נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

חוק איסור הפרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק

המאבק למיגור העישון הולך ומתעצם: לאחרונה נכנסו לתוקף מספר תיקוני חקיקה משמעותיים, האוסרים פרסום בעיתונות הכתובה וכוללים גם סיגריות אלקטרוניות ושוקולדים דמויי סיגריה. בשלב הבא: תביעת ענק בגין הנזקים?

מאת: עו"ד עמוס האוזנר | | 3
חוק איסור הפרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק

לאחרונה (ביום 8.7.19) נכנסו לתוקף הגבלות נוספות על פרסום וחשיפה של מוצרי טבק, ובהן גם האיסור לשווק מוצרי טבק דמויי צעצועים או ממתקים. למעשה, ההגבלות החדשות הן הפעימה השנייה של התיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7, התשע"ט-2019).

מדובר בתיקון שאושר ממש רגע לפני פיזור הכנסת ה-20, הודות לנחישותם של חברי הכנסת בכנסת ה-20: איתן כבל, יהודה גליק ואייל בן ראובן, אליהם הצטרפו גם אחרים וביניהם תמר זנדברג, דב חנין, שולי מועלם, יעל כהן פארן, חאג' יחיא, יואל חסון ואחרים. הכל בסיוע נמרץ של האגודה למלחמה בסרטן, המיזם למיגור העישון, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית, רשת ערים בריאות, המועצה הישראלית למניעת עישון ובתמיכת משרד הבריאות.

ההגנה הנדרשת מפני נזקי העישון היא בראש ובראשונה על הדור הצעיר, שעלול להתמכר לעישון ולמוצרי טבק וניקוטין, שנמכרים ומפורסמים לעיני ציבור הצעירים, לעיתים בפרסום סמוי

מטרת התיקון לחוק

התיקון לחוק הוא עוד שלב חשוב בקידום המאבק בעישון, שנועד למנוע (או לפחות למזער ככל האפשר) את הלגיטימיות של העישון, הכוללת בבסיסה את העובדה שסיגריות ומוצרי עישון ואידוי הכוללים ניקוטין מיוצרים, משווקים, נמכרים ומקודמים באופן חופשי ככל מוצר אחר. נזקיהן של הסיגריות הם עצומים. רבים השואלים: כיצד יתכן, שמוצר כה מזיק כסיגריות, ההורג כל משתמש שני בשימוש הרגיל ממשיך להימכר ואיש אינו עושה דבר? המסקנה שרבים מבלי משים מסיקים היא, כי המוצר הזה אולי איננו (כאילו) כל כך "רע". ההגנה הנדרשת מפניו היא בראש ובראשונה על הדור הצעיר, מפני התמכרות לעישון מוצרי טבק וניקוטין, שנמכרים ומפורסמים לעיני הצעירים, לעיתים בפרסום סמוי.

אין מחלוקת בנוגע לכך שסיגריות ומוצרי טבק הורגים כל משתמש שני (ויש הסוברים שגם יותר), גם אם השימוש נעשה בדיוק ע"פ כוונת היצרן והוראותיו. הכוח הכלכלי העצום של חברות הטבק ושיקולים אחרים מנעו עד כה חקיקה בישראל האוסרת לחלוטין את מכירת המוצרים. לכן, במשך השנים, חיפשו הגופים השונים, השוחרים בריאות, דרכים עקיפות להילחם בתופעה. אחת מהן היא באמצעות חקיקה שתמנע את הלגיטימיות של המוצר, המתממשת כאשר מוצרי הטבק כה זמינים, הם נמכרים לכל דורש, שיווקם אגרסיבי מאד, ונתקלים בהם רבות ובמיוחד ברשת ועוד יותר ברשתות חברתיות.

במהלך השנים, נעשו מספר מהלכי חקיקה חשובים ביותר בתחום מניעת העישון וצמצומו. הושגה הגנה על הנחשפים לעשן, כשנחקק איסור על עישון במקומות ציבוריים (חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983); נאסרה הצבת מכונות לממכר סיגריות (2014); נאסר פרסום מוצרי טבק ברדיו ובטלוויזיה (חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, תשמ"ג-1983); נאסרה מכירת מוצרי טבק לקטינים ונאסר פרסום המיועד להם, ועוד.

הפרסום בעיתונות המודפסת מותר, אך ורק בכפוף לפרסום מודעה נגד עישון, שמשרד הבריאות אחראי להכנתה

עיקרי התיקון לחוק שנכנסו לתוקף בשלב הראשון (8.3.19)

הרחבת האיסורים גם על סיגריות אלקטרוניות - החל מיום זה, על סיגריות אלקטרוניות כבר חלות כל ההגבלות וההוראות שחלות על סיגריות רגילות. זאת, לרבות איסור עישון במקומות ציבוריים, חובת הדפסת אזהרה על האריזה ואיסור מכירה לקטינים. הקנס על הפרת החוק הוא 226,000 שקלים לאדם פרטי או 502,000 שקלים לתאגיד.

הגבלת הפרסום בעיתונים - החוק המקורי, שנחקק כאמור בשנת 1983, היווה אמנם צעד חשוב, אך הוא החריג את הפרסום בעיתונות ואסר רק על פרסום ברדיו ובטלוויזיה. הסיבות להחרגה זו קשורות כמובן בעניינים כלכליים גרידא: העיתונים מצידם התנגדו בגלל הרצון להרוויח ממכירת מודעות פרסומת; אנשי חברות הטבק התנגדו כי הפרסום בעיתונים "הבטיח" להם שאותם עיתונים ימעטו יחסית בכתיבה על נזקי העישון. הטיעון הזה של אנשי הטבק הוכח בארה"ב בשנת 1996, לאחר שהניו יורק טיימס החליט מרצונו החופשי להפסיק לפרסם מוצרי טבק, ומאותו רגע גדלו פי 6 מספר הכתבות שעסקו בנזקי העישון!

התיקון החדש לחוק אמנם אינו אוסר לחלוטין על פרסום של מוצרי הטבק, אבל הוא מרחיב את האיסור ואוסר על פרסום מוצרי טבק, סיגריות אלקטרוניות ומתקני אידוי ואיוד באתרי אינטרנט; אתרי תוכן דיגיטליים; ערוצי טלוויזיה ורדיו; שימוש בפרסומת סמויה, עקיפה ומתן חסות. הפרסום בעיתונות המודפסת מותר, אך ורק בכפוף לפרסום מודעה נגד עישון, שמשרד הבריאות אחראי להכנתה. עד לפני כחודש, "מודעת הנגד" היתה קבועה ולא התעדכנה מידי פעם, אך בעקבות הביקורת החריפה שהעביר משרד הח"מ על משרד הבריאות בנושא זה, ובעקבות פנייתם של גורמים נוספים לשר הבריאות, הוציא משרד הבריאות לפני כחודש הוראה המחייבת שהפרסומות יתעדכנו אחת לחודש.

במסגרת זו פרסם משרד הבריאות סדרה של מודעות נגד כאלו. הושמעה טענה, שאין די בשיטה זו ובתדירות זו, ומן הסתם גם תוכן המודעות וגם תדירות פרסומן יותאמו לנדרש. החוק דורש גם לשקול שהמודעות יותאמו למהות העיתון: כך למשל מודעת הנגד בעיתון חרדי תהיה שונה ממודעה בעישון הפונה במופגן לציבור חילוני, מודעות שונות יופיעו בשפות שונות, ועוד.

יצוין, שעצם החרגת העיתונות הכתובה נמצא כעת בדיון משפטי, בעתירה לבג"ץ של המיזם למיגור העישון הטוען כנגד החרגה זו. במקביל, יבואני מוצרי האידוי פנו לבג"ץ מן הכיוון ההפוך: הם דורשים להחריג את מוצריהם מן ההגבלות הכוללות של החוק.

במקביל, הוגדלה מאד גם האזהרה הנדרשת בגוף מודעת הפרסומת למוצר העישון. כלומר: כל מודעה לעידוד מוצרי העישון כרוכה כעת גם באזהרה גדולה בגוף המודעה, וגם במודעת נגד של משרד הבריאות. הוראות איסור הפרסומת חלות גם על חנויות פטורות ממכס (דיוטי פרי) בשדות התעופה של ישראל, במטוסים ובאוניות. הקנס על הפרת החוק הוא 226,000 שקלים לאדם פרטי או 502,000 שקלים לתאגיד.

איסור חלוקה לצורך קידום מכירות - אסור לחלק ללא תשלום סיגריות באירועים, בתמורה להצטרפות לסקר צרכנים, רישום ברשימת דיוור או מסירת פרטים אישיים.
הקנס על הפרת החוק הוא 226,000 שקלים לאדם פרטי או 502,000 שקלים לתאגיד.

בתיקון לחוק חל איסור על מכירת סיגריות צעצוע, סיגריות מסטיק וממתקים: "לא ייצר אדם, לא ישווק ולא יאחסן לשם שיווק צעצוע או ממתק, ובכלל זה גומי לעיסה, בצורה של סיגריה"

עיקרי התיקון לחוק שנכנסו לתוקף בשלב השני (8.7.19)

איסור מכירת מוצרי טבק דמויי ממתקים או צעצועים - איסור מכירת סיגריות צעצוע, סיגריות מסטיק וממתקים: לא ייצר אדם, לא ישווק ולא יאחסן לשם שיווק צעצוע או ממתק, ובכלל זה גומי לעיסה, בצורה של סיגריה. הקנס על הפרת החוק הוא 75,300 שקלים לאדם פרטי או 150,600 שקלים לתאגיד.

איסור שימוש בדמויות ובפירות - לא יעשה אדם, בפרסומת מותרת או בסימון חפיסה או אריזה של מוצר עישון, שימוש בשמם או בדמותם של בני אדם, של בעל חיים או של אבר מאבריהם, או בתמונה של פרי או צמח אחר, לרבות בציור או בהנפשה. הקנס על הפרת החוק הוא 226,000 שקלים לאדם פרטי או 502,000 שקלים לתאגיד.

כל הוראות החוק יחולו מעתה גם בדיוטי פרי - כל הרחבות סעיפי החוק המעודכן להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (כפי שאושרו ונרשמו בספר החוקים של ישראל כבר ב-8.1.2019) יחולו גם על חנויות פטורות ממכס (דיוטי פרי) בשדות התעופה של ישראל, במטוסים ובאוניות.

כל מוצרי העישון ישווקו בחפיסות בעלות עיצוב חלק ואחיד, בצבע ירוק זית, בשילוב חאקי (גוון פנטון 448C, שהוגדר כצבע המכוער בעולם) שעליו יופיע שם המותג והיצרן בלבד

עיקרי התיקון לחוק שייכנסו לתוקף בשלב השלישי (החל מה-1.1.20)

איסור הצגת מוצרי טבק למכירה - תיאסר הצגה פומבית של המוצרים בחנויות. מוצרי העישון וחפיסות הסיגריות יוסתרו ויוצגו רק ע"פ בקשת הלקוח.
ממחקר שנערך בבריטניה, עלה כי הדחף לעשן עולה כאשר מוצרי העישון גלויים לעין, בעיקר בקרב מעשנים מכורים.

עיצוב אחיד - כל מוצרי העישון ישווקו בחפיסות בעלות עיצוב חלק ואחיד, בצבע ירוק זית, בשילוב חאקי (גוון פנטון 448C, שהוגדר כצבע המכוער בעולם) שעליו יופיע שם המותג והיצרן בלבד. הוראה זו היא בעלת חשיבות רבה, שכן עד כה חברות הטבק "ניצלו" את האריזות לצורך פרסום ושיווק צבעוני ומושך. איסור ההצגה לציבור של מוצרי העישון, וחובת העיצוב האחיד שלהם, יתרמו באופן משמעותי לשלילת הלגיטימציה של מוצרי העישון. במיוחד בהתייחס לצעירים שטרם התמכרו אליהם.

עלון אזהרות בכל קופסה - על היצרנים להכניס "עלון אזהרה" לתוך כל קופסה של מוצר עישון, ובו הסבר על נזקי העישון והסכנות הבריאותיות.
הוראה זו היא סוג של פשרה, שהושגה בין הדרישה של ח"כ אייל בן ראובן להציג אזהרות גרפיות על הקופסאות עצמן, לבין התנגדותו של סגן השר הרב יעקב ליצמן, שטען שאזהרות גרפיות אינן אסתטיות.

הגדלת גודל האזהרות - הגדלת גודל האזהרות על חפיסות מוצרי טבק מ-30% ל-65%, חובת אזהרות על כל מוצרי עישון ואידוי אחרים (לרבות סיגריות אלקטרוניות ומכשירי אידוי) - בגודל 30%.

דיווח על הרכיבים - ביוני 2020, תיכנס לתוקף ההוראה של הגשת דיווח ראשון על ידי החברות בנוגע לרכיבי המוצרים, חומרים נפלטים בעת השימוש ובעיקר כמות הניקוטין.

נקבע כי כמות הניקוטין תוגבל אך ורק בסיגריות האלקטרוניות, שנמצא שחלקן כוללות כמות גבוהה ביותר של החומר הממכר ניקוטין

הגבלת כמות הניקוטין בסיגריות האלקטרוניות

הניסיונות להגביל את כמות הניקוטין בכל מוצרי העישון לא צלחו. נכון לעכשיו, נקבע כי כמות הניקוטין תוגבל אך ורק בסיגריות האלקטרוניות, שנמצא שחלקן כוללות כמות גבוהה ביותר של החומר הממכר ניקוטין. פרט לכך, טרם הוטלו הגבלות כל שהן על הייצור עצמו של מוצרי העישון.בעניין זה, קיימת בחוק הוראה מעניינת נוספת, שלמעשה מגינה על חקיקה מכוח חוקים אחרים, ובכך מאפשרת למשרד הבריאות לקבוע איסורים נוספים, שאינם מוגדרים בחוק הזה. כך, למשל: משרד הבריאות יכול לקבוע תקנות להגבלת כמות הניקוטין בסיגריות ע"פ פקודת הרוקחים, הכוללת הוראה שמאפשרת לשר הבריאות לפעול מכוחה כנגד מוצרים מזיקים שהם בשימוש אישי או ביתי.

עצם המכירה והשיווק של מוצרי עישון, שהורגים אחד מתוך שני משתמשים שעשו במוצר שימוש רגיל (או אף יותר), עשוי להוות עילה לתביעת נזיקין

המלחמה בעישון: הצעדים הבאים

אין ספק שהתיקון החדש לחוק הוא תיקון חשוב, שמהווה אבן דרך במאבק בעישון. עם זאת, גם החקיקה הזו אינה מושלמת בשלב זה, ויש מקום לחקיקה משלימה נרחבת הכוללת גם מנגנון אכיפה יעיל. כמו כן, לגבי חלק מההוראות, עומדות עתירות שהוגשו לבג"צ. כך, למשל: עתירה של יצרני סיגריות אלקטרוניות נגד הגבלת כמות הניקוטין בסיגריות האלקטרוניות, עתירה נפרדת הדורשת החרגתן מאיסורי החוק, והעתירה של הארגון למיגור העישון נגד ההחרגה של פרסום בעיתונים.

במקביל, ממשיך המאבק גם בדרכים נוספות. כך למשל:הגשת תביעות נזיקין נגד חברות הטבק ומוצרי העישון: בארה"ב, הוגשו בעבר מספר תביעות כאלה, שזכו בפיצויים בסך כולל של כ-246 מיליארד דולר לטובת רשויות הבריאות שם! בפסק דין עקרוני נדונו המניפולציות של חברות הטבק, שעושות שימוש בחומרים ממכרים, כגון תוספת אמוניה (שגורמת לניקוטין להיות ממכר פי 6!). כיום מתקיים דיון בנושא תוספת מנטול (שמקל על השארת העשן זמן ממושך יותר בריאות, ולכן מגביר את הספיגה של חומרי הרעל ומגדיל את הנזקים).

עצם המכירה והשיווק של מוצרי עישון, שהורגים אחד מתוך שני משתמשים שעשו במוצר שימוש רגיל (או אף יותר), עשוי להוות עילה לתביעת נזיקין. במדינת פלורידה שבארה"ב ניתן פסק דין עקרוני בתובענה ייצוגית של משתמשים בסיגריות, שמקל מאד על תביעות אלו; וכבר נפסקו על בסיסו פיצויים שמסתכמים בסכומים של מאות מיליוני דולרים כנגד חברות הסיגריות, לטובת משתמשים כאלה שהם או בני משפחתם נפגעו משימוש זה.

העישון גורם לעומס העצום בבתי החולים, להארכת תורים, למחסור במשאבים, וכולנו מקבלים טיפול רפואי בדרגה נמוכה יותר עקב נזקי העישון

הקשר בין העישון לבין העומס על מערכת הבריאות

בעצם, כל עוד המצב הקיים בישראל הוא של הטלת נזקי העישון על מערכת הבריאות, יוצא שכל אחד ואחד מאיתנו, בין אם הוא משתמש במוצרי העישון ובין שלא, נושא בפועל בנזקי העישון, עקב הנטל הכלכלי העצום שלו על מערכת הבריאות. וכך יוצא, שהעישון גורם לעומס העצום בבתי החולים, להארכת תורים, למחסור במשאבים, וכולנו מקבלים טיפול רפואי בדרגה נמוכה יותר עקב נזקי העישון.

לאחרונה פנו חברי הכנסת ה-20 יהודה גליק ויואל חסון ליועמ"ש, בבקשה שיעמיד לדין את גורמי הטבק בגין הריגה 

העמדה לדין על הריגה

לאחרונה פנו חברי הכנסת ה-20 יהודה גליק ויואל חסון ליועמ"ש, בבקשה שיעמיד לדין את גורמי הטבק בגין הריגה (עבירת המתה). בפנייתם, טענו כי בעצם העובדה שחברות הטבק (גורם התמותה) ידעו ויודעות על כך שיש אפשרות משמעותית שפעולותיהם (המוצרים שהם מייצרים/משווקים) יגרמו למותו של אדם, בוודאי בדרג של 1 מכל 2 או אף יותר, הרי שהמסקנה אמורה להיות שהם עומדים בקריטריון של עבירת הריגה.

לסיכום: עד שמכירת מוצרי טבק תיאסר לחלוטין, המטרה הכללית של המאבק היא לפגוע ככל האפשר בלגיטימיות של העישון; ובכך לצמצם את מספר המעשנים, ובעיקר למנוע התמכרות של בני נוער. התיקון החדש לחוק מהווה צעד משמעותי מאוד במאבק, אך הדרך עוד ארוכה.

* עו"ד עמוס האוזנר הוא יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון
* סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי  

לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים איסור פרסום
עו"ד עמוס האוזנר

קבע פגישה עם
עו"ד עמוס האוזנר