פסק דין הצהרתי הוא הליך משפטי שנועד להצהיר על קיום זכות חוזית, קניינית או על קיומו של מצב עובדתי כלשהו. פסק דין הצהרתי עשוי להינתן הן לגבי מקרקעין והן לגבי מיטלטלין.
המקור המוסרי לפסק דין הצהרתי: דיני היושר
המקור המוסרי של ההליך הוא דיני היושר. לכן, על מי שמבקש סעד הצהרתי להיות תם לב ונקי משיקולים זרים. חשוב לציין כי חוסר תום לב עשוי כשלעצמו להיות עילה לדחיית הבקשה, גם אם העובדות לכאורה תומכות בבקשה.
מקור הסמכות המשפטית למתן סעד הצהרתי על ידי בית משפט, הינו סעיף 75 לחוק בתי המשפט. ע"פ סעיף זה, כל בית משפט בישראל מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, בהתאם לנסיבות שיוצגו בפניו
הסמכות המשפטית: סעיף 75 לחוק בתי המשפט
מקור הסמכות המשפטית למתן סעד הצהרתי על ידי בית משפט, הינו סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. ע"פ סעיף זה, כל בית משפט בישראל מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, בהתאם לנסיבות שיוצגו בפניו.
מקור הסמכות לתבוע מתן צו הצהרתי מצוי בתקנה 14(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המתירה לתובע לבקש כל סעד שמוסמך בית המשפט לתת, ובכלל זה צו הצהרתי.
פסק דין הצהרתי יכול לסייע למבקש להצהיר על קיום זכות או בעלות בנכס. במקרה כזה, צו הצהרתי ייצור אסמכתא משפטית והחלטה פומבית של בית הדין, שתשמש הוכחה לקיום זכות בנכס
הצהרה על קיום זכות או בעלות בנכס
פסק דין הצהרתי יכול לסייע למבקש להצהיר על קיום זכות או בעלות בנכס. במקרה כזה, צו הצהרתי ייצור אסמכתא משפטית והחלטה פומבית של בית הדין, שתשמש הוכחה לקיום זכות בנכס. כך, למעשה, יכול התובע לפנות לבית המשפט ולבקש הצהרה כי נכס או רכוש כלשהו נמצא בבעלותו ולא בבעלות אחר.
יש צורך להוכיח קיום שני תנאים
כדי שבית המשפט יקבל את הטענה וייתן צו הצהרתי, יצטרך התובע להוכיח התקיימות שני התנאים הבאים:
1. יש לתובע זכות קנויה או קיים ה"מצב" עליו הוא מבקש להצהיר;
2. התובע הוכיח כי מן הדין ראוי "לשריין" לו את הזכות המדוברת או את המצב עליו הוא מבקש להצהיר.
פסק דין הצהרתי נועד להצהיר על קיום זכות מסוימת או על מצב מסוים. המטרה היא ליצור מעשה בית דין כלפי כל העולם
הצורך בפסק דין הצהרתי מתעורר פעמים רבות בסכסוכי משפחה
פסק דין הצהרתי נועד להצהיר על קיום זכות מסוימת או על מצב מסוים. המטרה היא ליצור מעשה בית דין כלפי כולי עלמא (כלפי כולם; מילולית: כלפי כל העולם). הצורך בפסק דין הצהרתי מתעורר פעמים רבות בסכסוכי משפחה, בהם יש חוסר הסכמה בשאלות קניינות או כלכליות בין בני זוג.
הבריח כספים מהרכוש המשותף
ש' ו-א' נישאו זה לזו באפריל 2005 והתגרשו בפברואר 2014. בני הזוג מנהלים מספר הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה תביעה רכושית שהגישה ש' נגד א', בה היא טוענת בין היתר כי הוא הבריח כספים מהרכוש המשותף שלהם.
ס', אמו של א', רכשה בשנת 2008 נכס מקרקעין סמוך למושב, והיא רשומה כבעלת זכויות בנכס. ש' טוענת כי הכסף אשר שימש לרכישת הנכס הועבר מ-א' לאמו ס', וכי מדובר בכסף שהוברח מתוך התא המשפחתי, השייך לשני בני הזוג.
במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, לטענת ש', רישום זכויות הבעלות של ס' בלשכת רישום המקרקעין מהווה רישום פיקטיבי
רישום זכויות הבעלות של ס' - רישום פיקטיבי
לכן, לטענת ש', רישום זכויות הבעלות של ס' בלשכת רישום המקרקעין מהווה רישום פיקטיבי. לכן, הגישה ש' תביעה נגד א' ואימו ס', לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, למתן צו הצהרתי, לפיו הנכס יירשם על שמה ועל שם א', בן זוג לשעבר.
הנכס נרכש בשנת 2008 כאשר בני הזוג עדיין חיו ביחד
א' ואימו ס' הנתבעים בתיק, התנגדו למתן הצו, באמצעות משרד הח"מ (פרטי ההליך שמורים במערכת).
א' ו-ס' הכחישו את כל טענותיה של ש', וטענו כי הנכס נרכש עוד בשנת 2008, כאשר בני הזוג עדיין חיו יחד. לכן, לטענתם, אין כל הגיון בטענות של ש'.
ס' חתמה על הסכם המכר והדיווחים למס שבח
הסכם המכר של הנכס, שהוצג לבית המשפט, מראה כי הנכס נרכש ביוני 2008, תמורת 112,000 שקלים. ס' היא זו שחתמה על הסכם המכר עם המוכר וחתומה גם על הדיווחים שהועברו למס שבח, בעקבות עסקת המכר.
התשלום הראשון לרכישת הנכס שולם בהמחאה של א'
אכן, התשלום הראשון לרכישת הנכס, על סך 103,000 שקלים, שולם בהמחאה של א'. עם זאת, מעיון בתדפיסי הבנק של ס', עולה כי ביוני 2008, סמוך למועד החתימה, היא העבירה לבנה (א') 100,800 שקלים בהעברה בנקאית, ובנוסף העבירה לו 87,000 שקלים בסוף יוני 2008.
השופטת נאוה גדיש קבעה, כי לא מן הנמנע שבן עוזר לאמא שלו לרכוש נכס, כדי להבטיח את עתידה
השאלה המשפטית: האם די בעובדה שהתשלום נעשה באמצעות המחאה של א', כדי לקבוע שהנכס שייך לו?
בית המשפט בחן אפוא האם די בעובדה שהתשלום למוכר הנכס נעשה באמצעות המחאה של א', מחשבונו, כדי לקבוע שנכס שנרכש שייך לו.
לא מן הנמנע שבן עוזר לאמא שלו: השופטת נאוה גדיש קבעה, כי לא מן הנמנע שבן עוזר לאמא שלו לרכוש נכס, כדי להבטיח את עתידה. העזרה יכולה להתבטא גם בהליכים הפרוצדורליים והלוגיסטיים: ניהול המשא ומתן עם המוכר, מציאת עורכת דין שתייצג את האם בעסקה, ליווי האם אל עורכת הדין ביום החתימה על הסכם המכר.
העזרה עשויה להתבטא גם במובן הכלכלי: תמיכה כספית ומתן סכומי כסף משתנים, לצורך הוצאת הרכישה לפועל. יחד עם זאת, אין די בכך כדי לקבוע שההסכם שנחתם בין ס' לבין המוכר אינו מבטא את העסקה, כפי שיצאה לפועל.
הבן לא צפה פני עתיד: "אין בעובדות אלו כדי לקבוע שהעסקה שבוצעה היתה למעשה עסקה של הנתבע מול המוכר, או כי ניסה להסתיר את העסקה מפני רעייתו, חמש שנים לפני המשבר, כמי שצפה פני עתיד", כתבה השופטת גדיש בפסק הדין.
לבסוף, קבעה השופטת גביש כי בנסיבות אלה, אין בידיה לקבוע כי הנכס אינו שייך לס'. לכן, היא דחתה את התביעה. השופטת גביש חייבה את ש', התובעת, בתשלום הוצאות ל-א', ואימו ס', בסך 8,000 שקלים.
לסיכום: צו הצהרתי נועד להכריז על קיום זכות או מצב עובדתי. המבקש צו הצהרתי צריך להיות תם לב ולהוכיח כי אכן יש לו זכות וכי מן הראוי לשריין לו את הזכות. כדי להבטיח קבלת צו הצהרתי או מניעתו, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה הן בדין המהותי בו עוסק הסכסוך המדובר; והן בניהול הליכים למתן צו הצהרתי.
* משרד עו"ד חגית שווקי מתמחה בדיני מקרקעין ומשפט מסחרי, ניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטות רגל, דיני משפחה ודיני עבודה. עו"ד חגית שווקי בעלת ניסיון רב בניהול הליכי מקרקעין, ובכלל זה בייצוג בבקשות למתן פסק דין לצו הצהרתי.
** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
