zap group mishpati logo

נוטריון: מתי יש לפנות אליו?

עריכת צוואה, אימות הסכם ממון, תרגום נוטריוני, אישור חיים ותצהיר: חמישה מצבים שכיחים, בהם אדם נזקק לשירותי נוטריון. מיהו נוטריון ומהם שירותיו?

מאת: עו"ד לביא שפרלינג
06.08.19
תאריך עדכון: 28.03.24
9 דק'
נוטריון: מתי יש לפנות אליו?

חוק הנוטריונים הוא החוק המסדיר בישראל את תפקיד הנוטריון. למעשה, לא מדובר ב"תפקיד", אלא ב"מוסד" של ממש, נוכח חשיבותו הרבה של הנוטריון. בישראל, נוטריון יכול להיות רק עורך דין העומד בתנאים לא מעטים שקובע החוק, רק לאחר שעבר הכשרה מתאימה. 
תפקידי הנוטריון רבים וחשובים. ניתן לחלק את סמכויותיו הרבות באופן כללי לשלושה תחומים: 1. סמכות לערוך, לאשר ולאמת מסמכים משפטיים; 2. סמכות לאשר זהותו וקיומו של אדם; 3. סמכות לאפשר פעולות הדורשות ראיות, לרבות ניהול משפט, קיום צוואה ועוד. 

יש חמישה מקרים שכיחים, בהם אדם בישראל זקוק לנוטריון. מאמר זה יעסוק בהרחבה במקרים אלה: מתי ומדוע יש צורך בנוטריון? כל התשובות בהמשך.

כדי שצוואה תהיה תקפה וכדי שיכבדו את המסמך הנערך, חשוב להקפיד על דרישות החוק, בנוגע לאופן עריכת הצוואה

מקרה ראשון: עריכת צוואה

אדם המעוניין להסדיר את האופן בו יחולק ממונו, לאחר שיעבור מן העולם, צריך להיערך מבעוד מועד ולצוות על אופן החלוקה הראוי בעיניו. כדי שהציווי ייושם ויכובד, יש לפעול בהתאם לדרישות חוק הירושה, המתייחס בין היתר גם לצוואה.

מהי צוואה? צוואה היא מסמך שעורך אדם, במסגרתו הוא מצווה על אופן חלוקת רכושו לאחר מותו (חלוקת ה"עיזבון"). כדי שצוואה תהיה תקפה וכדי שיכבדו את המסמך הנערך, חשוב להקפיד על דרישות החוק, בנוגע לאופן עריכת הצוואה. 

כיצד יש לערוך צוואה? חוק הירושה קובע כי לצוואה יהיה תוקף וניתן יהיה לממש אותה רק אם נעשתה באחת מהדרכים המפורטות בחוק. יש ארבע דרכים: 1. צוואה בכתב יד, 2. צוואה בפני עדים, 3. צוואה בעל פה, 4. צוואה בפני רשות. לפי סעיף 22 לחוק, רשות כוללת גם נוטריון. 

מי שמעוניין לערוך צוואה יכול להתייצב בפני שופט או נוטריון, לומר בעל פה או להגיש בכתב את צוואתו. אם יפעל כך, למעשה הוא יבחר בדרך של "צוואה בפני רשות". הרשות היא נוטריון ועצם הפעולה תהיה ראייה לכאורה כי האדם הנקוב בצוואה כמצווה הוא זה שעשה את הצוואה, שנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה.

כיצד מאשרים צוואה בפני נוטריון? על המצווה לפרט את צוואתו בכתב או בעל פה בפני הנוטריון. במעמד זה, על הנוטריון לוודא את זהותו של המצווה; לוודא כי המצווה פועל מתוך רצון חופשי; ולוודא כי המצווה מבין את המשמעות המשפטית של פעולה זו. אם בחר המצווה לומר את תוכן הצוואה בעל פה, הנוטריון נדרש לרשום את דבריו, ובסיום להקריא את הצוואה למצווה ולדרוש ממנו לאשר כי זוהי אכן צוואתו וכי היא משקפת את רצונו באופן מלא ומוחלט. רק לאחר כל אלה, ייתן הנוטריון אישור לצוואה. אישורו יהווה מתן תוקף חוקי לצוואה, ויאפשר בעתיד לבקש צו לקיום צוואה, כדי לממש את הכתוב בה. 

בני זוג שטרם נישאו וחותמים על הסכם ממון יכולים לפנות לנוטריון לשם אישורו ומתן תוקף להסכם, אולם לאחר הנישואין, נוטריון אינו "כתובת" מתאימה

מקרה שני: אימות הסכם ממון

סעיף 7 לחוק הנוטריונים מפרט את סמכויות הנוטריון ומגדיר את הפעולות שהוא רשאי לבצע. בסעיף קטן 11, נמסרת לנוטריון הסמכות לאמת הסכם ממון שנחתם בין בני זוג, טרם נישואין. 

מהו הסכם ממון? הסכם ממון הוא הסכם שנחתם בין בני זוג, לרוב לפני שהם נישאים, ומסדיר סוגיות ממוניות ורכושיות מגוונות. בחוק יחסי ממון בין בני זוג, נקבע כבר בסעיף הראשון ההסדר החוקי לגבי הסדר ממוני מוסכם בין בני זוג. ההסדר מכונה "הסכם ממון". לפי החוק, הסדר מוסכם בין בני הזוג, קרי הסכם ממון, המסדיר יחסי ממון בין בני זוג, חייב להיעשות בכתב וחייב לעבור "אישור ואימות".

כיצד ניתן לאשר ולאמת הסכם ממון בין בני זוג? לפי החוק, כדי שהסכם הממון יהיה תקף וחוקי, וניתן יהיה לאוכפו, יש לאשר אותו. הרשויות שמוסמכות לאשר הסכם ממון: בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני; ואם ההסכם נכרת לפני הנישואין, אזי גם נוטריון יכול לאשר את ההסכם. בהקשר זה, מוטלת על הנוטריון חובה רבת חשיבות: עליו לאשר את ההסכם רק לאחר שנוכח כי בני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית, לאחר שהבינו את משמעות ההסכם, את השלכותיו ואת תוצאותיו האפשריות.

מה הדין במקרה שהסכם הממון נחתם רק לאחר הנישואין? במקרה זה, אין לנוטריון סמכות לאשר את הסכם הממון, ועל בני הזוג מוטל לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. במילים אחרות, בני זוג שטרם נישאו וחותמים על הסכם ממון יכולים לפנות לנוטריון לשם אישורו ומתן תוקף להסכם; ולאחר הנישואין, נוטריון אינו "כתובת" מתאימה.

הדרך היחידה של הרשויות בחו"ל להכיר במעמדו, בזהותו, בצרכיו או במצבו של אזרח ישראלי, היא באמצעות מסמכים רשמיים המוגשים לרשויות הזרות, בצירוף תרגום המכונה "תרגום נוטריוני"

מקרה שלישי: תרגום נוטריוני

אחד השירותים המרכזיים, שנוטריון נותן ללקוחותיו הוא תרגום נוטריוני: לחותמת הנוטריון יש חשיבות רבה, לאימות ואישור מסמכים ו/או זהויות ו/או מצב משפטי, כאשר אזרח ישראלי מתנהל בחוץ לארץ. מי שעוזב את המדינה למטרת לימודים, עבודה או נישואין, ובא במגע עם הרשויות של מדינה אחרת, נדרש לא אחת לשירותי נוטריון. 

למעשה, בכל מצב בו נעשות פעולות הכרוכות במגע עם רשויות זרות, הכוללות הליכים פרוצדורליים, יש צורך בשימוש במסמכים. הדרך היחידה של הרשויות בחו"ל להכיר במעמדו, בזהותו, בצרכיו או במצבו של אזרח ישראלי, היא באמצעות מסמכים רשמיים המוגשים לרשויות הזרות, בצירוף תרגום המכונה "תרגום נוטריוני". חשיבותו של תרגום נוטריוני רבה מאוד.

לאיזו שפה ניתן לבצע תרגום נוטריוני? ניתן לתרגם מסמך מעברית לכל שפה בתרגום נוטריון, בתנאי שהנוטריון ישלוט בשתי השפות באופן מיטבי, כך שיוכל לתרגם את המסמך באופן נאמן למקור. החדשות הטובות הן שברוב המדינות, תרגום המסמכים לאנגלית מספק את הרשויות; ומאחר שרוב הנוטריונים שולטים בשפה האנגלית, תרגום נוטריוני יכול להיעשות לאנגלית. אם נדרש תרגום לשפת המדינה הזרה, יש לאתר בישראל עורך דין שהוא גם נוטריון, דובר עברית ושפת היעד. 

אחת הסמכויות המעניינות שהוענקו לנוטריון על ידי המחוקק היא הסמכות לאשר שאדם פלוני חי. כלומר, שפלוני עדיין בחיים וטרם נפטר. אישור זה מכונה "אישור חיים" או "אישור חיים נוטריוני"

מקרה רביעי: אישור חיים נוטריוני

אחת הסמכויות המעניינות שהוענקו לנוטריון על ידי המחוקק היא הסמכות לאשר שאדם פלוני חי; כלומר, שפלוני עדיין בחיים וטרם נפטר. אישור זה מכונה "אישור חיים" או "אישור חיים נוטריוני". האישור נחוץ במקרים מסוימים, בהם יש צורך בראיה לקיומו של אדם. 

לאיזה צורך נדרש אישור חיים נוטריוני? בישראל פועלות רשויות שונות (כגון המוסד לביטוח לאומי) שנציגיהן עשויים לדרוש הצגת מסמך כזה, לצורך הענקת זכויות מגוונות. מצב נפוץ נוסף הוא מצב בו הרשויות בגרמניה או גופים שונים האמונים בישראל על תשלום כספים לניצולי שואה ובני משפחותיהם, דורשים אישור חיים כדי להמשיך בתשלומים. 

כיצד ניתן אישור חיים נוטריוני? לפני שייתן אישור חיים נוטריוני לפלוני, על הנוטריון לוודא כי פלוני עדיין בחיים. לשם כך, על פלוני להתייצב בפני הנוטריון. הנוטריון יוודא את זהותו בעזרת תעודת זהות, ולאחר וידוא הזהות, ידרוש הנוטריון כי פלוני יחתום בפני הנוטריון. 

מה הדין במקרה שפלוני אינו יכול להתייצב במשרד הנוטריון לשם קבלת אישור חיים? זהו מצב שכיח, ובהחלט ניתן לפתרון: במקרים בהם נבצר מפלוני להגיע למשרד הנוטריון בשל מצב בריאותו, ינקוט הנוטריון צעדים נדרשים. 

כך קובע סעיף 16 לחוק הנוטריונים: "לא יאשר נוטריון כי ביום פלוני היה אדם פלוני בחיים, אלא אם עמד לפניו האדם באותו יום וזוהה". כלומר, יש כאן חובת זיהוי שאין לוותר עליה; בשל מצב הדברים, פעמים רבות הנוטריון מגיע בעצמו לביתו של פלוני, או למוסד בו הוא שוהה (בית, בית אבות, בית חולים וכו').

מה הדין במקרה שפלוני אכן זוהה ע"י הנוטריון, אך נבצר ממנו לחתום? גם זהו מקרה שכיח. במקרה זה, אם פלוני זוהה ע"י הנוטריון, אך נבצר ממנו לחתום בפני הנוטריון, ייתן הנוטריון אישור חיים ויציין כי נבצר מאותו אדם לחתום, נוכח סיבות שיפורטו, ולמרות זאת ניתן אישור הנוטריון. 

יש הבדל בין תצהיר "רגיל", שנחתם בפני עורך דין שאינו נוטריון, לבין "תצהיר נוטריוני" שנחתם בפני עורך דין שהוא נוטריון. במגוון מקרים, תצהיר רגיל אינו מספיק ונדרש אישור נוטריון, שנחשב ל"חזק" יותר

מקרה חמישי: תצהיר נוטריוני

עוד סמכות הנתונה לנוטריון היא הסמכות לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת. תצהיר הוא מסמך כתוב, הכולל הצהרה שדינה כדין עדות בשבועה. מוסר ההצהרה מקביל לעד, הנותן עדות בעל פה בפני בית משפט, תחת שבועה. המשמעות היא שאם הוא אינו דובר אמת, הרי שדינו כדין מי שעובר עבירה פלילית של עדות שקר.

מתי נדרש אדם להכין תצהיר? תצהיר הוא מסמך הנדרש במצבים מגוונים, פעמים רבות כראייה התומכת בטענות המועלות בפני בית משפט, אך גם בחיי היום יום. דוגמא לכך היא תצהיר בדבר מצב משפחתי ו/או כלכלי של מי שמבקש הטבות דיור בישראל ונדרש לצרף תצהיר חתום בפני עורך דין. 

האם חובה לחתום על תצהיר בפני עורך דין כדי לתת לו תוקף? כדי שתצהיר יהיה בעל תוקף, על המצהיר לחתום על התצהיר בפני עורך דין, או בפני גורם אחר המפורט בחוק (למשל: שופט), לאחר שהוזהר כי עליו למסור רק מידע הידוע לו כנכון ואמיתי, ורק לאחר שהוסבר לו כי הוא צפוי להיענש אם יחתום על תצהיר שקרי. 

נוטריון: מתי יש לפנות אליו?(1)

יש הבדל בין תצהיר "רגיל", שנחתם בפני עורך דין שאינו נוטריון, לבין "תצהיר נוטריוני" שנחתם בפני עורך דין שהוא נוטריון. יש מגוון מקרים, בהם תצהיר רגיל אינו מספיק ונדרש אישור נוטריון, אישור שנחשב "חזק" יותר. 

תצהיר נוטריוני נעשה באופן הבא: המצהיר מתייצב בפני הנוטריון, הנוטריון מוודא את זהותו, גובה ממנו את התצהיר, מעלה על הכתב את דבריו, מבהיר לו את חשיבות היותו של התצהיר אמת, מזהירו מפני השמעת שקר ולבסוף מחתים על התצהיר. 

לסיכום: נוטריון בישראל מוסמך להעניק שירותי נוטריון שונים ללקוחותיו. חמישה מצבים שכיחים, בהם ניתן ומומלץ לפנות לנוטריון: עריכת צוואה, אימות הסכם ממון, תרגום נוטריוני, אישור חיים נוטריוני ותצהיר בפני נוטריון.

* לביא שפרלינג הוא עורך דין ונוטריון. נותן ייעוץ וליווי משפטיים בתחומי המשפט האזרחי: רשלנות רפואית, דיני נזיקין, ביטוח לאומי, תאונות דרכים, ענייני גירושין ועוד. 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה