נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

דוקטרינת "הפסלות היחסית" לעומת תורת "פרי העץ המורעל": מדריך

החוק הישראלי אינו מכיר בתורת "פרי העץ המורעל" האמריקאית, הפוסלת כל ראיה שהושגה בהליך שהוא עצמו או ראשיתו בניגוד לחוק. עם זאת, המשפט הישראלי מאפשר פסלות יחסית של ראיות שהושגו בצורה בלתי הוגנת או שאינה חוקית

מאת: עו"ד תומר אשש | | 4
דוקטרינת "הפסלות היחסית" לעומת תורת "פרי העץ המורעל": מדריך

המשפט הפלילי הינו משפט שרובו ככולו מושתת על ראיות, הנאספות על ידי המשטרה, מועברות לתביעה ולאחר מכן מוצגות בבית המשפט לצורך הוכחת עובדות. תיק קם ונופל על הראיות המרכיבות אותו. כך, מתעוררת השאלה: האם כל הראיות שנאספו על ידי המשטרה קבילות או אינן קבילות?

פסילת ראיות שהושגו בצורה פסולה ובאמצעים שהחוק אינו מתיר, מגינה למעשה על זכויות הנאשם ו"מענישה" את המשטרה (הרשות) על התנהלות המנוגדת לכללי הצדק. בשונה מהמשפט האמריקאי, המשפט הישראלי אינו מכיר בפסילת ראיות בצורה מלאה, אך בכל זאת ניתן לראות שהדוקטרינה חלחלה למשפט הישראלי דרך הפסיקה.

על פי תורת פרי העץ המורעל האמריקאית, כל ראיה שנולדה בעקבות מעשה שהוא בבסיסו פסול או בלתי חוקי, לא תהיה קבילה בבית המשפט

מהי תורת פרי העץ המורעל האמריקאית?

המצב המשפטי בארצות הברית בנוגע לקבילות ראיות הינו במובנים רבים מצב של "שחור ולבן". כך, על פי תורת פרי העץ המורעל האמריקאית, כל ראיה שנולדה בעקבות מעשה שהוא בבסיסו פסול או בלתי חוקי, לא תהיה קבילה בבית המשפט.

אם החשוד מוטעה והחוקרים גורמים לו לומר דברים שלא היה אומר, אילו לא היו לוחצים עליו, מפעילים עליו לחץ אסור או אפילו מכים אותו ומענים אותו - מדובר באמצעים פסולים של השגת ראיות

מהי ראיה שנולדה בעקבות מעשה פסול?

על פני הדברים, מדובר בראיה שעשויה כביכול להיות נכונה ומכילה ערך של "אמת", אך הראייה נולדה כתוצאה מפעולה בלתי כשרה ועל כן נשללת קבילותה. כך, למשל: אם נעשה חיפוש בבית, שלא לפי הכללים של דיני החיפוש, ללא צו בית משפט או באופן אחר הנוגד את החוק. לדוגמה: אם שוטר ביצע חיפוש בלתי חוקי בכליו של חשוד וגילה ראיה כלשהי בתיק שהחשוד נשא עליו, תהיה זו ראיה שנולדה עקב מעשה פסול של השוטר. או אז, על פי תורת פרי העץ המורעל, כל ראיה שמצא השוטר בתיק - אקדח, מכתב או סמים - תהיה פסולה בבית המשפט האמריקאי.

לעומת זאת, המשפט הישראלי אינו מחיל את תורת פרי העץ המורעל באופן כה נרחב וגורף. על פי דיני הראיות במשפט הישראלי, כל ראיה הרלוונטית לכתב האישום נחשבת תחילה לקבילה. המגמה שהתפתחה בעשרות השנים האחרונות דווקא הסיטה את עיקר המשקל בדיון משאלה של קבילות לשאלה של משקל.

כלומר, מאחר שהמשפט הישראלי שנולד בראשיתו עם פקודות מנדטוריות והשפעה בריטית רחבה ("המשפט המקובל") שאב עם התפתחותו השפעות משמעותיות גם מהמשפט האירופאי שבו השופט הינו שופט חוקר מקצועי - התקבעה המחשבה שאין לפסול בקלות קבילותן של ראיות כיוון שבשונה מחבר המושבעים במשפט הבריטי והאמריקאי שהינם הדיוטות, הרי שהשופט המקצועי, ידע להתעלם מפגמים בראיות וליתן להן את המשקל המתאים גם אם הושגו בצורה בעייתית או אם יש בראיה פגם כזה או אחר (להבדיל מהמושבע שצריך "שישמרו עליו" מפני ראיות מזוהמות).

אלא, שבכל זאת, ישנם כללי פסילה לראיות הקבועים בחוק - מסיבות שונות ומגוונות. כך למשל, אסור לכפות על גבר להעיד נגד אשתו ועל אשה כנגד בעלה (פרט למקרים חריגים של אלימות במשפחה ועבירות נוספות שכן מאפשרות כפיית העדה כנגד בני זוג) כך גם בנוגע להאזנת סתר, צילום בלתי חוקי או כללים אחרים הפוסלים ראיות ועדויות שהושגו בניגוד לחוק ואין מאפשרים הגשתן.

בהמשך לכך, התפתחה במשפט הישראלי דוקטרינה של פסלות יחסית של ראיות שהושגו באמצעים פסולים ובלתי כשרים וזאת בנוסף לכללי הפסילה החוקיים. יש לשים לב שקיימים סוגים שונים של מעשים פסולים. למשל: אם החשוד מוטעה והחוקרים גורמים לו לומר דברים שלא היה אומר, אילו לא היו לוחצים עליו, מפעילים עליו לחץ אסור או אפילו מכים אותו ומענים אותו - מדובר באמצעים פסולים של השגת ראיות.  מעשים אלה פוגעים בזכויות השונות של הפרט, ולכן הוצאו מהחוק. במשפט הישראלי, חלק מראיות אלה לא ייפסלו באופן אוטומטי, בעוד שבמשפט האמריקאי הראיות ייפסלו לחלוטין.

בתיקים כלכליים, תיקים פליליים בנושאי סמים ותיקים אחרים שאינם קשורים לאלימות במשפחה, לא כופים אשה להעיד כנגד בעלה (ולהפך), כדי שלא לפגוע בשלמות המשפחה

מהו המצב במשפט הישראלי בכל הנוגע לפסילת ראיות?

ראיות פסולות על פי חוק - מספר מקרים מיוחדים, שלגביהם המשפט הישראלי פוסל או מגביל ראיות מנויים בפקודת הראיות. כך למשל, מגבילים עדויות של קטינים ולא מאלצים אותם להעיד בביהמ"ש, אלא שמגישים את עדותם באמצעות חוקרי ילדים שגובים מהם את העדות לפני המשפט ומתעדים אותה באמצעי הקלטה. 

בנוסף כבר צוין לעיל, שעדות של בני זוג נשואים, אחד כלפי השני מוגבלת. כך - בתיקים כלכליים, תיקים פליליים בנושאי סמים ותיקים אחרים שאינם קשורים לאלימות במשפחה, לא כופים אשה להעיד כנגד בעלה (ולהפך), כדי שלא לפגוע בשלמות המשפחה.

ראיה לא אמינה מטבעה - דוגמה אחת לראיה שאינה אמינה מטבעה מכונה בציבור "עדות שמיעה", אך למעשה מדובר בעדות מפי השמועה - זוהי ראיה ששומעים או קולטים מצד שלישי. כלומר, מי שמציג את הראיה אינו יודע את העובדות ממקור ראשון. ראיה כזו, על פי רוב, לא תתקבל בבית המשפט, מאחר שאינה נחשבת אמינה.

זכות ההיוועצות בעורך דין הינה זכות חוקתית מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל כן פגיעה בזכות החוקתית שלא כדין עשויה להביא לפסילה של ראיה

דוקטרינת הפסלות היחסית

מאז שניתנה הלכת יששכרוב (ע"פ 5121/98) 2006 (שנת מתן פסק הדין) התפתחה "דוקטרינת הפסלות היחסית" במשפט הישראלי. הלכת יששכרוב אפשרה לפסול ראיות שהושגו באמצעים פסולים (כפי שתוארו לעיל) על אף שהן עדיין נחשבות קבילות לפי החוק הישראלי. בפרשה זו, חייל נשפט בתיק סמים. החייל הורשע לאחר שהודה במספר עבירות סמים על אף שלא ניתנה לו האפשרות להיוועץ בסניגור.

לאחר שהורשע הוגש ערעור שהגיע לביהמ"ש העליון ושם התקבל ערעורו והוא זוכה מרוב העבירות בהן הודה, מכיוון שביהמ"ש העליון בראשות השופטת בייניש קבע, שזכות ההיוועצות בעו"ד הינה זכות חוקתית - על חוקית הנרכשת מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל כן פגיעה בזכות החוקתית שלא כדין עשויה להביא לפסילה של ראיה ובמקרה זה של ההודאה שניתנה למעשה שלא מרצון חופשי ומלא עקב שלילת זכות ההיוועצות בעו"ד.

החל מפסיקה זו, החל להשתכלל הכלל בפסיקה, לפיו בוחנים שיקולים שונים, וכך מחליטים אם לפסול את הראיה שהושגה באופן פסול: בוחנים את מידת הפגיעה בחוק, שגרמה להשגה של הראיה הפסולה; מידת הפגיעה בזכויות הנאשם, בגין האמצעים הפסולים; מידת ההשפעה של הראיה על התיק; אופי העבירה ונסיבות נוספות.
השופט משקלל את כל השיקולים השונים, וכך בוחר אם לפסול או לא לפסול את הראייה. מאז הלכת יששכרוב, במקרים רבים נפסלו ראיות שנתפסו באופן בלתי חוקי, הודאות שהושגו באמצעים בלתי כשרים ועוד.

כדי להציג כראיה הודאה של נאשם במשטרה או בפני גורם אחר, יש להראות שההודאה התקיימה וניתנה בצורה חופשית ומרצון של החשוד. אם ההודאה לא ניתנה באופן חופשי ומרצון, היא לא תתקבל כראיה בבית המשפט

המקרה המיוחד של הודאה בחקירה

סעיף 12 לפקודת הראיות עוסק בהודאה של נאשם. ככלל, הודאות מפי הנאשם שניתנו מחוץ לכותלי בית המשפט אינן קבילות, אך במקרים מסוימים הסעיף מאפשר כי הודאה שנשמעה מחוץ לבית המשפט תוצג כראיה בתיק.

על פי סעיף זה, כדי להציג כראיה הודאה של נאשם במשטרה או בפני גורם אחר, יש להראות שההודאה התקיימה וניתנה בצורה חופשית ומרצון של החשוד. כלומר, אם ההודאה לא ניתנה באופן חופשי ומרצון, היא לא תתקבל כראיה בבית המשפט, אלא תיפסל בגין הפגם בדרך שבה נאספה הראיה. בצורה זו, ניתן גם לפסול אמרות של עדים וחשודים, מעבר למה שנאמר בסעיף 12, מכוח הלכת יששכרוב ודוקטרינת הפסלות היחסית. 

לסיכום: על אף שהחוק הישראלי אינו מחיל באופן גורף את תורת פרי העץ המורעל האמריקאית, לפיה כל ראיה שהושגה באמצעי פסול אינה קבילה, הרי שהפסיקה בישראל החילה את דוקטרינת הפסלות היחסית, המאפשרת לפסול ראיות שהושגו באופן פסול, בהתאם לשיקולים שונים אותם שוקל בית המשפט. כפי שעולה משמה, הדוקטרינה "יחסית" ואינה מחייבת באופן אוטומטי. ניתן לראות כיצד הדוקטרינה הופעלה במקרים רבים והובילה לזיכויים בתיקים.

* עו"ד תומר אשש מתמחה במשפט פלילי מעל עשור, מחזיק בתואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת חיפה עם התמחות בדיני ראיות; ובתואר שני במשפטים, אף הוא מאוניברסיטת חיפה, עם התמחות בתורת השפיטה וניהול ההליך הפלילי. 

ליצירת קשר עם תומר אשש משרד עו"ד
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
דיני ראיות הודאה באשמה ראיות פסולות
עו"ד תומר אשש

קבע פגישה עם
עו"ד תומר אשש

משרד עורכי דין תומר אשש מעניק ללקוחותיו ייעוץ, ליווי צמוד וייצוג בכל הערכאות המשפטיות. מתמקד בעיקר בתחום המשפט הפלילי, בזכות...

לפרופיל המלא