.

          המערערת, שאליה הצטרף גם בא כוחו של הכונס הרשמי, טענה בכל תוקף שיש לתת הפטר לערבה גם על חוב המזונות, שכן לטענתם הקשר המוסרי שעומד בבסיס לשון החוק הוא אישי במהותו - ואינו מחלחל למטה אל הערב

          טענות המערערת

          המערערת, שאליה הצטרף גם בא כוחו של הכונס הרשמי, טענה בכל תוקף שיש לתת הפטר לערבה גם על חוב המזונות, שכן לטענתם הקשר המוסרי שעומד בבסיס לשון החוק הוא אישי במהותו - ואינו מחלחל למטה אל הערב. מכיוון שלערבה אין קשר מוסרי לחוב (בשונה מהקשר המוסרי של החייב עצמו - האב), הרי שההחרגה אינה תקפה לגביה. 

          לטענת עו"ד גביזון, פסיקה כזו עלולה לעודד אבות "שלא אכפת להם" לברוח לחו"ל ולהשאיר אחריהם ילדים רעבים, שלא יקבלו מזונות; ובנוסף, ערבים שלא אכפת להם לעבור הליך פשיטת רגל

          טענות המשיבים 

          לטענת עו"ד גביזון, קבלת הערעור עלולה חלילה להוות צוהר לרכבת אווירית של אבות גרושים, שאינם מעוניינים לשלם מזונות, ויברחו לחו"ל תוך שהם מעמידים במקומם "אנשי קש", שכעבור מספר שנים יפנו להליך פשיטת רגל בידיעה (על בסיס הפסיקה התקדימית הזו) כי החוב יימחק. 

          לטענת עו"ד גביזון, פסיקה כזו עלולה לעודד אבות "שלא אכפת להם" לברוח לחו"ל ולהשאיר אחריהם ילדים רעבים, שלא יקבלו מזונות; ובנוסף, ערבים שלא אכפת להם לעבור הליך פשיטת רגל.  

          בנוסף, עו"ד גביזון העלה אפשרות להשלכה נוספת, חמורה לא פחות, שעלולה לקרות כתוצאה מקבלת הערעור: חשש מהישנות מצב דומה עלול לגרום לכך שלא תאושר יציאה מהארץ של אבות גרושים לחו"ל- בכלל, מה שיהווה פגיעה קשה באבות הגרושים ובהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

          בנוגע לאפשרות לתשלום חוב המזונות על ידי הביטוח הלאומי, לפי הנוהל שקיים כיום, שקובע כי במקרים שבהם אב אינו משלם מזונות, הביטוח הלאומי (בקריטריונים מסוימים), ישלם במקומו (עד סכום מסוים) ויגבה מהחייב - טען משרד עו"ד גביזון כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לפתוח תיק חוב לערב, אם ייקבע שלא מדובר בחוב מזונות אלא בחוב רגיל. בנוסף, היות שהאב ברח מהארץ, הרי שתשלום המזונות ע"י הביטוח הלאומי יזיק משמעותית לקופת המדינה. אין לאפשר לדבר כזה לקרות.

          נוסח החוק החדש קובע כי ההפטר לא יחול על חובות עבר כמו "חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין"

          האם יש משמעות לנוסח החוק החדש?

          ב-1.1.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח-2018), שנועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל שקיימת כיום. 

          לעניין זה, בסעיף 175א'(3) לחוק, המתייחס לחוב המזונות כחלק מהחובות שאינם בני הפטר, הושמטה המילה "לחובתו". הנוסח החדש קובע כי ההפטר לא יחול על חובות עבר כמו "חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין". כלומר: אם הושמטה המילה "לחובתו" - אין תוקף לטענת ההגנה העיקרית, שעליה מתבססת מהות הערעור!

          המשמעות היא שביהמ"ש יידרש להחליט גם איזה משקל לתת לנוסח החוק החדש, שטרם נכנס לתוקפו, אך משנה את התמונה כולה.

          קביעת בית המשפט

          לסיכום: מדובר במקרה תקדימי בעל מורכבות מוסרית וציבורית. זהו מקרה בעל השלכות רחבות. אין ספק שבפני ביהמ"ש עומדת משימה לא פשוטה כלל ועיקר, שתוצאותיה עלולות להיות בעלות השלכות עתידיות מרחיקות לכת.

          * עו"ד יוסף גביזון הוא סגן יו"ר ועדת חדלות פירעון של לשכת עורכי הדין, מחוז מרכז; עוסק בדיני חדלות פירעון (פשיטת רגל והוצאה לפועל) ודיני משפחה.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

          לקבלת יעוץ מעו"ד יוסף גביזון, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד גביזון משה

          קבע פגישה עם
          עו"ד גביזון משה

          גביזון משה עו"ד ונוטריון עומד בראש משרד בוטיק שהקים, מאז שנת 1984, שכיום נחשב לאחד המובילים באזור רמלה והסביבה. במשרד...

          לפרופיל המלא