נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

לקסיקון מונחים במשפט פלילי – חלק ב'

חלק ב' של המילון הפלילי שמבאר, מסביר, מפשט, מנגיש ומבהיר את המשמעות והחשיבות של כל ערך וערך שנכלל בו. והפעם: הליכים פליליים בשלב ההעמדה לדין

מאת: עו"ד רועי קרן | | 4
לקסיקון מונחים במשפט פלילי – חלק ב'

 מי שהסתבך בפלילים, מי שמתעניין בעולם המשפט הפלילי או מי שעוסק בפלילים: כל אלה ועוד מוזמנים לעיין במילון המושגים הפלילי הנרחב שלפניכם. לקסיקון המונחים המקיף עוסק בהרחבה בהצגה מדויקת ומספקת של מונחים נבחרים מעולם הפלילים.

המילון ערוך בצורה ייחודית: הערכים המבוארים לא יוצגו בסדר אלפביתי, אלא לפני נושאים. חלקו הראשון של המילון עסק במושגים הקשורים להליכים פליליים טרם משפט פלילי. בחלק הנוכחי נעסוק בהליכים פליליים בשלב ההעמדה לדין. חקירה פלילית היא השלב הראשון של ההליך הפלילי. השלב הבא יכול להיות משפט פלילי. חקירה פלילית יכולה להסתיים באחד מאלה: העמדה לדין או סגירת התיק. אם היא מסתיימת בהעמדה לדין, קרי, בהגשת כתב אישום, מתחיל להתנהל משפט פלילי. לפניכם כל המושגים והמונחים החשובים הקשורים למשפט פלילי:

חשוד הופך לנאשם כאשר מוגש נגדו כתב אישום. המשטרה גם יכולה להמליץ על סגירת התיק, או שהפרקליטות יכולה לסוגרו למרות שהרשות החוקרת נתנה המלצה שונה

העמדה לדין

כשמסתיימת חקירה פלילית, הרשות החוקרת המשלימה את החקירה מעבירה את התיק הפלילי לתביעה עם המלצה כיצד להמשיך ולנהוג. התביעה בוחנת את חומרי החקירה: כל הראיות שנאספו ואשר יש בהן להצביע על אשמתו של חשוד ומחליטה האם להופכו לנאשם. חשוד הופך לנאשם כאשר מוגש נגדו כתב אישום. המשטרה גם יכולה להמליץ על סגירת התיק, או שהפרקליטות יכולה לסוגרו למרות שהרשות החוקרת נתנה המלצה שונה.

הגשת כתב אישום

כתב אישום הוא מסמך המוגש על ידי מדינת ישראל כנגד אדם. מדינת ישראל המיוצגת על ידי רשויות התביעה מעמידה באמצעות כתב האישום אדם מסוים לדין פלילי. אותו אדם שנגדו מוגש כתב האישום הופך לנאשם, כשהמאשימה היא מדינת ישראל. כתב האישום, שכותרתו "מדינת ישראל נגד הנאשם ...." מפרט את עובדות המקרה המקימות את העבירות הפליליות המיוחסות לנאשם, שבגינן הוא עומד למשפט פלילי. כתב האישום הוא יריית הפתיחה של המשפט הפלילי, שמורכב גם הוא משלבים שונים.

כתב אישום מוגש רק כאשר נציג התביעה יסיק כי כתב האישום מבסס סיכוי סביר להרשעה. כמו כן, נבחן קיומו של אינטרס ציבורי לקיים הליך פלילי נגד העבריין, שבלעדיו ייסגר התיק מחוסר עניין לציבור.

חשוב לציין כי סגירת תיק איננה סופית וכי חקירה פלילית שנסגרה עשויה להיפתח מחדש בגלל שינוי נסיבות (כגון: הופעת עד חדש או גילוי ראיה) או שינוי מדיניות

סגירת תיק פלילי ללא העמדה לדין

במקרים שבהם רשויות התביעה מחליטות שלא להעמיד לדין חשוד ולא להגיש נגדו כתב אישום, מתקבלת החלטה המכונה "סגירת תיק". המשמעות היא שהליכים פליליים נגד החשוד נסתיימו בשלב זה ולא יתקיים נגדו משפט. סגירת תיק היא בשל אחד הגורמים הבאים: סגירת התיק מחוסר ראיות מספיקות לצורך העמדה לדין; או סגירת התיק משום שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין; או סגירת התיק מחוסר אשמה. היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו יכול להחליט על סגירת תיק מחוסר עניין לציבור.

חשוב לציין כי סגירת תיק איננה סופית וכי חקירה פלילית שנסגרה עשויה להיפתח מחדש בגלל שינוי נסיבות (כגון: הופעת עד חדש או גילוי ראיה) או שינוי מדיניות.

אחר שהוגש כתב אישום נגד נאשם מתכנס בית משפט, בהרכב של שופט אחד או שלושה, בבית משפט השלום או המחוזי ומתחיל להתקיים המשפט, שנפתח בהקראת כתב האישום

משפט פלילית 

משפט פלילי הוא משפט שמקיימת מדינת ישראל כמאשימה, באמצעות באי כוחה, נציגי התביעה, כנגד נאשם שהוגש נגדו כתב אישום. במשפט פלילי מנסה התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם באמצעות ראיות מספקות. רף ההוכחה הוא "מעבר לספק סביר". קרי, השופט או השופטים היושבים בדין צריכים להשתכנע כי האדם הנשפט איננו חף מפשע וכי אין כל ספק סביר בדבר אשמתו.

בסיום המשפט הפלילי מוכרע דינו של הנאשם כאשם או חף מפשע ונגזר עליו עונש. בין הגשת כתב אישום לבין פסק הדין במשפט פלילי חולפים כמה שלבים, הם שלבי המשפט הפלילי הכוללים את שלב ההקראה, שלב התשובה לאישום, פרשת התביעה, פרשת ההגנה, הכרעת דין, טיעונים לעונש, גזר דין.

שלב ראשון בהליך פלילי – הקראה - לאחר שהוגש כתב אישום נגד נאשם מתכנס בית משפט, בהרכב של שופט אחד או שלושה, בבית משפט השלום או המחוזי (תלוי בחומרת הפשע המיוחס לנאשם) ומתחיל להתקיים המשפט, שנפתח בהקראה. הכוונה היא להקראת כתב האישום: השופט קורא בפני הנאשם את כתב האישום בדיון הראשון בעניינו.

שלב שני במשפט פלילי - תשובה לאשמה - משפט פלילי נפתח עם הגשת כתב אישום של המדינה נגד נאשם, כתב אישום אשר מוקרא לנאשם על ידי השופט בדיון המשפטי הראשון. לאחר ההקראה מגיע שלב התשובה לאשמה: הנאשם ישיב לאשמה ויאמר לבית המשפט אם מודה הוא בכל עובדות כתב האישום, או מודה בחלק מעובדות כתב האישום או שמא כופר באשמה. הודאה מלאה בעובדות מאפשרת דילוג על שלב בירור האשמה. הודאה באשמה פעמים רבות מגיעה על רקע הסדר טיעון.

בית המשפט איננו כפוף ואינו מחויב לכבד הסדר טיעון (עסקת טיעון) בין הצדדים, אך הוא יטה לקבלו, אלא אם כן נפל בו פגם מהותי והוא איננו סביר בנסיבות העניין

הסדר טיעון

הסכם בין התביעה וההגנה (סניגוריו של הנאשם) לגבי אשמתו ו/או עונשו של נאשם בפלילים. לרוב, במסגרת הסדר טיעון יודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, הכולל עבירות שחומרתן פחותה מאלה שהוזכרו בכתב האישום המקורי. הודאה כזו תחסוך את כל שלבי המשפטי הפלילי ותיצור "דילוג" ישיר לשלב של גזירת העונש.

במרבית הסדרי הטיעון ההודאה של הנאשם היא בתמורה להפחתת העונש, אך לעתים אין התייחסות להיבט זה, ואז האינטרס של הנאשם להודות הוא לחסוך זמן וכסף ולהיות מורשע בעבירות קלות, מה שיגרור הטלת עונש קל יותר. בית המשפט איננו כפוף ואינו מחויב לכבד הסדר טיעון (עסקת טיעון) בין הצדדים, אך הוא יטה לקבלו, אלא אם כן נפל בו פגם מהותי והוא איננו סביר בנסיבות העניין.

ראיות, חקירת עדים ומוצגים המחלישים את גרסת התביעה יכולים להוביל לזיכוי הנאשם, ולו מן הטעם שלא הוכחה אשמתו במידה הנדרשת, היא מעבר לספק סביר

פרשת התביעה

לאחר הקראת כתב האישום ותשובת הנאשם לאישום, כשזה כופר באשמתו, מתחיל להתנהל משפט פלילי. במסגרת משפט פלילי מתקיימת ראשית פרשת התביעה. שלב זה מכונה גם "הוכחות". במסגרת פרשת התביעה מציגים נציגי התביעה בפי בית המשפט את כל הראיות התומכות בגרסה לפיה הנאשם אשם בביצוע המיוחס לו מעבר לספק סביר. בתום פרשת התביעה יבחן בית המשפט האם עמדה התביעה במטלתה; ואם כן יימשך המשפט לשלב הוכחות נוסף הפעם "הוכחות מטעם ההגנה", הלא הן "פרשת ההגנה".

פרשת ההגנה

הנאשם ובאי כוחו, עורכי דין פליליים, סניגורים, עמלים בשלב זה כדי לקעקע את גרסת התביעה ולהטיל בה דופי על ידי ביסוסו של ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם. ראיות, חקירת עדים ומוצגים המחלישים את גרסת התביעה יכולים להוביל לזיכוי הנאשם, ולו מן הטעם שלא הוכחה אשמתו במידה הנדרשת, היא מעבר לספק סביר.

הכרעת הדין אינה כוללת התייחסות לעונש שיוטל על הנאשם אם בכלל. במידה והנאשם נמצא חף מפשע, יסתיים משפטו בזיכוי. אם יימצא אשם במקצת או בכל עובדות כתב האישום, יעברו לשלב הטיעונים לעונש

שלב הסיכומים

בסיום פרשת ההגנה יגישו בעלי הדין סיכומים לבית המשפט במסגרתם ישטחו טענותיהם וגרסתם לגבי אשמת הנאשם. זהו השלב הסופי של בירור האשמה במסגרת משפט פלילי. אחריו מגיעה הכרעת הדין.

הכרעת דין

בית המשפט, לאחר שמיעת הראיות וסיכומי התביעה וההגנה, יכול לזכות את הנאשם או לקבוע כי הוא אשם במיוחס לו, או בחלק מהמיוחס לו. זוהי הכרעת הדין. אין היא כוללת התייחסות לעונש שיוטל על הנאשם אם בכלל. במידה והנאשם נמצא חף מפשע יסתיים משפטו בזיכוי. אם יימצא כי הוא אשם במקצת או בכל עובדות כתב האישום, יעברו לשלב הטיעונים לעונש.

גזר הדין והכרעת הדין מהווים יחד פסק דין. גזר דין למעשה מהווה את סיומו של המשפט הפלילי בערכאת משפט ראשונה

טיעונים לעונש

זהו שלב בו הצדדים מביאים ראיות, לרבות עדים המבססים את הצורך בהטלת עונש קל (ההגנה) או חמור (התביעה) על הנאשם. שלב זה מסייע לבית המשפט להחליט על העונש שייגזר על נאשם שהורשע בפלילים, אם במסגרת הסדר טיעון, אם בשל הודאתו במיוחס לו ואם בשל ולאחר משפט שהתנהל נגדו. עצם קביעת העונש מבוצעת במסגרת מה שמכונה "גזר דין".

גזר דין

במסגרת גזר דין בית המשפט מחליט וקובע מהו העונש שיש להטיל על הנאשם, למשל, מאסר, מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס עבור המדינה, פיצוי לנפגע העבירה, צו מבחן, עבודות שירות לתועלת הציבור ועוד. גזר הדין והכרעת הדין מהווים יחד פסק דין. גזר דין למעשה מהווה את סיומו של המשפט הפלילי בערכאת משפט ראשונה. במרבית המקרים, בשל הזכות לערער לבית משפט בערכאה גבוהה יותר על כל פסק דין פלילי, ימשיך המשפט הפלילי במסגרת הליך המכונה ערעור פלילי.

ערעור פלילי

שלב במשפט פלילי המגיע לאחר שנסתיים משפט פלילי רב שלבי בערכאה מסימת של בית משפט מסויים, המכונה בית משפט קמא, אשר נתן פסק דין. לנאשם זכות אוטומטית ואין הוא צריך לבקש רשות לשם כך, להגיש ערעור על פסק הדין של בית משפא קמא. ערעור יכול להיות מוגש גם על ידי רשויות התביעה. הערעור מוגש לבית משפט בערכאה גבוהה יותר, בית משפט שלערעור. הערעור יכול להיות על הכרעת הדין (זיכוי/הרשעה) ו/או על העונש (חומרא/קולא).

מורשעים המרצים את עונשם לאחר שריצו שני שליש מתקופת מאסרם זכאים להתייצב בפני ועדה שתקבע שחרור מוקדם וניכוי שליש ממאסרם. ועדה זו מכונה ועדת שליש או ועדת שחרורים

מושגים הקשורים להליכים פליליים לאחר המשפט

לאחר משפט פלילי אדם זוכה ויצא לחופשי או הורשע ומרצה עונש שהוטל עליו. בשלב זה ישנם הליכים שמתבצעים וחשוב להכיר מושגים הקשורים אליהם: שחרור מוקדם / ניכוי שליש / ועדות שליש / ועדת שחרורים: אדם אשר נידון למאסר לתקופה שעולה על שישה חודשים יכול להשתחרר מוקדם יותר, עוד בטרם הושלמה תקופת המאסר שהוטלה עליו. זהו הליך המכונה ניכוי שליש, משום שמנוכה שליש מעונשו.

מורשעים המרצים את עונשם לאחר שריצו שני שליש מתקופת מאסרם זכאים להתייצב בפני ועדה שתקבע שחרור מוקדם וניכוי שליש ממאסרו. ועדה זו מכונה ועדת שליש או ועדת שחרורים. ההחלטה האם לנכות ממאסרו של מורשע אם לאו תלויה בשיקולים מגוונים שלוקחים חברי הוועדה בחשבון, ביניהם, התנהגות האסיר במהלך מאסרו, הכרתו בפשעים שביצע, מידת חרטתו, נכונותו ויכולתו לתפקד כאזרח לאחר שחרורו ועוד.

ליצירת קשר עם עו"ד רועי קרן
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
כתב אישום חוק סדר דין פלילי הסדר טיעון
עו"ד רועי קרן

קבע פגישה עם
עו"ד רועי קרן

עו"ד רועי קרן עוסק כבר למעלה מ- 20 שנה בתחום הפלילי, בדיני תעבורה ובמשפט צבאי, ואחד המוכרים בתחומו בארץ. לאורך...

לפרופיל המלא