המסחר היום יומי מחייב יבואנים ובעלי עסקים סיטונאיים ליצור מערך גביית תשלומים עבור הסחורה והמוצרים שסיפקו, באופן שיגן על העסק שלהם מהפסד בשל אי תשלום או איחור בתשלום. בכתבה זו נציג מספר צעדים פשוטים שיאפשרו לכם להגן על עצמכם מהפסדים כאלו.
כאשר התמורה אינה נפרעת במזומן או בכרטיס אשראי, הסיטונאי חשוף לסיכון גדול יותר שהתשלום עבור הסחורה לא ייפרע, או שלא ייפרע בזמן
מדוע עסק סיטונאי מצוי בסיכון כזה להפסד?
במהלך הרגיל של עסקים סיטונאיים רבים, הסחורה מסופקת כנגד תשלום עתידי - מה שידוע כ"שוטף פלוס שלושים", "שוטף פלוס שישים" וכדומה. מועד התשלום העתידי אמנם נקבע בהסכם שנחתם בין בעל העסק הסיטונאי או היבואן לבין החנויות או המשווקים שלו, אך כאשר התמורה אינה נפרעת במזומן או בכרטיס אשראי, הסיטונאי חשוף לסיכון גדול יותר שהתשלום עבור הסחורה לא ייפרע, או שלא ייפרע בזמן, למרות ההסכם.
כדי להקטין את הסיכון להפסד, מומלץ לנקוט מספר כללי זהירות, ובראשם: בירור מצבם הכלכלי והמשפטי של לקוחות חדשים לפני אספקת הסחורה
כיצד ניתן להקטין את הסיכון להפסד עקב אי תשלום?
כדי להקטין את הסיכון להפסד, מומלץ לנקוט מספר כללי זהירות, ובראשם: בירור מצבם הכלכלי והמשפטי של לקוחות חדשים לפני אספקת הסחורה, והחתמת לקוחות, חדשים וקיימים, על ערבות אישית או שטר חוב אישי כנגד הזמנת הסחורה ואספקתה.
לפני חתימת הסכם או אספקת סחורה ללקוחות חדשים, ערכו בירור מקיף לגבי מצבם הכלכלי והמשפטי. את המידע יאספו עבורכם חברות מידע, המתמחות בתחום ושהמידע שלהן מהימן ומעודכן
איך מבררים את מצבם המשפטי והכלכלי של לקוחות חדשים?
לפני חתימת הסכם או אספקת סחורה ללקוחות חדשים, ערכו בירור מקיף לגבי מצבם הכלכלי והמשפטי. את המידע יאספו עבורכם חברות מידע, המתמחות בתחום ושהמידע שלהן מהימן ומעודכן. עלות השירות שלהן היא זניחה ביחס להפסדים שייגרמו לכם בשל לקוח שאינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו.
מידע חשוב נוסף על מצבו הכלכלי והמשפטי של לקוח חדש, מידע הניתן ללא תשלום, תוכלו למצוא באתרי האינטרנט של הכונס הרשמי ושל בנק ישראל. האתר של הכונס הרשמי כולל מידע לגבי הליכי פשיטת רגל או פירוק שננקטו כלפי עסקים שונים, הפועלים כעוסק מורשה או במסגרת חברה. למשל, ניתן לבדוק באתר האם מי ממנהלי החברה היה מצוי בעבר בהליך פשיטת רגל. באתר של בנק ישראל ניתן לברר האם על הלקוח חלות הגבלות בגין מסירת המחאות ללא כיסוי.
זכרו - בירור מצבו הכלכלי ומשפטי של הלקוח, גם אם הוא כרוך בעלות שכירת שירותיה של חברת מידע, יקטין משמעותית את הסיכון שהלקוח לא יעמוד בתשלומים עבור סחורה שתסופק לו ויגרום לכם בשל כך להפסדים ניכרים.
דוגמה לכך היא חברה שפנה אליה לקוח חדש. אותו לקוח ביצע בתחילה מספר הזמנות בהיקף מצומצם. מאחר שהיה מדובר בסכומים נמוכים יחסית, החברה לא בדקה את מצבו הפיננסי. לאחר תקופה קצרה, ביצע הלקוח הזמנה גדולה, אך הפעם התשלום בגינה לא נפרע בשל מצבו הכלכלי הרעוע. בהעדר בטחונות, החברה לא הצליחה לגבות את החוב ולמעשה ניצבה בפני שוקת שבורה. מקרים כאלה מתרחשים חדשות לבקרים. כשהחברה הגיעה אל הח"מ לייעוץ משפטי, התברר גם כי הסוכן של החברה לא החתים את הלקוח החדש על ערבות אישית, בניגוד לנהלים הקבועים.
כדי להבטיח את הפירעון העתידי תמורת סחורה שסופקה, מומלץ כבר עם תחילת ההתקשרות עם לקוח חדש, אך גם במקרים שבהם מתעוררים קשיי גבייה עם לקוחות קיימים, להחתים את מזמין הסחורה על ערבות אישית או על שטר חוב
במה תעזור החתמת הלקוח על ערבות אישית במקרה של אי תשלום?
כדי להבטיח את הפירעון העתידי תמורת סחורה שסופקה, מומלץ כבר עם תחילת ההתקשרות עם לקוח חדש, אך גם במקרים שבהם מתעוררים קשיי גבייה עם לקוחות קיימים, להחתים את מזמין הסחורה על ערבות אישית או על שטר חוב.
במקרה של קשיי גבייה, מסמכים אלה יהפכו את גביית החוב באמצעות הליכים משפטיים לקלה, פשוטה ומהירה יותר יחסית. במיוחד כאשר החתום הוא הבעלים של חברה בע"מ. בעל חברה שחתם באופן אישי על שטר חוב או ערבות אישית ונקלע לקשיים, יעדיף לשלם קודם כל לנושים שיכולים להטיל עליו אחריות אישית לחובות. באותו זמן, הוא יבחר להימנע מתשלום או ידחה תשלום חוב לנושים שאינם מחזיקים בבטוחות אישיות כאלה.
דוגמה טובה לכך היא של חברה ותיקה, שנקלעה לקשיים כלכליים ובעליה פנה לנושים לגיבוש הצעת פשרה להסדרת החובות. אחד מהנושים היה חברה אחרת, שיוצגה על ידי משרד הח"מ. הנושה החזיקה בערבות אישית של הבעלים של החברה הראשונה, ולכן בהצעת ההסדר, קיבלה סכום גבוה יותר משמעותית מנושים רגילים שלא החזיקו בבטוחה כלשהי. באותו מקרה נפרע מרבית חובו לחברה השנייה.
כאשר אתם מספקים הזמנות של סחורה בסכומים גבוהים במיוחד, מומלץ לא להסתפק בערבות אישית ולדרוש מהמזמין ערבות בנקאית או שיק בנקאי לביטחון
האם ישנן בטוחות כספיות אחרות?
בוודאי! כאשר אתם מספקים הזמנות של סחורה בסכומים גבוהים במיוחד, מומלץ לא להסתפק בערבות אישית ולדרוש מהמזמין ערבות בנקאית או שיק בנקאי לביטחון. אלה ישמשו כערובה לפירעון התשלום העתידי ויבטיחו כי בכל מקרה יהיה סכום שיוקצה לפירעון חלק מההזמנות או כולן, אם תתקלו בקשיי גבייה. יתרה מכך, שוק הביטוח אף מציע ביטוח אשראי, שבתנאים מסוימים יעניק לכם כיסוי למרבית ההפסד על תשלום עתידי שלא נפרע.
יחד עם זאת, ביטוח האשראי מתאים יותר לחברות בינוניות וגדולות, שיש להן מחזורי רווח גדולים, ופחות לחברות ולעסקים קטנים.
האם דרישות כאלה לא ירתיעו לקוחות פוטנציאליים?
נכון אמנם כי נקיטת צעדים מחמירים כאלו מראש מול לקוחות או ספקים, חדשים וקיימים, עשויה לסכל עסקאות ולגרום ללקוחות לפנות לעסקים מתחרים. ואולם מנגד, צעדים כאלו יכולים למנוע הפסדים גדולים בשל אי תשלום עבור סחורה שסופקה, ואף להגדיל את הסיכויים שבמידה שייווצרו קשיי גבייה, ניתן יהיה לגבות את הכספים באמצעות הליכים משפטיים.
לסיכום, בתכנון מערך גביית התשלומים המגיעים לכם עבור אספקת סחורה מומלץ ליצור מערך הגנה שיבטיח את הקטנת הסיכון שהתשלומים לא ייפרעו, מחד, ואת יכולתכם לגבות חובות שנוצרו באמצעים משפטיים, מאידך.
* עו"ד עוז רדיע ושות', מתמחים בתחום האזרחי-מסחרי
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי
