נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

האישה טענה שמחצית מדירת בעלה שייכת לה כדי להבריח אותה מהנושים

בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על אישה שחתמה על הסכם ממון עם בעלה, רק כדי להבריח דירה שרכש מנושים: "תמיהות רבות וסתירות בעדותה"

מאת: עו"ד רז בן ארצי | | 4
האישה טענה שמחצית מדירת בעלה שייכת לה כדי להבריח אותה מהנושים

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה (ה"פ 18-12-58681 אסולין נ' פרייסלס ואח') כי אישה ובעלה חתמו על הסכם ממון כדי להבריח מנושים דירה שהיתה בבעלות הבעל. בהסכם נקבע כי יותר ממחצית מהדירה תהיה שייכת לאישה ולילדיה, אך הוא לא אושר בבית משפט ולא ניתן לו תוקף של פסק דין.

האישה ביקשה מבית המשפט להצהיר כי היא בעלת יותר ממחצית מהזכויות בדירה, כדי לבטל עיקולים שהוטלו על הדירה על ידי הנושים של בעלה. אלא שבית המשפט החליט להותיר את העיקולים על כנם, תוך שמתח ביקורת על האשה והצביע על "תמיהות רבות וסתירות בעדותה".

מצבו הכלכלי של הבעל הורע ונושיו החלו להטיל עיקולים על רכושו, ובכלל זה על הדירה שבה התגוררו בני הזוג. האישה טענה כי יש לבטל את העיקולים שהוטלו על החלק ששייך לה בדירה, לאור זכויותיה הקנייניות

"העיקולים לא תופסים לגבי חלקי בדירה"

הפרשה נוגעת לדירת מגורים של בני זוג נשואים. האישה הגישה תביעה לבית המשפט, שבה דרשה לבטל את העיקולים שהוטלו על הדירה. בפנייתה לבית המשפט תיארה האישה את הסתבכותו הכלכלית של הבעל, שבגללה הוטלו העיקולים על הדירה.

"כתוצאה ממצב כלכלי קשה שאליו נקלע הבעל והליכים משפטיים שהתנהלו נגדו, עלו יחסיו עם אשתו הראשונה על שרטון", טענה האישה בתביעה. לדבריה, בעלה וגרושתו החליטו להיפרד ביוני 2014. באותו זמן ממש, נרקם הרומן בין האישה ובעלה, והשניים הפכו לבני זוג. תוך פחות משנה, בחודש מרץ 2015, נישאו השניים זה לזו.

מוקד המחלוקת בין בני הזוג לנושים נוגע להסכם ממון, שלטענת האישה, היא ובעלה חתמו באוגוסט 2014. במסגרת התביעה שהגישה האישה לבית המשפט, היא טוענת כי לאחר סיום הליכי הגירושין של הבעל, היא עברה לגור עימו בדירה שרכש ואשר נרשמה על שמו בנובמבר 2014.

לדבריה, זמן קצר לאחר שעברו השניים להתגורר יחד, הם חתמו על הסכם ממון. לטענת האישה, במסגרת ההסכם נקבע כי 50% מהדירה תהיה שייכת לה ו-10% נוספים ממנה יהיו שייכים לשתי בנותיה. כעבור זמן לא רב, הורע מצבו הכלכלי של הבעל, ונושיו החלו להטיל עיקולים על רכושו, ובכלל זה על הדירה שבה התגוררו השניים. האישה טענה בבית המשפט כי יש לבטל את העיקולים שהוטלו על החלק ששייך לה כביכול בדירה, לאור זכויותיה הקנייניות.

לדבריה, הסכם הממון בינה לבין בעלה נערך בתום לב לפני הטלת העיקולים ובעת שלבעלה לא היו חובות. היא דרשה מבית המשפט להורות על אכיפת הסכם הממון, לקבוע שלה ולילדיה יש זכויות על 60% מהדירה ולבטל את העיקולים שהוטלו על חלקים אלה. האישה טענה בנוסף כי מעבר לכך שהיא בעלת זכויות בדירה, היא ובנותיה הן גם דיירות מוגנות בדירה, ולכן אין לפנותן. האישה הודתה כי הסכם הממון בינה לבין בעלה לא אושר, אך טענה כי למרות זאת יש לתת לו תוקף מלא.

הנושים טענו: "ההליכים נגד הבעל מתנהלים כבר שנתיים, והוא מעולם לא טען שיותר ממחצית מהדירה לא שייכת לו אלא כי העיקול פוגע בקניינו"

"מטרת התביעה להבריח את נכסי הבעל"

הנושים של הבעל הכחישו את טענת האישה כי חלק מהדירה שייך לה ולבנותיה ודרשו להותיר את העיקולים על כנם. טענתם היתה כי מטרתה היחידה של תביעת האישה היא להבריח את הדירה מפניהם: "ההליכים נגד הבעל מתנהלים כבר שנתיים, והוא מעולם לא טען שיותר ממחצית מהדירה לא שייכת לו, אלא כי העיקול פוגע בקניינו", הם טענו.

לטענת הנושים, הסכם הממון שנחתם בין הבעל לאשתו מפוברק, והעובדות בתביעת האישה סותרות זו את זו. כך למשל, בעוד שבתביעה טוענת האישה כי לאחר שבני הזוג עברו להתגורר בדירה, רק אז נחתם ההסכם –שהעובדות מראות כי ההסכם עצמו נחתם באוגוסט 2015, ואילו הדירה נרכשה בנובמבר 2014.

עוד טוענים הנושים כי הסכם הממון בין בני הזוג כלל לא תקף, מאחר שהוא לא אושר בבית המשפט. "הסכם הממון נערך בדיעבד ובמטרה להבריח את הדירה", הם טענו בבית המשפט. "אם הוא היה אמיתי, היה מצופה שהאישה תרשום הערת אזהרה על זכויותיה מיד עם רכישתה, כפי שהבעל עשה ברושמו הערת אזהרה על שמו (בלבד), מה שהיא לא עשתה".

בין היתר קבע השופט כי גרסתה של האשה באשר למועד שבו עברה להתגורר עם בעלה ובאשר למועד החתימה על הסכם הממון "לא מתיישבת כרונולוגית"

"סימני שאלה רבים ביחס לאמינות האישה"

בפסק הדין עמד בית המשפט על כך שהסכם הממון לא אושר בבית המשפט, וזאת אף שהבעל הוא עורך דין במקצועו, שאף העיד על עצמו כי הוא מתמחה בדיני משפחה. השופט נפתלי שילה קבע כי לא רק שהסכם הממון לא אושר בבית המשפט, הצדדים אף לא פעלו על פיו, ולא נרשמה הערת אזהרה על זכויות האישה בדירה.

השופט מדגיש כי גרסת האישה בבית המשפט ותשובותיה במהלך החקירה "מעלים סימני שאלה רבים ומהותיים ביותר ביחס לאמינות גרסתה ותום ליבה". בין היתר, קבע השופט כי גרסתה של האשה באשר למועד שבו עברה להתגורר עם בעלה ובאשר למועד החתימה על הסכם הממון "לא מתיישבת כרונולוגית". הוא הדגיש את נסיונות ההתחמקות הרבים שלה בחקירתה משאלות הקשורות להסכם הממון וציין כי הרבתה להשיב בחקירה שהיא "לא זוכרת".

השופט קבע כי עלו "תמיהות וסתירות רבות בגרסה האישה" והצביע על "אותות מרמה רבים" בעדותה. "האישה כשלה מלהוכיח כי ההסכם נחתם בתום לב ולא על מנת להבריח את הדירה מהנושים", סיכם השופט את פסק הדין, ודחה את תביעתה לבטל את העיקולים.

* הכותב, המתמחה במשפט אזרחי, ייצג בהליך זה את אחת החברות שהטילו עיקולים על דירת הבעל

ליצירת קשר עם עו"ד רז בן ארצי
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
עיקולים גביית חובות הסכם ממון
עו"ד רז בן ארצי

קבע פגישה עם
עו"ד רז בן ארצי

עו"ד רז בן ארצי מתמחה בליטיגציה אזרחית ועוסק במגוון נושאים משפטיים, כולל: דיני עבודה, דיני משפחה, מקרקעין, משפט אזרחי-מסחרי והוצאה...

לפרופיל המלא