על אף העובדה שמדינת ישראל משקיעה כספים רבים בשיפור רמת השירות הניתן על ידי מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים, חלה ירידה מתמדת במספר הנוסעים בקווי שירות באוטובוסים. לאור זאת, הממשלה החליטה לנקוט צעדים נוספים, שמטרתם היא עידוד השימוש בתחבורה הציבורית באוטובוסים, ובתוך כך קביעת ההוראות הנדרשות בפקודת התעבורה, בין השאר בדבר הסדרת הליך תחרותי כתנאי לחלוקת רישיונות קווי שירות באוטובוסים.

שיפור רמת השירות
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי: "הוועדה לשינוי חברתי כלכלי (ועדת טרכטנברג) המליצה לחייב את המדינה להקצות רישיונות להפעלת קווי שירות באוטובוסים בהליך תחרותי ולקבוע שכלל מפעילי התחבורה הציבורית יפעלו בתנאי מחירים ורמת שירות תחרותיים בהקדם האפשרי. המלצותיה של הוועדה בעניין זה עוגנו בהחלטת הממשלה בדצמבר 2011 בנושא צמצום הריכוזיות והגברת התחרות בענף התחבורה הציבורית, והן באות לידי ביטוי בהצעת חוק זו.

פתיחת  ענף  התחבורה  הציבורית  באוטובוסים להשתתפותם של שחקנים נוספים נושאת בחובה פוטנציאל לשיפור רמת השירות הניתן ללקוח וחסכון כספי גדול שממנו ייהנה גם ציבור הנוסעים.  הוצאת כלל התחבורה הציבורית  לתחרות  צפויה  להביא  לחסכון  משמעותי בתקציבי הסובסידיה לתחבורה ציבורית באוטובוסים, וזאת בשל עלויות ההפעלה המופחתות המתקבלות בהליך תחרותי.

יצוין כי במקביל להצעת חוק זו, מונחת על שולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה שבה מוצע להסדיר מתן רישיונות מפעיל לתחבורה ציבורית ויישום כרטוס חכם בתחבורה הציבורית, ויש לראות את שתי הצעות החוק כמכלול אחד".
 
בהצעת החוק תמכו 7 חברי כנסת.
להצעת החוק התנגדו 4 חברי כנסת.
הצעת החוק עברה להמשך טיפול בוועדת הכנסת.