open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          איתור תובעים בייצוגית: הסבלנות משתלמת

          כ-2000 עובדים הוכרו כזכאים לפיצויים במסגרת תביעה ייצוגית בדיני עבודה נגד תחנת הדלק "טן". בפועל, נדרשה עתירה לבג"ץ כדי לאפשר איתור מאות עובדים מהרשימה

          פורסם בתאריך  הסכם פשרה הגשת תביעה ייצוגית עתירה לבג"ץ
          איתור תובעים בייצוגית: הסבלנות משתלמת

          תביעות ייצוגיות בדיני עבודה מאחדות בין שני תחומי משפט חשובים, שנועדו להגן על הפרט. במקרים אלה, איתור התובעים חברי הקבוצה הופך להיות עניין חיוני. התיק המשפטי שנסקור במאמר זה מדגים כיצד איתור חברי הקבוצה בתובענה ייצוגית הוא כלל צדק חיוני, שבהיעדרו הכלי של תובענות ייצוגיות מאבד מערכו. 

          מקרה שקרה: ההפרה המרכזית היתה אי מתן שעות מנוחה מספקות (ע"י חברת הדלק "טן"), בין יום עבודה למשנהו, בניגוד לחוק הקובע הפסקה הנמשכת 8 שעות מינימום בין ימי עבודה

          הפרה של דיני עבודה: בסיס לתביעה

          מקרה שהיה כך היה: עובד תחנת הדלק "טן" הגיש תביעה נגד מעסיקתו, בגין הפרות שונות של זכויות עובדים. יחד עם התביעה, הוא הגיש בקשה לאישור התביעה כייצוגית, מאחר שההפרות לא נגעו רק לו באופן אישי, אלא היוו דפוס העסקה של המעסיק. 

          ההפרה המרכזית היתה אי מתן שעות מנוחה מספקות, בין יום עבודה למשנהו, בניגוד לחוק הקובע הפסקה הנמשכת 8 שעות מינימום בין ימי עבודה. כמו כן, התביעה הוגשה בגין הפרות נוספות של המעסיק: אי חישוב משכורת בשיעור 150% בשישי-שבת; העסקה מעל 4 שעות נוספות ביום; ועוד הפרות של דיני העבודה. 

          במקרים רבים, כשמדובר בתובענות ייצוגיות - וכך גם במקרה של תחנת הדלק "טן" - מושגת פשרה. עם זאת, בתובענות ייצוגיות, הפשרה אינה פשרה "רגילה", שבית המשפט מוכרח לאשר

          פשרה בתובענות ייצוגיות בדיני עבודה - מקרה מיוחד

          במקרים רבים, כשמדובר בתובענות ייצוגיות - וכך גם במקרה של תחנת הדלק "טן" - מושגת פשרה. עם זאת, בתובענות ייצוגיות, הפשרה אינה פשרה "רגילה", שבית המשפט מוכרח לאשר. 
          משום שהפשרה משפיעה על כלל חברי הקבוצה, לאחר שנחתם הסכם פשרה, אף אחד מהם אינו יכול לתבוע יותר באותה עילה, עליה התפשרו הנתבע והתובע המייצג. לכן, פשרה כזו, מחייבת את אישור בית המשפט או בית הדין; לאחר שקיבל תגובת היועץ המשפטי לממשלה. 

          יש לפרסם את הבקשה להסכם הפשרה, כדי שכל העובדים יהיו מודעים לבקשה ולזכויותיהם. במקרה של "טן", בית הדין אישר לפרסם את הפשרה ושלח אותה ליועץ המשפטי. ההסכם אושר.

          במקרה שלפנינו, מתוך 7 העילות שנתבקשו בתובענה הייצוגית בדיני עבודה, התובע והנתבעת הגיעו להסכמה בנוגע לפיצוי על 5 עילות מתוכן 

          הפשרה בעניין "טן"

          במקרה שלפנינו, מתוך 7 העילות שנתבקשו בתובענה הייצוגית בדיני עבודה: מנוחה בין משמרות, תשלום שכר מלא על חלקי שעות עבודה, מתן הפסקה מספקת בין למשמרת יום עבודה למשנהו, תשלום 150% במשמרות סוף שבוע, הפרשה לפנסיה, עבודה של לא יותר מ-12 שעות נוספות בשבוע ותשלום כל הרכיבים המנדטוריים בתלוש השכר - התובע והנתבעת הגיעו להסכמה בנוגע לפיצוי על 5 עילות מתוכן. 

          במסגרת ההסכם, הצדדים הגיעו להסכמות בנוגע לאופן הפיצוי על רכיבים שונים וקבעו כי הפיצוי יינתן לעובדים באמצעות צ'ק, שיישלח לכתובת הרשומה האחרונה של העובד אצל המעסיק. יש לציין כי הפשרה חלה על עובדים שעבדו אצל המעסיק ועזבו כבר לפני שנים.
          במסגרת הפשרה, נקבע כי ימונה חשב לחישוב הפיצויים, וכל עובד יקבל תלוש פיצויים בהתאם לזכויותיו. הסדר הפשרה אושר כפסק דין. לאחר עבודת החשב, נמצא כי גודל הקבוצה 1,936 עובדים, הזכאים יחדיו ל-2.2 מיליון שקלים.

          במקרים רבים בתובענות ייצוגיות, קיים פער בין הסכום שמשולם בפועל על ידי הצד הנתבע, לבין הסכום שנפסק בהסכם הפשרה או על ידי בית המשפט. פעמים רבות, מה שמסביר את הפער הזה הוא המכשול באיתור קבוצת התובעים

          פער בין סכום הפשרה לבין הסכום ששולם בפועל

          במקרים רבים בתובענות ייצוגיות, קיים פער בין הסכום שמשולם בפועל על ידי הצד הנתבע, לבין הסכום שנפסק בהסכם הפשרה או על ידי בית המשפט. פעמים רבות, מה שמסביר את הפער הזה הוא המכשול באיתור קבוצת התובעים. 
          במקרה של "טן", מספר חודשים לאחר הסדר הפשרה, הציגה המשיבה דו"ח, לפיו שילמה כחצי מיליון שקלים. מדובר בפער עצום, יחסית ל-2.2 מיליון שקלים (כפי שנקבע בהסכם). 

          לאחר בירור, הסתבר שהפער נבע מכך שהרבה עובדים לא פדו את הצ'ק שלהם, ככל הנראה מאחר שהצ'ק לא הגיע אליהם. 

          יש לציין, כי התביעה הוגשה בשנת 2011 ורק ארבע שנים לאחר מכן, המשיבה שלחה את הצ'קים. התביעה שהוגשה היתה עבור שנים קודמות, החל משנת 2004 (לפי חוק ההתיישנות - שבע שנים אחורה).

          בית הדין הארצי לא קיבל את טענת עורך הדין לגבי איתור קבוצת הנתבעים. בעקבות זאת, פנה עוה"ד לבג"ץ, בטענה כי מטעמי צדק יש לאשר לו לפתוח את הסכם הפשרה ולאתר את קבוצת הנתבעים

          פתיחת הסכם פשרה מטעמי צדק

          לאחר שהסכום ששולם היה בלתי מספק, פנה עורך הדין המייצג את התובע לבית הדין הארצי. עורך הדין ביקש שייקבע שלא ראוי הפרש כה משמעותי בין סכום הפשרה לבין הסכום ששולם בפועל על ידי הנתבעת - וכי יש לחלק את שאר הכסף. עורך הדין ביקש כי הכסף יחולק בין העובדים האחרים שפדו את הצ'ק, או לחילופין, שהסכום שעל החברה עדיין לשלם, יועבר כתרומה לארגון כזה או אחר. לחילופין, עורך הדין ביקש שבית המשפט יאשר לו לחפש את העובדים. 

          בית הדין הארצי דחה את הבקשה. בית הדין הארצי לא קיבל את טענת עורך הדין לגבי איתור קבוצת הנתבעים. בעקבות זאת, פנה עוה"ד לבג"ץ, בטענה כי מטעמי צדק יש לאשר לו לפתוח את הסכם הפשרה ולאתר את קבוצת הנתבעים. 

          בג"ץ אישר מנגנון שקבע, כי עורך הדין יכול לנסות להמשיך לאתר את העובדים של תחנת הדלק וכי "טן" תצטרך להוציא צ'קים חדשים ולשלם לעובדים שיאתר עורך הדין

          איתור קבוצת תובעים - עניין חיוני מטעמי צדק

          בבג"ץ 5075/16 עו"ד צבי ברק נגד בית הדין הארצי לעבודה ו"טן" חברה לדלק, קבע בית המשפט, כי איתור העובדים הוא נושא שנמצא בלב התובענות הייצוגיות. עורך הדין צריך להשיג את הסעד המגיע לעובדים. אין זה צודק שלא יאפשרו לו לעשות זאת, אם הוא מוכן להשקיע את המשאבים והזמן הנדרשים. 

          בג"ץ אישר מנגנון שקבע, כי עורך הדין יכול לנסות להמשיך לאתר את העובדים של תחנת הדלק וכי "טן" תצטרך להוציא צ'קים חדשים ולשלם לעובדים שיאתר עורך הדין.

          כדי לאתר את חברי הקבוצה בתובענה ייצוגית, יש להשיג את שמות כל חברי הקבוצה. במקרה זה, עורך הדין ביקש מ"טן" את שמות כל העובדים שלא פדו את הצ'קים. לאחר ש"טן" סירבה, היה צורך לפנות לבג"ץ, כדי שיורה לחברה לתת את המסמכים הרלוונטיים

          כיצד ניתן לאתר את חברי הקבוצה?

          כדי לאתר את חברי הקבוצה בתובענה ייצוגית, יש להשיג את שמות כל חברי הקבוצה. במקרה זה, עורך הדין ביקש מ"טן" את שמות כל העובדים שלא פדו את הצ'קים. לאחר ש"טן" סירבה, היה צורך לפנות לבג"ץ, כדי שיורה לחברה לתת את המסמכים הרלוונטיים. 
          לאחר מכן, עם השמות המעודכנים, ניתן לגשת למשרד הפנים, כדי לקבל כתובות מעודכנות. יש לציין כי עלות ההליך אלפי שקלים. במקרה של "טן", עורך הדין קיבל ממשרד הפנים כתובות מעודכנות של כ-700 עובדים והעביר את רשימת הכתובות המעודכנות ל"טן", ששלחה צ'קים חדשים לכל חברי הקבוצה. 

          לאחר שיותר ממחצית העובדים הנותרים לא פדו את הצ'קים, פנה עורך הדין לבג"ץ, כדי לקבל אישור להעסיק חברת איתור, שתצליח למצוא את העובדים הנותרים. בג"ץ אישר גם פעולת חברת האיתור, על חשבון עורך הדין, אולם נקבע כי "טן" תחזיר את הכסף לאחר האיתור, מתוך הסכומים שנקבע בהסכם הפשרה כי עליה לשלם לעובדים.

          בסופו של דבר, הליך האיתור נמשך מספר שנים. לאחר סיום הליך האיתור, נותרו כ-150 עובדים שלא קיבלו את הצ'קים.  

          הכרעת בית המשפט

          לסיכום: בג"ץ 5075/16 קבע, כי איתור חברי קבוצת התובעים מהווה עניין מרכזי וחשוב, בתחום התובענות הייצוגיות. מנגנון התובענות הייצוגיות מנסה להשיג צדק, התלוי למעשה באופן מוחלט בכך שמספר מקסימלי של תובעים מתוך חברי קבוצת התובעים יקבל בפועל פיצויים מהנתבע. לכן, יש לעשות את מירב המאמצים כדי לממש את העיקרון המצוי בלב מנגנון התובענות הייצוגיות. ניתן לעשות שימוש במנגנוני איתור שונים. כפי שניתן לראות, בג"ץ ניאות להיענות לבקשות בנושא. 

           

          * עו"ד צבי ברק עוסק בתובענות ייצוגיות בדיני עבודה.

          * המחבר ייצג את קבוצת התובעים בהליכים המתוארים במאמר זה.

          ליצירת קשר עם משרד עורכי דין צבי ברק
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          משרד עורכי דין צבי ברק

          קבע פגישה עם
          משרד עורכי דין צבי ברק

          עו"ד ברק, מייסד המשרד וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל, סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר ראשון במשפטים. לאחר מכן התמחה במחלקה...

          לפרופיל המלא