נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

האם כדאי לכם להסתיר מחלה לפני נישואין?

שקלתם להסתיר מידע בריאותי וחיוני מבן זוגכם העתידי? תחשבו שוב. הסתרת מידע "רגיש" מבן הזוג לפני נישואין עשויה לבסס עילה לגירושין ולפיצויים

מאת: עו"ד בני דון-יחייא | | 4
האם כדאי לכם להסתיר מחלה לפני נישואין?

גילוי לאחר הנישואין על הסתרת מידע משמעותי מבן הזוג, למשל מחלה פיזית או נפשית, עלול להיות כואב מאוד מבחינה רגשית. חשוב לדעת כי גילוי כזה יכול להקים סעדים משפטיים לצד שהוסתר ממנו המידע.
מהם הסעדים המשפטיים האפשריים?

במישור הגירושין: הסתרה של מחלה משמעותית הוכרה בבתי הדין הרבניים כעילה לגירושין. אם הבעל הוא התובע, הוא יהיה פטור מכתובתה של אשתו.

במישור הנזיקי: הזכות לפיצוי כספי קמה מכוח פקודת הנזיקין או דיני החוזים. בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה ניתן לתבוע פיצוי בשל הנזקים שנגרמו בשל הסתרת מחלה, ליקוי נפשי משמעותי ועוד.

תביעת גירושין בשל הסתרת מום תתקבל רק אם התובע יגיש את התביעה סמוך לאחר גילוי ההסתרה. שיהוי עלול לדחות את התביעה. המינוח ההלכתי לכך הוא "סבר וקיבל". 

באילו נסיבות תתקבל תביעת גירושין עקב הסתרת מחלות לפני הנישואין?

קיימת עילת גירושין הנקראת בדין העברי "מקח טעות". עילה זו תתקבל בהתקיים שני תנאים עיקריים:

קיימת חובה הלכתית על כל בן זוג לחשוף לפני הנישואין בפני בן זוגו מום מהותי. הדיינים בוחנים האם האדם הסביר היה מוכן להינשא אילו ידע את העובדה שהוסתרה.

תביעת גירושין בשל הסתרת מום תתקבל רק אם התובע יגיש את התביעה סמוך לאחר גילוי ההסתרה. שיהוי עלול לדחות את התביעה. המינוח ההלכתי לכך הוא "סבר וקיבל".

במקרה אחד ביטל בית הדין הרבני הגדול פסק דין של בית הדין האזורי שחייב בעל בכתובת אשתו. הפטור ניתן משום שהאישה הסתירה מבעלה כי טופלה בכדורים שנתיים לפני הנישואין, בשילוב טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, בשל מצבה הנפשי. בית הדין הגדול כתב כי האישה אינה מוגדרת כחולת נפש, אבל בהתחשב במגזר החרדי שאליו משתייכים הצדדים, ההסתרה עונה להגדרה ההלכתית של 'מום' אשר העלמתו מהבעל מובילה לראיית התחייבות הכתובה כמקח טעות.

בפסק הדין נכתב כי "המדדים למום הם: א. האם רוב בני האדם מאותה קבוצה חברתית שאליה משתייכים הצדדים, לפי הנורמות המקובלות אצלם, היו מקפידים על כגון זה? ב. אם היו נודעים להם הנתונים קודם ה'אירוסין' – האם היו הם מסכימים להמשיך את ההליך ולבסוף להינשא?"

על התובע מוטל נטל ההוכחה כי מדובר בהסתרה מהותית וכי התקיימו יסודות עוולת הרשלנות וביניהם הוכחת קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק

מהו הביסוס החוקי לתביעת נזיקין בשל הסתרת מום?

1. עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין (סעיפים 35 ו-36).

2. נימוק מעין חוזי: הפרת חובת תום הלב בשל היעדר הגילוי (סעיפים 30 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)).

3. עוולת התרמית בפקודת הנזיקין (סעיף 56).

על התובע מוטל נטל ההוכחה כי מדובר בהסתרה מהותית וכי התקיימו יסודות עוולת הרשלנות:

1. קיומה של חובת זהירות של המעוול כלפי הניזוק.

2. הפרת חובה זו.

3. הוכחת נזק.

4. הוכחת קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק.

בית המשפט קיבל תביעת נזיקין של אשה שטענה כי בעלה לא גילה לה על בעיותיו הנפשיות הקשות, שבעקבותיהן נהג בה באלימות מראשית הנישואין עד שנפרדו בשל כך

מה קובעת עוולת הרשלנות?

סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע כי "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות... הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

בהמשך לכך, סעיף 36 לפקודה קובע: "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".

השופטת מימון פסקה כי בעל שלא גילה לאשתו לפני הנישואין שהוא חסר כוח גברא, עוול נגדה בעוולת הרשלנות. היא חייבה אותו לשלם לאשתו פיצויים בסך 129 אלף ש"ח

אילו מומים הוכרו בבתי המשפט כמזכים בפיצויים?

בעיות נפשיות: בתמ"ש (הקריות) 7613/02 קיבל בית המשפט תביעת נזיקין של אשה שטענה כי בעלה לא גילה לה על בעיותיו הנפשיות הקשות, שבעקבותיהן נהג בה באלימות מראשית הנישואין עד שנפרדו בשל כך. השופטת אלון קבעה כי חובת הגילוי מבוססת על עצם טיבה של ההתקשרות הזוגית, המחייבת יחסי אמון מוגברים. עוד כתבה כי על ה"אדם הסביר" היה לצפות כי היעדר גילוי מעין זה יש בו לגרום לנזק של ממש לבת הזוג.

השופט ויצמן פסק (תמ"ש כ"ס 14022-05) כי אישה שסבלה מסכיזופרניה היתה חייבת לגלות מידע זה לבעלה לפני הנישואין. משנמנעה מכך, עליה לשלם לו פיצויים. 

בעיה בתפקוד המיני: בתמ"ש (י-ם) 24760/08 פסקה השופטת מימון כי בעל שלא גילה לאשתו לפני הנישואין שהוא חסר כוח גברא, עוול נגדה בעוולת הרשלנות. היא חייבה אותו לשלם לאשתו פיצויים בסך 129 אלף ש"ח. השופטת ציינה כי הפרת חובת הגילוי של פרט כה מהותי, הניצב בלב ליבה של מערכת חוזית משפחתית, מהווה מחדל רשלני מעוול כלפי התובעת, שנמנעו ממנה יחסי אישות והבאת ילדים לעולם. בפסק הדין התקבלו גם טענות האישה להפרת חובת תום הלב (סעיף 61 (ב) וסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי)) ולקיומה של עוולת התרמית (סעיף 56 לפקודת הנזיקין).

נטייה מינית של בן הזוג: בתמ"ש (י-ם) 23663-06-18 מחק השופט פליקס על הסף תביעת נזיקין של אשה נגד בעלה, שעמו הביאה לעולם שלושה ילדים. הבעל הסתיר ממנה נטייה הומוסקסואלית מלפני הנישואין. השופט כתב כי אין להכיר ככלל גורף בחובה משפטית של בן זוג, להבדיל מחובה מוסרית, לגלות לבת זוגו את נטייתו ועברו המיניים.

השופט ויצמן פסק כי אישה שסבלה מסכיזופרניה היתה חייבת לגלות מידע זה לבעלה לפני הנישואין. משנמנעה מכך, עליה לשלם לו פיצויים

 מה היתה הנמקת השופט פליקס?

השופט הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 8489/12) השוללת הכרה בניאוף כעילה נזיקית או חוזית, שבה נאמר: "המשפט מתקשה לספק מזור לרגשות פגועים וללב דואב. בן הזוג המתעתע, הנואף, המפרק קשר ללא הצדקה ראוי אולי לגנאי מוסרי, דתי או חברתי, אך הנפגע ממנו יתקשה למצוא תרופתו במשפט... הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-הרגשיות ביותר של בן אנוש". בקשת רשות ערעור על ההחלטה למחיקת התביעה על הסף התקבלה, והתיק הוחזר לבית המשפט למשפחה לשמיעתו. שופטי בית המשפט המחוזי לא הביעו עמדה לגופה של השאלה.

* עו"ד בני דון-יחייא מתמחה בדיני משפחה וירושה. חיבר 13 ספרים בתחום עיסוקו 

** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי

לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
עילות גירושין רשלנות עוולה נזיקית
עו"ד בני דון-יחייא

קבע פגישה עם
עו"ד בני דון-יחייא