open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          בדיקת כושר עבודה - האם קיים שוויון בין הוועדות?

          במסגרת ערעור לבית הדין לעבודה שהוגש לאחרונה, נטען כי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי מפעילות שיקול דעת רחב מדי ובלתי שוויוני, בקביעת קצבת נכות. האם הערעור יוביל שינוי מהפכני?

          בדיקת כושר עבודה - האם קיים שוויון בין הוועדות?

          כיום, התנאים לזכאות של מבוטח לנכות כללית מבוססים על עמידה במספר דרישות: 

          1. המבוטח תושב ישראל: מגיל 18 ועד גיל פרישה (62 לנשים, 67 לגברים).

          2. סף כלכלי: הכנסתו כשכיר או כעצמאי אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק - 6,164 שקלים; או שאין לו הכנסה כלל. זאת, משך 90 ימים רצופים לפחות. 

          3. סף רפואי: מבוטח שוועדה רפואית קבעה את נכותו הרפואית בשיעור 60% לפחות או בשיעור 40%, עם סעיף ליקוי בשיעור 25% לפחות. 

          4. בדיקת כושר עבודה: בדיקה האם המבוטח איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר.

          כלומר, מהתנאים האלה עולה כי הדרישה לקבלת קצבת נכות כללית תלויה בכושר העבודה ובכך שהאדם איבד לפחות 50% מכושר ההשתכרות שלו. 

          כך, למשל: סטיב ג'ובס, שבערוב ימיו כחולה סרטן לבלב, המשיך לשמש מנכ"ל אפל ויו"ר דירקטוריון החברה, לא היה זכאי לקצבת נכות אילו היה חי בישראל! הן מכיוון שלא היה עובר את הסף הכלכלי והן מכיוון שלא איבד 50% מכושרו להשתכר.

          בסופו של דבר, הקצבה תשולם או לא תשולם לפי כושר העבודה של האדם הנכה. כך, אם אדם זכאי ל-85% קצבת נכות, אין משמעות הדבר בהכרח שהוא יקבל קצבה. הדבר תלוי באובדן כושר העבודה שלו

          כיצד קובעים את כושר העבודה למבוטח?

          אחרי בדיקת הנכות הרפואית, קובעים את דרגת כושר העבודה. 

          לרוב, מבוטח שעמד בסף הרפואי ייקרא לפגישה עם פקיד שיקום (אלא אם כן מדובר בנכות גבוהה מאוד). פקיד השיקום יתשאל את המבוטח ויערוך חוות דעת לעניין כושר העבודה של המבוטח. 

          לאחר מכן, חוות הדעת תועבר לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, שתקבל את החלטתה בהתייעצות עם פקידי השיקום. הוועדה תקבל החלטה בעניין המבוטח. דרגות כושר העבודה הן 60%, 65%, 74%, 75% ו-100%. 

          בסופו של דבר, הקצבה תשולם או לא תשולם לפי כושר העבודה של האדם הנכה. כך, אם אדם זכאי ל-85% קצבת נכות, אין משמעות הדבר בהכרח שהוא יקבל קצבה. הדבר תלוי באובדן כושר העבודה שלו. 

          נקודת המוצא לקביעת דרגת אי כושר עבודה, צריכה להיות כי ליקוייו הרפואיים של המערער - כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים - מבטאת דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד

          מהם השיקולים שהוועדה תצטרך לשקול, בבואה לקבל החלטה בעניין כושר עבודה?

          הלכת מוהרה (עב"ל 327-03) היא ההלכה של בית הדין הארצי, המנחה את מקבלי ההחלטות בעניין כושר עבודה. הלכת מוהרה קובעת מספר כללים משמעותיים, כדלקמן: 

          אי כושר אובייקטיבי לעבוד: כאמור, נקודת המוצא לקביעת דרגת אי כושר עבודה, צריכה להיות כי ליקוייו הרפואיים של המערער - כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים - מבטאת דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד.

          נסיבות אישיות: לאחר התבססות על נקודת מוצא אובייקטיבית, על הוועדה לקבוע את דרגת אי כושר העבודה, על פי נסיבותיו האישיות של הנכה. כך, למשל: יכולתו לחזור לעבודתו הקודמת, גיל, השכלה, יכולת פיזית ואינטלקטואלית. זאת, מאחר שכושר העבודה של בעל ליקויים פיזיים, אשר מסוגל לעבוד עבודה עיונית משרדית, אינו דומה לכושר העבודה של הסובל מאותם ליקויים, שאינו מסוגל על פי השכלתו וכושרו האינטלקטואלי לעבודה עיונית משרדית.

          באופן מאוד מצער, קיים חוסר אחידות משווע בין ההחלטות שמתקבלות בסניפי ביטוח לאומי השונים ובין החלטות שמתקבלות בוועדות שונות בכל סניף וסניף

          האם כושר העבודה נקבע בפועל ע"פ הלכת מוהרה?

          כאמור, על הביטוח הלאומי לקבוע את כושרו של המבוטח, ע"פ הלכת מוהרה. עם זאת, בפועל, במקרים רבים, שיקולים לא ברורים ולא רצויים מנחים את הוועדה. 

          כך, מוגשים עררים כנגד הוועדה לביטוח לאומי באופן תדיר, ומוגשים ערעורים בבית הדין כנגד ועדת העררים. באופן מאוד מצער, קיים חוסר אחידות משווע בין ההחלטות שמתקבלות בסניפי ביטוח לאומי השונים ובין החלטות שמתקבלות בוועדות שונות בכל סניף וסניף.
          לאחרונה, הוגש ע"י משרד הח"מ ערעור לבית הדין לעבודה לעניין כושר עבודה, בו הועלו טענות קשות נגד ביטוח לאומי, בעניין אי יישום מלא של הלכת מוהרה והוגשה בקשה לקביעת נוהל אחיד ומסודר, בין כל הוועדות בביטוח לאומי לקביעת כושר עבודה. 

          בשנים האחרונות, חל שינוי מגמה מצער בביטוח לאומי. ע"פ מגמה זו, נדחות תביעות רבות לנכות כללית, על בסיס טענה כי המבוטחים מסוגלים לעבוד

          על מה מבוסס הערעור?

          בשנים האחרונות, חל שינוי מגמה מצער בביטוח לאומי. ע"פ מגמה זו, נדחות תביעות רבות לנכות כללית, על בסיס טענה כי המבוטחים מסוגלים לעבוד. לאור זאת, הגיש משרד הח"מ את הערעור. 

          כיום, על פי הגישה של ביטוח לאומי, כמעט כל אדם נכה מסוגל לצאת לעבוד. אנשים נכים רבים עובדים (המדינה מעודדת אותם לצאת לעבוד!). כך, לדוגמה, עובדי "המשקם" או עובדי מפעלים רבים, המעסיקים אנשים עם מוגבלויות. להבדיל, ניתן לראות זאת גם בדוגמה של סטיב ג'ובס, שהובאה לעיל. 

          אם נבדוק כל אדם נכה, נמצא שאולי הוא יכול לעבוד בעבודה מסוימת. עם זאת, הדבר אינו אמור לשלול את זכותו לקצבת נכות, מאחר שהוא עדיין סובל מנכות. 

          הצעת המערערים היא כי יהיה נוהל מסודר, שיקבע מי האנשים הזכאים לקצבת נכות כללית, מרגע שעברו את הסף הרפואי. מידת הזכאות תישאר לקביעה ע"י ביטוח לאומי

          דרוש: נוהל שקוף ומסודר

          לטענת המערערים, על הביטוח הלאומי לגבש נוהל שקוף ומסודר, שיהווה אמת מידה לקביעת כושר העבודה.

          על פי הטענות בערעור, הלכת מוהרה מעניקה לביטוח הלאומי טווח תמרון מאוד גדול, באישור הקצבאות. בערעור מתבקש כי ייקבע מראש אם אדם בעל נכות רפואית מסוימת זכאי לקצבה או אינו זכאי. זאת, לפי קריטריונים אוטומטיים ולא על פי שיקול דעת של הוועדה. 
          זאת, מאחר שאם הליקוי לא היה פוגע בכושר העבודה של האדם - הליקוי לא היה מופיע לכתחילה או היה מנופה מרשימת הליקויים של ביטוח לאומי, לפיהם נקבעת הנכות הרפואית. 

          הצעת המערערים היא כי יהיה נוהל מסודר, שיקבע מי האנשים הזכאים לקצבת נכות כללית, מרגע שעברו את הסף הרפואי. מידת הזכאות תישאר לקביעה ע"י ביטוח לאומי. 

          צדק בבית המשפט

          לסיכום: כיום, קצבת הנכות הכללית היא קצבה התלויה באחוז אובדן כושר העבודה של הנכה. הלכת מוהרה מעניקה לביטוח לאומי שיקול דעת רחב בקביעת אובדן כושר עבודה, באופן היוצר חוסר ודאות וחוסר אחידות ביישום ההלכה. על פי הערעור נגד הלכת מוהרה, יש לקבוע קריטריונים מדויקים יותר לקביעת הקצבה, עם משקל מועט לאובדן כושר העבודה. ביטוח לאומי צריך להסביר מדוע אדם מקבל את הקצבה או אינו מקבל את הקצבה, בהתאם לאמות מידה ברורות. 

          * הערה: המאמר מופנה לנשים וגברים, אך יודגש כי קיים הבדל בין עקרות בית לבין שאר המבוטחים, בנוגע לקצבאות שנידונו במאמר. 

          ** משרד עו"ד יוסי חדד עוסק בדיני הביטוח הלאומי, נזקי גוף ותאונות דרכים.

          ליצירת קשר עם יוסי חדד ושות' משרד עורכי דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          יוסי חדד ושות' משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          יוסי חדד ושות' משרד עורכי דין

          עו"ד יוסי חדד עומד בראש משרד בוטיק המספק מענה במגוון רחב של נושאים משפטיים מעולם המשפט האזרחי, ובדגש על תחום...

          לפרופיל המלא